✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן מ״ח · אמירת פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות
אמירת פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות — אומרים בכל בוקר את פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות במקום העבודה ; וי״א סדר המערכה ורבון העולמים ; בשבת אומרים פסוקי מוסף, אבל לא בר״ח ויו״ט ; ונהגו המדקדקים להתנועע בלימוד ובתפילה
סימן מ״ח · סעיף אחד
אמירת פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
כאן פותחין סימן קצר בן סעיף אחד: אמירת פרשת התמיד — לקרוא בכל בוקר קודם התפילה את פרשת קרבן התמיד (במדבר כ״ח), ואצלה את פסוקי הקרבנות. וי״א שמוסיפין את סדר המערכה ואת רבון העולמים אתה צויתנו ; מי שאינו יכול לאומרה בציבור אומרה בביתו וחוזר וקורא עם הציבור בכוונת "כקורא בתורה". בשבת מוסיפין את פסוקי מוסף, אבל לא בר״ח ויו״ט. וסוף הסימן — נהגו המדקדקים להתנועע. טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף היחיד, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: אמירת פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות קודם התפילה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ח · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
משחרב בית המקדש אין לנו מזבח ולא קרבן תמיד ; אך לימדונו חכמים "ונשלמה פרים שפתינו" — כל הקורא פרשת הקרבן, מעלין עליו כאילו הקריבו. לכן תיקנו לומר בכל בוקר, קודם התפילה, את פרשת התמיד ואת פסוקי הקרבנות. סימן קצר זה (סעיף אחד, רובו הגה של הרמ״א) קובע מה אומרים וכיצד: פרשת התמיד ואולי סדר המערכה, ההנהגה כשאי אפשר לאומרה בציבור, תוספת פסוקי מוסף בשבת (ולא בר״ח ויו״ט), ומנהג המדקדקים להתנועע בלימוד ובתפילה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית ולנוסח המדויק של קהילתו — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. פרשת התמיד — אמירת פרשת קרבן התמיד, סדר המערכה ורבון העולמים, בציבור וכקורא בתורה (הסעיף היחיד)
ב. פסוקי מוסף שבת — בשבת מוסיפין פסוקי מוסף, אבל לא בר״ח ויו״ט ; מנהג ר״ח
ג. להתנועע — מנהג המדקדקים להתנועע בשעת קריאה בתורה ובתפילה (רתת · כל עצמותי)
+ מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. פרשת התמיד — אמירת קרבן התמיד (הסעיף היחיד)
טקסט מקורי (הסעיף היחיד)
אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. ובו סעיף אחד: הגה: ואומרים פרשת התמיד, וי״א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו׳, ואם אי אפשר לאומרו בצבור יכול לאומרו בביתו ולחזור לקרות פ׳ התמיד לבד עם הצבור, ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה [טור]. בשבת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת, אבל לא בר״ח ויום טוב מפני שקורא בתורה בפסוקי מוסף. הגה: וי״א שמזכירין גם מוסף ר״ח וכן נוהגין כדי לפרסם שהוא ר״ח, וכן הוא לקמן סי׳ תכ״א [טור]. ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים על שם כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך [אבודרהם].
אומרים פרשת התמיד, ואצלה פסוקי קרבן שבת. וי״א שמוסיפין סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו. מי שאי אפשר לו לאומרה בציבור — אומרה בביתו וחוזר וקורא פרשת התמיד לבד עם הציבור, ומכוין בפעם השנייה כקורא בתורה. בשבת מוסיפין פסוקי מוסף שבת, אבל לא בר״ח ויום טוב, מפני שקורין בתורה בפסוקי מוסף. וי״א שמזכירין גם מוסף ר״ח כדי לפרסם שהוא ר״ח (עיין לקמן סי׳ תכ״א). ונהגו המדקדקים להתנועע בשעת הקריאה בתורה דוגמת מתן תורה שהיה ברתת, וכן בתפילה על שם "כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך".
