דף הבית ‹ אורח חיים — יומיומי ‹ סימן מ״ג ‹ רמה 3 — סיכום מגיסטרלי

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ג י ס ט ר ל י ✦ ❖ ✦

סימן מ״ג

דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא

דין איך להתנהג בתפילין בהכנסו לבית הכסא. להשתין בקבוע ועראי (מיושב/מעומד, ניצוצות) ; בחיקו וחגור ; חליצה ברחוק ד׳ אמות וגלילה ברצועות ; בלילה ; בית הכסא שבבית ; שכח ; הרופא ובעל נפש
חזרה מובנית, שינון מהיר, ההנהגה במעשה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים מ״ג — ט׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים אשר רכשו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

האקסיומה המרכזית — הכלל-אם של הסימן
טבלת-אב של תשעת הסעיפים
להשתין — קבוע ועראי והניצוצות
בחיקו וחגור — אחיזה בבגדו
חליצה וגלילה ברצועות — ומעשה הלילה
בית הכסא שבבית ושכח — מקום המשתמר ושכחה
הרופא ובעל נפש — היתר וחומרא
כללי זהב — עזר לזיכרון
סימן זיכרון — עזר לזיכרון
מכשלות להימנע מהן
ההנהגה במעשה
טבלת סיכום סופית

1. האקסיומה המרכזית

עיקרון אוניברסלי של סימן מ״ג:

סימן זה (ט׳ סעיפים) עוסק בהנהגה בתפילין בהכנסו לבית הכסא: קדושתן וניקיונן אוסרים לחשפן שם. יסוד אחד מכוון אותו — כבוד וקדושת התפילין — הנפרט למעשים ממשיים. ① אין נכנסין להשתין בתפילין שבראשו בקבוע: אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו גזרה שמא יעשה בהם צרכיו ; ובאוחזן בידו מותר, ואם אוחזן בידו מותר, ומיושב דוקא, והיינו דוקא כשמשתין מיושב דליכא למיחש לניצוצות. ② אם הם בחיקו: אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות. ③ לפנות: חולצן ברחוק ד׳ אמות, וטוב לגוללן ברצועות שלהן ואוחזן בימינו כנגד לבו. ④ בבית הכסא שבבית: בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל. ⑤ הרופא ובעל נפש: מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו ובעל נפש יחמיר לעצמו.

💡 המפתח האוניברסלי: כל הסימן נובע מיסוד אחד — הכבוד מפני קדושת התפילין, המחייב להרחיקן מן הטנופת. חמישה מעשים מכוונים את ההנהגה:

להשתין ← לעולם לא בראשו בקבוע ; אלא אוחזן בידו מיושב — אוחזן בידו מיושב
בחיקו וחגור ← מותר לשני הצרכים — בין להשתין בין לפנות
לפנות ← חולצן ברחוק ד׳ אמות, גוללן כנגד לבו — חולצן ברחוק ד׳ אמות
הבית ← לא יכניסם כלל לבית הכסא שבבית — לא יכניסם כלל
רופא / בעל נפש ← מותר לרופא, ובעל נפש יחמיר — בעל נפש יחמיר לעצמו

2. טבלת-אב של תשעת הסעיפים

הט׳ סעיפים של המחבר נפרשים סביב ציר אחד — הכבוד מפני קדושת התפילין בבית הכסא — מאיסור ההשתנה (①) ועד הרופא ובעל נפש (⑨).

ציר	סעיף	לב ההלכה	סימן
① להשתין	א	גזרה שמא יעשה בהם צרכיו — אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו ; ואם אוחזן בידו מותר (מיושב דוקא, רמ״א ; ומדברי הרמב״ם יש לחוש).	אוחזן בידו מיושב
② קבוע	ב	הגדרת קבוע — בית הכסא קבוע היינו שיש בו צואה והוא על פני השדה בלא חפירה.	שיש בו צואה
③ עראי	ג	הגדרת עראי — בית הכסא עראי היינו כגון להשתין מים שאין אדם הולך בשבילם לבית הכסא.	שאין אדם הולך בשבילם
④ בחיקו וחגור	ד	אחיזה בבגדו — אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות.	בין להשתין בין לפנות
⑤ חליצה וגלילה	ה	לפנות בקבוע — חולצן ברחוק ד׳ אמות ; וטוב להחמיר וגוללן ברצועות שלהן ואוחזן בימינו כנגד לבו ויזהר שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח.	חולצן ברחוק ד׳ אמות
⑥ בלילה	ו	מניחן בכלי — הוצרך לבית הכסא בלילה או סמוך לחשיכה שאין שהות להניחם עוד — חולצן ומניחן בכלי ואוחז הכלי בידו ונכנס.	ומניחן בכלי
⑦ שבבית	ז	לא יכניסם כלל — בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל כיון שיכול להניחם במקום המשתמר.	לא יכניסם כלל
⑧ שכח	ח	עמוד הראשון — אם שכח תפילין בראשו ועשה בהם צרכיו מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד הראשון ויוצא וחולצן וחוזר ונכנס.	עד שיגמור עמוד הראשון
⑨ רופא ובעל נפש	ט	היתר וחומרא — מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו ; ובעל נפש יחמיר לעצמו.	ובעל נפש יחמיר לעצמו

