✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

איזה בגדים חייבים בציצית — עיונים מעמיקים
סימן ט׳ · ו׳ סעיפים
צמר ופשתים או כל המינים · כלל הפוטרין · כלאים ותכלת · צבע הציצית · טלית של צמר
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ט׳ — ו׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, ט״ז, מגן אברהם, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
מנחות ל״ט.–מ״ג: · במדבר ט״ו ל״ח · דברים כ״ב י״א–י״ב · תוספות · רא״ש · תרומת הדשן

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

  1. Introduction à la sugya — la place du siman : quelles matières sont obligées au tsitsit, et le passage de la מצוה à sa מטריה
  2. צמר ופשתים ou כל המינים — la machloket sur le חיוב מן התורה : la drasha de הכנף / צמר ופשתים (Menachot 39b), Tossfot et le Rosh « כל המינים דאורייתא — והכי הלכתא », et la nafka mina (ברכה, ספק)
  3. כלל הפוטרין — pourquoi laine/lin acquittent tout (seif 2), שאר מינים seulement במינם (seif 3), et le ספק du mélange (seif 4)
  4. כלאים בציצית et תכלת — « כלאים הותרה בציצית », la gezera de כסות לילה / absence de תכלת, et pourquoi pas de טלית של פשתן בזמן הזה (renvoi עור : Yoreh De'ah סימן ש)
  5. צבע הציצית — seif 5, מנהג אשכנז (לבן) face aux מדקדקים (כצבע הטלית), Terumat haDeshen
  6. הידור : טלית של צמר — seif 6, « ירא שמים יצא את כולם », et le yesod du הידור מצוה
  7. נפקא מינה למעשה — et un récapitulatif des shitot
  8. טבלאות סיכום מקיפות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

אֵיזֶה בְּגָדִים חַיָּבִים בְּצִיצִית. וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים:

סעיף א': אֵין חַיָּב בְּצִיצִית מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בֶּגֶד פִּשְׁתִּים אוֹ שֶׁל צֶמֶר רְחֵלִים, אֲבָל בִּגְדֵי שְׁאָר מִינִים אֵין חַיָּבִים בְּצִיצִית אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן; [וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכֻלְּהוּ חַיָּבִים מִדְּאוֹרָיְתָא וְהָכִי הִלְכְתָא].

סעיף ב': צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתִּים אוֹ שֶׁל צֶמֶר רְחֵלִים פּוֹטְרִים בְּכָל מִינֵי בְּגָדִים, חוּץ מִשֶּׁל פִּשְׁתִּים לְצֶמֶר אוֹ שֶׁל צֶמֶר לְפִשְׁתִּים בִּזְמַן הַזֶּה דְּלֵיכָּא תְּכֵלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כִּלְאַיִם. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתִּים כְּלָל, וְהָכִי נָהוּג.

סעיף ג': צִיצִית שֶׁל שְׁאָר מִינִים אֵין פּוֹטְרִים אֶלָּא בְּמִינָם, כְּגוֹן מֶשִׁי לְבֶגֶד מֶשִׁי וְצֶמֶר גֶּפֶן לְצֶמֶר גֶּפֶן; אֲבָל שֶׁלֹּא בְּמִינָם אֵין פּוֹטְרִין.

סעיף ד': אִם הִטִּיל בְּטַלִּית שֶׁל שְׁאָר מִינִים קְצָת צִיצִית מִמִּינוֹ וּקְצָת מִצֶּמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ.

סעיף ה': יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִית מִצֶּבַע הַטַּלִּית, וְהַמְדַקְדְּקִים נוֹהֲגִים כֵּן. הגה: וְהָאַשְׁכְּנַזִּים אֵין נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִיּוֹת רַק לְבָנִים אַף בִּבְגָדִים צְבוּעִים, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.

סעיף ו': יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת טַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן; אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, יְרֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם וְעוֹשֶׂה טַלִּית שֶׁל צֶמֶר רְחֵלִים שֶׁהוּא חַיָּב בְּצִיצִית מִן הַתּוֹרָה בְּלִי פִּקְפּוּק.

Quels vêtements sont obligés au tsitsit. Ce siman comporte 6 seifim :

Seif 1 : n'est obligé au tsitsit מן התורה qu'un vêtement de lin (פשתים) ou de laine de brebis (צמר רחלים) ; mais les vêtements des autres matières ne sont obligés que מדרבנן ; [et certains disent que tous sont obligés מדאורייתא — et telle est la halakha].

