סימן רס״א · ד׳ סעיפים (שו״ע) + ז׳ סעיפים (שו״ע הרב)

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סעיף א׳ — בין השמשות: פעולות אסורות ומותרות

זְמַן הַדְלָקַת נֵרוֹת לְשַׁבָּת. וּבוֹ ד' סְעִיפִים: סְפֵק חֲשֵׁיכָה וְהִיא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת (הַיְנוּ כְּדֵי שִׁיעוּר הִלּוּךְ ג' רִבְעֵי מִיל אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה — טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') [וְשִׁיעוּר מִיל הוּא שְׁלִישׁ שָׁעָה פָּחוֹת חֵלֶק ל'] — אֵין מְעַשְּׂרִים אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, וְאֵין מְעָרְבִין עֵירוּבִין תְּחוּמִין (וע"ל סי' תט"ו ס"ב). אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין, וּמְעָרְבִין עֵירוּבֵי חֲצֵרוֹת (וע"ל סי' שצ"ג). וּמוּתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ״ם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְהַדְלִיק נֵר לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת, וְכֵן לוֹמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצוֹרֶךְ מִצְוָה, אוֹ שֶׁהוּא טָרוּד וְנֶחְפָּז עָלֶיהָ. הגה: וְכֵן מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שַׁבָּת שָׁעָה אוֹ ב' קוֹדֶם חֲשֵׁיכָה — יָכוֹל לוֹמַר לְהַדְלִיק הַנֵּר וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ [מהרי"ו סי' קי"ו וע"ל סי' שמ"ב].

סעיף ב׳ — תוספת שבת: המצוה להוסיף

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וּזְמַן תּוֹסֶפֶת זֶה הוּא מִתְּחִלַּת הַשְּׁקִיעָה שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֵית עַל הָאָרֶץ עַד זְמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְהַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא ג' מִילִין וּרְבִיעַ — רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ כֻּלּוֹ תּוֹסֶפֶת עוֹשֶׂה ; רָצָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִקְצָת עוֹשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹסִיף אֵיזֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי יוֹם מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וּשִׁעוּר זְמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — הוּא ג' רִבְעֵי מִיל, שֶׁהֵם מַהֲלַךְ אֶלֶף וְת"ק אַמּוֹת קוֹדֶם הַלַּיְלָה. הגה: וְאִם רוֹצֶה לְהַקְדִּים וּלְקַבֵּל עָלָיו הַשַּׁבָּת מִפְּלָג הַמִּנְחָה וְאֵילָךְ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (טור ואגור בשם תוס' פ' תפלת השחר) [וע"ל סי' רס"ז].

סעיף ג׳ — סימני הדלקה ויזואליים (למי שאין לוח)

וּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּשִׁעוּר זֶה — יַדְלִיק בְּעוֹד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת ; וְאִם הוּא יוֹם הַמְּעוּנָּן — יַדְלִיק כְּשֶׁהַתַּרְנְגוֹלִין יוֹשְׁבִים עַל הַקּוֹרָה מִבְּעוֹד יוֹם ; וְאִם הוּא בְּשָׂדֶה שֶׁאֵין שָׁם תַּרְנְגוֹלִין — יַדְלִיק כְּשֶׁהָעוֹרְבִים יוֹשְׁבִים מִבְּעוֹד יוֹם.

סעיף ד׳ — קבלה ע״י ברכו (איש) ומזמור (אישה)

אַחַר עֲנִיַּת בָּרְכוּ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא — אֵין מְעָרְבִין וְאֵין טוֹמְנִין, מִשּׁוּם דְּהָא קִבְּלוּ לְשַׁבָּת עֲלֵיהֶן. וְלְדִידָן הָוֵי אֲמִירַת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת כַּעֲנִיַּת בָּרְכוּ לְדִידְהוּ.

2. ההקשר הכללי

במה עוסק סימן זה?

סימן רס״א מקודד את סדר הזמנים המדויק של כניסת השבת. סימן יסודי לכל הנהגת שבת — בלי לדעת את הזמנים, אי אפשר להדליק כראוי ולא לשמור את האיסורים.

קשר עם הסימנים הסמוכים

3. מושג מפתח 1 — בין השמשות

4. מושג מפתח 2 — תוספת שבת

5. מושג מפתח 3 — קבלה בפה (ברכו / מזמור)

6. פירוט ד׳ הסעיפים

סעיף א׳ — בין השמשות, חלוקה בין מותר לאסור + נכרי

סעיף ב׳ — תוספת שבת + פלג המנחה

סעיף ג׳ — סימני טבע (ללא לוח)

סעיף ד׳ — ברכו / מזמור: קבלה בפה

7. שיטת הרמ״א

8. מקרים מעשיים מודרניים

מקרה 1 — הדלקה רגילה (18 דקות)

מקרה 2 — ירושלים ובני ברק (40 דקות)

מקרה 3 — נסיעה / טיסה המגיעה סמוך לשבת

מקרה 4 — קיץ צפוני (ימים ארוכים מאוד)

מקרה 5 — אישה האומרת ״עוד 5 דקות״ אחר ההדלקה

9. סיכום מעשי של הסימן

טבלת החלטה מעשית

חמש ההנהגות המעשיות של סימן רס״א

10. שאלות הבנה