למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן ס״ו — דִּינֵי הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע. אצל הרב הסימן נפרש לי״ג סְעִיפִים : שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֹד, הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, הַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה (קַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה, בָּרְכוּ, מוֹדִים), גִּדְרֵי בֵּין הַפְּרָקִים (צִיצִית וּתְפִלִּין, כֹּהֵן לַתּוֹרָה), וּסְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.
שולחן ערוך הרב — סימן ס״ו — דִּינֵי הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן ס״ו — דִּינֵי הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע — וּבוֹ י״ג סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.66), ואחריו תרגומנו. הסימן כולל י״ג סעיפים (סעיף k → .66.k).
סעיף א שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֹד — בֵּין הַפְּרָקִים וּבָאֶמְצַע.
בְּאֵיזֶה מָקוֹם יָכוֹל לְהַפְסִיק וּבְאֵיזֶה מָקוֹם לֹא יַפְסִיק וּבוֹ י״ג סְעִיפִים:אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ — הִתִּירוּ שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. כֵּיצַד? בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק — שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וּמֻתָּר לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַקּוֹרֵא אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהָשִׁיב לוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁיַּקְפִּיד עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל — לֹא יַפְסִיק אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים (בֵּין לְהָשִׁיב בֵּין לִשְׁאֹל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד). וּבְאֶמְצַע הַפֶּרֶק — שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, אוֹ רַבּוֹ, שֶׁאָמְרוּ בּוֹ: מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם נִכְבָּד. וְכָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא מֻפְלָג בְּדוֹרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַבּוֹ — הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל מוֹרָא. וְאִם אֵינוֹ מֻפְלָג בְּדוֹרוֹ רַק שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה — אֵינוֹ בִּכְלַל מוֹרָא אֶלָּא בִּכְלַל כָּבוֹד. אֲבָל אִם הַקּוֹרֵא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ — אֵין מַפְסִיק לוֹ אֶלָּא כְּמוֹ לִשְׁאָר כָּל אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם:
שְׁאִילַת שָׁלוֹם. אַף שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר בְּבִרְכוֹת ק״ש — הִתִּירוּ שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, הַכָּבוֹד וְדַרְכֵי שָׁלוֹם. בֵּין הַפְּרָקִים : שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם נִכְבָּד וּמֵשִׁיב לְכָל אָדָם. בָּאֶמְצַע : שׁוֹאֵל רַק מִמִּי שֶׁיָּרֵא מִמֶּנּוּ (אָבִיו, רַבּוֹ, תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג) וּמֵשִׁיב לְנִכְבָּד.
סעיף ב מַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק — אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק ; חוּץ מִפָּסוּק ״שְׁמַע״.
כָּל מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק — מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק. חוּץ מִפָּסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא יַפְסִיק בּוֹ כְּלָל, אִם לֹא מִפְּנֵי מִי שֶׁיָּרֵא מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ. וְהוּא הַדִּין לְ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״, שֶׁגַּם הוּא בִּכְלַל הַיִּחוּד. וּמִטַּעַם זֶה אֵין לְהַפְסִיק גַּם כֵּן בֵּין ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ לְ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע שְׁאָר הַפְּסוּקִים — לֹא יַפְסִיק אֶלָּא בְּסִיּוּם עִנְיָן, אֲבָל לֹא בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן, כְּגוֹן פָּסוּק ״וְשַׂמְתֶּם וְגו׳״ — יָכוֹל לְהַפְסִיק בֵּין ״נַפְשְׁכֶם״ לְ״וּקְשַׁרְתָּם״ שֶׁהוּא עִנְיָן אַחֵר, אֲבָל עַד ״נַפְשְׁכֶם״ לֹא יַפְסִיק בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן. וְאִם פָּסַק — חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַפָּסוּק (שֶׁהַאֵיךְ יַתְחִיל מֵאֶמְצַע הָעִנְיָן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֵּרוּשׁ כְּלָל לִדְבָרָיו). וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, כְּשֶׁמַּפְסִיק לַעֲנִיַּת קַדִּישׁ וְלִקְדֻשָּׁה וּלְ״בָרְכוּ״ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר — יָכוֹל לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן, וְלִסְמֹךְ עַל בַּעֲלֵי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא חִלְּקוּ בְּכָךְ וְהִתִּירוּ בְּכָל עִנְיָן, וּכְדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ מִצְוָה רַבָּה כָּזוֹ, אִם אִי אֶפְשָׁר לְמַהֵר לְהַגִּיעַ לְסִיּוּם עִנְיָן וְלַעֲנוֹת עִם הַצִּבּוּר. אֲבָל כְּשֶׁחוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק — יֵשׁ לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה לַחֲזֹר לִתְחִלַּת הַפָּסוּק:
אֶמְצַע הַפָּסוּק. כָּל מָקוֹם שֶׁמַּפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק — אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק ; חוּץ מִ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ וּ״ברוך שם״ שֶׁל הַיִּחוּד. י״א רַק בְּסִיּוּם עִנְיָן ; וּלְמַעֲשֶׂה לְקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן, וּבַחֲזָרָה חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַפָּסוּק.
