Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman רנ״ט

כַּמָּה דִּינֵי הַטְמָנָה וְטִלְטוּלָם וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

מוֹכִין שֶׁטָּמַן בָּהֶם הַקְּדֵרָה מִבְּעוֹד יוֹם דֶּרֶךְ מִקְרֶה, שֶׁלֹּא יִחֲדָן לְכָךְ — אָסוּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁהֵם מֻקְצִים, שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵם עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם לְבָדִים וְלֹא לְהַטְמִין בָּהֶם קְדֵרוֹת אוֹ שְׁאָר תַּשְׁמִישׁ הַמֻּתָּר בְּשַׁבָּת, וְאֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי כְּלָל.

אֲבָל אִם יִחֲדָם לְהַטְמָנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁגָּמַר בְּדַעְתּוֹ לְהַטְמִין בָּהֶם לְעוֹלָם — מֻתָּר לְטַלְטְלָם, דְּכֵיוָן שֶׁהֵם רְאוּיִים לְהַטְמָנָה וְהוּא יִחֲדָם לְכָךְ — הֲרֵי יֵשׁ עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי, מֵאַחַר שֶׁהֵן רְאוּיִים לַתַּשְׁמִישׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם.

אֲבָל אִם טָמַן בְּגִזֵּי צֶמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִחֲדָן — לְכָךְ מֻתָּר לְטַלְטְלָן, שֶׁאֵין הַגִּזִּין חֲשׁוּבִין כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁמַּטְמִין בָּהֶם פַּעַם אַחַת מִן הַסְּתָם עוֹמְדוֹת הֵן לְהַטְמָנָה.

אֲבָל הַגִּזִּין שֶׁנְּתָנּוֹ לָאוֹצָר לִסְחוֹרָה (וְהוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ אֶלָּא) שֶׁטָּמַן בָּהֶן דֶּרֶךְ מִקְרֶה — אָסוּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן יִחֲדָם לְכָךְ לְעוֹלָם:

Several laws of hatmana (thermal insulation) and their movement — and it contains 8 seifim:

Muchin (soft materials / wadding) with which one insulated the pot while it was still day incidentally, without having designated them (yichud) for that purpose — it is forbidden to move them on Shabbos, since they are muktzeh: a priori they stand to be made into felts and not to insulate pots or for any other use permitted on Shabbos, and they have no status of utensil (toras keli) at all.

But if he has designated them (yiched) for hatmana, namely that he resolved in his mind to insulate with them permanently — it is permitted to move them. For since they are fit for hatmana and he has designated them for that, the status of a utensil rests upon them, given that they are fit for the use that is theirs.

However, if one insulated with shearings of wool (gizei tzemer), even though he did not designate them — it is permitted to move them, for the shearings are not so important [as merchandise], and once one has insulated with them, a priori they stand for insulation.

But shearings that one has set aside in storage for merchandise (and he is particular [makpid] about them not to be used for any other purpose), and with which he insulated only incidentally — it is forbidden to move them on Shabbos, unless he has designated them for this permanently:

כְּשֶׁטָּמַן בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ וּבָא לִטּוֹל מֵהֶם הַקְּדֵרָה בְּשַׁבָּת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? אִם כִּסּוּי הַקְּדֵרָה מְגֻלֶּה מִקְצָתוֹ מֵהַהַטְמָנָה — אוֹחֵז בְּמִקְצָת הַמְגֻלֶּה וּמְסִירוֹ. וְאַף שֶׁהַהַטְמָנָה הַמֻּקְצָה מֻנַּחַת עָלָיו — אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר, לְפִי שֶׁאֵין הַכִּסּוּי מְשַׁמֵּשׁ כְּלָל לַהַטְמָנָה אֶלָּא לַקְּדֵרָה. וְאוֹחֵז בְּרָאשֵׁי דָפְנֵי הַקְּדֵרָה שֶׁנִּתְגַּלּוּ מִתַּחַת הַכִּסּוּי וּמוֹצִיא אֶת הַקְּדֵרָה כֻלָּהּ מֵהַטְמָנָה.

