✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן צ״ה · כיוון איבריו בשעת תפילה
כיוון איבריו בשעת תפילה — כיצד יעמיד גופו בתפילה: יכוין רגליו זה אצל זה להדמות למלאכים «ורגליהם רגל ישרה»; יכוף ראשו מעט עיניו למטה ולבו למעלה; יניח ידיו על לבו כעבד לפני רבו; וטוב לכוין רגליו גם בקדושה
סימן צ״ה · ד׳ סעיפים
כיוון איבריו בשעת תפילה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את כיוון האיברים בשעת התפילה: לכוין את הרגליים זו אצל זו (רגליו זה אצל זה) להדמות למלאכים (ורגליהם רגל ישרה); לכוף מעט את הראש שיהיו העיניים למטה (עיניו למטה) והלב למעלה (לבו למעלה); להניח את הידיים על הלב (על לבו כפותין) כעבד לפני רבו, ולא על החלציים (דרך יוהרא); וטוב לכוין הרגליים גם בקדושה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: כיוון האיברים בתפילה — כיוון הרגלים, כפיפת הראש והעיניים, הנחת הידיים, כיוון בקדושה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ה · ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
המתפלל עומד כעבד לפני רבו — באימה ביראה ובפחד. ומכוין רגליו להדמות למלאכים, שנאמר בהם (יחזקאל א׳:ז׳) ורגליהם רגל ישרה — רגליהם נראים כרגל אחד. הסימן עוסק בכיוון האיברים בתפילה: הרגליים, הראש, העיניים והידיים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ד׳ הסעיפים — כיוון הרגלים (סעיף א׳), כפיפת הראש והעיניים (סעיף ב׳), הנחת הידיים (סעיף ג׳), כיוון הרגלים בקדושה (סעיף ד׳)
1. מקרה מעשי — כיוון הרגליים: רגליו זה אצל זה, כמלאכים ברגל ישרה
2. מקרה מעשי — הראש והעיניים: יכוף ראשו מעט, עיניו למטה ולבו למעלה
3. מקרה מעשי — הידיים: על לבו כפותין, ולא על חלציו דרך יוהרא
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. כיוון האיברים בתפילה — ד׳ הסעיפים
כִּוּוּן הָאֵיבָרִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה — המתפלל עומד לפני מלך מלכי המלכים, ומעמיד את גופו באופן המבטא יראה והכנעה. שני עניינים מצטרפים: להדמות למלאכים (הרגליים כאחד, «ורגליהם רגל ישרה») ולעמוד כעבד לפני רבו (הידיים כפותות על הלב, ולא על החלציים). ומכאן ארבעה עניינים: הרגליים, הראש והעיניים, הידיים, והתזכורת לכוין הרגליים גם בקדושה.
סעיף א׳ — כיוון הרגלים
יכוין רגליו זה אצל זה בכוון כאלו אינם אלא אחד להדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראים כרגל אחד. (וי״א כשעומד להתפלל ילך לפניו ג׳ פסיעות דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות) (רוקח).
סעיף א׳: יכוין את רגליו זו אצל זו בכיוון כאילו אינן אלא אחת, להדמות למלאכים שנאמר בהם «ורגליהם רגל ישרה» — כלומר רגליהם נראות כרגל אחד. (ויש אומרים שכשעומד להתפלל ילך לפניו שלוש פסיעות — ג׳ פסיעות — דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות) (רוקח).
מכוין את שתי הרגליים שיֵראו כאחת. ולמה? להדמות למלאכים העומדים לפני הקב״ה, שנאמר בהם ביחזקאל «ורגליהם רגל ישרה». ויש אומרים (וי״א) שקודם התפילה יש הכנה: ג׳ פסיעות לפניו, דרך קירוב והגשה למי שעומד להתפלל לפניו.
סעיף ב׳ — כפיפת הראש והעיניים
צריך שיכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ ויחשוב כאלו עומד בבית המקדש ובלבו יכוין למעלה לשמים.
סעיף ב׳: צריך שיכוף את ראשו מעט, כדי שיהיו עיניו למטה לארץ (עיניו למטה לארץ), ויחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש; ובלבו יכוין למעלה לשמים (ובלבו יכוין למעלה לשמים).
