✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן ס״ו · דיני הפסקה בקריאת שמע
דיני הפסקה בקריאת שמע ובברכותיה — בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב לכל אדם, ובאמצע רק למי שירא ממנו; בשמע וברוך שם אין מפסיקין כלל; מפסיק לקדיש קדושה ברכו ומודים; וצריך לסמוך גאולה לתפלה
סימן ס״ו · י׳ סעיפים
דיני הפסקה בקריאת שמע ובברכותיה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד היכן מותר להפסיק בקריאת שמע ובברכותיה: בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב לכל אדם; באמצע רק למי שירא ממנו; בשמע וברוך שם — אין מפסיקין כלל; מפסיק לציצית ותפילין ששכח, ולדבר שבקדושה (קדיש, קדושה, ברכו, מודים) אפילו באמצע הפסוק; וצריך לסמוך גאולה לתפלה. טקסט עברי, ביאור והסבר של י׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דיני הפסקה בק״ש — בין הפרקים ובאמצע, שמע וברוך שם, קדיש קדושה ברכו ומודים, גאולה לתפלה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ס״ו · י׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (ברכות י״ג.): באמצע — שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה, ובין הפרקים — שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם — אין מתירין הפסקה בק״ש אלא מפני הכבוד, מפני היראה ומפני דרכי שלום. הסימן קובע את המדרגות: בין הפרקים הקילו יותר, באמצע החמירו יותר, ובפסוק «שמע ישראל» וב«ברוך שם» אין מפסיקין כלל. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. י׳ הסעיפים — שאילת שלום ושמע/ברוך שם (סעיף א׳), ציצית ותפילין (סעיף ב׳), קדיש קדושה ברכו ומודים (סעיף ג׳), כהן ובין הפרקים (סעיף ד-ה), אמן וסמיכת גאולה לתפלה (סעיף ז-ט), אמת ויציב (סעיף י׳)
1. מקרה מעשי — מישהו שואל בשלומי באמצע ק״ש: האם אשיב?
2. מקרה מעשי — הציבור אומר קדיש / קדושה: כיצד עונה?
3. מקרה מעשי — סמיכת גאולה (גאל ישראל) לתפלה
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. היכן מפסיקין בק״ש — י׳ הסעיפים
הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע — אסור לספר בקריאת שמע ובברכותיה, אך התירו חכמים שלושה שערים: מפני היראה, מפני הכבוד ומפני דרכי שלום. הכל תלוי במקום: בין הפרקים שהקילו בו יותר, באמצע הפרק שהחמירו בו, וליבו של הייחוד — שמע ישראל וברוך שם — שאין מפסיקין בו כלל. ומלבד זה, דבר שבקדושה (קדיש, קדושה, ברכו, מודים) גובר אפילו באמצע הפסוק.
סעיף א׳ — בין הפרקים ובאמצע: שאילת שלום והשבתו
בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה, וכל שכן מלך או אנס, ומשיב שלום לאדם נכבד, ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל ובברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא יפסיק בהם כלל אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו.
סעיף א׳: בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם. ובאמצע אינו שואל בשלום אלא מי שהוא ירא ממנו — כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה, וכל שכן מלך או אנס — ומשיב שלום לאדם נכבד בלבד, ואפילו באמצע הפסוק. חוץ מפסוק «שמע ישראל» וב«ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד» שלא יפסיק בהם כלל, אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו.
שתי מדרגות. בין הפרקים הקילו: שואל בשלום אדם נכבד, ומשיב לכל אדם. באמצע הפרק החמירו: אינו שואל אלא ממי שהוא ירא ממנו (אביו, רבו, מלך), ואינו משיב אלא לאדם נכבד. אבל ב«שמע ישראל» וב«ברוך שם» — לב קבלת עול מלכות שמים — אין מפסיקין כלל, אלא אם ירא שמא יהרגנו.
סעיף ב׳ — ציצית ותפילין: מי ששכח
אם שכח להניח ציצית ותפילין יכול להפסיק בין הפרקים להניחם ויברך עליהם. הגה: וי״א שלא יברך עליהם עד אחר התפלה, והכי נהוג לענין טלית.
סעיף ב׳: אם שכח להניח ציצית ותפילין — יכול להפסיק בין הפרקים להניחם ולברך עליהם. הגה (הרמ״א): ויש אומרים שלא יברך עליהם עד אחר התפלה, וכן נוהגין לענין טלית.
מצוות שהשעה עוברת עליהן: מפסיק בין הפרקים להניחן, ולדעת המחבר מברך מיד. והרמ״א מביא מנהג — לענין טלית נהגו להמתין בברכה עד אחר התפלה. ולמעשה — כהוראת הרב.
סעיף ג׳ — קדיש קדושה ברכו ומודים: דבר שבקדושה
לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק, וכן למודים, אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד.
סעיף ג׳: לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק, וכן למודים, אבל לא יאמר אלא תיבת «מודים» בלבד.
דבר שבקדושה גובר: אם מפסיקין לכבודו של בשר ודם, קל וחומר לכבוד המקום. לכן עונה לקדיש, קדושה וברכו אפילו באמצע הפסוק. ולעניית מודים אומר רק תיבת «מודים» כדי שלא יאריך בהפסק.
סעיף ד-ה — כהן שקראוהו לתורה, ו«אלו הן בין הפרקים»
כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתורה, יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומר שאינו מפסיק, והלכה כדבריו. ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר; אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.
סעיף ד׳: כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתורה — יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומר שאינו מפסיק, והלכה כדבריו (אינו מפסיק). סעיף ה׳: ואלו הן בין הפרקים — בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר; אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק.
