✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן
שולחן ערוך · אורח חיים
טעם אמירת משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל — עיונים מעמיקים
סימן נ׳ · סעיף אחד
מקרא משנה וגמרא בכל יום · המדרש כגמרא · איזהו מקומן דוקא
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦
פלפול מעמיק
סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות
הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן נ׳ — סעיף אחד
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, רא״ש, אבודרהם, כל בו, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי:
קידושין ל׳. · זבחים מ״ז. (מקרא משנה וגמרא ; איזהו מקומן)
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 Table des matières
- Introduction à la sugya — les deux axes : la חובת מקרא משנה וגמרא בכל יום et le gader de המדרש כגמרא (séif unique)
- חובת מקרא משנה וגמרא בכל יום — קידושין ל׳. (ישלש אדם שנותיו), le סדר בתפילה, renvoi יורה דעה (הלכות תלמוד תורה) (séif unique)
- ברייתא דרבי ישמעאל · המדרש כגמרא — les י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן et pourquoi la ברייתא vaut גמרא (séif unique)
- איזהו מקומן דוקא · פרק בלא מחלוקת — le choix du פרק, סדר הקרבנות « ונשלמה פרים שפתינו » (lien סימן מ״ח) (séif unique)
- נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות
📜 Le texte du Choulhan Aroukh — le séif
הִלְכוֹת טַעַם אֲמִירַת מִשְׁנַת אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:
סָעִיף א׳: קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא שהמדרש כגמרא.
Résumé concis :
Séif unique : On a institué de dire, après la פרשת התמיד, le פרק איזהו מקומן et la ברייתא דרבי ישמעאל, afin que chacun apprenne chaque jour מקרא, משנה et גמרא — la ברייתא tenant lieu de גמרא, car המדרש כגמרא.
1. הקדמת הסוגיא — חובת מקרא משנה וגמרא, ושני הצירים
פתח דבר — פתיחת ההלכה
פותח מרן בסימן זה בטעם אמירת משנת "איזהו מקומן" וברייתא דרבי ישמעאל — שקבעו חכמים לשנות אחר פרשת התמיד את פרק "איזהו מקומן" (משנה, זבחים פרק ה׳; זבחים מ״ז.) ואת ברייתא דרבי ישמעאל (פתיחת תורת כהנים, י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן), כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא שהמדרש כגמרא. ומקור הדברים בטור ובבית יוסף, ובאבודרהם ובכל בו, ויסוד החובה בקידושין ל׳. "לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא". ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) חובת לימוד מקרא משנה וגמרא בכל יום — וכיצד תיקנוה חכמים בסדר התפילה; (ב) גדר "המדרש כגמרא" וטעם בחירת "איזהו מקומן" דוקא — מה ראו לקבוע פרק זה, ומה נפקא מינה בהבנת הדברים. ומשני צירים אלו נובעות שאלות הסימן.
הערה יסודית: חידוש גדול יש כאן — שאמירת פרק משנה וברייתא בקצרה עולה לאדם ל"שליש במשנה" ו"שליש בגמרא" של חובת תלמוד תורה. וההבחנה בין שני צדדים היא ציר הסימן. אם הוא קיום החובה ממש — צריך שיבין הלומד את הנאמר, שאין לימוד בלא הבנה. ואם אינו אלא תקנה וזכר לשלושת מיני הלימוד — אף באמירה בעלמא סגי. ומזה תלוי גדר החיוב ורוחב יריעתו, וכן דין מי שאינו מבין.
חקירת היסוד של הסימן
החקירה היסודית: גדר תקנת אמירת "איזהו מקומן" וברייתא דרבי ישמעאל — האם קיום ממש של חובת תלמוד תורה דמקרא משנה וגמרא בכל יום, או תקנה בסדר התפילה שלא יעבור יום בלא שלושת מיני התורה?
- (א) אם קיום ממש — צריך הבנה, שהאומר ואינו מבין אינו נחשב לימוד; ובזה נכלל שאף פסוקי המקרא (פרשת התמיד) עולין ל"שליש במקרא".
- (ב) אם תקנה וזכר — סגי באמירה, ועיקר התקנה שיהא סדר היום פותח בשלושה כתרים, אף בלא עומק העיון.
2. חובת מקרא משנה וגמרא בכל יום — קידושין ל׳
לשון השלחן ערוך
סעיף א׳: "קבעו לשנות אחר פרשת התמיד... כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא."
שורש החובה — קידושין ל׳.: "לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא." וכתב הרמב״ם (הלכות תלמוד תורה פרק א׳) שחייב אדם לשלש את זמן לימודו. והובאה החובה בטור ובבית יוסף ובאבודרהם, שקבעו סדר הקרבנות ומשנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כנגד שלושת אלו. ופרטי חובת תלמוד תורה נתבארו ביורה דעה.