Seif 2 : des tsitsit de lin ou de laine de brebis acquittent toutes les matières de vêtements, sauf le lin sur la laine ou la laine sur le lin de notre temps, où il n'y a pas de תכלת, car ils sont כלאים. Glose (Rama) : certains disent de ne pas faire du tout de tsitsit de lin, et ainsi est l'usage.

Seif 3 : les tsitsit des autres matières n'acquittent que leur propre espèce — la soie pour un vêtement de soie, le coton pour le coton ; mais pas leur espèce — ils n'acquittent pas.

Seif 4 : s'il a mis dans un talit d'autre matière une partie des tsitsit de sa propre espèce et une partie de laine ou de lin — il y a lieu d'en douter (ספק).

Seif 5 : certains disent qu'il faut faire les tsitsit de la couleur du talit, et les מדקדקים en ont l'usage. Glose (Rama) : les Ashkénazes n'ont pas l'usage de faire les tsitsit autrement que blancs, même sur des vêtements teints, et il ne faut pas en changer.

Seif 6 : certains disent de ne pas faire de talit de lin ; bien que la halakha ne soit pas ainsi, un ירא שמים s'acquitte envers tous et fait un talit de laine de brebis, qui est obligé au tsitsit מן התורה sans aucun doute.

1. הקדמת הסוגיא — חומר הטלית וחומר הציצית

פתח דבר — ממצות ציצית אל חומר המצוה

לאחר שביאר מרן בסימן ח׳ את סדר העיטוף, הברכה והכוונה, בא בסימן ט׳ לברר את חומר המצוה: איזה בגדים חייבים בציצית מן התורה ואיזה מדרבנן, ומאיזה חוטין עושים את הציצית הפוטרת. ושורש הסוגיא במנחות (ל״ט.–מ״ג:), ובדרשת הכתובים שבפרשת ציצית (במדבר ט״ו) ובפרשת כלאים (דברים כ״ב י״א–י״ב, שסמך "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" ל"גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ"). והסימן נחלק לכמה ראשים: (א) חיוב צמר ופשתים מן התורה או כל המינים; (ב) כלל ה"פוטרין" — צמר ופשתים מול שאר מינים; (ג) כלאים בציצית והתכלת; (ד) צבע הציצית; (ה) הידור הטלית של צמר.
הערה יסודית: כל הסימן סובב על שתי שאלות חומר: חומר הבגד (איזו כסות חייבת — צמר, פשתים, או שאר מינים) וחומר החוטין (מאיזה מין עושים את הציצית הפוטרת). ושתיהן כרוכות בדרשת הכתובים "צמר ופשתים" / "הכנף", ובדין כלאים שהותר בציצית. נמצא הסימן בונה את גדרי החומר של מצות ציצית, כשם שסימן ח׳ בנה את גדרי המעשה והברכה.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: חיוב הציצית מן התורה — האם הוא תלוי במין הבגד (צמר ופשתים דווקא), או בצורת הבגד (כל כסות בעלת ד׳ כנפות, מכל מין)? ובזה תלויה מחלוקת המחבר (סעיף א') בין דעתו הראשונה (צמר ופשתים בלבד מן התורה) לבין ה"יש אומרים" (כל המינים מדאורייתא — והכי הלכתא), כדלהלן.

2. צמר ופשתים מן התורה — או כל המינים?

