דין מנין השיטין, ובו סעיף אחד:נהגו במנין השיטין לכתוב בשל יד שבעה שיטין בכל פרשה, ובשל ראש ארבעה שיטין ; ואם שינה לא פסל — מנין זה מקבלת הסופרים, ומלבדו יש קבלה בראשי השיטין, וזהירות שלא להאריך ולקצר את האותיות עד שיהא הכתב מנומר.
ארבע רמות לימוד — סימן ל״ה, סעיף אחד
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של הסעיף עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ומרומם: מנין השיטין — שבעה שיטין בכל פרשה בשל יד וארבעה שיטין בשל ראש ; ואם שינה לא פסל ; קבלה בראשי השיטין וזהירות מכתב מנומר. יישומים מעשיים: מדוע מנין השיטין הוא סימן למלאכת הסופר המדקדק, וכיצד מנהג זה הוא הידור — הפניה לרב ולסופר.
פלפול מעמיק: מנין השיטין ומקורו — מנהג או הלכה למשה מסיני, יסוד הקבלה (סוד), ומדוע בדיעבד כשר ; ראשי שיטין וסופי שיטין — הדיוק המותר (להאריך מעט ליישר סופי השורות) וגבול כתב מנומר (הפניה יורה דעה סי׳ רע״ג ורע״ה בספר תורה) ; דקדוק הסופרים — מה שהוא לכתחילה ומה שאינו פוסל. בית יוסף, טור, רמב״ם, הרא״ש, ברוך שאמר / ספר התרומה, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: מנין השיטין (ז׳ שיטין ביד, ד׳ שיטין בראש) ; ואם שינה לא פסל ; קבלה בראשי השיטין ; וגבול כתב מנומר. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ולסופר ועיין סימן לב, לד ולו.
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ל״ה (שני סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — מנין השיטין (ז׳ שיטין ביד, ד׳ שיטין בראש), קבלה בראשי השיטין, והזהירות מכתב מנומר (הפניה לדיני ספר תורה שביורה דעה). היסוד וההנהגה למעשה מפותחים מתוך הטקסט הממשי של הרב. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
מנהג מקבלת הסופרים, המסור איש מפי איש: מנין קבוע של שיטין בכל פרשה, שהוא סימן למלאכת הסופר המדקדק.
שֶׁל יָד — ז׳ שִׁיטִין
שבעה שיטין ביד
בשל יד, שבו ארבע הפרשיות כתובות בעור אחד, המנהג שבעה שיטין בכל פרשה.
שֶׁל רֹאשׁ — ד׳ שִׁיטִין
ארבעה שיטין בראש
בשל ראש, שבו כל פרשה בקלף נפרד בבית שלה, המנהג ארבעה שיטין בכל פרשה.
שִׁנָּה — לֹא פָּסַל
בדיעבד כשר
ואם שינה לא פסל: מנין זה מנהג והידור, ולא דין הפוסל. ובדיעבד תפילין שמנינן שונה כשרות.
רָאשֵׁי שִׁיטִין
ראשי שיטין
קבלה נוספת בתיבות שבתחילת כל שורה. הסופרים בזמננו מדקדקים במנין, ופחות בראשי השיטין.
כְּתָב מְנֻמָּר
כתב מנומר
אין להאריך ולקצר את האותיות עד שיהא הכתב מנומר. הפניה לדיני ספר תורה שביורה דעה.
מבנה הסימן — הסעיף היחיד
סעיף
נושא
עניין
פירוט
סעיף א
מנין השיטין
✦ לב הסימן
נהגו: שבעה שיטין בכל פרשה בשל יד, וארבעה שיטין בכל פרשה בשל ראש.
סעיף א
שינה לא פסל
בדיעבד כשר
ואם שינה לא פסל: המנין הוא מנהג / הידור, ולא דין הפוסל.
סעיף א
ראשי שיטין
קבלת הסופרים
קבלה בתיבות שבראש כל שורה ; מדקדקים במנין, ופחות בראשי השיטין.
סעיף א
כתב מנומר
הידור הכתב
אין להאריך ולקצר האותיות עד שיהא הכתב מנומר ; הפניה לדיני ספר תורה שביורה דעה.
מנין השיטין — פירוט המנין
מקרה
מקור
הנהגה
הרעיון המרכזי
של יד
מחבר · סעיף א
✦ שבעה שיטין
שבעה שיטין בכל פרשה בשל יד (ארבע הפרשיות בעור אחד).
של ראש
מחבר · סעיף א
ארבעה שיטין
ארבעה שיטין בכל פרשה בשל ראש (כל פרשה בקלף נפרד).
שינה
מחבר · סעיף א
לא פסל
אם שינה את מנין השיטין לא פסל: ובדיעבד התפילין כשרות.
ראשי שיטין / כתב
קבלת הסופרים · נושאי כלים
ראשי שיטין / מנומר
קבלה בראשי השיטין ; אין לעוות את האותיות (כתב מנומר) — הפניה לדיני ספר תורה שביורה דעה.
שאלות נפוצות — סימן ל״ה
כמה שיטין כותבים בכל פרשה בתפילין, לפי סימן ל״ה?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ל״ה:א, נהגו מקבלת הסופרים לכתוב שבעה שיטין בכל פרשה בשל יד (שבו ארבע הפרשיות כתובות בעור אחד), וארבעה שיטין בכל פרשה בשל ראש (שבו כל פרשה בקלף נפרד בבית שלה).
מה הדין אם הסופר שינה את מנין השיטין, לפי סימן ל״ה?
המחבר פוסק: ואם שינה לא פסל — אם שינה את מנין השיטין, לא פסל. מנין זה הוא מנהג והידור, ולא דין הפוסל ; ובדיעבד התפילין כשרות. הסופר המדקדק מכוין למנין זה לכתחילה.
מהם ראשי השיטין והאם צריך לדקדק בהם, לפי סימן ל״ה?
מלבד מנין השיטין יש קבלה (איש מפי איש) בראשי השיטין — התיבות שבתחילת כל שורה. הסופרים בזמננו מדקדקים במנין השיטין אך פחות בראשי השיטין. זהו הידור בכתיבה ולא תנאי בכשרות.
האם מותר להאריך או לקצר את האותיות כדי ליישר את השיטין, לפי סימן ל״ה?
אין להאריך ואין לקצר את האותיות עד שיהא הכתב מנומר — מנוקד ובלתי אחיד. הסופר מיישר במידה, בלי לעוות את האותיות. השולחן ערוך הרב מפנה בזה לדיני ספר תורה שביורה דעה. ולמעשה שואלים את הרב ואת הסופר.