הכהן העוסק בק״ש אינו מפסיק לעלות לתורה — ישראל עולה במקומו. וצריך לדעת היכן הם «בין הפרקים»: בין הברכות ובין הפרשיות. ויוצא מן הכלל: בין «ויאמר» ל«אמת ויציב» אין מפסיקין, שלא להפריד «ה׳» מן «אמת» (אומר «אני ה׳ אלהיכם אמת» ואז מפסיק כדין באמצע).
סעיף ז-ט — אמן אחר גאל ישראל וסמיכת גאולה לתפלה
אינו אומר אמן אחר גאל ישראל משום דהוי הפסק. הגה: וי״א דעונין אמן וכן נוהגין לענות אחר הש״ץ, אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן. צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר שאמר גאל ישראל. ואין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה, אלא ממתין בשירה חדשה כדי לענות.
סעיף ז׳: אינו אומר אמן אחר «גאל ישראל» משום דהוי הפסק. הגה (הרמ״א): ויש אומרים דעונין אמן, וכן נוהגין לענות אחר הש״ץ, אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן. סעיף ח׳: צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק לאחר שאמר «גאל ישראל». סעיף ט׳: ואין לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה — אלא ממתין ב«שירה חדשה» כדי לענות.
יסוד סמיכת גאולה לתפלה: סומך את סוף הגאולה («גאל ישראל») לתחילת התפלה בלא הפסק. לכן המחבר אומר שאינו עונה אמן שם; והרמ״א פסק שעונין אמן אחר הש״ץ (אבל לא אחר ברכת עצמו). ואם רוצה לענות לקדיש או קדושה — מקדים ועושה זאת בהמתנה ב«שירה חדשה».
סעיף י׳ — אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית
כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובת המצוה כתקנה.
סעיף י׳: כל מי שלא אמר «אמת ויציב» שחרית ו«אמת ואמונה» ערבית לא יצא ידי חובת המצוה כתקנה.
הברכות שאחר ק״ש אינן תוספת בעלמא: «אמת ויציב» שחרית ו«אמת ואמונה» ערבית צריכות כדי לצאת ידי המצוה כתקנה. ומשום כך כל הסימן נזהר שלא לקטוע אותן ולסומכן לתפלה.
הסימן במשפט אחד: בין הפרקים (בין הפרקים) הקילו בשאילת שלום, באמצע (באמצע) החמירו, וב«שמע» וב«ברוך שם» אין מפסיקין כלל; מפסיק לציצית ותפילין ששכח ולדבר שבקדושה (קדיש, קדושה, ברכו, מודים) אפילו באמצע הפסוק; אינו מפסיק אחר «גאל ישראל» שצריך לסמוך גאולה לתפלה; ו«אמת ויציב» / «אמת ואמונה» צריכות.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — מישהו שואל בשלומי באמצע ק״ש
מצב: אני קורא ק״ש ואדם שואל בשלומי. האם אשיב?
הנהגה: הכל תלוי במקום ובאדם. בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב לכל אדם. באמצע אינו שואל אלא ממי שהוא ירא ממנו (אביו, רבו, מלך) ואינו משיב אלא לאדם נכבד. אבל ב«שמע ישראל» וב«ברוך שם» — לעולם לא, אלא אם ירא שמא יהרגנו. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — הציבור אומר קדיש או קדושה
מצב: אני באמצע ק״ש והציבור עונה קדיש או אומר קדושה. מה יעשה?
הנהגה: דבר שבקדושה גובר: מפסיק אפילו באמצע הפסוק לענות קדיש, קדושה וברכו, קל וחומר לכבוד המקום. ולעניית מודים אומר רק תיבת «מודים». עונה כדי הצורך וחוזר. ולפרטים (עד היכן עונה) — כהוראת הרב.
מקרה 3 — סמיכת גאולה לתפלה
מצב: אני מסיים «גאל ישראל»; הש״ץ מסיים הברכה והציבור עונה אמן. האם אפסיק או אסמוך?
הנהגה: היסוד הוא סמיכת גאולה לתפלה — לסמוך את הגאולה לתפלה בלא הפסק. לדעת המחבר אינו עונה אמן אחר «גאל ישראל»; ולדעת הרמ״א עונה אמן אחר הש״ץ (אבל לא אחר ברכת עצמו). ואינו מכניס שם קדיש או קדושה: מקדים אותם בהמתנה ב«שירה חדשה». ולמעשה — כהוראת הרב ומנהגו.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מה החילוק בין בין הפרקים לבאמצע לענין שאילת שלום והשבתו (סעיף א׳)?
- למה אין מפסיקין כלל ב«שמע ישראל» וב«ברוך שם» (סעיף א׳)?
- לאילו דברים מפסיקין אפילו באמצע הפסוק, ולמה (סעיף ג׳)?
- כהן שקראוהו לתורה באמצע ק״ש — האם מפסיק (סעיף ד׳)?
- מהי סמיכת גאולה לתפלה ומה דעת המחבר לענין אמן אחר «גאל ישראל» (סעיף ז-ח)?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — היתר שאילת שלום מפני היראה, מפני הכבוד ומפני דרכי שלום (ברכות י״ג.) ; דבר שבקדושה — קל וחומר לכבוד המקום, אמן אחר האל הקדוש ואחר שומע תפלה ; סמיכת גאולה לתפלה — לא יפסיק אחר גאל ישראל (עי׳ סי׳ קי״א)
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — שאילת שלום, שמע וברוך שם, דבר שבקדושה וסמיכת גאולה לתפלה