סעיף ג שָׁכַח צִיצִית וּתְפִלִּין — תְּפִלִּין מַפְסִיק וּמְבָרֵךְ ; צִיצִית בְּלֹא בְּרָכָה.
אִם שָׁכַח לְהָנִיחַ צִיצִית וּתְפִלִּין — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָכוֹל לְהַפְסִיק בֵּין הַפְּרָקִים לַהֲנִיחָן וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתְּפִלִּין מִפְּנֵי שֶׁחוֹבָה לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בָּהֶן כְּדֵי לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה — מַפְסִיק לַהֲנִיחָן וִיבָרֵךְ גַּם כֵּן. אֲבָל צִיצִית אֵינָהּ חוֹבַת הַגּוּף שֶׁאִם אֵין עָלָיו טַלִּית פָּטוּר מִצִּיצִית, וְיָכוֹל לִקְרוֹת וְאֵינוֹ כְּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו טַלִּית הַחַיֶּבֶת בַּצִּיצִית. לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַפְסִיק בְּבִרְכָּתָן אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, אֶלָּא לוֹבְשָׁן בְּלֹא בְּרָכָה, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן וִיבָרֵךְ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה:
צִיצִית וּתְפִלִּין. שָׁכַח — תְּפִלִּין (חוֹבָה לִקְרוֹת בָּהֶן) מַפְסִיק בֵּין הַפְּרָקִים וּמְבָרֵךְ ; אֲבָל צִיצִית אֵינָהּ חוֹבַת הַגּוּף — לוֹבְשָׁהּ בְּלֹא בְּרָכָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה מְמַשְׁמֵשׁ וּמְבָרֵךְ. וְכֵן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.
סעיף ד קַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה, ״בָּרְכוּ״ וָ״מוֹדִים״ — מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק.
לַעֲנִיַּת קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וּ״בָרְכוּ״ וָ״מוֹדִים״ — מַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, שֶׁאִם מַפְסִיק לִשְׁאֹל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּלְהָשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד שֶׁל בָּשָׂר וָדָם — קַל וָחֹמֶר לַכָּבוֹד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִטַּעַם זֶה הוּא הַדִּין אִם שָׁמַע קוֹל רְעָמִים — יַפְסִיק וִיבָרֵךְ:
דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. לְקַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה, ״בָּרְכוּ״ וָ״מוֹדִים״ — מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, קַל וָחֹמֶר מִכְּבוֹד בָּשָׂר וָדָם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם. וְהוּא הַדִּין לְקוֹל רְעָמִים — מַפְסִיק וּמְבָרֵךְ.
סעיף ה נֻסְחֵי הַמַּעֲנֶה — מוֹדִים, בָּרְכוּ, קַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה וַאֲמֵנִים.
כְּשֶׁמַּפְסִיק לְ״מוֹדִים״ — יִשְׁחֶה וְיֹאמַר ״מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ״ וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁבָּזֶה דַּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כְּכוֹפֵר בְּמִי שֶׁחֲבֵרָיו מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לוֹ. וּכְשֶׁמַּפְסִיק לְ״בָרְכוּ״ — לֹא יֹאמַר רַק ״בָּרוּךְ ה׳ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד״, וְלֹא נֻסָּח ״יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח כו׳״ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג, וַאֲפִלּוּ בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה אֵין מַפְסִיקִין לְאָמְרוֹ. וּכְשֶׁמַּפְסִיקִים לְקַדִּישׁ — יֹאמַר ״אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא״ עַד ״יִתְבָּרֵךְ״ וְעַד בִּכְלָל, וְיִשְׁמַע מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עַד ״וְאִמְרוּ אָמֵן״, וְיַעֲנֶה אָמֵן, כִּי יֵשׁ מַחֲלֹקֶת אִם חַיָּב לוֹמַר כָּל הַנֻּסָּח מִ״יִתְבָּרֵךְ״ וְאֵילָךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (נ״ה) [נ״ו], לָכֵן אֵין לְהַפְסִיק בַּאֲמִירָתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק. וּמִכָּל מָקוֹם תֵּבַת ״יִתְבָּרֵךְ״ צָרִיךְ לוֹמַר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וּמִ״תִּתְקַבֵּל״ וְאֵילָךְ לֹא יַעֲנֶה אָמֵן, כִּי אֵינָה אֶלָּא מִנְהָג. וְכָל שֶׁכֵּן הַנּוֹהֲגִין לוֹמַר ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא וְגו׳״ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יִתְגַּדַּל, שֶׁאֵין מַפְסִיקִין לְאָמְרוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק. וּבִקְּדֻשָּׁה — יֹאמַר רַק ״קָדוֹשׁ״ וּ״בָרוּךְ״, וְלֹא ״יִמְלֹךְ״, שֶׁ״יִמְלֹךְ״ אֵין אוֹמְרִים הַמַּלְאָכִים, וְאֵינוֹ מֵעִקָּר הַקְּדֻשָּׁה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגַּם ״יִמְלֹךְ״ הוּא מֵעִקַּר הַקְּדֻשָׁה. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּלְדִבְרֵי הַכֹּל נֻסַּח שֶׁמּוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת — אֵינוֹ מִנֻּסַּח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק. וְעַל בִּרְכַּת הַתּוֹרָה יַעֲנֶה ״בָּרוּךְ ה׳ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד״, וְגַם אָמֵן אַחַר ״נוֹתֵן הַתּוֹרָה״, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה זוֹ הִיא גַּם כֵּן כְּמוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ נֶאֱמֶרֶת עַל קְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרִין בַּעֲשָׂרָה. אֲבָל אַחַר שְׁאָר בְּרָכוֹת אֵין עוֹנִין אָמֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ אֲפִלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים, חוּץ מִן אָמֵן שֶׁעוֹנִין אַחַר בִּרְכַּת ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״ וְאָמֵן שֶׁאַחַר ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה — עוֹנִין אוֹתָן אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק:
נֻסְחֵי הַמַּעֲנֶה. לְ״מוֹדִים״ — ״מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ״ בִּלְבַד ; לְ״בָרְכוּ״ — ״בָּרוּךְ ה׳ הַמְבֹרָךְ״ ; לְקַדִּישׁ — עַד ״יִתְבָּרֵךְ״ ; לִקְדֻשָּׁה — ״קָדוֹשׁ״ וּ״בָרוּךְ״ בִּלְבַד. אֵין עוֹנִין אָמֵן בְּק״ש חוּץ מֵאַחַר ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״ וְ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״ שֶׁדִּינָם כְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.
סעיף ו כֹּהֵן (אוֹ יִשְׂרָאֵל) שֶׁקָּרְאוּהוּ לַתּוֹרָה — מַפְסִיק וְעוֹלֶה.
כֹּהֵן שֶׁהָיָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרָאוּהוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיק, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְהַקְדִּימוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד כְּהֻנָּתוֹ, וְאִם הָיָה פָּנוּי וּמַקְדִּימִין אַחֵר לְפָנָיו — נִמְצָא מְקִלִּין לִכְבוֹד כְּהֻנָּתוֹ, אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִקְרוֹת מִשּׁוּם קְרִיאַת שְׁמַע — אֵין בְּכָאן זִלְזוּל לִכְבוֹד כְּהֻנָּתוֹ בְּמַה שֶּׁעוֹלֶה יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרָאוּהוּ לַעֲלוֹת לְסֵפֶר תּוֹרָה — מַפְסִיק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, קַל וָחֹמֶר מִכְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְיִרְאָתָם. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִקְרָא עִם הַחַזָּן כְּלַל, וְיִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל שְׁמִיעָה מֵהַחַזָּן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ״א. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַפְסִיק וְיֹאמַר לְהַחַזָּן שֶׁיֹּאמַר ״מִי שֶׁבֵּרַךְ״. וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ אֲפִלּוּ שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁהָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִקְרָא אֹנֶס כְּלָל, וּבְלֹא אֹנֶס כְּלָל — הַכֹּל מוֹדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ה:
כֹּהֵן שֶׁקָּרְאוּהוּ לַתּוֹרָה. י״א אֵינוֹ מַפְסִיק ; וְי״א אַף יִשְׂרָאֵל מַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק (ק״ו מִכְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת), וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת. לֹא יִקְרָא עִם הַחַזָּן, וְחוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק בְּלֹא חֲזָרָה לָרֹאשׁ (סימן ס״ה).
סעיף ז אֵלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים ; בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ״אֱמֶת״ — לֹא יַפְסִיק.
וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ״שְׁמַע״, בֵּין ״שְׁמַע״ לִ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״, בֵּין ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ לְ״וַיֹּאמֶר״. אֲבָל בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ — לֹא יַפְסִיק בְּשׁוּם עִנְיָן, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין ״ה׳ אֱלֹקֵיכֶם״ לֶ״אֱמֶת״, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַה׳ אֱלֹקִים אֱמֶת״, אֶלָּא יֹאמַר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת״, וְאָז יַפְסִיק כְּדִין הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לוֹמַר גַּם ״וְיַצִּיב״, לְפִי שֶׁ״וְיַצִּיב״ הוּא גַּם כֵּן לְשׁוֹן אֱמֶת, עַל כֵּן אֵין לְהַפְסִיק בֵּינוֹ לְ״ה׳ אֱלֹקֵיכֶם״ בְּדִבּוּר אַחֵר אֶלָּא בְּמִלַּת ״אֱמֶת״ בִּלְבַדָּהּ:
אֵלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים. בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ״שְׁמַע״, וּבֵין הַפָּרָשִׁיּוֹת. אֲבָל בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ״אֱמֶת״ — לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא אוֹמֵר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת״ וְאָז מַפְסִיק. וְנִזְהָר לוֹמַר גַּם ״וְיַצִּיב״.
