✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — מתחילים
סימן רס״א · ד׳ סעיפים (שו״ע) + ז׳ סעיפים (שו״ע הרב)
זמן מדויק של הדלקת הנרות — בין השמשות, תוספת שבת, 18 דקות
סימן רס״א
זמן הדלקת נרות לשבת
🌱 רמת מתחילים · יסודות
✦ ❖ ✦
סימן יסודי של זמן הכניסה. מתי בדיוק מדליקים את הנרות כדי להיכנס לשבת? המושג המרכזי: תוספת שבת — מצות עשה להוסיף מן החול על הקודש. המסגרת הזמנית: בין השמשות (ספק חשיכה), שיעור = ג׳ רבעי מיל. יישום מודרני: 18 דקות קודם השקיעה ברוב הקהילות; 22 דקות בירושלים; 40 דקות אצל החסידים.
נושא: זמן מדויק של הדלקת נרות שבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רס״א · ד׳ סעיפים · שבת ל״ד-ל״ה
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ד׳ הסעיפים
2. הקשר כללי — סדר זמני כניסת השבת
3. מושג מפתח 1 — בין השמשות (ספק)
4. מושג מפתח 2 — תוספת שבת (הקדמת הכניסה)
5. מושג מפתח 3 — קבלת שבת בפה (ברכו / מזמור)
6. פירוט ד׳ הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — פלג המנחה, הדלקה ע״י נכרי
8. מקרים מעשיים מודרניים — 18/22/40 דקות, נסיעות, לוח השנה
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סעיף א׳ — בין השמשות: פעולות אסורות ומותרות
זְמַן הַדְלָקַת נֵרוֹת לְשַׁבָּת. וּבוֹ ד' סְעִיפִים: סְפֵק חֲשֵׁיכָה וְהִיא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת (הַיְנוּ כְּדֵי שִׁיעוּר הִלּוּךְ ג' רִבְעֵי מִיל אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה — טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') [וְשִׁיעוּר מִיל הוּא שְׁלִישׁ שָׁעָה פָּחוֹת חֵלֶק ל'] — אֵין מְעַשְּׂרִים אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, וְאֵין מְעָרְבִין עֵירוּבִין תְּחוּמִין (וע"ל סי' תט"ו ס"ב). אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין, וּמְעָרְבִין עֵירוּבֵי חֲצֵרוֹת (וע"ל סי' שצ"ג). וּמוּתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ״ם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְהַדְלִיק נֵר לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת, וְכֵן לוֹמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצוֹרֶךְ מִצְוָה, אוֹ שֶׁהוּא טָרוּד וְנֶחְפָּז עָלֶיהָ. הגה: וְכֵן מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שַׁבָּת שָׁעָה אוֹ ב' קוֹדֶם חֲשֵׁיכָה — יָכוֹל לוֹמַר לְהַדְלִיק הַנֵּר וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ [מהרי"ו סי' קי"ו וע"ל סי' שמ"ב].
זמן הדלקת נרות לשבת — ובו ד׳ סעיפים. "ספק חשיכה" — היינו בין השמשות (כדי שיעור הילוך שלושת רבעי מיל אחר שקיעת החמה [טור סימן רצ״ג]; ושיעור מיל — שליש שעה פחות חלק שלושים). בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת = ״בין שני השמשות״, זהו ספק חשיכה (ספק שבת). בזמן זה:
מותר: לומר לנכרי להדליק בבין השמשות לצורך מצוה או צורך גדול.
הגהת הרמ״א: מי שקיבל עליו שבת שעה או שתיים קודם השקיעה — יכול לומר לנכרי להדליק (כי לגביו זו שבת, אבל לנכרי עדיין יום). וכן מותר לומר לו (לנכרי) לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצווה, או שהוא טרוד ונחפז עליה. הגהת הרמ״א: וכן מי שקיבל עליו שבת שעה או שעתיים קודם חשיכה — יכול לומר להדליק את הנר ושאר דברים שצריך [מהר״י וייל סימן קט״ז; ועיין לקמן סימן שמ״ב].
| אסור | מותר |
|---|---|
| הפרשת מעשר ודאי | הפרשת דמאי |
| טבילת כלים במקווה | הטמנת חמין |
| הדלקת נרות | עירובי חצרות |
| עירובי תחומין | — |
הגהת הרמ״א: מי שקיבל עליו שבת שעה או שתיים קודם השקיעה — יכול לומר לנכרי להדליק (כי לגביו זו שבת, אבל לנכרי עדיין יום). וכן מותר לומר לו (לנכרי) לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצווה, או שהוא טרוד ונחפז עליה. הגהת הרמ״א: וכן מי שקיבל עליו שבת שעה או שעתיים קודם חשיכה — יכול לומר להדליק את הנר ושאר דברים שצריך [מהר״י וייל סימן קט״ז; ועיין לקמן סימן שמ״ב].