⚖ מבנה הסימן במבט אחד

כל הסימן נשען על יסוד אחד: כבוד וקדושת התפילין — הקדושה והניקיון שהיא מחייבת. מכאן (①) איסור ההשתנה בתפילין שבראשו בקבוע, אלא אוחזן בידו מיושב ; אחר כך ההגדרות של קבוע ועראי (②–③) ; המקרה שהם בחיקו (④) ; החליצה והגלילה ברצועות לפנות ומעשה הלילה (⑤–⑥) ; איסור הכנסתן לבית הכסא שבבית (⑦) ; השכחה (⑧) ; ולבסוף הרופא והבעל נפש (⑨). גם השולחן ערוך הרב (אדמו״ר הזקן) מפתח סימן זה בט׳ סעיפים (תשעה סעיפים) — ראה רמה 4.

3. להשתין — קבוע ועראי והניצוצות

ש: האם מותר להשתין בבית הכסא בתפילין שבראשו?

↓

🔴 האיסור — אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו: גזרה שמא יעשה בהם צרכיו.

🟢 ההיתר — ואם אוחזן בידו מותר ; מיושב דוקא, דליכא למיחש לניצוצות.

🔴 מעומד — פשיטא דאסור, שצריך לשפשף ניצוצות שברגליו.

⚫ הרמב״ם — מחמיר: ויש לחוש לדבריו.

📚 יסוד הניצוצות: הסעיף הראשון קובע את הנימה. אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו גזרה שמא יעשה בהם צרכיו — אין נכנסין להשתין בתפילין שבראשו, גזרה שמא יבוא לעשות בהם צרכיו. אבל ואם אוחזן בידו מותר — באוחזן בידו מותר. והרמ״א מפרט את החילוק: והיינו דוקא כשמשתין מיושב דליכא למיחש לניצוצות — דוקא מיושב, דליכא למיחש לניצוצות ; אבל מעומד אסור, שיצטרך לשפשף. ושתי ההגדרות באות אחריו (סעיפים ②–③): בית הכסא קבוע היינו שיש בו צואה והוא על פני השדה בלא חפירה, ובית הכסא עראי היינו כגון להשתין מים שאין אדם הולך בשבילם לבית הכסא. ומדברי הרמב״ם יש לחוש (ויש לחוש לדבריו). סברת הגזרה והשפשוף מפותחת ברמה 2 (עי׳ סימן מ״ב) ; הפסק ברמה 4.

4. בחיקו וחגור — אחיזה בבגדו

ש: ואם התפילין בחיקו וחגור בחגורה?

↓

🟢 ההיתר — אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות.

⚫ היסוד — שמורים, אינם על ראשו, ואין חשש ניצוצות.

📚 יסוד הבחיקו וחגור: הסימן פותח דרך רחבה יותר מאחיזה בעלמא. אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות — אם הם בחיקו וחגור בחגורה, או בבגדו בידו, מותר בין להשתין בין לפנות. וההשוואה לסעיף ① מלמדת: שם הנחתן על ראשו אסורה ואחיזתן בידו מתירה רק השתנה מיושב, וכאן — מפני שהם עטופים ושמורים בחיקו — אף לפנות מותר. גדר השמור והיחס לכבוד מפותח ברמה 2 ; הפסק ברמה 4.

5. חליצה וגלילה ברצועות — ומעשה הלילה

ש: כיצד לפנות בקבוע, ומה יעשה בלילה?

↓

🔵 חליצה — חולצן ברחוק ד׳ אמות.

⚠ גלילה — וטוב להחמיר וגוללן ברצועות שלהן ואוחזן בימינו כנגד לבו ; ולא תצא רצועה טפח.

🌙 בלילה — חולצן ומניחן בכלי ואוחז הכלי בידו ונכנס.