סעיף ח פָּסַק אַחַר ״אֱמֶת״ — אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר ״אֱמֶת״.
אִם פָּסַק מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ הַכָּבוֹד אַחַר שֶׁאָמַר ״אֱמֶת״, וְכֵן אִם סִיֵּם ״ה׳ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת״ קֹדֶם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וּמַמְתִּין עַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיֹּאמַר עִמּוֹ בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ — אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר ״אֱמֶת״, אֶלָּא מַתְחִיל מִ״וְיַצִּיב״ אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק:
פָּסַק אַחַר ״אֱמֶת״. אִם פָּסַק אַחַר ״אֱמֶת״, אוֹ סִיֵּם ״ה׳ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת״ קֹדֶם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וּמַמְתִּין — אֵינוֹ חוֹזֵר ״אֱמֶת״, אֶלָּא מַתְחִיל מִ״וְיַצִּיב״ אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁפָּסַק.
סעיף ט סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — עֲנִיַּת אָמֵן אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״.
צָרִיךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי״א, וְלֹא יַפְסִיק אַחַר שֶׁסִּיֵּם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ אֲפִלּוּ כְּמוֹ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק. וְלָכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״, לֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנוֹהֲגִין לַעֲנוֹת אַחַר בִּרְכוֹת עַצְמוֹ בְּסִיּוּם ב׳ אוֹ ג׳ בְּרָכוֹת, וְלֹא אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעֲנִיַּת אָמֵן אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁהִיא צֹרֶךְ הַבְּרָכָה וְסִיּוּמָהּ. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לַעֲנוֹת אָמֵן בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אַחַר שֶׁמְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה זוֹ, אֲבָל לֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל — יוּכַל לְכַוֵּן לְסַיֵּם עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְאָז אֵינוֹ מְחֻיָּב לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, לְפִי מִנְהָגֵנוּ שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ אַחַר ״יִשְׁתַּבַּח״, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁמֻּתָּר לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם וּבְסִימָן נ״א. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לְהַמְתִּין בְּ״צוּר יִשְׂרָאֵל״ כְּדֵי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה בַּעֲנִיַּת אָמֵן, אֲפִלּוּ אָמֵן שֶׁאַחַר בְּרָכָה זוֹ בְּעַצְמָהּ, אֶלָּא בְּאָמֵן שֶׁהוּא כְּמוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה (וּלְפִיכָךְ אֵין לָזוּז בָּזֶה מֵהַמִּנְהָג, אוֹ יַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן שֶׁיּוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל):
סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. צָרִיךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וְלֹא יַפְסִיק אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״. י״א אֵין עוֹנִין אָמֵן ; וְי״א אֵינָהּ הֶפְסֵק, וְכֵן נוֹהֲגִין לַעֲנוֹת אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ ; וְהַיּוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל מְכַוֵּן לְסַיֵּם עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר.
סעיף י אֵין מַפְסִיקִין לְקַדִּישׁ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — מַמְתִּין בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״.
אֵין לְהַפְסִיק לַעֲנוֹת קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁאֵין מַפְסִיקִין בַּתְּפִלָּה עַצְמָהּ, שֶׁמִּסִּיּוּם הַגְּאֻלָּה הוּא הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה. וְכֵיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מַמְתִּין בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״ כְּדֵי לַעֲנוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹהֶה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ה:
קַדִּישׁ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. אֵין מַפְסִיקִין לְקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, שֶׁמִּסִּיּוּם הַגְּאֻלָּה הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה. מַמְתִּין בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״ לַעֲנוֹת, וַאֲפִלּוּ שׁוֹהֶה כְּדֵי לִגְמֹר — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (סימן ס״ה).
סעיף יא מִי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין — סֵדֶר הַהֲנָחָה וְהַבְּרָכָה.
