✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן רנ״ה · ג׳ סעיפים
הדלקת האש לפני שבת — שלהבת יציבה, שיעורים, סוגי דלק
סימן רנ״ה
הכנת האש קודם הכנסת שבת
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן קצר אך עתיר מושגים. הדלקת האש קודם שבת — לא מאוחר מדי שלא תכבה, ובאופן שלא יתפתה להעלותה בשבת. המושג המרכזי: שלהבת עולה מאליה — השלהבת צריכה לעלות מאליה. הקריטריון משתנה לפי סוג הדלק: עצים (מחמיר), פחמים (גמיש), זפת/קש (גמיש מאוד). יישום ישיר: נרות שבת, פלטה, תנור מצב שבת.
נושא: הכנת האש קודם כניסת השבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ה · ג׳ סעיפים · שבת כ׳.
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 מתווה הלימוד
1. לשון השולחן ערוך — ג׳ הסעיפים
2. ההקשר הכללי — מדוע סימן מיוחד להדלקה?
3. מושג מרכזי 1 — שלהבת עולה מאליה
4. מושג מרכזי 2 — שמא יחתה ויניד
5. מושג מרכזי 3 — מדרג סוגי הדלק
6. פירוט ג׳ הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — מנהג אשכנז
8. יישומים מעשיים בני זמננו — נרות, פלטה, תנור, אח
9. סיכום מעשי
10. שאלות להבנה
1. לשון השולחן ערוך
סעיף א׳ — הכלל הכללי במדורת עצים
הֲכָנַת הָאֵשׁ קוֹדֶם הַכְנָסַת שַׁבָּת. וּבוֹ ג' סְעִיפִים: אֵין עוֹשִׂין מְדוּרָה מֵעֵצִים סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה עַד שֶׁיַּצִּית בָּהֶם הָאוֹר בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלִי סִיּוּעַ עֵצִים אֲחֵרִים. וְאִם הוּא עֵץ יְחִידִי, צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז הָאוֹר בְּרוֹב עֳבְיוֹ וּבְרוֹב הֶקֵּפוֹ. וְאִם לֹא הוּדְלְקָה כָל כָּךְ — אָסוּר לֵיהָנוֹת בָּהּ בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בָּהּ וְיָנִיד הָעֵצִים כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַשַּׁלְהֶבֶת. וּכְשֶׁהוּדְלְקָה כְּשִׁעוּר, יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ בְּשַׁבָּת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ, בֵּין אִם הוּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ עַל גַּבֵּי הַמְּנוֹרָה, וַאֲפִילּוּ הוּא מִדְּבָרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂים מֵהֶם פְּתִילָה לְשַׁבָּת.
הכנת האש קודם כניסת שבת — ובו ג׳ סעיפים. אין עושים מדורת עצים סמוך לחשיכה — אלא אם כן השלהבת עולה מאליה, בלי סיוע של גזרי עצים אחרים. בעץ יחיד: השלהבת צריכה לאחוז ברוב העובי וברוב ההיקף. אם לא הוּדלקה כשיעור — אסור להנות ממנה בשבת — שמא יחתה או יניד את העצים כדי שתעלה השלהבת. אם הוּדלקה כשיעור — מותר להתחמם כנגדה ולהשתמש לאורה בשבת. ומשהודלקה כשיעור — יכול להתחמם כנגדה בשבת ולהשתמש לאורה, בין אם היא על גבי קרקע ובין על גבי המנורה, ואפילו היא מדברים שאין עושים מהם פתילה לשבת.
סעיף א׳ מציג ג׳ צירים:
- קריטריון יחיד: שלהבת עולה מאליה — השלהבת צריכה להיות עצמאית, לעלות בלא סיוע
- עץ יחיד: רוב העובי + רוב ההיקף
- הדין במידה שלא נתקיים הקריטריון: האש נחשבת מוקצה / אסורה לשימוש בשבת — מגזרת שמא יחתה ויניד
סעיף ב׳ — פחמים
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּפֶחָמִין אֲפִילּוּ לֹא אָחַז בָּהֶם הָאוֹר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא — שָׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דּוֹלְקִים וְהוֹלְכִים.