לשון השלחן ערוך

סעיף א': "אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד פשתים או של צמר רחלים, אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן; ויש אומרים דכולהו חייבים מדאורייתא והכי הלכתא (תוספות דף ל״ט והרא״ש סמ״ג ומרדכי)."
שורש הדין — דרשת הכתובים (מנחות ל״ט:): שני כתובים במצות ציצית. בפרשת ציצית: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" (במדבר ט״ו), ובפרשת כלאים: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו · גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (דברים כ״ב). מן הסמיכות דרשו (מנחות ל״ט:) שגדילים (ציצית) של צמר ופשתים נוהגים, ואף שהם כלאים — הותרו בציצית. ובדרשת "הכנף" (במדבר) דרשו "מין כנף" — שתהא הציצית ממין הכנף (הבגד). ובזה נחלקו: אם "מין כנף" מלמד שכל המינים חייבים, או שאין חייב אלא צמר ופשתים.
מחלוקת הראשונים בחיוב שאר מינים:
חקירה — "צמר ופשתים" ו"מין כנף": שני לימודים סותרים? כיצד מתיישבים שני הכתובים — "צמר ופשתים" (המורה על שני מינים דווקא) ו"הכנף · מין כנף" (המורה שתהא הציצית ממין הבגד, ומשמע כל מין)? ונמצא להלכה (כיש אומרים): כל המינים חייבים מדאורייתא, והנפקא מינה שבין הדעות אינה בעצם החיוב בלבד, אלא בברכה ובספק, כדלהלן.
נפקא מינה — ברכה וספק על שאר מינים: ההכרעה "והכי הלכתא" (כל המינים מדאורייתא) נוגעת למעשה: ועל דרך הסברה: עיקר טעם ההכרעה — לחוש לכתוב "מין כנף" המרבה כל הבגדים, שלא יהא חיוב תורה נדחה מפני דרשת "צמר ופשתים" שאפשר ליישבה לדין הפוטרין.
היסוד:
כל המינים חייבים — וצמר ופשתים פוטרים בכל. להלכה (כתוספות והרא״ש) כל בגד בעל ד׳ כנפות חייב בציצית מן התורה, ציצית ממינו; ויתרון צמר ופשתים שהם "מין כנף" לכל הבגדים, ולכך פוטרים אף שלא במינם (סעיף ב'). נמצא שני הכתובים מתאחדים: "מין כנף" — לחיוב כל המינים; "צמר ופשתים" — לכוח הפטירה הכללי.

3. כלל הפוטרין — צמר ופשתים מול שאר מינים

לשון השלחן ערוך

סעיף ב': "ציצית של פשתים או של צמר רחלים פוטרים בכל מיני בגדים..." סעיף ג': "ציצית של שאר מינים אין פוטרים אלא במינם, כגון משי לבגד משי וצמר גפן לצמר גפן; אבל שלא במינם אין פוטרין." סעיף ד': "אם הטיל בטלית של שאר מינים קצת ציצית ממינו וקצת מצמר או פשתים — יש להסתפק בו."
חקירה — מה כוחם של צמר ופשתים: "מין כנף" כללי או דין מיוחד? מדוע צמר ופשתים פוטרים אף בגד שאינו ממינם (סעיף ב'), ואילו שאר מינים אין פוטרים אלא במינם (סעיף ג')? ושני הצדדים מתאחדים: כוח צמר ופשתים לפטור בכל — שורשו בכתוב "צמר ופשתים" שייחדם, ובהיותם "מין כנף" הראוי לכל בגד; ואילו שאר מינים אין בהם אלא דין "מין כנף" הפרטי — פוטרים במינם ולא שלא במינם.
ביאור — משי לבגד משי, צמר גפן לצמר גפן (סעיף ג'): דוגמאות מרן ל"שאר מינים" — משי (בגד שכולו משי, ציצית של משי פוטרתו) וצמר גפן (כותנה — ציצית של צמר גפן פוטרתו). אבל ציצית של משי לבגד צמר גפן, או של צמר גפן לבגד משי — אין פוטרין, שאינם מינו; שכוח הפטירה ב"שאר מינים" אינו אלא במינם ממש.
קושיא — הספק שבסעיף ד': על מה הספק? בטלית של שאר מינים שהטיל בו קצת חוטין ממינו וקצת מצמר או פשתים — אמר מרן "יש להסתפק בו". ולמה הספק, והרי צמר ופשתים פוטרים בכל, ומינו פוטר במינו?!
תירוץ (על דרך הסברה): הספק הוא בצירוף שני מינים בציצית אחת: מצד אחד, חוטי מינו פוטרים את הבגד, וחוטי צמר ופשתים פוטרים בכל — ולכאורה שניהם כשרים. אך מאידך, שמא אין הציצית פוטרת אלא כשכולה ממין אחד (שלא יהא כעין עירוב מינים בגדיל אחד), ובהיות מקצתה ממינו ומקצתה מצמר/פשתים — אין כאן ציצית אחת שלמה ממין הפוטר. ומספק לא הכריע מרן, ולכך "יש להסתפק בו" — ולמעשה אין לעשות כן לכתחילה, אלא יעשה כל הציצית ממין אחד (מינו, או צמר/פשתים).
היסוד:
צמר ופשתים — פוטרים בכל; שאר מינים — במינם. כוח הפטירה משתי מדרגות: צמר ופשתים שהם "מין כנף" כללי — פוטרים כל בגד, אף שלא ממינו; שאר מינים — אין פוטרים אלא בגד ממינם ממש. וצירוף שני מינים בציצית אחת (סעיף ד') — ספק, ואין לעשותו לכתחילה.