פָּרָשַׁת הַתָּמִיד — פסוקי קרבן התמיד (במדבר כ״ח, א-ח), שקורין בכל בוקר קודם התפילה. מאחר שחרב בית המקדש, קריאה זו במקום הקרבן: "ונשלמה פרים שפתינו" — מעלין עליו כאילו הקריב את התמיד.
סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה · רִבּוֹן הָעוֹלָמִים — התוספות — וי״א שאומרים גם את סדר המערכה (סדר עריכת המזבח) ואת בקשת רבון העולמים אתה צויתנו, שמבקשין בה שתתקבל הקריאה כהקרבה עצמה.
בְּצִבּוּר · כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה — לכתחילה יאמר פרשת התמיד בציבור. מי שאינו יכול — אומרה בביתו, וחוזר וקוראה עם הציבור ; ובפעם השנייה מכוין לא להקריב תמיד שני, אלא "כקורא בתורה".
מה אומר הסעיף:
- העיקרון: אומרים בכל בוקר פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות, במקום העבודה.
- התוספות: וי״א שאומרים גם סדר המערכה ורבון העולמים.
- בציבור: מי שלא יכול בציבור חוזר וקורא עם הציבור בכוונת "כקורא בתורה".
הסעיף במשפט אחד: אומרים בכל בוקר פרשת התמיד (ולפעמים סדר המערכה ורבון העולמים) במקום הקרבן ; ומי שלא יכול בציבור חוזר וקוראה עם הציבור בכוונת קורא בתורה.
ב. פסוקי מוסף שבת (הסעיף היחיד)
טקסט מקורי (קטע המוסף)
בשבת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת, אבל לא בר״ח ויום טוב מפני שקורא בתורה בפסוקי מוסף. הגה: וי״א שמזכירין גם מוסף ר״ח וכן נוהגין כדי לפרסם שהוא ר״ח, וכן הוא לקמן סי׳ תכ״א [טור].
בשבת מוסיפין אצל פרשת התמיד את פסוקי מוסף שבת, אבל לא בר״ח ויום טוב, מפני שקורין בתורה בפסוקי מוסף של אותם ימים. וי״א שמזכירין גם מוסף ר״ח, וכן נוהגין, כדי לפרסם שהוא ר״ח (עיין לקמן סי׳ תכ״א).
פְּסוּקֵי מוּסָף — פסוקי קרבן המוסף שמוסיפין אצל פרשת התמיד בשבת, שהרי היה בו קרבן נוסף. וכך הקריאה כנגד קרבנות היום.
לֹא בְּר״ח וְיוֹם טוֹב — מדוע — בר״ח וביום טוב אין מוסיפין אותם בתפילת היחיד, מפני שקורין בתורה את פסוקי המוסף של אותם ימים, והקריאה בציבור כבר עומדת במקום זה. ומעיר הרמ״א שיש שמזכירין גם מוסף ר״ח "כדי לפרסם שהוא ר״ח" (ומציין לקמן סי׳ תכ״א).
מה אומר הסעיף:
- שבת: מוסיפין פסוקי מוסף אצל פרשת התמיד.
- ר״ח ויו״ט: אין מוסיפין, שקורין בתורה בפסוקי המוסף.
- מנהג ר״ח: ויש שמזכירין בכל זאת, לפרסם שהוא ר״ח (סי׳ תכ״א).
הסעיף במשפט אחד: בשבת מוסיפין פסוקי מוסף אצל פרשת התמיד ; בר״ח ויו״ט אין מוסיפין שקורין בתורה במוסף היום, אך יש מזכירין בר״ח לפרסם היום.
ג. להתנועע בלימוד ובתפילה (הסעיף היחיד)
טקסט מקורי (קטע ההתנועעות)
ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים על שם כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך [אבודרהם].
ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שניתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים, על שם "כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך" (אבודרהם).