הסברה של החלוקה בין מותר לאסור:
- אסור: פעולות שקובעות מצב הלכתי חדש (מעשר ודאי, מקווה, הדלקה, עירוב רחוק) — לא בספק
- מותר: פעולות שפותרות ספק קיים (דמאי) או אינן יוצרות מצב (עירוב חצר מקומי)
סעיף ב׳ — תוספת שבת: המצוה להוסיף
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וּזְמַן תּוֹסֶפֶת זֶה הוּא מִתְּחִלַּת הַשְּׁקִיעָה שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֵית עַל הָאָרֶץ עַד זְמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְהַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא ג' מִילִין וּרְבִיעַ — רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ כֻּלּוֹ תּוֹסֶפֶת עוֹשֶׂה ; רָצָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִקְצָת עוֹשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹסִיף אֵיזֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי יוֹם מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וּשִׁעוּר זְמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — הוּא ג' רִבְעֵי מִיל, שֶׁהֵם מַהֲלַךְ אֶלֶף וְת"ק אַמּוֹת קוֹדֶם הַלַּיְלָה. הגה: וְאִם רוֹצֶה לְהַקְדִּים וּלְקַבֵּל עָלָיו הַשַּׁבָּת מִפְּלָג הַמִּנְחָה וְאֵילָךְ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (טור ואגור בשם תוס' פ' תפלת השחר) [וע"ל סי' רס"ז].
יש אומרים: צריך להוסיף מחול על הקודש (תוספת שבת). טווח הזמן: מתחילת השקיעה (= שאין השמש נראית על הארץ) עד בין השמשות. בערך ג׳ מיל ורבע. אפשר ליטול את כולו, או רק חלקו — ובלבד שאיזה זמן ברור של יום מתווסף לקודש.
שיעור בין השמשות: ג׳ רבעי מיל (= 1500 אמה לפני הלילה השלם).
הגהת הרמ״א: הרוצה להקדים ולקבל שבת מפלג המנחה (כשעה ורבע קודם הלילה) — הרשות בידו. ושיעור זמן בין השמשות — שלושת רבעי מיל, שהם מהלך אלף וחמש מאות אמה קודם הלילה. הגהת הרמ״א: והרוצה להקדים ולקבל עליו את השבת מפלג המנחה ואילך — הרשות בידו [טור ואגור בשם תוספות פרק תפילת השחר; ועיין לקמן סימן רס״ז].
שיעור בין השמשות: ג׳ רבעי מיל (= 1500 אמה לפני הלילה השלם).
הגהת הרמ״א: הרוצה להקדים ולקבל שבת מפלג המנחה (כשעה ורבע קודם הלילה) — הרשות בידו. ושיעור זמן בין השמשות — שלושת רבעי מיל, שהם מהלך אלף וחמש מאות אמה קודם הלילה. הגהת הרמ״א: והרוצה להקדים ולקבל עליו את השבת מפלג המנחה ואילך — הרשות בידו [טור ואגור בשם תוספות פרק תפילת השחר; ועיין לקמן סימן רס״ז].
סעיף ב׳ מקודד את מצוות תוספת שבת:
- מינימום: זמן ברור של חול מתווסף לקודש
- מקסימום עיוני: פלג המנחה (רמ״א) — כשעה ורבע קודם הלילה
- הנהגה רגילה: 18 דקות קודם השקיעה
סעיף ג׳ — סימני הדלקה ויזואליים (למי שאין לוח)
וּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּשִׁעוּר זֶה — יַדְלִיק בְּעוֹד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת ; וְאִם הוּא יוֹם הַמְּעוּנָּן — יַדְלִיק כְּשֶׁהַתַּרְנְגוֹלִין יוֹשְׁבִים עַל הַקּוֹרָה מִבְּעוֹד יוֹם ; וְאִם הוּא בְּשָׂדֶה שֶׁאֵין שָׁם תַּרְנְגוֹלִין — יַדְלִיק כְּשֶׁהָעוֹרְבִים יוֹשְׁבִים מִבְּעוֹד יוֹם.
סימני טבע למי שאינו יודע את השיעור המדויק:
- יום בהיר: מדליק כשהשמש עדיין בראש האילנות
- יום מעונן: מדליק כשהתרנגולים יושבים על הקורה (= סימן ערב טבעי)
- שדה ללא תרנגולים: מדליק כשהעורבים יושבים
חכמת סעיף ג׳: לפני השעון המכני, התבוננו בטבע כדי לדעת מתי להדליק. הסימן מקודד סימנים אלה כסימני הלכה תקפים. היום יש לוחות שנה יהודיים מדויקים, אך הרוח נשארת: לעולם אל תמתין לרגע האחרון.
סעיף ד׳ — קבלה ע״י ברכו (איש) ומזמור (אישה)
אַחַר עֲנִיַּת בָּרְכוּ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא — אֵין מְעָרְבִין וְאֵין טוֹמְנִין, מִשּׁוּם דְּהָא קִבְּלוּ לְשַׁבָּת עֲלֵיהֶן. וְלְדִידָן הָוֵי אֲמִירַת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת כַּעֲנִיַּת בָּרְכוּ לְדִידְהוּ.
אחר עניית בָּרְכוּ (בתפילת ערבית, קבלת שבת) — אף על פי שעדיין יום — אין מערבים ואין מטמינים, משום שכבר קיבלו שבת.
