✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman ס״ו · Where one may interrupt the ק״ש
דיני הפסקה בקריאת שמע — where one may interrupt the ק״ש and its blessings: בין הפרקים one greets an honored person and responds to any man; באמצע only one he reveres; in שמע and ברוך שם one never interrupts; one interrupts for קדיש, קדושה, ברכו and מודים; and one adjoins the Redemption to the Amidah
סימן ס״ו · י׳ סעיפים
דיני הפסקה בקריאת שמע ובברכותיה
🌱 Introductory level · Beginners
✦ ❖ ✦
This siman teaches where one may interrupt (הפסקה) the ק״ש and its blessings: בין הפרקים (between the sections) one greets an honored person and responds to any man; באמצע (in the middle) only one he reveres; in שמע וברוך שם — one never interrupts; one interrupts for forgotten ציצית ותפילין and for a davar shebikdusha (קדיש, קדושה, ברכו, מודים) even mid-verse; and one adjoins the Redemption to the Amidah. Hebrew text, fluent English translation and explanation of the י׳ seifim, with a section of practical cases.
Topic: Where one may interrupt the ק״ש — בין הפרקים ובאמצע, שמע וברוך שם, קדיש קדושה ברכו ומודים, גאולה לתפלה
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן ס״ו · י׳ סעיפים
Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Our Sages taught (ברכות י״ג.): באמצע — שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה, ובין הפרקים — שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם — interruption of the ק״ש is permitted only out of honor (הכבוד), out of fear (היראה) and for the ways of peace (דרכי שלום). The siman sets the degrees: between the sections one is more lenient, in the middle one is stricter, and in « שמע ישראל » and « ברוך שם » one never interrupts. We study here at the level of principle; for personal conduct, one refers to the custom and to the ruling of the Rav.
📑 Study outline
A. The י׳ seifim — שאילת שלום and שמע/ברוך שם (séif 1), ציצית ותפילין (séif 2), קדיש קדושה ברכו ומודים (séif 3), כהן and בין הפרקים (séif 4-5), אמן and סמיכת גאולה לתפלה (séif 7-9), אמת ויציב (séif 10)
1. Practical case — someone greets me during the ק״ש: may I respond?
2. Practical case — the minyan says קדיש / קדושה: how does one respond?
3. Practical case — adjoining the Redemption (גאל ישראל) to the Amidah
+ Comprehension questions and going further
A. Where one may interrupt the ק״ש — the י׳ seifim
הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע — interruption in the ק״ש — speaking during the ק״ש and its blessings is forbidden, but the Sages permitted three doorways: מפני היראה (out of fear), מפני הכבוד (out of honor) and מפני דרכי שלום (the ways of peace). Everything then depends on the place: בין הפרקים (between the sections), where one is more lenient, באמצע הפרק (in the middle), where one is stricter, and the very heart of the יחוד — שמע ישראל and ברוך שם — where one never interrupts. Apart from that, a davar shebikdusha (קדיש, קדושה, ברכו, מודים) prevails even mid-verse.
Séif 1 — בין הפרקים ובאמצע: greeting and responding
בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה, וכל שכן מלך או אנס, ומשיב שלום לאדם נכבד, ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל ובברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא יפסיק בהם כלל אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו.
Séif 1: between the sections (בין הפרקים) one may greet an honored person (אדם נכבד) and respond to a greeting from any man. In the middle (באמצע) one greets only one he reveres — such as his father, his teacher, one greater than himself in wisdom, and all the more so a king or a violent man — and responds only to an honored person, even mid-verse. Except the verse « שמע ישראל » and « ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד », in which one does not interrupt at all, unless out of fear of one who might kill him.
Two levels. Between the sections one is more lenient: one greets an honored person and responds to any man. In the middle of a section one is stricter: one greets only one he reveres (father, teacher, king) and responds only to an honored person. But within « שמע ישראל » and « ברוך שם » — the heart of accepting the yoke of Heaven — one never interrupts, except in danger of death.
Séif 2 — ציצית ותפילין: having forgotten them
אם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק בין הפרקים להניחם ויברך עליהם. הגה: וי״א שלא יברך עליהם עד אחר התפלה, והכי נהוג לענין טלית.
Séif 2: if one forgot to don the ציצית and the תפילין, one may interrupt between the sections (בין הפרקים) to don them and make the berakha on them. הגה (Rama): and some say one should not make the berakha on them until after the Amidah, and such is the custom regarding the טלית.
These are mitzvot of the moment: one interrupts between the sections to don them, and per the Mechaber makes the berakha right away. The Rama notes a custom — for the טלית one often waits for the berakha until after the Amidah. For the precise conduct, one follows one's Rav.
Séif 3 — קדיש קדושה ברכו ומודים: a davar shebikdusha
לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק, וכן למודים, אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד.
Séif 3: for the קדיש, the קדושה and the ברכו one interrupts even mid-verse; and likewise for מודים, but one says only the single word « מודים ».
A davar shebikdusha prevails: since one already interrupts for the honor of a mortal, all the more so for the honor of Heaven (קל וחומר לכבוד המקום). One therefore responds to קדיש, קדושה and ברכו even mid-verse. For מודים, one says only the word « מודים » so as not to interrupt at length.
Séif 4-5 — a כהן called to the Torah, and « what בין הפרקים is »
כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתורה, יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומר שאינו מפסיק, והלכה כדבריו. ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר; אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.
