סימן ל״ד — סדר הנחת הפרשיות בבתים ותפילין דרבינו תם

על פי השולחן ערוך, אורח חיים ל״ד:א, לרש״י ולרמב״ם הסדר הוא: קדש בבית החיצון (משמאל המניח), אחריו והיה כי יביאך בבית השני, שמע בבית השלישי, והיה אם שמוע בבית הרביעי שהוא הבית החיצון לימינו. ולרבינו תם מחליפים את שתי האחרונות: והיה אם שמוע בבית השלישי ושמע בבית הרביעי (החיצון). ומנהג העולם כרש״י והרמב״ם.

על פי המחבר (אורח חיים ל״ד:ב), ירא שמים יצא ידי שניהם: עושה שתי זוגות תפילין ומניחן, ומכוין בהנחתן שבאותם שהם אליבא דהלכתא הוא יוצא ידי חובתו, והשאר כרצועות בעלמא. אם יודע לכוין המקום מניח שניהם יחד ; ואם לאו — מניח של רש״י ומברך עליהם, ויהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפילה, ואחר התפילה מניח של רבינו תם בלא ברכה וקורא בהם שמע והיה אם שמוע.

על פי המחבר (אורח חיים ל״ד:ג), לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות. מי שאינו כן — הנחת שתי הזוגות בפרהסיא היא יוהרא, מראית של חסידות שאין בו.

על פי המחבר (אורח חיים ל״ד:ד), לא יניח את שתי הזוגות בכיס אחד, לפי שהאחד מהם חול ואסור להניחו בכיס תפילין. אלא יעשה שני כיסין, וסימן לכל כיס, שלא יתן של זה בזה.