מִי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין וְהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִים — מוּטָב שֶׁיִּתְעַכֵּב עַד אַחַר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר לִשְׁאֹל לוֹ תְּפִלִּין מֵחֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל בִּתְפִלִּין וִיקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, מִמַּה שֶּׁיִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר בְּלֹא תְּפִלִּין וְיָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ. אֲבָל מִי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע עַד שֶׁיִּמְצָא תְּפִלִּין — קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין. וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר גַּם זְמַן תְּפִלָּה — מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ תְּפִלִּין לְיָדוֹ אַחַר כָּךְ — יְנִיחֵן בְּמִנְחָה, אוֹ יְנִיחֵן בְּאֶמְצַע הַיּוֹם וְיֹאמַר בָּהֶם אֵיזֶה מִזְמוֹר. וְאִם בָּאוּ לְיָדוֹ בֵּין קְרִיאַת שְׁמַע לִתְפִלָּה — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מַפְסִיקִין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אֶלָּא בֵּין הַפְּרָקִים אֲבָל לֹא בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, לְפִיכָךְ מִ״וַיֹּאמֶר״ וְאֵילָךְ — יְנִיחֵן בְּלֹא בְּרָכָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם וִיבָרֵךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, שֶׁהֲרֵי דִּינוֹ כְּמוֹ בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה מַמָּשׁ אֲפִלּוּ לַעֲנוֹת קַדִּישׁ אוֹ קְדֻשָּׁה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹבֶרֶת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבִרְכַּת הַתְּפִלִּין שֶׁיָכוֹל לְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג. וְכָל זֶה בִּתְפִלִּין שֶׁהֵן חוֹבָה לִתְפִלָּה כְּדֵי לְקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, אֲבָל צִיצִית שֶׁאֵין חוֹבַת הַגּוּף אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו טַלִּית הַחַיֶּבֶת בַּצִּיצִית — לֹא יַפְסִיק לְהִתְעַטֵּף בָּהּ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה אֲפִלּוּ בְּלֹא בְּרָכָה, שֶׁהָעִיטּוּף חָשׁוּב גַּם כֵּן הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה עַצְמָהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (צ״ג) [צ״ז], וְהוּא הַדִּין בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לִתְפִלָּה, אֲבָל קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ יָכוֹל לְהִתְעַטֵּף בְּלֹא בְּרָכָה אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ מֻתָּר בְּעוֹד שֶׁהוּא קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע חוּץ מִבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ג:
מִי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין. מוּטָב שֶׁיִּתְעַכֵּב וְיִשְׁאַל תְּפִלִּין מֵחֲבֵרוֹ ; יָרֵא שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן ק״ש — קוֹרֵא בְּלֹא תְּפִלִּין. בָּאוּ בֵּין ק״ש לִתְפִלָּה : י״א מְבָרֵךְ רַק בֵּין הַפְּרָקִים, וְי״א אַף בָּאֶמְצַע אֲבָל לֹא בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. וְצִיצִית אֵינוֹ מִתְעַטֵּף בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (סימן צ״ז).
סעיף יב חוֹבַת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ וְ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ וּמַה מְּעַכֵּב בָּהֶן.
כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ שַׁחֲרִית (כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּהוּ) וְ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ עַרְבִית אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהַבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת אֶת קְרִיאַת שְׁמַע (אֲפִלּוּ לֹא אֲמָרָן כְּלָל) — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַמִּצְוָה כְּתִקּוּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת״, וּבִרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ כֻּלָּהּ הוּא עַל חֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וּבָקַע לָהֶם הַיָּם וְהֶעֱבִירָם, וּבִרְכַּת ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ מְדַבֵּר בָּהּ גַּם עַל הָעֲתִידוֹת, שֶׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁיְּקַיֵּם לָנוּ הַבְטָחָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְגָאֳלֵנוּ מִיָּד מְלָכִים וּמִיָּד עָרִיצִים, וְלָשׂוּם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וּלְהַדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, כָּל אֵלֶּה הַנִּסִּים הַתְּדִירִים תָּמִיד. וּבְסוֹף בְּרָכָה חוֹזֵר לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם, כְּדֵי לִסְמֹךְ לְ״גָאַל יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבָר. וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לְסַיֵּם בְּ״מַעֲרָבִית״ ״מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ״ — אֵין לִמְחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁלְשׁוֹן זֶה כּוֹלֵל גַּם כֵּן לְשׁוֹן עָבָר, שֶׁלְשׁוֹן ״גּוֹאֵל״ כּוֹלֵל עָבָר וְהֹוֶה וְעָתִיד (כְּמוֹ ״מוֹצִיא לֶחֶם״ שֶׁכּוֹלֵל גַּם עָבָר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ז). וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמַלְכוּת וּקְרִיעַת יַם סוּף וּמַכּוֹת בְּכוֹרוֹת בֶּ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. וְכֵן בֶּ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״. וְאִם לֹא הִזְכִּיר אַחַת מֵהֶן — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ (וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ). אֲבָל שְׁאָר הַנֻּסָּח, אִם שִׁנָּה אוֹתוֹ וְלֹא אָמַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן אֶלָּא בְּנֻסָּח אַחֵר, וַאֲפִלּוּ אִם דִּלֵּג הַרְבֵּה — יָצָא. וְכֵן הוּא בְּנֻסַּח שְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲרֻכּוֹת. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁהַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים לֹא יָצָא, אֶלָּא כְּשֶׁמְּשַׁנֶּה בִּפְתִיחָתָן אוֹ בַּחֲתִימָתָן, אֲבָל שְׁאָר הַנֻּסָּח — אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶלָּא הַתֵּבוֹת שֶׁפֵּרְטוּ חֲכָמִים שֶׁהֵן מְעַכְּבוֹת, כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ (וּכְגוֹן בְּרִית וְתוֹרָה וּמַלְכוּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּגְשָׁמִים בַּתְּפִלָּה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן):
״אֱמֶת וְיַצִּיב״. מִי שֶׁלֹּא אָמַר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ שַׁחֲרִית וְ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ עַרְבִית — אַף שֶׁיָּצָא יְדֵי ק״ש (אֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת) — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת הַמִּצְוָה כְּתִקּוּנָהּ. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם, מַלְכוּת, קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרוֹת ; חִסֵּר אַחַת — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. שְׁאָר הַנֻּסָּח אֵינוֹ מְעַכֵּב.