📚 יסוד החליצה: לפנות (לעשות צרכיו) בבית הכסא קבוע, חולצן ברחוק ד׳ אמות — חולצן ברוחק ד׳ אמות מן המקום. והרמ״א מוסיף מחלוקת וחומרא: לדעת הרב האי גאון (הובא בב״י) חולצן בד׳ אמות אפילו בלא צרכים, ווטוב להחמיר וגוללן ברצועות שלהן ואוחזן בימינו כנגד לבו ויזהר שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח — טוב לגוללן ברצועות, לאוחזן בימינו כנגד לבו, ולהיזהר שלא תצא רצועה מתחת ידו טפח. ומעשה הלילה (סעיף ⑥): הוצרך לבית הכסא בלילה או סמוך לחשיכה שאין שהות להניחם עוד — כשאין שהות להניחם אחר שיצא, חולצן ומניחן בכלי ואוחז הכלי בידו ונכנס — חולצן, מניחן בכלי בידו, ונכנס. מחלוקת רב האי וטפח הרצועה מפותחים ברמה 2 ; הפסק ברמה 4.

6. בית הכסא שבבית ושכח — מקום המשתמר ושכחה

ש: ומה בבית הכסא שבבית? ואם שכח?

↓

🔴 שבבית — בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל כיון שיכול להניחם במקום המשתמר.

⚠ שכח — מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד הראשון ויוצא וחולצן וחוזר ונכנס.

📚 יסוד המקום המשתמר: כל האמור אינו אלא בבית הכסא שבשדה. בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל כיון שיכול להניחם במקום המשתמר — בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל, כיון שיכול להניחם במקום המשתמר. במקום שאין ברירה מקילין לאוחזן ; אך במקום שיש לו מקום שמור, אין טעם לחשפן. ומעשה השכח (סעיף ⑧): מי ששכח תפילין בראשו והתחיל לעשות צרכיו מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד הראשון ויוצא וחולצן וחוזר ונכנס — מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון, ויוצא, וחולצן, וחוזר ונכנס. היחס לכבוד ולמקום המשתמר מפותח ברמה 2 ; הפסק ברמה 4.

7. הרופא ובעל נפש — היתר וחומרא

ש: האם רשאי הרופא ליטול עביט מי רגלים ותפילין בראשו?

↓

🟢 הרופא — מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו.

⚫ בעל נפש — ובעל נפש יחמיר לעצמו.

📚 יסוד הבעל נפש: הסעיף האחרון מדייק. מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו — מותר לרופא ליטול עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו, שהוא עוסק במלאכתו והמי רגלים בכלי אינם חוצצים. אבל ובעל נפש יחמיר לעצמו — הבעל נפש יחמיר לעצמו, ונמנע אף מן המותר, מתוספת כבוד לקדושת התפילין. וזה מפתח כל הסימן: מעבר לאות הדין, הנהגה של ניקיון וכבוד. ההבחנה בין ההיתר העקרוני לחומרת הבעל נפש מפותחת ברמה 2 ; הפסק ברמה 4.

⚖ קדושה וניקיון — מן ההשתנה עד הבעל נפש (סעיפים ①–⑨)

תשעת הסעיפים יוצרים שרשרת סביב יסוד אחד — הכבוד מפני קדושת התפילין בבית הכסא. הכבוד (①) אוסר להשתין בהם על הראש (אלא אוחזן בידו מיושב) ; קובע את ההגדרות (②–③) ; מקל כשהם בחיקו (④) ; מחייב חליצה וגלילה ברצועות לפנות ולילה (⑤–⑥) ; מוציא את התפילין מבית הכסא שבבית (⑦) ; מסדיר את השכחה (⑧) ; ומגיע לשיאו בחומרת הבעל נפש (⑨). (על החלפת תפילין, עי׳ סימן מ״ב ; על ישן בתפילין, עי׳ סימן מ״ד.)

8. כללי זהב — עזר לזיכרון

5 כללי הזהב של סימן מ״ג

להשתין — לעולם לא בראשו בקבוע ; אלא אוחזן בידו מיושב — אוחזן בידו מיושב.
בחיקו וחגור — מותר לשני הצרכים — בין להשתין בין לפנות.
לפנות — חולצן ברחוק ד׳ אמות, גוללן כנגד לבו — חולצן ברחוק ד׳ אמות.
הבית — לא יכניסם כלל לבית הכסא שבבית — לא יכניסם כלל.
רופא / בעל נפש — מותר לרופא ; ובעל נפש יחמיר — בעל נפש יחמיר לעצמו.

9. סימן זיכרון — עזר לזיכרון

חמשת מעשי הניקיון — חמשת צירי סימן מ״ג

① להשתין — לא בראשו ; אוחזן בידו ומיושב.
② בחיקו וחגור — בחיקו: מותר לשני הצרכים.
③ חליצה וגלילה — בד׳ אמות, גלולין ברצועות כנגד לבו.
④ שבבית — לא יכניסם כלל ; מקום המשתמר.
⑤ רופא ובעל נפש — היתר / חומרא.