בפחמים — יש "יש אומרים" הסוברים: אפילו לא אחז בהם האור אלא כל שהוא — שרי. הטעם: הפחמים דולקים והולכים מעצמם — אין צורך לחתות בהם, הם עצמאיים מטבעם.
חידוש סעיף ב׳: ישנם סוגי דלק בעלי בעירה עצמית. הפחם הוא אב הטיפוס: משעה שהודלק, הוא ממשיך לבעור. ממילא הקריטריון של "שלהבת עולה מאליה" מתקיים במבנה הדבר עצמו, אפילו בהדלקה מינימלית.
סעיף ג׳ — זפת, גופרית, קש, גבבא, קנים, גרעיני תמרים
מְדוּרָה שֶׁל זֶפֶת וְשֶׁל גָּפְרִית וְשֶׁל קַשׁ וּגְבָבָא — אֲפִילּוּ לֹא אָחַז בָּהֶם אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא — שָׁרֵי. וְכֵן מְדוּרָה שֶׁל קָנִים וְשֶׁל גַּרְעִינֵי תְּמָרִים כְּשֶׁהֵם מְפֻזָּרִים. אֲבָל אִם הַקָּנִים אֲגוּדּוֹת וְהַגַּרְעִינִים בְּסַל — צְרִיכִים שֶׁיַּצִּית בָּהֶם הָאוֹר עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּהֵיפֶךְ.
סוגי דלק שנשרפים במהירות — זפת, גופרית, קש, גבבא (ענפים יבשים) — אפילו הדלקה מינימלית מספיקה. הטעם: חומרים אלה בוערים במהירות ולגמרי, ואין צורך לחתות בהם. כן הדין בקנים ובגרעיני תמרים — כאשר הם מפוזרים. אבל קנים באגודות או גרעינים בסל — צריך שלהבת עולה מאליה (כדין עצים). יש אומרים להיפך: ישנן דעות הסוברות בהיפך — לכן בספק, יש לבדוק עם פוסק המקום.
חידוש סעיף ג׳: מה שקובע הוא אופי הבעירה. דלק מפוזר (כל חתיכה לעצמה) בוער במהירות ובשלמות → קריטריון קל ; אבל באגודה (מצופף), בוער בהדרגה ויהיה חשש שיתפתה לחתות → קריטריון חמור.
2. ההקשר הכללי
במה עוסק סימן זה?
סימן רנ״ה הוא קצר אך מרכזי. הוא עוסק בהדלקת האש בערב שבת לכבוד שבת, היינו בתנאים הטכניים ליציבות האש קודם כניסת שבת. השאלה היסודית: עד היכן צריכה השלהבת להיות "מותנעת" שלא תהיה כל סיבה להתערב בה בשבת?
| שאלה | פירוש |
|---|---|
| לא מוקדם מדי? | אין כאן שאלה — מותר להדליק כמה שמוקדם שרוצים |
| לא מאוחר מדי? | כן — האש צריכה להיות יציבה קודם בין השמשות |
| לא חלשה מדי? | כן — השלהבת צריכה לעלות מאליה, שלא יתפתה לחתות |
הסוגיה התלמודית היסודית — שבת כ׳ ע״א: משנה על תנאי הדלקת האש קודם שבת. בית הלל ובית שמאי מסכימים בעיקרון (שלהבת יציבה), אבל המידה המדויקת משתנה לפי סוג הדלק. הגמרא מפרטת את הקטגוריות: עץ יחידי, פחמין, זפת/גופרית/קש (דליקים במהירות), קנים/גרעיני תמרים (לפי אופן הסידור).
הקשר עם הסימנים הסמוכים
| סימן | נושא | קשר |
|---|---|---|
| רנ״ב | מלאכות שמתחילים בערב שבת | שמא יחתה — מושג משותף |
| רנ״ג | שהיה והחזרה | גזרת חיתוי החלה על הבישול |
| רנ״ד | מאכלים מסוימים | גזרת חיתוי החלה על צלי ופת |
| רנ״ה | הכנת האש | — |
| רס״ג–רס״ד | נרות שבת (פתילות, שמנים) | יישום ישיר — איזו שלהבת/פתילה/שמן מותרים |
| רס״ה | הדלקת נר שבת | מצוות ההדלקה |
מקומו של הסימן במכלול: סימן רנ״ה הוא הכלל הטכני ; סימנים רס״ג-רס״ה מקודדים את המצווה ופרטיה ההלכתיים (מי מדליק, מתי, איזה ברכות). יש ללמוד תחילה את רנ״ה, ולאחר מכן את רס״ג ואילך לצורך המעשה.
