✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן צ״ט · דין שתוי ושכור לתפלה
דין שתוי ושכור לתפלה — מי ששתה רביעית (שתוי): אל יתפלל עד שיסיר יינו; ואם אינו יכול לדבר לפני המלך (שיכור) תפלתו תועבה וחוזר; הפגת היין בדרך מיל ובשינה; וכל אחד לפי מה שמרגיש בנפשו, ויינות שלנו שאינן חזקים
סימן צ״ט · ג׳ סעיפים
דין שתוי ושכור לתפלה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דין השתוי והשיכור לתפילה: מי ששתה רביעית (שתוי) — אל יתפלל עד שיסיר יינו, וממתין עד שיפיג יינו; ומי ששתה יותר ואינו יכול לדבר לפני המלך (שיכור) — תפלתו תועבה וחוזר ומתפלל; הפגת היין בדרך מיל ובשינה; ושאין נזהרין ביינות שלנו שאינן חזקים. טקסט עברי, ביאור והסבר של ג׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דין שתוי ושכור לתפלה — שתוי, שיכור, הפגת היין, יינות שלנו
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ט · ג׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (עירובין ס״ד.): שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל — תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה; שִׁכּוֹר אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל — תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה — השתוי אל יתפלל לכתחילה, ואם התפלל תפלתו תפלה; והשיכור אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה. הסימן מבחין בין השתוי (ששתה רביעית) לשיכור (שאינו יכול לדבר לפני המלך), מלמד את הפגת היין, ואת ההנהגה ביינות שלנו. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ג׳ הסעיפים — שתוי ושיכור (סעיף א׳), הפגת היין (סעיף ב׳), לפי מה שמרגיש בנפשו (סעיף ג׳)
1. מקרה מעשי — השתוי והשיכור: להמתין או לחזור
2. מקרה מעשי — הפגת היין: דרך מיל ושינה, מהלך או רוכב
3. מקרה מעשי — יינות שלנו והסידור: לפי מה שמרגיש בנפשו
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. דין שתוי ושכור לתפלה — ג׳ הסעיפים
שָׁתוּי וְשִׁכּוֹר — שתי מדרגות לפנינו: השתוי, ששתה רביעית יין — אל יתפלל לכתחילה עד שיסיר יינו, ואם התפלל תפלתו תפלה; והשיכור, שריבה לשתות עד שאינו יכול לדבר לפני המלך — תפלתו תועבה וצריך לחזור. ומכאן דין הפגת היין (כיצד מופג היין: דרך מיל ושינה), וההנהגה ביינות שלנו שאינן חזקים.
סעיף א׳ — שתוי ושיכור: ששתה יין קודם התפילה
שתה יין כדי רביעית — אל יתפלל עד שיסיר יינו. ואם שתה יותר: אם הוא יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל — תפלתו תפלה; ואם אינו יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל — תפלתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו. ואפילו אם עבר זמן התפלה — משלים אותה בתפלה שאחריה כדין שוגג. (הגה: ודין קריאת שמע כדין תפלה, אבל שאר ברכות יכול לברך אף על פי שהוא שכור.)
סעיף א׳: מי ששתה רביעית יין — לא יתפלל עד שיסיר יינו מעליו. ואם שתה יותר: אם הוא יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל — תפלתו תפלה; ואם אינו יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל — תפלתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו. ואפילו אם עבר זמן התפלה — משלים אותה בתפלה שאחריה כדין שוגג. (הגה: ודין קריאת שמע כדין תפלה, אבל שאר ברכות יכול לברך אף על פי שהוא שכור.)
שתי מדרגות. השתוי (ששתה רביעית) אל יתפלל לכתחילה — ממתין עד שיפיג יינו — אבל אם התפלל תפלתו תפלה. והשיכור הוא מי שאינו יכול לדבר לפני המלך: תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל, ואפילו עבר זמן התפלה משלים אותה בתפלה שאחריה כדין שוגג. ולדעת הרמ״א, דין הקריאת שמע כדין התפילה, אבל שאר ברכות יכול לברך אף שהוא שיכור.
סעיף ב׳ — הפגת היין: כיצד מופג היין
דרך מיל ושינה כל שהוא — מפיגין את היין. והני מילי כששתה רביעית, אבל אם שתה יותר — כל שכן ששינה משכרתו ודרך טורדתו. והני מילי במהלך ברגליו, אבל רוכב — ודאי דרך מפיגה היין.
