✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן צ״ז · שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפילה
שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפילה — הנהגת הגוף בתפילה: לא יגהק ולא יפהק (ובאונס יניח ידו על פיו); אסור לו לרוק (מבליעו בכסותו); כינה עוקצתו; נשמט טליתו; והנושא משאוי בהגיע זמן תפילה
סימן צ״ז · ה׳ סעיפים
שלא יגהק ולא יפהק בשעת התפילה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את הנהגת הגוף בתפילה: לא לגהק ולא לפהק — ובאונס יניח ידו על פיו; אסור לו לרוק וכיצד ינהג (מבליעו בכסותו); כינה עוקצתו (ימשמש בבגדיו); נשמט טליתו ומה שנפל כולו — הפסק; והנושא משאוי בהגיע זמן תפילה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: הנהגת הגוף בתפילה — גיהוק ופיהוק, רקיקה, כינה עוקצתו, נשמט טליתו, הנושא משאוי
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ז · ה׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
חוט השני של הסימן: העומד בתפילה עומד לפני המלך. וכלשון שולחן ערוך הרב: הרק בתפלתו כאילו רק בפני המלך — הרוקק בתפילתו כאילו רק בפני המלך. מכאן כל דקדוקי הנהגת הגוף: לא יגהק ולא יפהק (לא יגהק ולא יפהק), אופן הרקיקה, הכינה, הטלית והמשאוי. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ה׳ הסעיפים — גיהוק ופיהוק (סעיף א׳), רקיקה (סעיף ב׳), כינה עוקצתו (סעיף ג׳), נשמט טליתו (סעיף ד׳), הנושא משאוי (סעיף ה׳)
1. מקרה מעשי — פיהוק מתוך אונס: יניח ידו על פיו (ולא על סנטרו)
2. מקרה מעשי — הצורך לרוק: מבליעו בכסותו, לאחוריו, לשמאלו
3. מקרה מעשי — נשמט או נפל הטלית: הפסק?
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. הנהגת הגוף בתפילה — ה׳ הסעיפים
שֶׁלֹּא יְגַהֵק וְלֹא יְפַהֵק בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה — היסוד העובר בכל הסימן: העומד בתפילה עומד לפני מלך מלכי המלכים. לפיכך ירחיק כל דבר של גסות הרוח או דבר מאוס, ולא יעשה דבר שיש בו הפסק או ביטול הכוונה.
סעיף א׳ — לא יגהק ולא יפהק
לא יגהק ולא יפהק, ואם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו, ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו בשעת התפלה דהוי דרך גסות הרוח.
סעיף א׳: לא יגהק ולא יפהק בשעת התפילה; ואם צריך לפהק מתוך אונס — יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו; ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו בשעת התפילה, דהוי דרך גסות הרוח.
גיהוק ופיהוק מדעת אינם ראויים לפני המלך. ואם בא עליו מתוך אונס — יניח ידו על פיו לכסות הפתיחה. אבל לא יניח ידו על סנטרו (הלחי התחתון), דהוי דרך גסות הרוח.
סעיף ב׳ — אסור לו לרוק
אסור לו לרוק, ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה, ואם הוא איסטניס ואינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאחוריו, ואם אי אפשר לזורקו לאחוריו זורקו לשמאלו אבל לא לימינו, וכל שכן לפניו דאסור.
סעיף ב׳: אסור לו לרוק; ואם אי אפשר לו שלא לרוק — מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה; ואם הוא איסטניס ואינו יכול להבליעו בכסותו — זורקו לאחוריו; ואם אי אפשר לזורקו לאחוריו — זורקו לשמאלו אבל לא לימינו, וכל שכן לפניו דאסור.
הרוקק בתפילתו כרק לפני המלך, ולכן אסור לו לרוק. ואם אינו יכול להתאפק: תחילה מבליעו בכסותו. ואם הוא איסטניס ואינו יכול — זורקו לאחוריו; ואם אי אפשר — לשמאלו אבל לא לימינו, וכל שכן לפניו דאסור, שהשכינה כנגד המתפלל.
סעיף ג׳ — כינה עוקצתו
אם כינה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסירה שלא תתבטל כוונתו אבל לא יסירנה בידו. הגה: ודוקא בשעת התפלה, אבל שלא בשעת התפלה יכול ליטול כינה ולזורקה בבית הכנסת.
סעיף ג׳: אם כינה עוקצתו — ימשמש בבגדיו להסירה שלא תתבטל כוונתו, אבל לא יסירנה בידו. הגה (רמ״א): ודוקא בשעת התפילה, אבל שלא בשעת התפילה יכול ליטול כינה ולזורקה בבית הכנסת.
עקצתו כינה בשעת התפילה — ימשמש בבגדיו להסירה כדי שלא תתבטל כוונתו, אבל לא יסירנה בידו. והרמ״א מוסיף: דין זה דוקא בשעת התפילה, אבל שלא בשעת התפילה יכול ליטלה בידו ולזורקה בבית הכנסת.
סעיף ד׳ — נשמט טליתו
אם נשמט טליתו ממקומו יכול למשמש בו ולהחזירו, אבל אם נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו דהוי הפסק.
סעיף ד׳: אם נשמט טליתו ממקומו — יכול למשמש בו ולהחזירו; אבל אם נפל כולו — אינו יכול לחזור ולהתעטף בו, דהוי הפסק.
טלית שנשמט חלקו ממקומו — יכול למשמש בו ולהחזירו, שאינו אלא תיקון. אבל אם נפל כולו — לחזור ולהתעטף בו הוא מעשה חדש שיש בו הפסק בתפילה, ולכן אינו עושה כן.
סעיף ה׳ — הנושא משאוי
הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפלה, פחות מד׳ קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל, ד׳ קבין מניחו על גבי קרקע ומתפלל.
סעיף ה׳: הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפילה — פחות מד׳ קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל; ד׳ קבין מניחו על גבי קרקע ומתפלל.
משאוי קל (פחות מד׳ קבין) — מפשילו לאחוריו ומתפלל כך. משאוי כבד (ד׳ קבין) — כובדו מונעו מלכוון, ולכן מניחו על גבי קרקע קודם שיתפלל. הכל נמדד במה שמאפשר לעמוד בכבוד לפני המלך.
הסימן במשפט אחד: לפני המלך אין מגהקין ומפהקין (ובאונס — יד על הפה, לא על הסנטר); אסור לרוק — ובלית ברירה מבליעו בכסותו, או לאחוריו ואז לשמאלו, ולא לימינו ולפניו; כינה מסירים דרך הבגד; טלית שנשמט מחזירים, אבל נפל כולו — הפסק; ומשאוי מפשילו לאחוריו (קל) או מניחו על הקרקע (ד׳ קבין).
מקרים מעשיים
מקרה 1 — פיהוק מתוך אונס
מצב: באמצע העמידה בא עליו פיהוק שאינו יכול לעצרו. מה יעשה?
הנהגה: מתוך אונס — יניח ידו על פיו (יניח ידו על פיו) לכסות הפתיחה. ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו (על סנטרו), דהוי דרך גסות הרוח. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — הצורך לרוק
מצב: מפריע לו רוק בפיו ומוכרח לרוק בעמידה. כיצד ינהג?
הנהגה: תחילה מבליעו בכסותו (מבליעו בכסותו) בענין שלא יהא נראה. ואם הוא איסטניס ואינו יכול — זורקו לאחוריו; ואם אי אפשר — לשמאלו, אבל לא לימינו ולא לפניו. ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
מקרה 3 — נשמט או נפל הטלית
מצב: בעמידה נשמט הטלית מכתפו; או שנפל כולו. האם יחזירו?
הנהגה: אם רק נשמט ממקומו — יכול למשמש בו ולהחזירו (למשמש בו ולהחזירו). אבל אם נפל כולו — לחזור ולהתעטף בו הוא הפסק (הפסק), ואינו עושה כן אלא גומר תפילתו. ולפרטים — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה אין מגהקין ומפהקין בתפילה, ומה עושה מי שבא עליו אונס (סעיף א׳)?
- למה לא יניח ידו על סנטרו בשעת התפילה?
- מהו סדר הפתרונות לרקיקה — כסות, לאחוריו, לשמאלו — ולמה לא לימינו ולפניו (סעיף ב׳)?
- כיצד מסירים כינה בשעת התפילה, ומה מחדש הרמ״א שלא בשעת התפילה (סעיף ג׳)?
- מה ההבדל בין טלית שנשמט לטלית שנפל כולו (סעיף ד׳)?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — גיהוק ופיהוק ודרך גסות הרוח, הדין של יניח ידו על סנטרו ; רקיקה בתפילה — כרק בפני המלך, מבליעו בכסותו, וסדר לאחוריו ולשמאלו (השכינה לפניו) ; כינה עוקצתו, נשמט טליתו וגדר הפסק, ומשאוי וד׳ קבין
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — גיהוק ופיהוק, רקיקה, כינה עוקצתו, נשמט טליתו והנושא משאוי