3. מושג מרכזי 1 — שלהבת עולה מאליה
שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ = השלהבת עולה מעצמה. זה הקריטריון היחיד של הסימן. בחינה: אם מסירים את גורם ההדלקה (גפרור, סיוע של עץ אחר), האם השלהבת ממשיכה לעלות מכוחה שלה? אם כן → הקריטריון מתקיים. אם לא → אינו מתקיים.
יישום חזותי: אפשר לבחון זאת בעין. נר: הפתילה אוחזת, השלהבת מתרחבת, השעווה מתחילה להימס — השלהבת עצמאית. גזיר עץ מפוחם בחלקו אך שיכבה אם נושפים עליו: אינו עצמאי. נר שבו הגפרור עדיין מחמם את הפתילה: עדיין אינו עצמאי.
4. מושג מרכזי 2 — שמא יחתה ויניד
שֶׁמָּא יְחַתֶּה = חשש שיחתה (יוסיף חמצן, יזיז את הגחלים). שֶׁמָּא יָנִיד = חשש שיזיז/ינענע את העצים כדי להעלות מחדש את השלהבת. ההבדל מסימן רנ״ג: בסימן רנ״ג, החיתוי מכוון לבשל מהר יותר ; בסימן רנ״ה, מכוון ללהעלות את השלהבת עצמה (שעלולה לכבות). שתי הגזרות מבחינה מבנית מקבילות: כדי לבטלן יש לנטרל את הפיתוי לפעולה.
השלכה מעשית: אם השלהבת יציבה בעליל (נר פרפין דולק יפה, פלטה חשמלית, תנור בחימום קבוע), החשש להתערבות אפסי → מותר לכתחילה.
5. מושג מרכזי 3 — מדרג סוגי הדלק
הסימן מסווג את סוגי הדלק לפי מאמץ ההדלקה הנדרש:
| קטגוריה | סוגי דלק | קריטריון |
|---|---|---|
| 1 — איטי | עצים | שלהבת עולה מאליה + (עץ יחיד: רוב עובי+היקף) |
| 2 — רציף | פחמים | הדלקה מינימלית (כל שהוא) — עצמאות טבעית |
| 3 — מהיר מאוד | זפת, גופרית, קש, גבבא | הדלקה מינימלית — בעירה מהירה ושלמה |
| 4 — משתנה | קנים, גרעיני תמרים | מפוזרים: מינימלי ; באגודה/בסל: שלהבת עולה מאליה |
ההיגיון: ככל שהדלק עצמאי יותר (ממשיך לבעור בלא התערבות), כך הסף הנדרש להדלקתו נמוך יותר. העצים — שעלולים לכבות אם ההדלקה חלשה — דורשים את החמור ביותר. הפחם, שהוא בבחינת "מתחדש מאליו", דורש את הקל ביותר.
6. פירוט ג׳ הסעיפים
סעיף א׳ — עצים ועץ יחיד
הכלל:
- מספר גזרי עצים (מדורה): השלהבת עולה מאליה בלא סיוע של שאר העצים
- עץ יחיד: השלהבת אוחזת ברוב העובי + רוב ההיקף — היינו שהעץ בוער יפה בשני המישורים
- הדין במידה שלא נתקיים: אסור להנות ממנו בשבת (חימום, אור) — מגזרת שמא יחתה ויניד
סעיף ב׳ — פחמים (חידוש היש אומרים)
פחם = דלק "מתחדש מאליו". משעה שהודלק, אפילו במקצת, הוא ממשיך להישרף. לכן הדלקה מינימלית (כל שהוא) מספיקה. יישום ישיר: מנגל עם בריקטים, נרות פחם, קטורת.
