שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות
הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ל״ג — חמישה סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, רש״י, רא״ש, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי:
מנחות ל״ה. (רצועות שחורות — הלכה למשה מסיני; עור טהור) · סימן ל״ב (בדיקת התפילין) · רמב״ם הלכות תפילין ג׳
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 תוכן העניינים
- הקדמה לסוגיא — תיקוני התפילין והרצועות: היסוד ששלמות הבתים והרצועות מעכבת בכשרות (חמישה סעיפים)
- בתים שנתקלקלו — חדש וישן — עור הבתים שנתקלקל: מחלוקת בית יוסף / רש״י־הרא״ש, הסימן מתפשט ונפתח, מושב הבתים, זה כנגד זה, תפירות שנפסקו (סעיפים א׳-ב׳)
- הרצועות — עור טהור, שחורות — הרצועות: עור טהור, מעובד לשמן, שחורות הלכה למשה מסיני, איסור האדום (מראית העין), ומי משחירן (סעיפים ג׳-ד׳)
- רצועה שנפסקה — תפירה וקשירה — רצועה שנפסקה: מה שיש לו תקנה ומה שאין (מקום ההיקף), שעת הדחק (סעיף ה׳)
- בדיקת התפילין וחזקתם — אימתי מוחזקין התפילין בכשרותם (רמז לסימן ל״ב)
- נפקא מינה למעשה — סיכום ההנהגות
- טבלאות סיכום ומקורות
📜 לשון השולחן ערוך — הסעיפים
דִּין תִּקּוּנֵי הַתְּפִלִּין וְדִין הָרְצוּעוֹת. וּבוֹ חֲמִשָּׁה סְעִיפִים:
סָעִיף א׳: אִם נִתְקַלְקֵל עוֹר שֶׁל שְׁנֵי בָּתִּים מִבָּתֵּי הָרֹאשׁ זֶה אֵצֶל זֶה — אִם הַתְּפִלִּין יְשָׁנִים פְּסוּלִים, וְאִם הֵם חֲדָשִׁים כְּשֵׁרִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ — בִּישָׁנִים כְּשֵׁרִים וּבַחֲדָשִׁים פְּסוּלִים, וְנִרְאֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לְהַחְמִיר לִפְסֹל בִּשְׁנֵיהֶם.) וְאֵלּוּ הֵם חֲדָשִׁים — כָּל זְמַן שֶׁאִם הָיוּ מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ בָּרְצוּעוֹת הַבַּיִת מִתְפַּשֵּׁט וְנִפְתָּח נִקְרָא חָדָשׁ. וְאִם נִתְקַלְקְלוּ שְׁנַיִם זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, רִאשׁוֹן וּשְׁלִישִׁי — כְּשֵׁרִים אֲפִלּוּ הֵם יְשָׁנִים; וְאִם נִתְקַלְקְלוּ ג׳ בָּתִּים בְּכָל עִנְיָן פְּסוּלִים.
סָעִיף ב׳: אִם נִפְסְקוּ תְּפִירוֹת הַתְּפִלִּין — לְהָרַמְבַּ״ם, אִם הָיוּ שְׁתֵּי הַתְּפִירוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ אוֹ שֶׁנִּפְסְקוּ ג׳ תְּפִירוֹת אֲפִלּוּ זוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּישָׁנִים, אֲבָל בַּחֲדָשִׁים כָּל זְמַן שֶׁעוֹר מוֹשַׁב הַבָּתִּים קַיָּם כְּשֵׁרִים. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַחֲדָשִׁים פְּסוּלִים וּבִישָׁנִים כְּשֵׁרִים, וְטוֹב לָחוּשׁ לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת.)
סָעִיף ג׳: עוֹר הָרְצוּעוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵעוֹר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הַטְּהוֹרִים, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁיִּהְיוּ הָרְצוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת מִבַּחוּץ; אֲבָל מִצַּד פְּנִים יַעֲשֶׂה מֵאֵיזֶה צֶבַע שֶׁיִּרְצֶה חוּץ מֵאָדֹם — שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁמִּדַּם חֲטָטָיו נִצְבְּעוּ.
סָעִיף ד׳: טוֹב שֶׁיַּשְׁחִירֵם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמָן וְלֹא נָכְרִי. (הגה: וּמִיהוּ בְּדִיעֲבַד כָּשֵׁר אִם הִשְׁחִיר עוֹר הַבָּתִּים, אֲבָל הָרְצוּעוֹת אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד פָּסוּל.)
סָעִיף ה׳: אִם נִפְסְקָה הָרְצוּעָה — יֵשׁ מַתִּירִים לִתְפֹּר מִצַּד פְּנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַה שֶּׁמַּקִּיף מִמֶּנָּה הָרֹאשׁ, וּבְשֶׁל יָד כְּדֵי שֶׁתַּקִּיף הַזְּרוֹעַ וְשֶׁתִּמָּתַח עַד אֶצְבַּע אֶמְצָעִית וְיִכְרֹךְ ג׳ כְּרִיכוֹת — אֵין לָהֶם תַּקָּנָה לֹא בִּקְשִׁירָה וְלֹא בִּתְפִירָה. וְכָל יִתְרוֹן הָאֹרֶךְ, וּבְשֶׁל רֹאשׁ מַה שֶּׁתָּלוּי מִמֶּנָּה — אֵין הַתְּפִירָה וְהַקְּשִׁירָה פּוֹסְלִים בָּהּ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמַּתִּירִים.