סעיף ב׳: דרך מיל ושינה כל שהוא — מפיגין את היין. והני מילי כששתה רביעית, אבל אם שתה יותר — כל שכן ששינה משכרתו ודרך טורדתו. והני מילי במהלך ברגליו, אבל רוכב — ודאי דרך מפיגה את היין.
היין מופג בשני דברים — הליכת מיל ושינה כל שהיא — אבל דווקא ברביעית. ואם שתה יותר, הדבר מתהפך: השינה משכרתו והדרך טורדתו. וכל זה במי שמהלך ברגליו; אבל רוכב, שאין לו טורח ההליכה, הדרך מפיגה את יינו אף ביותר מרביעית.
סעיף ג׳ — לפי מה שמרגיש בנפשו
כל אחד שהוא שתוי — סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו. (הגה: ולכן אין נזהרין ביינות שלנו שאינן חזקים, שמתפללים אף על פי ששתו רביעית ויותר; וכל שכן אם מתפללים מתוך סדור שבידו, שאין חוששין לשכרות מעט.)
סעיף ג׳: כל אחד שהוא שתוי — סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו. (הגה: ולכן אין נזהרין ביינות שלנו שאינן חזקים, שמתפללים אף על פי ששתו רביעית ויותר; וכל שכן אם מתפללים מתוך סדור שבידו, שאין חוששין לשכרות מעט.)
אין השיעור זמן קבוע: כל אחד סומך על מה שמרגיש בנפשו אם הפיג יינו. ומכאן דברי הרמ״א: יינות שלנו אינן חזקים, ולכן אין נזהרין, ומתפללים אף לאחר רביעית ויותר — וכל שכן כשמתפללים מתוך סדור שבידו, שאין חוששין לשכרות מעט. ולהנהגה למעשה — כהוראת הרב.
הסימן במשפט אחד: מי ששתה רביעית (שתוי) אל יתפלל עד שיסיר יינו, ואם התפלל תפלתו תפלה; ומי שאינו יכול לדבר לפני המלך (שיכור) — תפלתו תועבה וחוזר (ומשלים כדין שוגג); היין מופג בדרך מיל ושינה (וברוכב אף ביותר); וכל אחד לפי מה שמרגיש בנפשו, שיינות שלנו אינן חזקים.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — השתוי והשיכור
מצב: שתה יין וזמן התפילה קרב. האם יתפלל ? ואם כבר התפלל ?
הנהגה: אם שתה רק רביעית (שתוי), ממתין עד שיפיג יינו לכתחילה; ואם כבר התפלל — תפלתו תפלה. ואם הוא שיכור — עד שאינו יכול לדבר לפני המלך — תפלתו תועבה: חוזר ומתפלל כשיסיר יינו, ואם עבר הזמן משלים בתפילה שאחריה כדין שוגג. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — הפגת היין
מצב: כיצד גורמים להפגת היין קודם התפילה ?
הנהגה: ברביעית, הליכת מיל או שינה כל שהיא מפיגות את היין. אבל אם שתה יותר, השינה משכרתו והדרך טורדתו — ואין די בהם. ומי שהוא רוכב, הדרך מפיגה את יינו אף ביותר מרביעית. ולפרטים המעשיים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — יינות שלנו והסידור
מצב: בזמננו, האם יש להימנע מלהתפלל לאחר ששתה מעט יין ?
הנהגה: כל אחד סומך על מה שמרגיש בנפשו. והרמ״א מלמד שהיינות שלנו אינן חזקים: אין נזהרין, ומתפללים אף לאחר רביעית ויותר — וכל שכן כשמתפללים מתוך סדור שבידו. ומכל מקום אין זה פוטר מן הזהירות בשכרות גמורה (השיכור); ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- כמה יין עושה אדם שתוי, ומה עליו לעשות (סעיף א׳) ?
- מהו גדר השיכור, ולמה תפלתו תועבה (סעיף א׳) ?
- כיצד מפיגין את היין, ולמה השינה והדרך עלולות להוסיף שכרות (סעיף ב׳) ?
- למה הרוכב שונה מן המהלך ברגליו (סעיף ב׳) ?
- למה אין נזהרין ביינות שלנו, ומה תפקיד הסידור (סעיף ג׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה, שיכור תפלתו תועבה (עירובין ס״ד.) ; גדר יכול לדבר לפני המלך ושיעור רביעית ; הפגת היין — דרך מיל ושינה, מהלך ברגליו לעומת רוכב, ושיכור כלוט
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — שתוי ושיכור, תפלתו תועבה, הפגת היין ויינות שלנו