סעיף ג׳ — דלקים מהירים + אגודות
| סוג | מצב | קריטריון |
|---|---|---|
| זפת | — | הדלקה מינימלית (בעירה מהירה) |
| גופרית | — | הדלקה מינימלית (בעירה מהירה) |
| קש | — | הדלקה מינימלית |
| גבבא (ענפים יבשים) | — | הדלקה מינימלית |
| קנים | מפוזרים | הדלקה מינימלית |
| קנים | באגודה | שלהבת עולה מאליה (= כעצים) |
| גרעיני תמרים | מפוזרים | הדלקה מינימלית |
| גרעיני תמרים | בסל | שלהבת עולה מאליה |
| יש אומרים בהיפך — להיפך: האגודות נשרפות במהירות (חום מרוכז), המפוזרים פחות. הלכה למעשה: בספק, לנקוט בקריטריון החמור. | ||
7. שיטת הרמ״א
הרמ״א אינו מוסיף הגהה על סימן זה, סימן שהמחבר מתקבל כפי הוא אצל בני אשכנז. כמה פרטים למעשה:
| נושא | המנהג הרווח (מחבר + רמ״א בשתיקה) |
|---|---|
| נרות שבת | פתילה דלוקה ושלהבת יציבה קודם זמן ההדלקה (=18 דק׳ קודם השקיעה) |
| הדלקה ממש סמוך לכניסה | מותר אם השלהבת ברור שהיא עצמאית — לא אם היא מהבהבת |
| נר שמתחיל לחלוש בבין השמשות | מחלוקת — רובם: לא לעסוק בו עוד. אם כבה קודם הכניסה הפורמלית, אפשר להדליק שוב — אחרת לא. |
| פלטה חשמלית מחוברת | צריכה להיות חמה קודם הכניסה (מקביל לשלהבת עולה מאליה) |
| אח או תנור עצים ללילה | הגזרים צריכים לאחוז יפה (רוב עובי + היקף) |
8. יישומים מעשיים בני זמננו
מקרה 1 — נרות שבת
המקרה: הדלקת נרות 18 דק׳ קודם השקיעה.
ההנהגה:
ההנהגה:
- הפתילה דולקת היטב — שלהבת יציבה, לא מהבהבת
- השעווה מתחילה להימס (= הפתילה מושכת את השעווה = שלהבת עצמאית)
- אם השלהבת חלשה, להמתין 30 שנ׳ קודם הסרת הגפרור — לוודא ש"מחזיקה"
- אם השלהבת כובה מיד לאחר הסרת הגפרור — להדליק מחדש (קודם זמן ההדלקה)
מקרה 2 — פלטה חשמלית
המקרה: חיבור פלטה בערב שבת שתישאר חמה כל השבת.
ההנהגה:
ההנהגה:
- פלטה = דלק "מתחדש מאליו" דרך אספקה חשמלית קבועה (≈ סעיף ב׳)
- צריכה להיות חמה (שמורגש כך) קודם הכניסה
- לוודא תפקוד תקין קודם הכניסה — אין הפסקת חשמל צפויה
- אם הפלטה אינה מתחממת / נכבתה בשבת — אסור לפעול (חיבור מחדש, הזזה)
מקרה 3 — תנור במצב שבת
המקרה: תנור דולק מערב שבת לבישול הצ׳ולנט כל הלילה.
ההנהגה:
ההנהגה:
- תנור כבר מחומם ביציבות קודם הכניסה (חימום מקדים)
- מצב שבת הופעל קודם הכניסה (אחרת התרמוסטט יופעל בשבת)
- אין שום התערבות בשבת — לא לכוון, לא לפתוח אם המנורה הפנימית נדלקת
- יישום משולב של סימנים רנ״ג-רנ״ד-רנ״ה
מקרה 4 — אח / תנור עצים ללילה
המקרה: הדלקת אח לחימום הבית בשבת.
ההנהגה:
ההנהגה:
- גזרי עצים אחוזים יפה קודם הכניסה — רוב העובי וההיקף מפוחמים
- יותר גזרים מהנצרכים ללילה (לצפות את משך הזמן)
- אם האש עלולה לכבות בשבת — לא לחתות, לא להזיז את העצים, לא להוסיף — להניח לה לכבות
- היום — תנורי גרעינים אוטומטיים עדיפים (≈ סעיף ב׳)
מקרה 5 — בריקטים של מנגל / פחם
המקרה: הדלקת מנגל לצלייה ממש קודם הכניסה.