הביאור בקצרה:
סעיף א׳: נתקלקל עור של שני בתים סמוכים (מבתי הראש): אם התפילין ישנים — פסולים; ואם חדשים — כשרים כל זמן שעור מושב הבתים קיים. רמ״א: יש אומרים להפך (רש״י והרא״ש), ויש להחמיר לפסול בשניהם. ו“חדש” — עור שאם מושכים אותו ברצועות מתפשט ונפתח. שנים שלא כנגד זה (ראשון ושלישי) — כשרים אף ישנים; שלושה בתים — פסולים בכל ענין.
סעיף ב׳: תפירות שנפסקו: להרמב״ם, שתים זו בצד זו, או שלוש אפילו שלא כנגד זו — פסולים; בישנים, אבל בחדשים כשרים כל שמושב הבתים קיים. רמ״א: יש אומרים להפך, וטוב לחוש לשתי הסברות.
סעיף ג׳: עור הרצועות צריך שיהיה מבהמה חיה ועוף טהורים, מעובד לשמן; שחורות מבחוץ (הלכה למשה מסיני); ומבפנים כל צבע חוץ מאדום — שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו.
סעיף ד׳: טוב שישחירם ישראל לשמן ולא נכרי; בדיעבד עור הבתים כשר, אבל הרצועות פסולות אף בדיעבד.
סעיף ה׳: רצועה שנפסקה: יש מתירים לתפור מצד פנים. מקום ההיקף (הראש, ובזרוע השיעור להקיף ולכרוך ג׳ כריכות עד אצבע אמצעית) — אין לו תקנה בקשירה ותפירה; יתרון האורך והתלוי בשל ראש — קשירה ותפירה אינן פוסלות. ובשעת הדחק סומכין על המתירים.
1. הקדמת הסוגיא — תיקוני התפילין והרצועות
פתח דבר — פתיחת הסימן
חקירת היסוד של הסימן
- (א) אם הפסול בצורת הבית — הכל תלוי בשלמות דפנות הבית ומושבו, ולא בשמירת הפרשיות דוקא.
- (ב) אם הפסול בשמירת הפרשיות — כל שהפרשיות מכוסות ומשתמרות, אף שנתקלקל מקצת העור — כשר.
2. בתים שנתקלקלו — חדש וישן
לשון השלחן ערוך
- בית יוסף (חדש כשר, ישן פסול): עור חדש חזק וגמיש — סדק קל בו אינו מבטל את הבית, שהעור מחזיק את צורתו; אבל עור ישן שנתקלקל — כבר תש כוחו, וקלקולו מבטל את הבית.
- רש״י והרא״ש (ישן כשר, חדש פסול): להיפך — קלקול בעור חדש מגלה פגם בעצם העור (שאין דרכו להתקלקל), ובעור ישן הקלקול דרך בלאי בעלמא ואין בו ריעותא בעצם הבית.
- רמ״א — לחומרא: מספק, מחמירין לפסול בשניהם — שלא להכריע במחלוקת הראשונים לקולא בדאורייתא.
- צד א׳ — הבסיס (תיתורא ומעברתא): "מושב" — הבסיס שעליו יושבים הבתים ושבו עוברות הרצועות; כל שהוא קיים, אף שנתקלקלו דפנות הבתים — עדיין יש "בית".
- צד ב׳ — שלמות צורת הבית: "מושב" — עצם עמידת הבית על מכונו; ומשנתקלקל יותר מדי — בטלה צורתו אף שהבסיס קיים.
בתים שנתקלקלו — הכל תלוי בקיום מושב הבתים, ובחדש וישן נחלקו. קלקול בשני בתים סמוכים או בתפירותיהם — פוסל, אלא שנחלקו אם דוקא בישן (בית יוסף) או בחדש (רש״י והרא״ש), ולרמ״א מחמירין בשניהם; ובלבד שיהא עור מושב הבתים קיים. ו"חדש" — לפי גמישות העור (מתפשט ונפתח), לא לפי מנין שניו.
3. הרצועות — עור טהור, מעובד לשמן, שחורות
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — דין בעצם הרצועה: השחרות מהכשר הרצועה עצמה (כהלכה למשה מסיני), וצריכה כוונה לשמה — כדין כתיבה ועיבוד; ולכן פסול אם השחירה נכרי (ס״ד).
- צד ב׳ — דין במראה בעלמא: עיקרו שיֵּראו שחורות, ואין קפידא במעשה ההשחרה.