קושיא — היאך אמירת פרק אחד עולה ל"שליש בגמרא"? חובת "ישלש אדם שנותיו" היא חלוקת כל זמן לימודו לשלושה, והיאך יוצא אדם ידי "שליש בגמרא" באמירת ברייתא קצרה של שחרית?
תירוץ: אין כאן פטור מחובת העיון כל היום, אלא תקנת חכמים שלא יעבור על אדם יום — אף הטרוד — בלא שלושת מיני התורה. וקבעו בסדר התפילה תמצית שלהם: פרשת התמיד (מקרא), איזהו מקומן (משנה) וברייתא דרבי ישמעאל (גמרא). והרוצה לקיים החובה כתיקונה — יוסיף וישלש שנותיו כפשוטו, כמבואר בפוסקים וביורה דעה.
פלפול — "שיזכה כל אדם": דקדק מרן "כל אדם" — אף מי שאין בידו לשלש שנותיו כתיקונן, יזכה על כל פנים בכל יום לטעום משלושת מיני הלימוד. ומכאן שעיקר התקנה לזכות את הרבים, כלשון "כדי שיזכה". וכתבו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, ובמשנה ברורה ובביאור הלכה) בסדר אמירת הקרבנות ובכוונתם, ושראוי להבין הנאמר. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — חובת שלושת מיני התורה: (א) יסוד החובה — קידושין ל׳. (ישלש אדם שנותיו). (ב) פרשת התמיד — כנגד מקרא. (ג) איזהו מקומן — כנגד משנה. (ד) ברייתא דרבי ישמעאל — כנגד גמרא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
חובת מקרא משנה וגמרא בכל יום — מקידושין ל׳.; ותיקנו לה חכמים סדר בתפילה: פרשת התמיד, איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל. ועיקר התקנה "שיזכה כל אדם" — שלא יעבור יום בלא שלושת כתרי התורה.
חובת מקרא משנה וגמרא בכל יום — מקידושין ל׳.; ותיקנו לה חכמים סדר בתפילה: פרשת התמיד, איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל. ועיקר התקנה "שיזכה כל אדם" — שלא יעבור יום בלא שלושת כתרי התורה.
3. ברייתא דרבי ישמעאל · המדרש כגמרא
לשון השלחן ערוך
סעיף א׳: "דברייתא דרבי ישמעאל הוי במקום גמרא שהמדרש כגמרא."
מהי ברייתא דרבי ישמעאל: היא פתיחת תורת כהנים (ספרא), המונה י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן — קל וחומר, גזרה שוה, בנין אב, כלל ופרט וכיוצא בהן, ובהן נדרשת ההלכה מן הכתובים. וכתבו הטור והבית יוסף והאבודרהם שקבעוה בתפילה משום שהמדרש — הדרישה במידות — הוי במקום גמרא.
חקירה — למה "המדרש כגמרא"? מהו גדר "גמרא" שאמרו עליו שהמדרש כמותו?
- צד אחד: "גמרא" היינו העיון והסברא והוצאת דין מדין; והמדרש, שדורש ההלכה מן הכתוב במידות, הוא הוא מעשה הגמרא ממש.
- צד שני: אף אם "גמרא" היינו תלמוד האמוראים דוקא, מכל מקום המדרש נחשב כגמרא לענין קיום "שליש בגמרא", שכן שורש הגמרא בו.
פלפול — משנה וגמרא בסדר אחד: יש לעיין — "איזהו מקומן" משנה היא (זבחים פרק ה׳), וברייתא דרבי ישמעאל מדרש הלכה; והרי חילקום כנגד משנה וגמרא. ומכאן שהמשנה כנגד "שליש במשנה", והמדרש (הדרישה במידות) כנגד "שליש בגמרא", שהגמרא עיקרה דרישה וסברא. וכן משמע מלשון מרן שתלה "במקום גמרא" בטעם "שהמדרש כגמרא" — שהדרישה היא היא ענין הגמרא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — המדרש כגמרא: (א) ברייתא דרבי ישמעאל — י״ג מידות, פתיחת תורת כהנים. (ב) הוי במקום גמרא — שהמדרש כגמרא. (ג) טעם — שהגמרא עיקרה דרישה וסברא. (ד) ראוי להבין המידות הנאמרות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
ברייתא דרבי ישמעאל — י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן — הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא. שהגמרא עיקרה דרישת ההלכה וסברא, והמדרש הדורש מן הכתוב במידות הוא מעשה הגמרא.
ברייתא דרבי ישמעאל — י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן — הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא. שהגמרא עיקרה דרישת ההלכה וסברא, והמדרש הדורש מן הכתוב במידות הוא מעשה הגמרא.