סעיף יג אֵין פְּנַאי לְהִתְפַּלֵּל בְּעוֹנָתָהּ — קוֹרֵא בְּלֹא בִּרְכוֹת וְחוֹזֵר.
אִם אֵין פְּנַאי לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּעוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע וְלִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָאֶנָּה בְּבִרְכוֹתֶיהָ, וְיִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל גַּם כֵּן לוֹמַר בְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְשַׁיֵּר בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״, וְאַחַר כָּךְ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה:
אֵין פְּנַאי. אֵין פְּנַאי לְהִתְפַּלֵּל בְּעוֹנַת ק״ש וְלִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — קוֹרֵא ק״ש בְּעוֹנָתָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ בְּבִרְכוֹתֶיהָ וְסוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. וְי״א שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר בִּרְכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְשַׁיֵּר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״.
מקור : ספריא — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ס״ו (מהדורת קה״ת, י״ג סְעִיפִים). תרגום : DAAT. אין מובא כל קטע מחוץ לטקסט מאומת זה.
היסוד — דִּינֵי הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע
היסוד : דִּינֵי הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע
קריאת אדמו״ר הזקן בסימן זה נפרשת סביב ארבעה צירים. תחילה הַשְּׁאִילַת שָׁלוֹם — הַחֲלוּקָה בֵּין הַפְּרָקִים וְהָאֶמְצַע. אחר כך הַהַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אחר כך גִּדְרֵי בֵּין הַפְּרָקִים וְהַהֶפְסֵק. ולבסוף הַסְּמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.
שְׁאִילַת שָׁלוֹם — בֵּין הַפְּרָקִים וּבָאֶמְצַע
שְׁאִילַת שָׁלוֹם — יִרְאָה, כָּבוֹד וְדַרְכֵי שָׁלוֹם
היסוד. אַף שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר בְּבִרְכוֹת ק״ש — הִתִּירוּ שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, הַכָּבוֹד וְדַרְכֵי שָׁלוֹם. בֵּין הַפְּרָקִים שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם נִכְבָּד וּמֵשִׁיב לְכָל אָדָם ; בָּאֶמְצַע רַק מִפְּנֵי הַיִּרְאָה (סעיף א).
המסקנה. מַדְרֵגָה חֲמוּרָה : כָּל שֶׁמַּעֲמִיק בַּק״ש, צָרִיךְ טַעַם חָזָק יוֹתֵר (יִרְאָה > כָּבוֹד). עיין סימן 65.
הַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה
הַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה
היסוד. לְקַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה, ״בָּרְכוּ״ וָ״מוֹדִים״ — מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק : ק״ו מִכְּבוֹד בָּשָׂר וָדָם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם ; וְהוּא הַדִּין לְקוֹל רְעָמִים (סעיפים ד-ה).
המסקנה. אוֹמֵר רַק הָעִיקָר (״מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ״ ; ״קָדוֹשׁ״ וּ״בָרוּךְ״ ; קַדִּישׁ עַד ״יִתְבָּרֵךְ״), וְאֵין עוֹנֶה אָמֵן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁדִּינוֹ כִּקְדֻשָּׁה.
גִּדְרֵי בֵּין הַפְּרָקִים וְהַהֶפְסֵק
גִּדְרֵי ״בֵּין הַפְּרָקִים״
היסוד. הַבֵּין הַפְּרָקִים נִמְנִים ; אֲבָל בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ״אֱמֶת״ אֵין מַפְסִיקִין (״אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת״). צִיצִית וּתְפִלִּין וְכֹהֵן לַתּוֹרָה בִּכְלַל גְּדָרִים אֵלּוּ (סעיפים ג, ו-ז).
המסקנה. תְּפִלִּין (חוֹבָה) — מַפְסִיק לְבָרֵךְ, צִיצִית לֹא ; קְרִיאָה לַתּוֹרָה מַפְסֶקֶת אַף בָּאֶמְצַע. עיין סימן 67.
סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה
סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה
היסוד. לֹא יַפְסִיק אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ (מִסִּיּוּם הַגְּאֻלָּה הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה) : אֵין קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה בֵּינֵיהֶם, מַמְתִּין בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״ (סעיפים ט-י).
