סימן צ״ד — צריך לכוין נגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה

על פי השולחן ערוך, אורח חיים צ״ד:א, הכל תלוי במקום עמידתו. היה עומד בחוץ לארץ — יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בארץ ישראל — יחזיר פניו כנגד ירושלים. היה עומד בירושלים — יחזיר פניו למקדש ולבית קדשי הקדשים. ואנו מחזירין פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל (הגה, סעיף ב).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים צ״ד:ג, מי שאינו יכול לכוין הרוחות — יכוין לבו לאביו שבשמים. העיקר אינו הכיוון הגשמי אלא כוונת הלב אל הקדוש ברוך הוא.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים צ״ד:ד, היה רוכב על החמור — אינו צריך לירד ולהתפלל אפילו יש לו מי שתופס חמורו, אלא מתפלל דרך הילוכו. וכן אם היה בספינה או על גבי קרון — אם יכול לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל. והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו וישוב דעתו.