4. כלאים בציצית והתכלת — בזמן הזה

לשון השלחן ערוך

סעיף ב': "ציצית של פשתים או של צמר רחלים פוטרים בכל מיני בגדים, חוץ משל פשתים לצמר או של צמר לפשתים בזמן הזה דליכא תכלת, מפני שהם כלאים. הגה: ויש אומרים שלא לעשות ציצית של פשתים כלל, אפילו בשאר מינים, והכי נהוג (סמ״ק סימן ל״א)."
שורש הדין — "כלאים הותרה בציצית" (מנחות ל״ט:–מ׳.): מסמיכות "לא תלבש שעטנז · גדילים תעשה לך" (דברים כ״ב י״א–י״ב) דרשו שהותר כלאים בציצית — שאף על פי שאסור ללבוש צמר ופשתים יחדיו, מותר להטיל ציצית של צמר (ותכלת) בבגד פשתים, או של פשתים בבגד צמר, לקיים מצות ציצית. אלא שהיתר זה תלוי בתכלת: שעיקר הציצית של כלאים נוהג בתכלת (שהיא צמר), ובזמן שיש תכלת — מטילים צמר (תכלת) ולבן אף בבגד פשתים.
חקירה — היתר כלאים בציצית: למה תלוי בתכלת? מאחר ש"כלאים הותרה בציצית", מדוע נמנעים בזמן הזה מציצית של פשתים בבגד צמר (ולהפך), ככתוב מרן "בזמן הזה דליכא תכלת"? ועיקר לשון מרן ("דליכא תכלת") כצד א' — שהיתר הכלאים תלוי בתכלת, ובהעדרה נמנעים מצירוף צמר ופשתים בבגד ובציצית. ולכך בזמן הזה: בגד צמר — ציצית צמר; בגד פשתים — ציצית פשתים (ולא יערב צמר בפשתים).
הגהת הרמ״א — שלא לעשות ציצית של פשתים כלל (סמ״ק סימן ל״א): הוסיף הרמ״א "ויש אומרים שלא לעשות ציצית של פשתים כלל, אפילו בשאר מינים, והכי נהוג" — מקורו בסמ״ק (סימן ל״א). וטעמו: חשש כלאים — שמא יטיל ציצית פשתים בבגד צמר, או יבוא להחליף; ולכך נהגו להחמיר ולא לעשות ציצית פשתים כלל, אלא ציצית של צמר (הפוטרת בכל) או ממין הבגד. וזה שורש מנהגנו בזמן הזה — ציצית של צמר.
ביאור — דין העור לכנפות (סעיף א', וברמ״א): בנוגע לכנפות הטלית העשויות עור — דין הכלאים והחיבור נתבאר בהרחבה בYoreh De'ah סימן ש (בהלכות כלאים), ושם מקום בירורו. ולעניננו: כל שאנו נמנעים מצירוף צמר ופשתים, הוא משום חשש כלאים בזמן שאין תכלת; ופרטי החיבור (כגון עור בין הבגד לציצית) — בכלל דיני כלאים שם.
נפקא מינה — מהי הטלית בזמן הזה? מן הסוגיא יוצא למעשה: (א) אין עושים בזמן הזה ציצית של פשתים בבגד צמר ולא של צמר בבגד פשתים (משום כלאים, דליכא תכלת); (ב) לדעת הרמ״א (סמ״ק) — אין עושים ציצית של פשתים כלל; (ג) ולכך נהגו הכל בציצית של צמר רחלים (הפוטרת בכל הבגדים), והיא הנהגת ההידור (סעיף ו', כדלהלן).
היסוד:
כלאים הותרה בציצית — ובזמן הזה דליכא תכלת, נמנעים. מן התורה הותר כלאים בציצית (צמר/תכלת בפשתים), שדוחה מצות ציצית את איסור שעטנז. אך כל ההיתר נסוב על תכלת; ובזמן הזה שאין תכלת — אין מערבים צמר ופשתים, ולרמ״א אף אין עושים ציצית פשתים כלל. ומכאן מנהג הציצית של צמר. (ופרטי דין העור בכנפות — Yoreh De'ah סימן ש.)