המסקנה. הַמִּנְהָג : עוֹנֶה אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ ; וְ״אֱמֶת וְיַצִּיב״/״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ מְעַכְּבִים בַּמִּצְוָה כְּתִקּוּנָהּ (סעיפים י״ב-י״ג).
הפניה ללימוד. היקף הסימן — הַשְּׁאִילַת שָׁלוֹם, הַהַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְהַסְּמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — נוגע להנהגת ק״ש היומיומית. עמוד זה מציג אותו ברמת היסוד המאומת בטקסט הרב, בלי להוסיף דבר. ללימוד מעמיק ולהנהגה אישית, ללמוד עם רב חב״ד ובתוך המקורות עצמם.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
כוחו של אדמו״ר הזקן בפסק
השוואת דרך אדמו״ר הזקן עם המחבר, המשנה ברורה (משנה ברורה) וערוך השולחן (ערוך השולחן) בנקודות המרכזיות של סימן ס״ו. שורת שולחן ערוך הרב מודגשת — היא חושפת את רגישות הרב כפי שהיא עולה מי״ג סעיפיו.
| נושא | מחבר | משנה ברורה | ערוך השולחן | דרך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| שְׁאִילַת שָׁלוֹם וְהֶפְסֵק | או״ח ס״ו — שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם נִכְבָּד בֵּין הַפְּרָקִים, וּבָאֶמְצַע מִפְּנֵי הַיִּרְאָה. | מ״ב ס״ו — גִּדְרֵי הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֹד וּמִי הוּא אָדָם נִכְבָּד. | ערוה״ש ס״ו — טַעַם הֶתֵּר שְׁאִילַת שָׁלוֹם בַּבְּרָכוֹת. | דרך אדמו״ר הזקן — הִתִּירוּ מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, הַכָּבוֹד וְדַרְכֵי שָׁלוֹם ; בֵּין הַפְּרָקִים לְנִכְבָּד, בָּאֶמְצַע לְמִי שֶׁיָּרֵא מִמֶּנּוּ (סעיף א-ב). |
| הַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה | או״ח ס״ו — לְקַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה וּ״בָרְכוּ״ מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, וְלָ״מוֹדִים״ תֵּבַת ״מוֹדִים״ בִּלְבַד. | מ״ב ס״ו — פְּרָטֵי הַנֻּסָּח וַאֲמֵנִים שֶׁדִּינָם כִּקְדֻשָּׁה. | ערוה״ש ס״ו — מַה יַּעֲנֶה בְּקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה. | דרך אדמו״ר הזקן — מַפְסִיק קַל וָחֹמֶר לִכְבוֹד הַמָּקוֹם ; ״מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ״, ״קָדוֹשׁ״ וּ״בָרוּךְ״, וּלְקַדִּישׁ עַד ״יִתְבָּרֵךְ״ ; אָמֵן דְּ״הָאֵל הַקָּדוֹשׁ״ וְ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״ (סעיף ד-ה). |
| גִּדְרֵי בֵּין הַפְּרָקִים | או״ח ס״ו — אֵלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים ; בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ״אֱמֶת״ אֵין מַפְסִיקִין ; כֹּהֵן לַתּוֹרָה. | מ״ב ס״ו — צִיצִית וּתְפִלִּין וּ״אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת״. | ערוה״ש ס״ו — גֶּדֶר בֵּין הַפְּרָקִים וְהַהֶפְסֵק לְמִצְוָה. | דרך אדמו״ר הזקן — צִיצִית בְּלֹא בְּרָכָה ; כֹּהֵן (אוֹ יִשְׂרָאֵל) לַתּוֹרָה מַפְסִיק ; ״אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת וְיַצִּיב״ (סעיף ג, ו-ז). |
| סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה | או״ח ס״ו — אֵין אוֹמְרִים אָמֵן אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ ; אֵין קַדִּישׁ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. | מ״ב ס״ו — מִנְהַג הָעֲנִיָּה אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. | ערוה״ש ס״ו — גֶּדֶר הַהֶפְסֵק שֶׁבֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. | דרך אדמו״ר הזקן — נוֹהֲגִין לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ ; מַמְתִּין בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״ ; ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ מְעַכֵּב בַּמִּצְוָה כְּתִקּוּנָהּ (סעיף ט-י״ג). |
הטבלה נערכה מטקסט המחבר (אורח חיים ס״ו, מקור ספריא) ומנושאי הכלים המאומתים (בית יוסף, טור, רמב״ם הלכות קריאת שמע ב, רא״ש, תלמידי רבנו יונה, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים ; תלמוד ברכות י״ג-י״ד). שורת אדמו״ר הזקן נשענת על הטקסט האמיתי של שולחן ערוך הרב (י״ג סְעִיפִים) המובא ב§1.