- צד א׳ — השחרות מעכבת ברצועה ולא בבית: ברצועות השחרות הלכה למשה מסיני ומגוף כשרותן — וצריכה לשמה; בבתים השחרות מנהג והידור ואינה מעכבת, ולכן אף נכרי בדיעבד לא פסל.
- צד ב׳ — דין "לשמה": כל דבר שכשרותו תלויה בעשייה לשמה — נכרי פוסלו (שאין בו "לשמה"); ומאחר שהשחרת הרצועות לשמן, השחרת נכרי פסולה, משא"כ בתים.
רצועות — עור טהור מעובד לשמן, שחורות מבחוץ הלכה למשה מסיני. השחרות שמבחוץ מעצם כשרות הרצועה (הלכה למשה מסיני), וצריכה השחרה לשמן — ולכן נכרי פוסלה אף בדיעבד. והאדום מבפנים אסור משום מראית העין (שמא יאמרו מדם חטטיו) — הרחקה, ולא פסול עצמי.
4. רצועה שנפסקה — תפירה וקשירה
מקום ההיקף והיתרון
- צד א׳ — שלמות מעור אחד: שיעור הרצועה צריך להיות רצועה אחת שלמה מעור אחד; קשר או תפר — חיבור שני עורות, ואין זו "רצועה" אחת אלא שתים, ולכך אין תקנה.
- צד ב׳ — הפסק במדה: אין קפידא בעצם החומר אלא במדה רצופה; והקשר/התפר מפסיק את המדה, ולכן במקום השיעור פסול, וביתרון (שאינו מן השיעור) — כשר.
מקום ההיקף אין לו תקנה; היתרון — תפירה וקשירה אינן פוסלות. שיעור הרצועה (ההיקף) צריך שלמות, ואין לו תקנה בקשירה ובתפירה; אבל יתרון האורך — נתקן. ובשעת הדחק, כדי שלא יתבטל ממצות תפילין, סומכין על המתירים לתפור מצד פנים.
5. בדיקת התפילין וחזקתם
חזקת הכשרות (סימן ל״ב)
- צד א׳ — חזקת הכשר הקיים: הכשרות מצב העומד בפנינו, וכל שלא נראה קלקול — הרי הן כשרות ממש, ואין כאן ספק כלל.
- צד ב׳ — חזקה דמעיקרא: מדין "העמד דבר על חזקתו" — היו כשרות, ומספק אומרים שעודן כשרות, אף שיש צד ריעותא.
תפילין שהיו כשרים — בחזקתן עומדין. אין מחזקינן קלקול מספק; דיני תיקוני התפילין (סימן ל״ג) נוהגים כשנראה קלקול או נולד ספק, ובסתמא הן בחזקת כשרותן. ופרטי הבדיקה — סימן ל״ב.
6. נפקא מינה למעשה
סיכום ההנהגות למעשה
| ענין | הלכה למעשה |
|---|---|
| שני בתים סמוכים שנתקלקלו | ישן פסול, חדש כשר כל שמושב הבתים קיים; ולרמ״א מחמירין בשניהם (ס״א). |
| שנים שלא כנגד זה / שלושה בתים | ראשון ושלישי כשרים אף ישנים; שלושה בתים פסולים בכל ענין (ס״א). |
| תפירות שנפסקו | כדין הבתים (רמב״ם), ולרמ״א לחוש לשתי הסברות (ס״ב). |
| עור הרצועות ושחרותן | מן הטהור, מעובד לשמן, שחורות מבחוץ (הלכה למשה מסיני); אין אדום מבפנים (ס״ג). |
| המשחיר את הרצועות | ישראל לשמן; רצועות שהשחירן נכרי פסולות אף בדיעבד (ס״ד). |
| רצועה שנפסקה | מקום ההיקף אין לו תקנה; היתרון — תפירה וקשירה אינן פוסלות; שעת הדחק — סומכין על המתירים (ס״ה). |
7. סיכום השיטות בטבלה מקיפה
טבלה — בתים ותפירות
| המקרה | הדין | המקור |
|---|---|---|
| שני בתים סמוכים | ישן פסול, חדש כשר (מושב קיים); רמ״א — בשניהם לחומרא | ס״א (ב״י; רש״י והרא״ש) |
| ראשון ושלישי | כשרים אפילו ישנים | ס״א |
| שלושה בתים / תפירות | שלושה — פסול בכל ענין; תפירות כדין הבתים | ס״א-ב (רמב״ם) |
טבלה — רצועות
| המקרה | הדין | המקור |
|---|---|---|
| עור ועיבוד | מן הטהור, מעובד לשמן | ס״ג (מנחות ל״ה.) |
| שחרות ואדום | שחורות מבחוץ (הלמ״ס); אין אדום מבפנים (מראית העין) | ס״ג |
| רצועה שנפסקה | ההיקף — אין תקנה; היתרון — נתקן; שעת הדחק | ס״ה |
טבלה — מקורות הסוגיא
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן ל״ג · דין תיקוני התפילין והרצועות · ⚡ רמה 2 — למדן
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · לעמוד הבית · סימן ל״ג · ♥ לתמיכה