וְאִם אֵין הַכִּסּוּי מְגֻלֶּה כְּלָל, אִם יָכוֹל לִתְחוֹב כּוֹשׁ אוֹ סַכִּין בְּתוֹךְ הַכִּסּוּי וּלְהַגְבִּיהוֹ וְלַהֲסִירוֹ מֵהַקְּדֵרָה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאַף שֶׁמְּטַלְטֵל הַהַטְמָנָה עַל יְדֵי הַכִּסּוּי — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁטִּלְטוּל מִן הַצַּד הוּא וְאֵינוֹ טִלְטוּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א:

When one has insulated [the pot] in something it is forbidden to move and he comes to take the pot on Shabbos, how does he do it? If the lid of the pot is partially uncovered from the hatmana — he grasps the uncovered part and removes it. And even though the muktzeh hatmana rests upon it — it does not become a basis (base) for the forbidden item, for the lid does not serve the hatmana at all, only the pot. He then grasps the tops of the pot's walls that have become uncovered from beneath the lid, and extracts the whole pot from the hatmana.

And if the lid is not uncovered at all: if he can thrust a kush (spindle) or a knife into the lid and lift it and remove it from the pot — this is permitted. And although he thereby moves the hatmana by means of the lid — there is nothing to that, for it is a tiltul min hatzad (movement from the side) and not [really considered] movement, as will be explained in siman 311:

בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִסּוּי קְדֵרָה שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו וְאֵינוֹ מֻקְצֶה, אֲבָל אִם גַּם הַכִּסּוּי הוּא דָּבָר הַמֻּקְצֶה, אִם מִקְצָת דָּפְנֵי הַקְּדֵרָה מְגֻלִּים כָּל כָּךְ מֵהַטְמָנַת הַמֻּקְצֶה עַד שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחוֹז שָׁם בְּיָדָיו — הֲרֵי זֶה אוֹחֵז שָׁם וּמַגְבִּיהַּ הַקְּדֵרָה וּמוֹצִיאָהּ מִשָּׁם, וְהַהַטְמָנָה נוֹפֶלֶת מֵעָלֶיהָ מֵאֵלֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ מְנַעֲרָהּ עַד שֶׁיִּפּוֹל מֵעָלֶיהָ הַכִּסּוּי הַמֻּקְצֶה, שֶׁהַקְּדֵרָה לֹא נַעֲשֵׂית בָּסִיס לְהַכִּסּוּי וּלְהַהַטְמָנָה, לְפִי שֶׁהַכִּסּוּי וְהַהַטְמָנָה הֵם מְשַׁמְּשִׁים לְהַקְּדֵרָה לְחַמְּמָהּ, וְאֵין הַקְּדֵרָה מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶן:

In what case were these things said? Concerning a pot lid that has the status of utensil and is not muktzeh. But if the lid itself is also a muktzeh item: if part of the pot's walls is uncovered enough from the muktzeh hatmana that he can grasp there with his hands — he grasps there, lifts the pot and extracts it from there, and the hatmana falls off by itself. Afterward he mena'er (shakes) [the pot] until the muktzeh lid also falls off, for the pot has not become a basis to the lid and to the hatmana, since the lid and the hatmana serve the pot to keep it warm, and the pot does not serve them:

הַטּוֹמֵן בְּקֻפָּה מְלֵאָה מוֹכִין שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלָם וְהוֹצִיא מִשָּׁם הַקְּדֵרָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא — יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ לְשָׁם. אֲבָל אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא — אָסוּר לְהַחֲזִירָהּ, לְפִי שֶׁמְּטַלְטֵל הַמּוֹכִין הַמֻּקְצִין עַל יְדֵי הַחֲזָרַת הַקְּדֵרָה. וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְטִלְטוּל הַהַטְמָנָה עַל יְדֵי הַכִּסּוּי, שֶׁהַהַטְמָנָה מִטַּלְטֶלֶת מֵאֵלֶיהָ עַל יְדֵי הַכִּסּוּי, וְהוּא אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְטִלְטוּל הַכִּסּוּי בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְטַלְטֵל הַכִּסּוּי בִּלְבַדּוֹ שֶׁלֹּא תְהֵא הַהַטְמָנָה מִטַּלְטֶלֶת עִמּוֹ, אֲבָל כַּאן הוּא מְטַלְטֵל הַהַטְמָנָה בְּיָדַיִם עַל יְדֵי הַקְּדֵרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְסַלֵּק הַהַטְמָנָה אֵילַךְ וְאֵילַךְ כְּדֵי לְהַרְחִיב הַגּוּמָא מְקוֹם מוֹשַׁב הַקְּדֵרָה.

אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא הַקְּדֵרָה עַל דַּעַת לְהַחֲזִירָהּ אַחַר כָּךְ אִם לֹא תִתְקַלְקֵל הַגּוּמָא, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יָבֹא לְהַחֲזִירָהּ אַף אִם תִּתְקַלְקֵל:

One who insulated [a pot] in a basket full of muchin that may not be moved, and removed the pot from there in the manner explained: as long as the gumah (hollow/pit) has not collapsed — he may return it there. But if the gumah has collapsed — it is forbidden to return it, for he would be moving the muktzeh muchin by returning the pot. And this is not like the moving of the hatmana by means of the lid, where the hatmana moves on its own through the lid and he intends only to move the lid alone, except that he cannot move the lid alone without the hatmana moving with it. Here, by contrast, he moves the hatmana actively by means of the pot, since he must push the hatmana aside this way and that to widen the gumah, the place where the pot will sit.

But ab initio (lechatchilah) he may take out the pot intending to return it later if the gumah does not collapse, and we are not concerned that he will come to return it even if it does collapse:

הַנּוֹתְנִים אֲבָנִים וּלְבֵנִים סְבִיב הַכִּירָה — צָרִיךְ שֶׁיְּיַחֲדֵם לְכָךְ לְעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת. וְכֵן עֵצִים הָעוֹמְדִים לְהַסָּקָה שֶׁסּוֹתְמִים בָּהֶם פִּי הַתַּנּוּר בְּשַׁבָּת — צָרִיךְ שֶׁיְּיַחֲדֵם לְכָךְ לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִחֲדָן לְכָךְ אֵינָן חֲשׁוּבִים לוֹ וּמַשְׁלִיכָן, וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְטַלְטְלָם אִם לֹא שֶׁמַּצְנִיעָן וּמְיַחֲדָן לְכָךְ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אוֹתָן הָאֲבָנִים הַמֻּנָּחִים עַל גַּבֵּי הַכִּירָה — אֵין צָרִיךְ יִחוּד בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵם מְיֻחָדִים לְתַשְׁמִישׁ:

Those who place stones and bricks around the kirah (stove) — must designate them (yichud) for this permanently in order that it be permitted to move them on Shabbos. So too the wood that stands for kindling, with which one stops up the mouth of the tanur (oven) on Shabbos — must be designated permanently. For as long as he has not designated them, they are unimportant to him and he discards them; and therefore it is forbidden to move them unless he stores them away and designates them for this.

Nevertheless, those stones that are placed upon the kirah — need no explicit designation, for a priori they are set apart for use:

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — אָסוּר לְהַטְמִין חַמִּין לְשַׁבָּת בָּאֲבָנִים, שֶׁאָסוּר לְצַדֵּד אֲבָנִים בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְבִנְיָן.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַטְמִין כִּי אִם בָּאֲבָנִים — יֵשׁ לְהַתִּיר לְהַטְמִין בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין כַּאן בִּנְיָן קָבוּעַ אֶלָּא בִּנְיַן עֲרַאי, וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּמִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת לֹא גָזְרוּ, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַטְמִין בְּעִנְיָן אַחֵר:

Yom Tov that falls on erev Shabbos — it is forbidden to insulate hot food for Shabbos in stones, for it is forbidden to tzaded (arrange/turn) stones on Yom Tov, since it resembles building (binyan).

Nevertheless, if he has nothing else with which to insulate except stones — there is room to permit insulating with them, for there is no permanent building here but only a temporary structure (binyan aray), and it is forbidden only rabbinically (midivrei sofrim), and out of respect for Shabbos they did not decree, since it is impossible for him to insulate in any other way:

תַּנּוּר שֶׁמַּנִּיחִים בּוֹ הַחַמִּין לְשַׁבָּת וְסוֹתְמִין פִּיו בְּדַף וְשׁוֹרְקִים אוֹתוֹ בְּטִיט — מֻתָּר לִסְתּוֹר אוֹתָהּ סְתִימָה בְּשַׁבָּת כְּדֵי לְהוֹצִיא הַחַמִּין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתַּנּוּר מְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְאָסוּר לִסְתּוֹר בִּנְיָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּמִן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר אֶלָּא כְּשֶׁסּוֹתֵר גּוּף הַבִּנְיָן אֲבָל לֹא כְּשֶׁסּוֹתֵר פִּתְחוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים הוּא שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא לִסְתּוֹר דְּלָתוֹת שֶׁל בִּנְיָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, וְלֹא גָזְרוּ אֶלָּא כְּשֶׁהַדֶּלֶת נַעֲשֶׂה שָׁם לְקִיּוּם לְאֵיזֶה זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ עַל מְנָת לְסָתְרוֹ בְּשַׁבָּת וַהֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּסוֹתֵר, אֲבָל שְׁרִיקַת הַתַּנּוּר שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית כְּלָל לְקִיּוּם אֶלָּא לִשְׁמוֹר הַחֹם לְפִי שָׁעָה וּלְסָתְרָהּ לְמָחָר — לֹא גָזְרוּ עָלֶיהָ.

וְיֵשׁ מַחְמִירִים שֶׁלֹּא יִסְתּוֹר אוֹתָהּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי נָכְרִי. וְכֵן אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי קָטָן — אֵין לְסָתְרָהּ עַל יְדֵי גָדוֹל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר — יִסְתּוֹר גָּדוֹל עַל יְדֵי שִׁנּוּי קְצָת. וְכֵן נוֹהֲגִים.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בַּתַּנּוּר גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת — אָסוּר לְפָתְחוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחַ נִכְנָס בּוֹ וּמַבְעִיר הַגֶּחָלִים, וְאַף שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַבְעִיר, מִכָּל מָקוֹם "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת" הוּא. אֲבָל עַל יְדֵי נָכְרִי מֻתָּר, שֶׁכָּל "פְּסִיק רֵישֵׁהּ" אֵין בּוֹ אִסּוּר אֲמִירָה לְנָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג.

וְכֵן אִם רוֹצֶה לַחֲזוֹר וְלִסְתּוֹם הַתַּנּוּר בְּדַף וְיֵשׁ בְּתוֹכוֹ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת — אָסוּר לְסָתְמוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחַ מֵפִיחַ דֶּרֶךְ סֶדֶק קָטָן, וְדוֹמֶה לְמֵפִיחַ וּמַבְעִיר הַגֶּחָלִים יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיָה הַתַּנּוּר פָּתוּחַ. אֲבָל עַל יְדֵי נָכְרִי מֻתָּר.

וְאַף לְיִשְׂרָאֵל מֻתָּר לְסָתְמוֹ כֹּל שֶׁאֵינוֹ סוֹתְמוֹ לְגַמְרֵי, וּבִלְבָד שֶׁיַּנִּיחַ הַרְבֵּה פָּתוּחַ, אֲבָל אִם מַנִּיחַ מְעַט פָּתוּחַ — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָרוּחַ מֵפִיחַ, וְאָסוּר:

A tanur in which one places the chamin (hot dishes) for Shabbos, whose mouth is stopped with a board and sealed (shorkim) with clay — it is permitted to undo that seal on Shabbos in order to take out the chamin. And even though the tanur is fixed to the ground and it is forbidden to demolish a structure fixed to the ground, nevertheless, since from the Torah there is no prohibition except when one demolishes the body of the structure but not when one undoes its opening — and the Sages are the ones who decreed not to dismantle doors of a structure fixed to the ground; and they only decreed when the door was made there to last for some time and was not intended to be dismantled on Shabbos, which then appears as soter (demolisher). But the sealing of the tanur, which is not made to last at all, but only to retain the heat momentarily and to be undone the next day — they did not decree about it.

And some are stringent that one should not undo it through a Jew if possible through a non-Jew (nochri). Likewise, if possible through a minor (katan) — one should not undo it through an adult (gadol). And if it is impossible — let an adult undo it with a slight change (shinui). And so is the practice.

Nevertheless, if it is known that there are glowing coals (gechalim lochashos) in the tanur — it is forbidden to open it through a Jew, since the wind enters and fans the coals; and even though he does not intend to kindle, it is in any case a "psik reisheh velo yamus" (an inevitable result). But through a non-Jew it is permitted, for any "psik reisheh" is not subject to the prohibition of telling a non-Jew, as explained in siman 253.

So too, if one wishes to reseal the tanur with a board and there are glowing coals inside — it is forbidden to seal it through a Jew, since the wind blows through a small crack, and this resembles blowing and fanning the coals even more than if the tanur were open. But through a non-Jew it is permitted.

And even for a Jew it is permitted to seal it as long as he does not seal it completely, provided he leaves much open. But if he leaves only a little open — all the more so the wind blows, and it is forbidden:

אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ גֶּחָלִים (לוֹחֲשׁוֹת) — אֵין הֶתֵּר לַחֲזוֹר וּלְסָתְמוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁכְּבָר נִתְבַּשְּׁלוּ הַקְּדֵרוֹת כָּל צָרְכָּן, אֲבָל אִם יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ עֲדַיִן כָּל צָרְכָּן, כְּגוֹן בַּלַּיְלָה סָמוּךְ לְהַטְמָנָתָן — אָסוּר לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לְמַהֵר בִּשּׁוּלָם. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר הַתַּבְשִׁיל.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָשָׂה עַל יְדֵי נָכְרִי — יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד, מֵאַחַר שֶׁאַף אִם לֹא הָיָה סוֹתֵם (הַתַּבְשִׁיל) [הַתַּנּוּר] הָיָה הַתַּבְשִׁיל גַּם כֵּן מִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה כָּל כָּךְ מֵהָאִסּוּר.

וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לוֹמַר לְנָכְרִי לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת, אֲפִלּוּ קֹדֶם חֲשֵׁכָה, אִם הַקְּדֵרוֹת לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ עֲדַיִן כָּל צָרְכָּן, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין מֻתָּר (עַיֵּן לְקַמָּן).

הִלְכוֹת שְׁהִיָּה וְהַטְמָנָה בִּקְצָרָה לְפִי מִנְהַג מְדִינוֹת אֵלּוּ:

כְּלָל הַדָּבָר עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ מַנִּיחִים הַקְּדֵרוֹת בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר מְגֻלּוֹת, וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים שׁוּם הַטְמָנָה סְבִיב דָּפְנוֹתֵיהֶן וְעַל פִּיהֶן, אִם כֵּן אֵין לָהֶם רַק דִּין שְׁהִיָּה וְלֹא דִּין הַטְמָנָה, וּלְפִיכָךְ אִם נִתְבַּשְּׁלוּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם — מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַתַּנּוּר גָּרוּף וְלֹא קָטוּם.

וּבָשָׂר, אִם נוֹתְנוֹ חַי בַּקְּדֵרָה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

אֲבָל בְּמִינֵי בָצֵק, בֵּין מְבֻשָּׁלִים בֵּין נֶאֱפִים, וּבְמִינֵי קִטְנִיּוֹת, וּבְמַיִם, וּבְצָלִי הַנִּצְלֶה בְּשַׁפּוּד — אֵין מוֹעִיל חַי, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי קֹדֶם שַׁבָּת.

וּבְתַנּוּר טוּחַ בְּטִיט — הַכֹּל מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן.

וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת — אֵין לְפָתְחוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי נָכְרִי.

וְאִם הַגֶּחָלִים סְבִיב הַקְּדֵרָה — לֹא יִטּוֹל יִשְׂרָאֵל הַקְּדֵרָה מִתּוֹכוֹ כִּי אִם נָכְרִי.

וְאִם הַקְּדֵרָה עוֹמֶדֶת עַל הַגֶּחָלִים — מֻתָּר אִם אִי אֶפְשָׁר עַל יְדֵי נָכְרִי.

(וְהוּא הַדִּין בִּקְדֵרוֹת שֶׁלְּצֹרֶךְ הַלַּיְלָה, אִם הֶעֱמִידָן עַל הַגֶּחָלִים וּבָא לִטְּלָן בְּשַׁבָּת מֵעַל הַגֶּחָלִים. רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יְכַסֶּה אוֹתָן בִּבְגָדִים מִלְמַעְלָה כְּשֶׁמַּעֲמִידָן עַל הַגֶּחָלִים, אֲפִלּוּ הֵן עוֹמְמוֹת).