קווי היסוד של שיטת הרב
קווי היסוד של שיטת הרב בסימן זה
שלוש מגמות המאפיינות את רגישות אדמו״ר הזקן בסימן זה. כל אחת לפי המבנה : יסוד הסימן → קריאת הרב → מסקנה למעשה. כל קו נשען על הטקסט האמיתי של הרב (§1).
קו א — הֶתֵּר שְׁאִילַת שָׁלוֹם
קו א — הֶתֵּר הַשְּׁאִילָה בְּמַדְרֵגוֹת
יסוד הסימן : שְׁאִילַת שָׁלוֹם מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, הַכָּבוֹד וְדַרְכֵי שָׁלוֹם (סעיפים א-ב).
קריאת הרב : כָּל שֶׁמַּעֲמִיק בַּק״ש, הַטַּעַם הַנִּדְרָשׁ חָזָק יוֹתֵר ; בְּפָסוּק ״שְׁמַע״ אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא מִפְּנֵי סַכָּנָה. עיין סימן 65.
מסקנה למעשה : אֵין שׁוֹאֵל/מֵשִׁיב בָּאֶמְצַע אֶלָּא בַּמְּקוֹמוֹת הַמֻּתָּרִים, וּלְעוֹלָם לֹא בְּ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ וּ״בָרוּךְ שֵׁם״.
קו ב — כְּבוֹד הַמָּקוֹם קֹדֶם
קו ב — כְּבוֹד הַמָּקוֹם קֹדֶם
יסוד הסימן : לְקַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה, ״בָּרְכוּ״ וָ״מוֹדִים״ מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק (סעיפים ד-ה).
קריאת הרב : הַק״ו מְפֹרָשׁ — אִם כְּבוֹד בָּשָׂר וָדָם מַתִּיר, כְּבוֹד הַמָּקוֹם כָּל שֶׁכֵּן ; אַךְ הַמַּעֲנֶה מְצֻמְצָם לָעִיקָר.
מסקנה למעשה : עוֹנֶה לַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּדִיּוּק, וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַפָּסוּק שֶׁהִפְסִיק.
קו ג — סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה
קו ג — אַחְדּוּת גְּאֻלָּה-תְּפִלָּה
יסוד הסימן : לֹא יַפְסִיק אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ ; אֵין קַדִּישׁ בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (סעיפים ט-י).
קריאת הרב : סִיּוּם הַגְּאֻלָּה כְּבָר סַף הַתְּפִלָּה — וְדִינוֹ כִּפְנִים הָעֲמִידָה. עיין סימן 67.
מסקנה למעשה : אֵין מַכְנִיס דָּבָר ; מְכַוֵּן לְסַיֵּם ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹ לַעֲנוֹת בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן ס״ו ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת היסוד, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן ס״ו (דִּינֵי הַפְסָקָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע)
- ① שְׁאִילַת שָׁלוֹם. בֵּין הַפְּרָקִים — שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם נִכְבָּד וּמֵשִׁיב לְכָל אָדָם ; בָּאֶמְצַע — רַק מִפְּנֵי הַיִּרְאָה (אָבִיו, רַבּוֹ, ת״ח מֻפְלָג). יסוד : שוע״ר ס״ו סעיפים א-ב.
- ② דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. לְקַדִּישׁ, קְדֻשָּׁה, ״בָּרְכוּ״ וָ״מוֹדִים״ — מַפְסִיק אַף בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק (ק״ו לִכְבוֹד הַמָּקוֹם) ; מַעֲנֶה מְצֻמְצָם לָעִיקָר. יסוד : שוע״ר ס״ו סעיפים ד-ה.
- ③ צִיצִית וּתְפִלִּין. שָׁכַח — תְּפִלִּין מַפְסִיק וּמְבָרֵךְ ; צִיצִית לוֹבֵשׁ בְּלֹא בְּרָכָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה מְבָרֵךְ. יסוד : שוע״ר ס״ו סעיף ג.
- ④ בֵּין ״וַיֹּאמֶר״ לֶ״אֱמֶת״. אֵין מַפְסִיקִין ; אוֹמֵר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת וְיַצִּיב״ וְאָז מַפְסִיק כְּבָאֶמְצַע. יסוד : שוע״ר ס״ו סעיף ז.
- ⑤ סְמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. אֵין הֶפְסֵק אַחַר ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ ; מִנְהָג לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ ; מַמְתִּין בְּ״שִׁירָה חֲדָשָׁה״. יסוד : שוע״ר ס״ו סעיפים ט-י.
- ⑥ ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם, מַלְכוּת, קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרוֹת — מְעַכֵּב ; וְאִם חִסֵּר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. יסוד : שוע״ר ס״ו סעיף י״ב.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המיוסדת על שולחן ערוך הרב, סימן ס״ו (טקסט אמיתי המובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — הַשְּׁאִילַת שָׁלוֹם, הַהַפְסָקָה לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הַסְּמִיכוּת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה — לְהִתְיָעֵץ עִם רַבְּךָ, וּלְחַב״ד — עִם רַב חב״ד.