5. צבע הציצית — מנהג אשכנז מול המדקדקים (סעיף ה')

לשון השלחן ערוך

סעיף ה': "יש אומרים שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית, והמדקדקים נוהגים כן. הגה: והאשכנזים אין נוהגים לעשות הציציות רק לבנים אף בבגדים צבועים, ואין לשנות (תרומת הדשן סימן מ״ו)."
מחלוקת המנהגים בצבע הציצית:
חקירה — צבע הציצית: דין "מין כנף" או הידור בעלמא? מה שורש המחלוקת — האם צבע החוטין נוגע לגוף המצוה או שהוא הנהגה בלבד? ועל דרך הסברה: הכל מודים שעיקר החיוב אינו בצבע אלא במין; אלא שהמדקדקים מהדרים לעשות אף הצבע כצבע הטלית, ומנהג אשכנז (תרומת הדשן) קבע לבן לכל, ואין לשנות מן המנהג.
ביאור — מקור ההגה (תרומת הדשן סימן מ״ו): מה שכתב הרמ״א שהאשכנזים עושים ציצית לבנים אף בבגד צבוע — מקורו בתרומת הדשן (סימן מ״ו). ויסוד המנהג: שהלובן הוא עיקר צורת הציצית (כנגד "פתיל תכלת" שאין לנו, ולבן שכנגדו), ואין משנים את החוטין לצבע הבגד. "ואין לשנות" — שכבר נתפשט המנהג, ואין לבטלו.
היסוד:
לבנים — וכן מנהג אשכנז, ואין לשנות. אף שהמדקדקים עושים הציצית כצבע הטלית (דקדוק ב"מין כנף"), מנהג אשכנז (תרומת הדשן) — ציצית לבנה לעולם, אף בבגד צבוע; שעיקר צורת הציצית בלובן, ואין לשנות מן המנהג שנתפשט.

6. הידור — טלית של צמר (סעיף ו')

לשון השלחן ערוך

סעיף ו': "יש אומרים שאין לעשות טלית של פשתן; אף על פי שאין הלכה כן, ירא שמים יצא את כולם ועושה טלית של צמר רחלים שהוא חייב בציצית מן התורה בלי פקפוק. הגה: ומיהו אם אי אפשר רק בטלית של פשתן — מוטב שיעשה טלית של פשתן וציצית של פשתן, משיתבטל מצות ציצית (תשובת הרא״ש כלל ב')."
חקירה — "ירא שמים יצא את כולם": הידור או חשש להלכה? מה שאמר מרן שירא שמים עושה טלית של צמר — האם הוא חשש לדעת האוסרים פשתן (שמא הלכה כמותם), או הידור לצאת ידי כל השיטות? ולשון מרן "אף על פי שאין הלכה כן" מכריע כצד ב' — שאין זה מעיקר ההלכה (שהרי הלכה שאף פשתן ושאר מינים חייבים), אלא הידור: הצמר חייב מן התורה בלי שום פקפוק, ולכך ירא שמים בוחר בו לצאת ידי כל השיטות.
הגהת הרמ״א — מוטב פשתן מביטול ציצית (תשובת הרא״ש כלל ב'): הוסיף הרמ״א — "ומיהו אם אי אפשר רק בטלית של פשתן, מוטב שיעשה טלית של פשתן וציצית של פשתן, משיתבטל מצות ציצית", ומקורו בתשובת הרא״ש (כלל ב'). כלומר: כל ההידור של צמר — כשאפשר; אבל אם אין לו אלא פשתן, לא יבטל מצות ציצית בשביל ההידור, אלא יעשה טלית של פשתן וציצית של פשתן (שכן אף פשתן חייב, ואין כאן כלאים, שהכל ממין אחד).
נפקא מינה — סדר ההעדפה למעשה: (א) לכתחילה ולהידור — טלית של צמר רחלים וציצית צמר (חייב מן התורה בלי פקפוק, פוטר בכל); (ב) אם אין צמר — טלית של שאר מינים וציצית ממינו (או של צמר); (ג) אם אי אפשר אלא בפשתן — טלית פשתן וציצית פשתן (ולא יבטל המצוה). וכל זה בזמן הזה דליכא תכלת, שלא לבוא לידי כלאים.
היסוד:
ירא שמים יצא את כולם — טלית של צמר. אף שמעיקר הדין כל המינים חייבים, הצמר חייב מן התורה בלי פקפוק — ובו יוצא ידי כל השיטות; וזהו הידור מצוה, לבחור בחומר שאין בו צד ספק. ומיהו לא יבטל את המצוה בשביל ההידור: אם אין אלא פשתן — יעשה פשתן (כרא״ש), שעדיף קיום המצוה מהידורה.