וּמֻתָּר לִסְמוֹךְ תַּבְשִׁיל חַם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ אֵצֶל הַתַּנּוּר שֶׁהֻסַּק כְּבָר וְהָאֵשׁ בְּתוֹכוֹ, וַאֲפִלּוּ עַל הַלְּבִזְבַּז שֶׁסְּבִיב הַתַּנּוּר.

אֲבָל עַל הַתַּנּוּר צָרִיךְ לִתֵּן לְבֵנָה אוֹ דָּבָר אַחֵר תַּחַת הַקְּדֵרָה עַל הַתַּנּוּר שֶׁהֻסַּק כְּבָר וְיֵשׁ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת בְּתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם עָלָיו מִלְמַעְלָה, אֲבָל כְּשֶׁלֹּא הֻסַּק עֲדַיִן — נָהֲגוּ לְהָקֵל אַף עַל פִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַסִּיקוֹ מִיָּד.

אֲבָל תַּבְשִׁיל צוֹנֵן, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁהֻסַּק — אָסוּר אֲפִלּוּ לִסְמוֹךְ אֶצְלוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי נָכְרִי קֹדֶם שֶׁהֻסַּק, וְאָז מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל גַּבָּיו. אֲבָל לְאַחַר שֶׁהֻסַּק אָסוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, כִּי אִם לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אוֹ קָטָן שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל.

וְתַבְשִׁיל שֶׁאֵין בּוֹ רֹטֶב, אֲפִלּוּ הוּא קַר — דִּינוֹ כְּחַם. וְאִם עֲדַיִן לֹא נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹטֶב — נָהֲגוּ לְהָקֵל כְּאִלּוּ הוּא חַם לְגַמְרֵי.

וְאִם סוֹמֵךְ אֵצֶל הַתַּנּוּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — מֻתָּר אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי.

אֲבָל עַל הַתַּנּוּר צָרִיךְ דָּבָר הַמַּפְסִיק אַף שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם, וְאַף אִם הַתַּבְשִׁיל חַם לְגַמְרֵי. וְהוּא הַדִּין לְתוֹךְ הַקֶּכְלִי"ן צָרִיךְ דָּבָר הַמַּפְסִיק.

וּפֵרוֹת חַיִּים, וְכֵן מִינֵי מַשְׁקִין, דִּינָם כְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹטֶב וְנִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, בֵּין לְאִסּוּר בֵּין לְהֶתֵּר.

וְלִתֵּן עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הַקְּבוּעָה בַּתַּנּוּר דִּינָהּ כְּאֵצֶל הַתַּנּוּר.

אֲבָל אָסוּר לִתֵּן קַנְקַן עִם מַשְׁקִין לְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּקְּדֵרָה הַהִיא. וְאָסוּר לִתֵּן הַמַּיִם לַקְּדֵרָה הַהִיא אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁהֻסַּק הַתַּנּוּר כִּי אִם עַל יְדֵי נָכְרִי. וּמֻתָּר לֵהָנוֹת מֵהַמַּיִם בְּשַׁבָּת אִם נְתָנָם נָכְרִי קֹדֶם שֶׁהֻסַּק הַתַּנּוּר. אֲבָל אִם נְתָנָם יִשְׂרָאֵל אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. וַאֲפִלּוּ נְתָנָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה אַחַר שֶׁהֻסַּק הַתַּנּוּר — אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.

וְאָסוּר לִכְרוֹךְ בְּשַׁבָּת קְדֵרָה עִם תַּבְשִׁיל (חַם) בְּכָרִים וּכְסָתוֹת אוֹ בִּשְׁאָר בְּגָדִים אִם כֻּלָּהּ טְמוּנָה בָּהֶם. וְאִם פִּנָּה הַתַּבְשִׁיל לִקְדֵרָה אַחֶרֶת — מֻתָּר לְכָרְכוֹ שָׁם:

סְלִיק קִצּוּר הִלְכוֹת שְׁהִיָּה וְהַטְמָנָה

Even if there are no glowing coals in it — it is not permitted to reseal it on Shabbos unless it is clearly known that the pots have already been fully cooked. But if there is doubt that perhaps they are not yet fully cooked — such as at night, close to their hatmana — it is forbidden to seal the tanur even through a non-Jew, since this hastens their cooking. And even be-diavad (after the fact) the food is forbidden.

