✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן מ״ט · אמירת דברים שבכתב בעל פה

דין אמירת דברים שבכתב בעל פה — אף על פי שקיימא לן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל — כגון ק״ש, ברכת כהנים ופרשת התמיד — מותר לאומרו בעל פה
סימן מ״ט · סעיף אחד
דין אמירת דברים שבכתב בעל פה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן קצר זה (סעיף אחד) קובע דין שבכל יום: המותר לומר את הק״ש — ואת התפילות שאדם רגיל בהן — בעל פה, בלא לקרוא בסידור ? הכלל הוא שדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, אבל כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל — כגון ק״ש, ברכת כהנים ופרשת התמיד — מותר לאומרו בעל פה, שאין בו חשש טעות והכל בקיאין בו. טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף היחיד, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: דברים שבכתב בעל פה — והגדר רגיל ושגור בפי הכל
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ט · סעיף אחד

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

תורה שבעל פה נמסרת מפה לפה, ותורה שבכתב נקראת מן הכתב: לכל אחת דרכה. ומכאן כלל — דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה: אין אומרים בעל פה את מה ששייך לתורה שבכתב. ואף על פי כן אומר אדם בכל יום את הק״ש ופסוקים הרבה בלא סידור. סימן זה מיישב את הסתירה: כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל, שכולם בקיאין בו ואין בו חשש טעות, יצא מכלל האיסור. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. דברים שבכתב בעל פה · רגיל ושגור בפי הכל — הכלל וחריגו (סעיף אחד)
1. מקרה מעשי — אמירת ק״ש בעל פה, בלא סידור
2. מקרה מעשי — אמירת פסוקים ידועים (ברכת כהנים, הלל)
3. מקרה מעשי — מדוע אוסר הכלל לומר דברים שבכתב בעל פה
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. דברים שבכתב בעל פה · רגיל ושגור בפי הכל (סעיף אחד)

טקסט מקורי (סעיף אחד)

אף על פי שקיימא לן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל, כגון קריאת שמע וברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן, מותר.
אף על פי שקיימא לן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל — כגון קריאת שמע, ברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן — מותר לאומרו בעל פה, שהכל בקיאין בו ואין בו חשש טעות.
דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם עַל פֶּה — כלל של חז״ל (גיטין ס׳: ותמורה י״ד:): דברי תורה שבכתב נקראים מן הספר, ולא בעל פה. ושני טעמים נאמרו בו: מחד "לא כרתי אתך ברית אלא בשביל דברים שבעל פה" (שלכל חלק בתורה דרך מסירה משלו), ומאידך חשש הטעות — שמא יטעה בדבר שאינו קורא מן הכתב.
רָגִיל וְשָׁגוּר בְּפִי הַכֹּל — זהו החריג המתיר. דבר שהכל יודעין אותו בעל פה עד שאין בו עוד חשש טעות (הק״ש הנאמרת פעמיים ביום, הברכת כהנים, הפרשת התמיד) — מותר לאומרו בעל פה. והגדר אינו שיחיד בקי בו, אלא ששגור בפי הכל.
מה אומר הסעיף:
הסעיף במשפט אחד: אף על פי שאין אומרים בעל פה את מה ששייך לכתב, כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל — כגון ק״ש, ברכת כהנים ופרשת התמיד — מותר לאומרו בעל פה.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — אמירת ק״ש בעל פה, בלא סידור

מצב: אין בידי סידור (בדרך, בחשכה…) — האם מותר לומר ק״ש בעל פה ?
הנהגה: מותר. הק״ש היא הדוגמה המובהקת לדבר רגיל ושגור בפי הכל: אומרים אותה פעמיים ביום, הכל בקיאין בה, ואין חשש טעות. ואף על פי שהכלל הוא דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, סעיף זה מתיר במפורש לאומרה בעל פה. וכן התפילות שאדם רגיל בהן. ובדבר שאינו בקי בו כל צרכו — כמנהגו ובשאלת הרב.

מקרה 2 — אמירת פסוקים ידועים (ברכת כהנים, הלל)

מצב: האם מותר לומר בעל פה את ברכת כהנים, פסוקי הלל או קטעים אחרים שאדם בקי בהם ?
הנהגה: הכלל אחד הוא: כל שגור בפי הכל מותר בעל פה, והברכת כהנים והפרשת התמיד נזכרו בסעיף כדוגמה. אבל יש גבול: ההיתר דוקא במה ששגור בפי הכל. קטע שאדם בקי בו לעצמו אך אין הרבים יודעים אותו בעל פה — נשאר בכלל דברים שבכתב. ובקריאת התורה בציבור לעולם קורין מן הספר, ולא בעל פה.

מקרה 3 — מדוע אוסר הכלל לומר דברים שבכתב בעל פה

מצב: מהיכן איסור זה, ומה בא לשמור ?
הנהגה: חז״ל (גיטין ס׳: ותמורה י״ד:) קבעו שתורה שבכתב נקראת מן הספר, לא בעל פה. וביאורו בשני פנים: מפני כבוד דרכה של כל חלק בתורה ("לא כרתי אתך ברית אלא בשביל דברים שבעל פה"), ומפני חשש הטעות — שהאומר בעל פה דבר שאינו שגור עלול לשבש אותו. וחשש זה הוא שנופל כשהדבר רגיל ושגור בפי הכל: שם חל ההיתר. ולפרטי השיטות עיין ברמה למדן.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מה משמעות הכלל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה ?
  2. מהו הגדר המתיר לומר דבר בעל פה ?
  3. מדוע מותר לומר ק״ש בעל פה ?
  4. אילו שני טעמים נאמרו לאיסור לומר דברים שבכתב בעל פה ?
  5. האם ההיתר חל בדבר שאני בקי בו אך אין הרבים יודעין אותו ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן נ׳
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן מ״ט · סעיף אחד · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא