✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman צ״ח · Kavanah in prayer
צריך שיהיה לו כוונה בתפילתו — intention during prayer: direct the heart to the meaning of the words (פירוש המלות), picture כאלו שכינה כנגדו, remove distracting thoughts; pray דרך תחנונים כרש המבקש בפתח; the תפלה במקום קרבן; and do not claim the answer as merited — מי אני דל ונבזה
סימן צ״ח · ה׳ סעיפים
צריך שיהיה לו כוונה בתפילתו
🌱 Introductory level · Beginners
✦ ❖ ✦
This siman teaches the kavanah in prayer: direct the heart to the meaning of the words (פירוש המלות) and picture כאלו שכינה כנגדו, removing the מחשבות הטורדות as the חסידים הראשונים; do not pray in a place or at a time that negates the kavanah; pray דרך תחנונים כרש המבקש בפתח, ובנחת; the תפלה במקום קרבן (מעומד, קביעות מקום); and do not think oneself deserving to be answered by one's kavanah, אלא שיעשה הקב״ה בחסדו. Hebrew text, fluent English translation and explanation of the ה׳ seifim, with a section of practical cases.
Topic: Kavanah in prayer — פירוש המלות, שכינה כנגדו, דרך תחנונים, במקום קרבן, ובחסדו
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ח · ה׳ סעיפים
Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Our Sages taught (ברכות ל׳:): אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש — one stands to pray only out of a state of gravity and submission of the heart. The siman deals with kavanah (הכוונה): to direct the heart to the meaning of the words, to picture the שכינה opposite oneself, and to pray in supplication and humility. We study here at the level of principle; for personal conduct, one refers to the custom and to the ruling of the Rav.
📑 Study outline
A. The ה׳ seifim — כוונת הלב (séif 1), מקום ושעה (séif 2), דרך תחנונים (séif 3), במקום קרבן (séif 4), ובחסדו (séif 5)
1. Practical case — focusing the heart on the meaning of the words (כאלו שכינה כנגדו)
2. Practical case — praying without haste, דרך תחנונים כרש המבקש בפתח
3. Practical case — not claiming the answer through one's kavanah (מי אני דל ונבזה)
+ Comprehension questions and going further
A. Kavanah in prayer — the ה׳ seifim
כַּוָּנָה — kavanah, intention — two planes meet: the kavanah of the meaning of the words (פירוש המלות) one utters; and the kavanah of the heart, to stand כאלו שכינה כנגדו — as if the Presence were opposite oneself. Hence the manner of standing (without distraction, דרך תחנונים), the comparison of prayer to the קרבן (מעומד, קביעות מקום), and the humility of the one who asks — not by merit but by the Divine kindness.
Séif 1 — כוונת הלב: directing the heart to the meaning of the words
המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאלו שכינה כנגדו, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו. ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חוקר כל המחשבות. וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה, ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה.
Séif 1: one who prays must direct the heart to the meaning of the words he brings forth from his lips (פירוש המלות), and picture כאלו שכינה כנגדו — as if the Presence were opposite him — and remove all the thoughts that trouble him (המחשבות הטורדות), until his thought and intention remain pure in his prayer. Let him picture as if he were speaking before a king of flesh and blood — who would order his words and attend to them well so as not to stumble — all the more so (קל וחומר) before the King of kings, the Holy One who is Blessed, who searches all thoughts. So did the חסידים ואנשי מעשה, who would seclude themselves until reaching קרוב למעלת הנבואה; and if another thought comes to him in the midst of the prayer, let him be silent (ישתוק) until it passes.
The heart of kavanah: to understand what one says (פירוש המלות) and to stand כאלו שכינה כנגדו. The parable speaks for itself: before a human king one weighs every word — all the more before the One who searches all thoughts. The Rama adds that one does not kiss one's small children in the synagogue, to fix in one's heart that there is no love like the love of the Omnipresent who is Blessed.
Séif 2 — מקום ושעה: place and time that negate the kavanah
לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו, ולא בשעה המבטלת כוונתו. ועכשיו אין אנו נזהרין בכל זה, מפני שאין אנו מכוונים כל כך בתפלה.
Séif 2: one should not pray in a place where there is something that negates his kavanah, nor at a time that negates his kavanah. And nowadays we do not take heed of all this, because in any case we do not concentrate so much in prayer.
Kavanah also depends on the setting: a distracting place or a troubled hour (grief, anger, the fatigue of travel) negate it. The Shulchan Aroukh notes candidly that in our times we no longer take heed of this, since our concentration is already limited — yet the ideal remains to seek a conducive setting.
Séif 3 — דרך תחנונים: praying in supplication
יתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה.
Séif 3: let him pray in supplication (דרך תחנונים), like a poor man asking at the door (כרש המבקש בפתח), and calmly (ובנחת), so that the prayer should not appear upon him as a burden from which he seeks to be freed.
The right tone: that of supplication, not of a hurried discharge of duty. The image is that of the poor man at the door (רש המבקש בפתח), who asks humbly and without haste. Prayer should not be a burden (כמשא) one wishes to lay down quickly — but a request set down calmly, ובנחת.
Séif 4 — התפלה במקום קרבן: prayer stands in place of the sacrifice
התפלה היא במקום הקרבן, ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה, ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים; ומעומד דומיא דעבודה, וקביעות מקום כמו הקרבנות, ושלא יחוץ דבר בינו לקיר. וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כמו בגדי כהונה.
Séif 4: prayer is in place of the sacrifice (במקום הקרבן), and one must therefore be careful that it resemble the sacrifice with respect to kavanah, without mixing in another thought — like a thought (מחשבה) that renders the קדשים invalid. And standing (מעומד), like the Temple service; in a fixed place (קביעות מקום), like the sacrifices; and that nothing separate between him and the wall (ושלא יחוץ דבר בינו לקיר). And it is fitting to have fine garments set aside for prayer, like the בגדי כהונה.
Since prayer stands in place of the קרבן, it takes on its requirements: a pure kavanah (like the מחשבה that could invalidate a sacrifice), the standing posture (מעומד, like the עבודה), a fixed place (קביעות מקום), and no חציצה between oneself and the wall. One even honors prayer with fitting garments, in the image of the בגדי כהונה.
Séif 5 — ובחסדו: asking by Divine kindness, not by merit
אל יחשוב ראוי הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתי כיון שכיוונתי בתפלתי, כי אדרבה זה מזכיר עונותיו של אדם; אלא יחשוב שיעשה הקדוש ברוך הוא בחסדו, ויאמר בלבו: מי אני דל ונבזה בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו.
Séif 5: let him not think "it is fitting that the Holy One who is Blessed fulfill my request, since I concentrated in my prayer" — for on the contrary this recalls a person's sins. Rather let him think that the Holy One who is Blessed will act by His kindness (בחסדו), and say in his heart: "who am I, lowly and despised (מי אני דל ונבזה), to come and request before the King of kings, the Holy One who is Blessed, if not through the abundance of His kindnesses which He extends to His creatures".
A decisive reversal: not to claim the answer through the quality of one's kavanah — that would rather recall one's sins. The right posture is humility: it is by the חסד of the Holy One that one is answered. "מי אני דל ונבזה" — the highest prayer is the one that claims nothing by right, but everything from kindness.
The siman in one sentence: one who prays directs the heart to the meaning of the words and stands כאלו שכינה כנגדו, removing distracting thoughts; he avoids a place or an hour that negate the kavanah; he prays דרך תחנונים כרש המבקש בפתח and ובנחת; prayer is במקום קרבן (מעומד, קביעות מקום); and he does not deem himself deserving to be answered by his kavanah, but awaits it from the Divine kindness — מי אני דל ונבזה.
Practical cases
Case 1 — Focusing the heart on the meaning of the words
Situation: he recites the Amida mechanically, his mind elsewhere. How does he recover the kavanah?
Conduct: picture כאלו שכינה כנגדו, as if speaking before a king — all the more before the One who searches thoughts — and direct the heart to the meaning of the words (פירוש המלות). If a foreign thought arises, be silent (ישתוק) until it passes. At the least, think of things that humble the heart and turn it toward one's Father in Heaven. For the practical application, one follows one's Rav.
Case 2 — Praying without haste
Situation: he prays quickly, as if to "get it over with." Is this the right way?
Conduct: let him pray דרך תחנונים, like a poor man at the door (כרש המבקש בפתח), and ובנחת — so that prayer not appear a burden (כמשא) he wishes to be rid of. He will also stand מעומד and in a fixed place (קביעות מקום), in the image of the קרבן. For the details, one follows one's Rav.
Case 3 — After a prayer with kavanah
Situation: he prayed with fine kavanah and thinks he deserves to be answered. Is this right?
Conduct: no — אל יחשוב ראוי הוא that his request be fulfilled because he had kavanah, for this would recall his sins. Rather let him think that the Holy One acts בחסדו, and say in his heart מי אני דל ונבזה. The answer is received by Divine kindness, not as a due. For particular cases, one follows one's Rav.
Comprehension questions
Check your understanding:
- What are the two dimensions of kavanah in séif 1 (the meaning of the words and the שכינה כנגדו)?
- What does one do if a foreign thought arises in the midst of prayer (séif 1)?
- Why do the place and the hour matter, and why does one "no longer take heed of this" today (séif 2)?
- What does it mean to pray כרש המבקש בפתח, and what must be avoided (séif 3)?
- In what way does prayer resemble the קרבן (séif 4), and why not claim the answer for oneself (séif 5)?
Going further
If you wish to deepen this siman:
📖Join the khavroutha
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpoul — גדר הכוונה — כוונת פירוש המלות לעומת כאלו שכינה כנגדו, מה מעכב ומה למצוה ; אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש (ברכות ל׳:), חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ; התפלה במקום הקרבן — מחשבת פיגול, מעומד וקביעות מקום
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorization
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aroukh HaRav — מחשבתו כיצד, כאלו שכינה שרויה כנגדו, אל יעשה תפלתו קבע, והתפלה במקום הקרבן