Nevertheless, if he did it through a non-Jew — there is room to permit be-diavad, since even if he had not sealed the tanur, the food would also have been fully cooked, so it turns out that he does not derive that much benefit from the prohibition.

And lechatchilah it is proper to be careful not to tell a non-Jew to seal the tanur after the acceptance of Shabbos, even before nightfall, if the pots are not yet fully cooked — even though by strict law it is permitted (see further on).

Laws of shehiyah and hatmana in brief, according to the custom of these countries:

The general matter now, since we place the pots inside the tanur uncovered, and we do not perform any hatmana around their walls or on their tops, is that they have only the law of shehiyah (leaving on the fire) and not the law of hatmana. Therefore, if they were cooked to the level of ma'achal Ben Drusai while it was still day — it is permitted to leave them, even though the tanur is neither raked clean (garuf) nor covered (katum).

As for meat, if one puts it in the pot raw close to nightfall — this is permitted.

But concerning kinds of dough (whether cooked or baked), kinds of legumes (kitniyos), water, and roast on a spit (tzli ba-shapud) — "raw" does not help, and they must be at the level of ma'achal Ben Drusai before Shabbos.

And in a tanur sealed with clay — everything is permitted in every manner.

And if there are glowing coals in it — one may open it only through a non-Jew.

And if the coals are around the pot — a Jew may not take the pot out from there; only a non-Jew may.

And if the pot stands on the coals — it is permitted if it is impossible through a non-Jew.

(And the same applies to pots that are needed for the night, if he set them on the coals and comes to take them off the coals on Shabbos. Only that he should take care not to cover them with garments above when he sets them on the coals, even if those coals are dim [ommemos].)

And it is permitted to set (lismoch) a hot dish that has been fully cooked beside the tanur that has already been fired, with the fire inside, and even on the levizbaz (rim) that surrounds the tanur.

But on the tanur one must place a brick or something else under the pot, on the tanur that has already been fired with glowing coals inside, even though the hand does not shrink back there above. But when it has not yet been fired — the custom is to be lenient, even though he intends to fire it immediately.

But a cold dish (tzonen), even before [the tanur] has been fired — is forbidden even to set alongside it, except through a non-Jew before it has been fired, and then it is permitted even on top of it. But after it has been fired, it is forbidden even through a non-Jew, except for the need of a sick person or a child who has nothing to eat.

And a dish without sauce (without rotev), even if it is cold, has the law of a hot [dish]. And if it has not yet completely cooled, even though it has sauce — the custom is to be lenient as if it were entirely hot.

And if one sets [a dish] next to the tanur in a place that cannot become hot enough for the hand to shrink back — it is permitted even if it has fully cooled.

But on the tanur one needs something that interposes (davar ha-mafsik), even where the hand does not shrink back, and even if the dish is fully hot. And so too inside the kachlin (the tiles of the stove): one needs an interposing object.

And raw fruits, and likewise kinds of liquids, have the law of a dish with sauce that has completely cooled — both for prohibition and for permission.

And placing [a vessel] on top of a pot fixed in the tanur has the same law as alongside the tanur.

But it is forbidden to put a jug with liquids into the water that is in that pot. And it is forbidden to put the water into that pot even before the tanur has been fired, except through a non-Jew. And it is permitted to benefit from the water on Shabbos if a non-Jew placed it [there] before the tanur was fired. But if a Jew placed it, it is forbidden to benefit from it until motza'ei Shabbos, bichdei she-ye'asu (the time it would have taken to make it). And even if he placed it on erev Shabbos close to nightfall, after the tanur had been fired — it is forbidden to benefit from it until motza'ei Shabbos, bichdei she-ye'asu.

And it is forbidden on Shabbos to wrap a pot with (hot) food in pillows and cushions or in other garments if the whole [pot] is enveloped in them. And if one transferred the food to another pot — it is permitted to wrap it there:

End of the summary of the laws of shehiyah and hatmana.