Séif 4: a כהן who was reciting the ק״ש and was called up to the Torah — there is one who says he interrupts and one who says he does not interrupt, and the halakha follows the latter (he does not interrupt). Séif 5: and these are « בין הפרקים » — between the first and second blessing, between the second and שמע, between שמע and והיה אם שמוע, between והיה אם שמוע and ויאמר; but between ויאמר and אמת ויציב one does not interrupt.
A כהן engaged in the ק״ש does not interrupt to go up to the Torah — an Israel goes up in his place. And one must know where the « between-sections » are: between the blessings and between the parashiot. One exception: between ויאמר and אמת ויציב one does not interrupt, so as not to separate « ה׳ » from « אמת » (one says « אני ה׳ אלהיכם אמת » and then interrupts as in the middle of a section).
Séif 7-9 — אמן after גאל ישראל and סמיכת גאולה לתפלה
אינו אומר אמן אחר גאל ישראל משום דהוי הפסק. הגה: וי״א דעונין אמן וכן נוהגין לענות אחר הש״ץ, אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן. צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר שאמר גאל ישראל. ואין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה, אלא ממתין בשירה חדשה כדי לענות.
Séif 7: one does not say אמן after « גאל ישראל », for it is an interruption. הגה (Rama): and some say one does answer אמן, and such is the custom, after the חזן; but one who prays alone does not answer אמן. Séif 8: one must adjoin the Redemption to the Amidah and not interrupt after « גאל ישראל ». Séif 9: and one does not answer קדיש or קדושה between the Redemption and the Amidah — rather one waits at « שירה חדשה » in order to answer.
The principle of סמיכת גאולה לתפלה: one joins the end of the Redemption (« גאל ישראל ») to the start of the Amidah with nothing intervening. The Mechaber therefore says not to answer אמן there; the Rama rules that one answers אמן after the חזן (but not to one's own berakha). And if one wishes to answer a קדיש / קדושה, one does so beforehand, waiting at « שירה חדשה ».
Séif 10 — אמת ויציב in the morning and אמת ואמונה in the evening
כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובת המצוה כתקנה.
Séif 10: whoever did not say « אמת ויציב » in the morning and « אמת ואמונה » in the evening has not fulfilled the obligation of the mitzva as it should be (כתקנה).
The blessings that follow the ק״ש are not mere additions: « אמת ויציב » in the morning and « אמת ואמונה » in the evening are required to fulfil the mitzva כתקנה (as instituted). That is why this whole siman is careful not to break them and to join them to the Amidah.
The siman in one sentence: between the sections (בין הפרקים) one is more lenient with greetings, in the middle (באמצע) stricter, and in « שמע » and « ברוך שם » one never interrupts; one interrupts for forgotten ציצית ותפילין and for a davar shebikdusha (קדיש, קדושה, ברכו, מודים) even mid-verse; one does not interrupt after « גאל ישראל » for צריך לסמוך גאולה לתפלה; and « אמת ויציב » / « אמת ואמונה » are required.
Practical cases
Case 1 — Someone greets me during the ק״ש
Situation: I am reciting the ק״ש and a person greets me. May I respond?
Conduct: everything depends on the place and the person. Between the sections (בין הפרקים) I may greet an honored person and respond to any man. In the middle (באמצע) I greet only one I revere (father, teacher, king) and respond only to an honored person. But within « שמע ישראל » and « ברוך שם » — never, except in danger of death. For the practical application, one follows one's Rav.
Case 2 — The minyan says קדיש or קדושה
Situation: I am in the middle of the ק״ש and the minyan answers קדיש or says קדושה. What to do?
Conduct: a davar shebikdusha prevails: one interrupts even mid-verse to answer קדיש, קדושה and ברכו, קל וחומר לכבוד המקום. For מודים, one says only the word « מודים ». One answers the bare essential and then resumes. For the details (how far to answer), one follows one's Rav.
Case 3 — Adjoining the Redemption to the Amidah
Situation: I finish « גאל ישראל »; the חזן finishes the berakha and the minyan answers אמן. Should I stop or continue straight on?
Conduct: the principle is סמיכת גאולה לתפלה — joining the Redemption to the Amidah with no interruption. Per the Mechaber one does not answer אמן after « גאל ישראל »; per the Rama, one answers אמן after the חזן (but not to one's own berakha). One inserts neither קדיש nor קדושה there: one anticipates them by waiting at « שירה חדשה ». For the conduct, one follows one's Rav and custom.
Comprehension questions
Check your understanding:
- What is the difference between בין הפרקים and באמצע for greeting and responding (séif 1)?
- Why does one never interrupt within « שמע ישראל » and « ברוך שם » (séif 1)?
- For which texts does one interrupt even mid-verse, and why (séif 3)?
- A כהן called to the Torah during the ק״ש: does he interrupt (séif 4)?
- What is סמיכת גאולה לתפלה and what does the Mechaber say about אמן after « גאל ישראל » (séif 7-8)?
Going further
If you wish to deepen this siman:
📖Join the khavroutha
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpoul — היתר שאילת שלום מפני היראה, מפני הכבוד ומפני דרכי שלום (ברכות י״ג.) ; דבר שבקדושה — קל וחומר לכבוד המקום, אמן אחר האל הקדוש ואחר שומע תפלה ; סמיכת גאולה לתפלה — לא יפסיק אחר גאל ישראל (עי׳ סי׳ קי״א)
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorization
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aroukh HaRav — שאילת שלום, שמע וברוך שם, דבר שבקדושה וסמיכת גאולה לתפלה