שני כיוונים כאחד: העיניים למטה (עיניו למטה לארץ), מתוך ענווה, ובחושבו כאילו עומד בבית המקדש; והלב למעלה (לבו למעלה לשמים), מכוון כלפי הקב״ה. וכך הגוף מבטא הכנעה בעוד הלב מתעלה.
סעיף ג׳ — הנחת הידיים על הלב
מניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ובפחד ולא יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא. (וע״ל ריש סימן צ״ז).
סעיף ג׳: מניח את ידיו על לבו כפותות (כפותין), הימנית על השמאלית, ועומד כעבד לפני רבו (כעבד לפני רבו) באימה ביראה ובפחד; ולא יניח את ידיו על חלציו, מפני שהוא דרך יוהרא (גאווה). (ועיין לקמן ריש סימן צ״ז).
הידיים מונחות על הלב, כפותות — הימנית על השמאלית — כמנהג עבד לפני רבו, באימה ביראה ובפחד. ולעומת זאת להניח הידיים על החלציים (על חלציו) היא דרך גאווה (דרך יוהרא): אין זו עמידה ההולמת מי שעומד לפני המלך.
סעיף ד׳ — כיוון הרגלים בקדושה
טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם ש״צ.
סעיף ד׳: טוב לכוין את רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם השליח ציבור (ש״צ).
התזכורת לכוין הרגליים אינה רק בתפילת העמידה: טוב לעשות כן גם בקדושה, בשעה שמקדש את השם עם הציבור והשליח ציבור — שהרי אז מדמה עצמו למלאכים העומדים «ברגל ישרה».
הסימן במשפט אחד: בתפילה מכוין הרגליים (כאחת, כמלאכים «ורגליהם רגל ישרה»), כופף מעט את הראש — העיניים למטה והלב למעלה —, מניח ידיו על לבו כעבד לפני רבו (ולא על חלציו, דרך יוהרא), וטוב לכוין הרגליים גם בקדושה.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — כיוון הרגליים
מצב: כיצד יעמיד את רגליו בתחילת תפילת העמידה ?
הנהגה: מכוין את רגליו זו אצל זו (רגליו זה אצל זה) שיֵראו כרגל אחת, להדמות למלאכים («ורגליהם רגל ישרה»). ולדעת יש אומרים, פוסע ג׳ פסיעות לפניו קודם שמתחיל. ולאופן המדויק (עקב אצל עקב או צמודות ממש) — כהוראת הרב.
מקרה 2 — הראש והעיניים
מצב: לאן יכוין את ראשו, עיניו ולבו בשעת התפילה ?
הנהגה: כופף מעט את הראש כדי שיהיו העיניים למטה, לארץ (עיניו למטה לארץ), ובחושבו כאילו עומד בבית המקדש; ובלבו מכוין למעלה, לשמים (לבו למעלה לשמים). ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — הידיים
מצב: היכן יניח את ידיו בשעת התפילה ?
הנהגה: מניח את ידיו על לבו, כפותות (על לבו כפותין), הימנית על השמאלית, כעבד לפני רבו. ולא יניח את ידיו על החלציים (על חלציו) — שהיא דרך גאווה (דרך יוהרא). ולמנהגי המקום — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה מכוין את הרגליים בשעת התפילה, ולמי הדבר מדמה (סעיף א׳) ?
- מה דעת הרוקח בעניין ג׳ הפסיעות קודם התפילה (סעיף א׳) ?
- לאן יהיו העיניים ולאן הלב, ולמה (סעיף ב׳) ?
- כיצד מניח את הידיים, ולמה לא על החלציים (סעיף ג׳) ?
- מתי, מלבד בעמידה, טוב לכוין את הרגליים (סעיף ד׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — להדמות למלאכים «ורגליהם רגל ישרה» (יחזקאל א׳:ז׳ ; ברכות י:), אופן כיוון הרגלים ; עיניו למטה ולבו למעלה — «עיני ולבי שם», ענווה וכוונה ; ידיו על לבו כפותין כעבד לפני רבו, ולא על חלציו דרך יוהרא
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — כיוון הרגלים, כפיפת הראש, ידיו על לבו וכיוון בקדושה