קבוע, עראי או הבית? לזכור:

אוחזן בידו מיושב — הדרך היחידה להשתין בלא לחלוץ.
חולצן ברחוק ד׳ אמות — רוחק החליצה לפנות.
לא יכניסם כלל — בבית הכסא שבבית, לעולם לא.

10. מכשלות להימנע מהן

❌ מכשלה 1: לחשוב שאפשר להשתין מעומד בבית הכסא באחיזת התפילין בידו בלבד.
← הסעיף: והיינו דוקא כשמשתין מיושב דליכא למיחש לניצוצות אבל משתין מעומד פשיטא דאסור (סעיף ①).

❌ מכשלה 2: לחשוב שצריך לחלוץ אף כשהם בחיקו וחגור בחגורה.
← הסעיף: אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות (סעיף ④).

❌ מכשלה 3: לחשוב שנכנסין לבית הכסא שבבית באחיזת התפילין בידו כמו בשדה.
← הסעיף: בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל כיון שיכול להניחם במקום המשתמר (סעיף ⑦).

❌ מכשלה 4: לחשוב שאם שכח תפילין בראשו יש לחוטפן מיד ולצאת.
← הסעיף: מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד הראשון ויוצא וחולצן וחוזר ונכנס (סעיף ⑧).

11. ההנהגה במעשה

מקרה	הנהגה	הלכת היסוד
① להשתין בבית הכסא	לא להשאירן בראשו בקבוע ; אוחזן בידו ומיושב דוקא	אוחזן בידו מיושב
② לפנות	חולצן ברחוק ד׳ אמות ; וטוב לגוללן ברצועות ולאוחזן כנגד לבו ולא תצא רצועה טפח	חולצן ברחוק ד׳ אמות
③ בית הכסא שבבית	לא יכניסם כלל ; מניחם במקום המשתמר	לא יכניסם כלל
④ שכחה / דוחק	שכח — מניח ידו עליהן עד עמוד הראשון ויוצא ; בלילה מניחן בכלי	עד שיגמור עמוד הראשון

12. טבלת סיכום סופית

היבט	כלל	סימן
להשתין	אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו ; ואם אוחזן בידו מותר מיושב דוקא	סעיף א–ג
בחיקו וחגור	אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו מותר בין להשתין בין לפנות	סעיף ד
חליצה וגלילה	חולצן ברחוק ד׳ אמות ; וטוב להחמיר וגוללן ברצועות ואוחזן בימינו כנגד לבו ולא תצא רצועה טפח	סעיף ה–ו
בית הכסא שבבית ושכח	בבית הכסא שבבית לא יכניסם כלל ; שכח מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד הראשון ויוצא	סעיף ז–ח
רופא ובעל נפש	מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו ותפילין בראשו ; ובעל נפש יחמיר לעצמו	סעיף ט

✦ ❖ ✦ 5 הציוויים המעשיים של סימן מ״ג בקיצור

להשתין — לעולם לא בראשו בקבוע, אלא אוחזן בידו מיושב — אוחזן בידו מיושב.
בחיקו — בחיקו וחגור, מותר לשני הצרכים — בין להשתין בין לפנות.
לפנות — חולצן ברחוק ד׳ אמות, גלולין כנגד לבו — חולצן ברחוק ד׳ אמות.
הבית — לא יכניסם כלל לבית הכסא שבבית — לא יכניסם כלל.
הבעל נפש — מותר לרופא ; ובעל נפש יחמיר — בעל נפש יחמיר לעצמו.

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הישג
🌱 רמה 1 — בסיס	טקסט ט׳ הסעיפים, תרגום שוטף, ביאור	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — לומדן	כבוד וקדושת התפילין (גזרה, שפשוף ניצוצות) ; מיושב ומעומד ואוחזן בידו ; קבוע ועראי ומקום המשתמר ; חליצה ברחוק ד׳ אמות וגלילה ברצועות (רב האי) ; שכח, בעל נפש ורופא (ברכות כג.)	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת-אב של תשעת הסעיפים, סכמות, כללי זהב, סימן זיכרון, ההנהגה במעשה	שליטה מעשית + חזרה

💡 השלבים הבאים המוצעים:

שוב לקרוא את סימן מ״ג בשולחן ערוך המקורי (עברית)
ללמוד את רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת השולחן ערוך הרב (ט׳ סעיפים) על סימן זה
לקרוא את המשנה ברורה והביאור הלכה על סימן זה לדקויות מעשיות (הלכות תפילין: סימנים מ״ב, מ״ד)
להתבונן בבעל נפש יחמיר לעצמו: הכבוד מפני קדושת התפילין נמדד בניקיון הממשי ביותר

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן מ״ג · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
daattorah.com

📖הצטרף לחברותא