4. איזהו מקומן דוקא · פרק בלא מחלוקת
שורש הבחירה
נתנו טעם למה בחרו דוקא בפרק "איזהו מקומן" מכל פרקי המשנה — לפי שהוא פרק בלא מחלוקת, שכל דבריו בהסכמה ואין בו פלוגתא, ונמצא האומרו בכל יום אינו נכשל במחלוקת. וקבעוהו אחר פרשת התמיד להשלים בו סדר הקרבנות של שחרית, על דרך "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע י״ד), שאמירת סדר הקרבנות במקום הקרבתם. וסדר הקרבנות ופרשת התמיד נתבארו לעיל בסימן מ״ח.
חקירה — טעם "פרק בלא מחלוקת":
- צד אחד: שבחרו פרק בלא מחלוקת כדי שיהא הלימוד ברור וקבוע, שלא יאמר אדם הלכה כחד מאן דאמר ונמצא נכשל; והוא לימוד ברור בלא ספק.
- צד שני: שבחרוהו לפי שהוא סדר הקרבנות ("איזהו מקומן של זבחים"), הראוי לסמוך לפרשת התמיד להשלים סדר עבודת היום.
פלפול — סמיכת הקרבנות והמשנה: פרשת התמיד מן המקרא, והיא כנגד הקרבן ("ונשלמה פרים שפתינו"); ואיזהו מקומן משנה בעניני הקרבנות, סמוכה לה מענין לענין. ומכאן שקבעו סדר אחד — מקרא הקרבנות, ואחריו משנת הקרבנות, ואחריו הברייתא שבמקום גמרא — שיהא לימוד הקרבנות שלם בשלושה מיני התורה. ועיין עוד בדברי האחרונים (מגן אברהם, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים) בסדר אמירת הקרבנות ובכוונתם. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — איזהו מקומן דוקא: (א) פרק בלא מחלוקת — לימוד ברור בלא פלוגתא. (ב) סדר הקרבנות — סמוך לפרשת התמיד. (ג) "ונשלמה פרים שפתינו" — אמירה במקום הקרבה. (ד) משלים שלושת מיני התורה בעניני הקרבנות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
בחרו "איזהו מקומן" דוקא — שהוא פרק בלא מחלוקת, וסדר הקרבנות הסמוך לפרשת התמיד ("ונשלמה פרים שפתינו"). שיהא הלימוד ברור בלא פלוגתא, ומשלים סדר עבודת שחרית בשלושה מיני התורה.
בחרו "איזהו מקומן" דוקא — שהוא פרק בלא מחלוקת, וסדר הקרבנות הסמוך לפרשת התמיד ("ונשלמה פרים שפתינו"). שיהא הלימוד ברור בלא פלוגתא, ומשלים סדר עבודת שחרית בשלושה מיני התורה.
5. נפקא מינה למעשה · סיכום השיטות
סיכום ההנהגות למעשה
| ענין | הלכה למעשה |
|---|---|
| החובה | מקרא משנה וגמרא בכל יום (קידושין ל׳.; רמב״ם הלכות תלמוד תורה פרק א׳). |
| הסדר בתפילה | פרשת התמיד (מקרא), איזהו מקומן (משנה), ברייתא דרבי ישמעאל (גמרא). |
| ברייתא דרבי ישמעאל | י״ג מידות שהתורה נדרשת בהן ; הוי במקום גמרא שהמדרש כגמרא. |
| איזהו מקומן דוקא | פרק בלא מחלוקת, וסדר הקרבנות הסמוך לפרשת התמיד. |
| כוונת הלימוד | ראוי להבין את הנאמר, שהאומר ואינו מבין אין לימודו שלם. |
טבלה — מקורות הסוגיא
טבלה — סוגיות ומקורות
| הענין | הדין | המקור |
|---|---|---|
| חובת מקרא משנה וגמרא | בכל יום — ישלש אדם שנותיו | ס״א (קידושין ל׳.; רמב״ם הל׳ ת״ת א׳; טור וב״י) |
| ברייתא דרבי ישמעאל | הוי במקום גמרא — שהמדרש כגמרא | ס״א (שולחן ערוך; אבודרהם; כל בו) |
| איזהו מקומן | פרק בלא מחלוקת — סדר הקרבנות | ס״א (זבחים מ״ז.; בית יוסף) |
| סדר הקרבנות | ונשלמה פרים שפתינו — סמוך לפרשת התמיד | ס״א (טור; מגן אברהם; משנה ברורה) |
| כוונה והבנה | ראוי להבין הנאמר | ס״א (ט״ז; פרי מגדים; ביאור הלכה; ועיין יורה דעה) |
גמרא: קידושין ל׳. · זבחים מ״ז. (מקרא משנה וגמרא ; איזהו מקומן)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הל׳ ת״ת א׳) · רא״ש · טור · בית יוסף · אבודרהם · כל בו · שלחן ערוך
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן נ׳ · טעם אמירת משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל · ⚡ רמה 2 — למדן
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן נ׳ · טעם אמירת משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l'accueil · סימן נ׳ · ♥ Soutenir