7. נפקא מינה למעשה

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
חיוב מן התורה להלכה (כתוספות והרא״ש) כל המינים חייבים מדאורייתא, ציצית ממינם; ומברך עליהם בלי פקפוק.
כלל הפוטרין ציצית של צמר או פשתים פוטרת כל הבגדים; שאר מינים — אין פוטרים אלא במינם (משי למשי, צמר גפן לצמר גפן).
צירוף מינים בציצית קצת ממינו וקצת מצמר/פשתים בטלית שאר מינים — ספק; אין לעשותו לכתחילה, אלא כל הציצית ממין אחד.
כלאים ותכלת בזמן הזה דליכא תכלת — אין מערבים צמר ופשתים; ולרמ״א (סמ״ק) אין עושים ציצית פשתים כלל. ולכך נהגו ציצית של צמר.
צבע הציצית מנהג אשכנז (תרומת הדשן) — ציצית לבנה אף בבגד צבוע, ואין לשנות; והמדקדקים עושים כצבע הטלית.
הידור הטלית ירא שמים עושה טלית של צמר רחלים (חייב מן התורה בלי פקפוק); ואם אי אפשר אלא בפשתן — מוטב פשתן מביטול המצוה (רא״ש).

8. סיכום השיטות בטבלה מקיפה

טבלה — חיוב המינים וכוח הפטירה

החומר חיובו כוח הפטירה
צמר רחלים חייב מן התורה בלי פקפוק (לכל הדעות) פוטר בכל מיני בגדים
פשתים חייב מן התורה (ובזמן הזה נמנעים, משום כלאים) פוטר בכל — אך ברמ״א אין עושים ציצית פשתים כלל
שאר מינים (משי, צמר גפן) להלכה (יש אומרים) חייבים מדאורייתא פוטרים במינם בלבד

טבלה — כלאים, תכלת וצבע

הענין הדין המקור
כלאים בציצית הותרה בציצית — בתכלת; בזמן הזה דליכא תכלת, נמנעים סעיף ב' (מנחות ל״ט:)
ציצית פשתים לרמ״א — אין עושים כלל, אפילו בשאר מינים הגה (סמ״ק סימן ל״א)
צבע הציצית מנהג אשכנז — לבנה אף בבגד צבוע; המדקדקים — כצבע הטלית סעיף ה' (תרומת הדשן סימן מ״ו)
הידור הטלית ירא שמים — טלית של צמר; ובדוחק (אין אלא פשתן) — פשתן סעיף ו' (תשובת הרא״ש כלל ב')

טבלה — מקורות הסוגיא

גמרא ומקרא: מנחות ל״ט.–מ״ג: (חיוב המינים, כלאים בציצית, תכלת) · במדבר ט״ו ל״ז–ל״ט (פרשת ציצית, "על כנפי בגדיהם") · דברים כ״ב י״א–י״ב ("לא תלבש שעטנז · גדילים תעשה לך")
ראשונים: תוספות (מנחות ל״ט:, "כל המינים מדאורייתא") · רא״ש · סמ״ג · מרדכי · סמ״ק (סימן ל״א, שלא לעשות ציצית פשתים) · תרומת הדשן (סימן מ״ו, צבע הציצית) · תשובת הרא״ש (כלל ב', הידור הטלית)
פוסקים ונושאי כלים: טור (אורח חיים ט׳) · בית יוסף · שלחן ערוך · ט״ז · מגן אברהם · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב) · ולענין העור בכנפות — Yoreh De'ah סימן ש
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן ט׳ · איזה בגדים חייבים בציצית · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l'accueil · סימן ט׳ · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta