✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן צ״ו · שימנע כל הטרדות כדי שיכוין
שימנע כל הטרדות כדי שיכוין — כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר, מפני שלבו עליהם ; ולולב בזמנו מותר לאחוז, שהאחיזה מצוה ; ומחזור תפלות מותר לצורך התפלה, והגהת הרמ״א
סימן צ״ו · ב׳ סעיפים
שימנע כל הטרדות כדי שיכוין
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד כיצד להסיר את ההטרדות כדי לכוין בתפילה: כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין, ספר, קערה מלאה, סכין, מעות או ככר, מפני שלבו עליהם שלא יפלו ותתבטל כוונתו ; אבל לולב בזמנו מותר לאחוז, שהאחיזה מצוה ; וכן מחזור תפלות מותר לצורך התפלה, והגהת הרמ״א מוסיפה שלא יחזר אחריו בתוך התפילה אלא במקום מוכן. טקסט עברי, ביאור והסבר של ב׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: הסרת הטרדות בתפילה — לא יאחוז בידו, לולב בזמנו, מחזור תפלות, הגהת הרמ״א
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ו · ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדנו השולחן ערוך: כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין... מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו — הירא שמא יפלו החפצים מטריד את לבו ומבטל את הכוונה. הסימן מעמיד שני סוגי חפצים: אלו המטרידים (השברים או היקרים), ולעומתם אלו הנאחזים לצורך מצוה או תפילה (הלולב, המחזור) שאינם מטרידים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ב׳ הסעיפים — לא יאחוז בידו ולולב בזמנו (סעיף א׳), מחזור תפלות והגהת הרמ״א (סעיף ב׳)
1. מקרה מעשי — לאחוז חפץ בתפילה: לא יאחוז מפני שלבו עליהם
2. מקרה מעשי — לאחוז לולב או דבר מצוה: מותר, האחיזה מצוה
3. מקרה מעשי — המחזור וללכת אחריו: הגהת הרמ״א ומקום מוכן
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. הסרת הטרדות — ב׳ הסעיפים
שֶׁיִּמָּנַע כָּל הַטְּרָדוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן — כלל וגדרו. הכלל: לא יאחוז בידו חפץ שדואג לנפילתו (תפילין, ספר, קערה מלאה, סכין, מעות, ככר), שלבו עליהם — דעתו נתונה עליהם — ומתוך כך מטרד ומתבטלת כוונתו. והגדר: דבר הנאחז לצורך מצוה (לולב בזמנו) או לצורך התפילה עצמה (מחזור) אינו מטריד — אדרבה, אחיזתו משמשת את העבודה. ומכאן גם הגהת הרמ״א שלא יחזר אחר המחזור בתוך התפילה.
סעיף א׳ — לא יאחוז בידו: שלא לאחוז דבר המטריד
כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר, מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו; ולולב בזמנו מותר לאחוז ביד, כיון שהאחיזה בידו היא מצוה אינו נטרד בשבילו.
סעיף א׳: כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין, ולא ספר מכתבי הקודש, ולא קערה מלאה, ולא סכין ומעות וככר, מפני שלבו עליהם שלא יפלו — שדעתו נתונה עליהם שמא יפלו — ויטרד ותתבטל כוונתו. ולולב בזמנו מותר לאחוז ביד, כיון שהאחיזה בידו היא מצוה — אינו נטרד בשבילו.
הטעם אינו קדושת החפץ אלא החשש מן הנפילה: תפילין, ספר, קערה מלאה, סכין, מעות וככר — כולם דברים שאדם שומרם שלא יפלו, יישברו או יתלכלכו ; שמירה זו שלבו עליהם תופסת את הלב ומבטלת את הכוונה. אבל הלולב בזמנו — שאחיזתו היא עצמה המצוה — אינו מטריד: היד העסוקה משמשת את העבודה במקום לטרוד אותה.
סעיף ב׳ — מחזור תפלות: אחיזת ספר התפילה
מותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל, הואיל ותופס לצורך תפלה עצמה לא טריד דומיא דלולב. הגה: ומכל מקום אם לא היה בידו קודם שהתחיל לא יחזיר אחריו בתפלה ליטלו, אלא אם כן היה במקום מיוחד שהוא מוכן, אז מותר ליטלו אפילו בתוך התפלה כדי להתפלל מתוכו.
סעיף ב׳: מותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל, הואיל ותופס לצורך תפלה עצמה — לא טריד, דומיא דלולב. הגה: ומכל מקום אם לא היה בידו קודם שהתחיל — לא יחזיר אחריו בתפלה ליטלו, אלא אם כן היה במקום מיוחד שהוא מוכן, אז מותר ליטלו אפילו בתוך התפלה כדי להתפלל מתוכו.
המחזור או הסידור הוא כלולב: אוחזו לצורך תפלה עצמה, ולכן אינו מטריד — אדרבה מסייעו. והגהת הרמ״א מציבה גדר מעשי: לא יחזר אחריו לאחר שהתחיל (שהוא הפסק), אלא אם כן הוא במקום מוכן ומזומן ; אז מותר ליטלו אפילו בתוך התפילה כדי להתפלל מתוכו.
הסימן במשפט אחד: בשעת התפילה לא יאחוז בידו חפץ שנפילתו מטרידה (תפילין, ספר, קערה, סכין, מעות, ככר), ששלבו עליהם מבטל את הכוונה ; אבל אוחז בלא חשש דבר של מצוה (לולב בזמנו) או של תפילה עצמה (מחזור) — ולפי הגהת הרמ״א, לא יחזר אחר המחזור בתוך התפילה אלא אם כן הוא במקום מוכן.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — לאחוז חפץ בשעת התפילה
מצב: מתחיל תפילת העמידה כשמחזיק בידו טלפון, מפתחות או חפץ שביר. האם מותר ?
הנהגה: תוכן סעיף א׳ הוא שלא יאחוז בידו חפץ שחושש לנפילתו או לאבידתו (תפילין, ספר, קערה, סכין, מעות, ככר), מפני שלבו עליהם — החשש תופס את הלב ומבטל את הכוונה. לפיכך יניחם קודם שיתחיל. וליישום בחפצי זמננו — כהוראת הרב.
מקרה 2 — לאחוז לולב או דבר מצוה
מצב: בסוכות אוחז את הלולב בשעת ההלל או התפילה. האם אין זה מטריד ?
הנהגה: הלולב בזמנו מותר לאחוז, כיון שהאחיזה בידו היא מצוה — אינו נטרד בשבילו. הכלל נאמר בדבר הנאחז לצורך מצוה ולא מחמת חשש נפילתו. ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — המחזור וללכת אחריו
מצב: התחיל את העמידה בלא מחזור ורוצה ללכת ליטול אחד מן המדף. האם רשאי ?
הנהגה: לאחוז מחזור להתפלל מתוכו מותר (לצורך תפלה עצמה, דומיא דלולב). אבל לפי הגהת הרמ״א, אם לא היה בידו קודם שהתחיל — לא יחזיר אחריו ליטלו בתוך התפילה, אלא אם כן הוא במקום מוכן ומזומן, ואז מותר ליטלו אפילו בתוך התפילה. ולמעשה — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה לא יאחוז בידו תפילין, ספר, קערה, סכין, מעות או ככר בשעת התפילה (סעיף א׳) ?
- מהו הטעם המדויק — קדושת החפץ או החשש מנפילתו (שלבו עליהם) ?
- למה לולב בזמנו מותר לאחוז בעוד שספר אסור (סעיף א׳) ?
- למה מותר לאחוז מחזור בשעת התפילה (סעיף ב׳) ?
- מה אומרת הגהת הרמ״א על החזרה אחר המחזור בתוך התפילה (סעיף ב׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — גדר הטירדא — שלבו עליהם שלא יפלו ותתבטל כוונתו ; למה לולב בזמנו שאני — האחיזה מצוה, אינו נטרד ; מחזור — לצורך תפלה עצמה לא טריד דומיא דלולב, וחידוש הגהת הרמ״א משום הפסק
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — לא יאחוז בידו, מצוה מן המובחר שלא לאחוז כלום, הלולב, הסידור והספר שנפל