ההנהגה:
ההנהגה:
- פחם = סעיף ב׳ — הדלקה מינימלית מספיקה, שכן ימשיך לבעור
- אבל: פרקטיקה לא רגילה (= ככל הנראה צריך לבדוק — עם רב)
- חששות נוספים בשבת (הזזת הבשר = שמא יחתה של סימן רנ״ד על הגחלים)
9. סיכום מעשי של הסימן
ד׳ הלימודים של סימן רנ״ה:
- קריטריון יחיד: שלהבת עולה מאליה — השלהבת עולה מאליה קודם כניסת השבת
- עץ יחיד: רוב העובי וגם רוב ההיקף מפוחמים
- דלקים "מתחדשים מאליהם" (פחם, זפת, קש): הדלקה מינימלית מספיקה
- אגודות של חפצים דקים (קנים, גרעינים בקבוצה): קריטריון חמור = שלהבת עולה מאליה
טבלת הכרעה למעשה
| מקור | קריטריון | מצב קודם הכניסה |
|---|---|---|
| נרות שבת | שלהבת עולה מאליה | פתילה יציבה, שעווה נמסה |
| אח עצים | רוב עובי + היקף (עץ יחיד) ; שלהבת עולה מאליה (מספר עצים) | גזרים בוערים יפה |
| פלטה חשמלית | חום פעיל (מקביל לסעיף ב׳) | משטח חם למגע |
| תנור מצב שבת | מצב מופעל + חימום בעיצומו | מחומם מראש |
| נר נשמה גז | שלהבת יציבה | שלהבת כחולה רציפה |
| מנגל פחם | הדלקה מינימלית (סעיף ב׳) | בריקטים אדומים בפני השטח |
| קטורת / אבקה | בעירה מהירה (סעיף ג׳) | הדלקה מינימלית |
| אגודה של עצים דקים | שלהבת עולה מאליה נדרשת | ענפים אחוזים יפה |
ה׳ צוויי המעשה של סימן רנ״ה
- תמיד לבדוק חזותית שהשלהבת עצמאית קודם הכניסה — לא רק "שהיא דלוקה"
- להדליק מוקדם דיו — להותיר שולי זמן לבדיקת היציבות (לפחות מספר דקות)
- לעצים (עץ יחיד): רוב העובי וגם רוב ההיקף מפוחמים
- לפחם / דלקים מהירים: הדלקה הנראית לעין מספיקה ; אין צורך בשלהבת מלאה
- אם השלהבת עלולה לכבות בשבת: לא להתערב (לא לחתות, לא להזיז, לא להוסיף) — להניח לה לכבות. להדליק שוב לאחר שבת.
10. שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הקריטריון היחיד של סימן רנ״ה? כיצד לבחון אותו למעשה?
- בעץ יחיד, מה יש לבדוק קודם כניסת השבת?
- מדוע לפחם קריטריון קל יותר מאשר לעצים?
- מה משמעות שמא יחתה ויניד? במה הוא נבדל משמא יחתה של סימן רנ״ג?
- מדוע לקנים באגודה נדרש קריטריון חמור, ואילו לקנים מפוזרים לא?
- בפלטה חשמלית, למה מקביל הקריטריון של "שלהבת עולה מאליה"?
- אם נר שבת כבה בשבת — האם מותר להדליקו שוב?
- אם נר דלוק אך שלהבתו מהבהבת — האם מותר לשבת לידו ולהנות מאורו בשבת?
- כיצד לקשור את סימן רנ״ה עם סימנים רס״ג-רס״ה על נרות שבת?
- לתנור במצב שבת — אילו בדיקות נדרשות קודם הכניסה?
להעמקה בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: סוגיית שבת כ׳ ע״א, משנה בית הלל ובית שמאי על ההדלקה, חקירת גזרת שמא יחתה ויניד, מחלוקת היש אומרים על האגודות
- ✨ רמה 3 — סינתזה: אקסיומה, סימן זיכרון, עץ הכרעה
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן על ד׳ הסעיפים וקונטרס אחרון אחד