סימן ע״ו · דין להיזהר מצואה בשעת קריאת שמע

📑 תוכן הלימוד

א. טהרת המקום לק״ש — ח׳ הסעיפים

סעיף א׳ — צואה בעששית

צוֹאָה בַּעֲשָׁשִׁית — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ דָּפְנוֹתֶיהָ, מִשּׁוּם דִּבְכִסּוּי תָּלָה רַחֲמָנָא, דִּכְתִיב «וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ», וְהָא מִתְכַּסְּיָא.

סעיף ב׳ — צואה בגומא

צוֹאָה בַּגֻּמָּא — מַנִּיחַ סַנְדָּלוֹ עָלֶיהָ וְקוֹרֵא, דַּחֲשִׁיבָה כִּמְכֻסָּה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין רֵיחַ רַע מַגִּיעַ לוֹ מֻתָּר, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא סַנְדָּלוֹ נוֹגֵעַ בָּהּ.

סעיף ג׳ — צואה עוברת ופי חזיר

הֶעֱבִירוּ צוֹאָה לְפָנָיו — אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ. וּפִי חֲזִיר כְּצוֹאָה עוֹבֶרֶת דָּמֵי, אֲפִלּוּ עוֹלֶה מִן הַנָּהָר אֵין הָרְחִיצָה מוֹעֶלֶת לוֹ, דַּהֲוֵי כִּגְרָף שֶׁל רְעִי.

סעיף ד׳ — צואה על בשרו ומכוסה

הָיְתָה צוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ וּמְכֻסָּה בִּבְגָדָיו, אוֹ שֶׁהִכְנִיס יָדָיו בְּבֵית הַכִּסֵּא דֶּרֶךְ חוֹר וְאֵינוֹ מֵרִיחַ רֵיחַ רַע — יֵשׁ מַתִּירִים לִקְרוֹת וְיֵשׁ אוֹסְרִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּיר הַמַּתִּיר בְּצוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהִיא נִכְסֵית מֵאֵלֶיהָ בְּלֹא מַלְבּוּשׁ, כְּגוֹן אַצִּילֵי יָדָיו, וְנָכוֹן לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי הַמַּחְמִיר. הַגָּה: וְשִׁכְבַת זֶרַע עַל בְּשָׂרוֹ דִּינוֹ כְּצוֹאָה.

סעיף ה׳ — צואה בפי טבעת

צוֹאָה בְּפִי טַבַּעַת — אֲפִלּוּ הִיא מְכֻסָּה, אָסוּר לִקְרוֹת לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֲפִלּוּ אֵינָהּ נִרְאֵית כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד וְנִרְאֵית כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב.

סעיף ו׳ — ביטול ברוק

הָיָה לְפָנָיו מְעַט צוֹאָה — יָכוֹל לְבַטְּלָהּ בְּרוֹק שֶׁיָּרֹק בָּהּ וְיִקְרָא כְּנֶגְדָּהּ, וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָרוֹק עָבֶה. וְאֵין הַבִּטּוּל מוֹעִיל אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אִם לֹא יִקְרָא מִיָּד וְהָרוֹק נִמּוֹחַ וְנִבְלַע בָּהּ — לֹא בָּטְלָה.

סעיף ז׳ — ספק צואה ומי רגלים

סָפֵק אִם צוֹאָה בַּבַּיִת — מֻתָּר לִקְרוֹת, דְּחֶזְקַת בַּיִת שֶׁאֵין בָּהּ צוֹאָה. סָפֵק אִם צוֹאָה בָּאַשְׁפָּה — אָסוּר, מִשּׁוּם דְּחֶזְקַת אַשְׁפָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צוֹאָה. אֲבָל סְפֵק מֵי רַגְלַיִם אֲפִלּוּ בָּאַשְׁפָּה — מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּלֹא אָסְרָה תּוֹרָה לִקְרוֹת כְּנֶגֶד מֵי רַגְלַיִם אֶלָּא כְּנֶגֶד עַמּוּד שֶׁל קִלּוּחַ, וְאַחַר שֶׁנָּפַל לֹא מִיתַּסַר אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, וּבִסְפֵקָן לֹא גָּזְרוּ.

סעיף ח׳ — מצא צואה אחר שקרא

קָרָא בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהִסְתַּפֵּק בְּצוֹאָה וּמְצָאָהּ אַחַר כָּךְ — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת. אֲבָל אִם אֵין הַמָּקוֹם רָאוּי לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת. וּמֵי רַגְלַיִם, אֲפִלּוּ מְצָאָן בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהִסְתַּפֵּק — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — עששית (פנס זכוכית)

מקרה 2 — צואה עוברת

מקרה 3 — ספק בטהרת המקום (ספק צואה / מי רגלים)

שאלות להבנה

להעמיק עוד