לְהִתְנוֹעֵעַ — מנהג המדקדקים להניע את גופם בשעת לימוד תורה ובשעת התפילה. והאבודרהם נתן בו טעם: דוגמת מתן תורה שהיה ברתת, ועל שם הכתוב "כל עצמותי תאמרנה" — שכל אברי הגוף משתתפין בשבח.
מה אומר הסעיף:
- המנהג: המדקדקים מתנועעים בקריאה בתורה ובתפילה.
- טעם ראשון: דוגמת מתן תורה שהיה ברתת.
- טעם שני: על שם "כל עצמותי תאמרנה" — כל הגוף בשבח.
הסעיף במשפט אחד: נהגו המדקדקים להתנועע בקריאה בתורה ובתפילה, דוגמת מתן תורה שהיה ברתת ועל שם "כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך".
מקרים מעשיים
מקרה 1 — אמירת פרשת התמיד בכל בוקר
מצב: בכל בוקר קודם התפילה — מה אומרים במקום הקרבן, ומה מקומו ?
הנהגה: אומרים פרשת התמיד (במדבר כ״ח) ואת פסוקי הקרבנות, במקום קרבן התמיד ("ונשלמה פרים שפתינו"). וי״א שמוסיפין סדר המערכה ובקשת רבון העולמים אתה צויתנו. לכתחילה יאמרה בציבור ; ומי שאינו יכול אומרה בביתו וחוזר וקוראה עם הציבור, ומכוין בפעם השנייה "כקורא בתורה". ולנוסח המדויק של קהילתו — כמנהגו ובשאלת הרב.
מקרה 2 — שבת: תוספת פסוקי מוסף ; ומדוע לא בר״ח / יו״ט
מצב: בשבת, בר״ח וביום טוב — האם מוסיפין את פסוקי המוסף אצל פרשת התמיד ?
הנהגה: בשבת מוסיפין פסוקי מוסף אצל פרשת התמיד, שהיה בו קרבן נוסף. בר״ח וביום טוב אין מוסיפין בתפילת היחיד, מפני שקורין בתורה את פסוקי המוסף של אותם ימים (הקריאה בציבור עומדת במקום זה). ומעיר הרמ״א שיש שמזכירין גם בר״ח "כדי לפרסם שהוא ר״ח" (עיין סי׳ תכ״א) — וכל אחד כמנהגו.
מקרה 3 — להתנועע (שוקלינג) בלימוד ובתפילה
מצב: מנין המנהג להתנועע בקריאה בתורה ובתפילה — והאם צריך לעשות כן ?
הנהגה: המדקדקים נהגו להתנועע בקריאה בתורה ובתפילה. ונתן בו האבודרהם שני טעמים: דוגמת מתן תורה שהיה ברתת, ועל שם "כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך" — שכל הגוף משתתף בשבח. אין זו חובה אלא מנהג חסידות, והעיקר הכוונה ; כל אחד יעשה כפי שמסייע לו לכוין, וכהנהגת רבו.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע קורין בכל בוקר את פרשת התמיד — איזה כתוב מלמד זאת ?
- מה מכוונים בפעם השנייה, כשחוזרין וקוראין פרשת התמיד עם הציבור ?
- מדוע מוסיפין פסוקי מוסף בשבת ולא בר״ח ויום טוב ?
- מה מזכירין יש נוהגין בר״ח, ומאיזה טעם ?
- אילו שני טעמים נותן האבודרהם למנהג להתנועע ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — קָרְבָּנוֹת בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה — וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ ; בְּצִבּוּר וּכְקוֹרֵא בַּתּוֹרָה — כַּוָּנַת הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה ; פְּסוּקֵי מוּסָף בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם טוֹב ; לְהִתְנוֹעֵעַ בַּלִּמּוּד וּבַתְּפִלָּה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — קריאת הקרבנות, בציבור, פסוקי מוסף וההתנועעות