לדידן (= בזמננו): אמירת ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״ (תהילים צ״ב, בקבלת שבת) שווה לעניית ברכו לדידהו (= מעשה קבלת שבת).
לדידן (= בזמננו): אמירת ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״ (תהילים צ״ב, בקבלת שבת) שווה לעניית ברכו לדידהו (= מעשה קבלת שבת).
יישום חברתי:
- אנשים: בבית הכנסת — מקבלים שבת בברכו של מעריב
- נשים: בבית — מקבלות שבת בהדלקת נרות + אמירת ״מזמור שיר ליום השבת״
- לאחר הקבלה — לא ניתן עוד לבצע פעולות שבת (עירוב, הטמנה וכו׳)
2. ההקשר הכללי
במה עוסק סימן זה?
סימן רס״א מקודד את סדר הזמנים המדויק של כניסת השבת. סימן יסודי לכל הנהגת שבת — בלי לדעת את הזמנים, אי אפשר להדליק כראוי ולא לשמור את האיסורים.
| שלב | משך מקורב | סטטוס הלכתי |
|---|---|---|
| קודם פלג המנחה | כל היום | חול גמור |
| פלג המנחה → שקיעה | ≈ שעה ורבע | תוספת שבת אפשרית (רמ״א) |
| שקיעה → בין השמשות | ≈ 13 דקות | תוספת שבת מומלצת |
| בין השמשות (ג׳ רבעי מיל) | ≈ 13.5 דקות | ספק חשיכה |
| אחר בין השמשות (צאת הכוכבים) | — | שבת ודאית |
הסוגיה התלמודית היסודית — שבת ל״ד ע״א: ״בין השמשות ספק מן היום ספק מן הלילה״. הגמרא מפרטת את הפעולות האסורות/מותרות בזמן זה. שבת ל״ה ע״ב: ר׳ יוסי בן פדה ורבה מגדירים את שיעור בין השמשות (ג׳ רבעי מיל). יומא פ״א ע״ב: ״וכל המוסיף מן החול על הקודש — מוסיפים לו ימי שני חיים״.
קשר עם הסימנים הסמוכים
| סימן | נושא | קשר |
|---|---|---|
| ר״ס | הכנות אישיות | הקדמה |
| רס״א | זמן ההדלקה | — |
| רס״ב | הכנות השולחן | הכנה סופית |
| רס״ג | הדלקת נר שבת | פירוט המצוה (מי מדליק, ברכה) |
| רס״ד | פתילות ושמנים | פירוט טכני |
| רס״ה | נר לסימן (מנהגים אחרים) | מקרים נספחים |
3. מושג מפתח 1 — בין השמשות
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת = ״בין שני השמשות״. תקופה שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. סטטוס הלכתי: ספק חשיכה — ספק יום ספק לילה. לכן מחמירים באיסורי שבת (= כשבת) אך אין מבצעים מעשי קום ועשה (הדלקה, עירוב) הדורשים מצב ברור.
| שאלה | משך | לפי |
|---|---|---|
| מתי מתחיל? | שקיעת החמה | הגאונים (הגר״א) |
| מתי מתחיל? | הופעת הצללים | רבנו תם (≈ 50-72 דק׳ אחר שקיעה נראית) |
| כמה זמן? | ג׳ רבעי מיל (≈ 13.5 דק׳) | המחבר (סעיף ב׳) |
| כמה זמן? | 1500 אמה (= ג׳ רבעי מיל) | חישוב מרחק |
4. מושג מפתח 2 — תוספת שבת
תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת = ״הוספת שבת״. מצות עשה להקדים את כניסת השבת ע״י הוספת זמן חול לקודש. מקור תורני (לפי כמה ראשונים): ״וענית את נפשותיכם בתשעה לחודש״ (ויקרא כ״ג:ל״ב) — ביום הכיפורים, ובהיקש גם לשבת.
| מסגרת | הקדמה | הערות |
|---|---|---|
| מינימום (המחבר) | כמה דקות לפני הלילה | ״איזה זמן שיהיה ודאי יום״ |
| הנהגה רגילה (מנהג נפוץ) | 18 דקות קודם השקיעה | לוח שנה יהודי כללי |
| ירושלים | 22-40 דקות קודם | מנהג המקום |
| חסידים (חב״ד, בעלז ועוד) | 40 דקות קודם | כבוד נוסף |
| מקסימום (רמ״א) | פלג המנחה (≈ שעה ורבע) | אינו נהוג ברוב הקהילות |
מדוע 18 דקות? חישוב: שיטת הגאונים ממקמת את שקיעת החמה כ-18 דק׳ לפני הלילה. הדלקה 18 דק׳ לפני = בדיוק לפני שלב הספק (בין השמשות). ביטחון הלכתי + קיום מצות התוספת.
5. מושג מפתח 3 — קבלה בפה (ברכו / מזמור)
כניסת השבת נקבעת באמירה בפה. אפילו אם השעה עדיין לא הגיעה, מרגע שהאדם קיבל בפיו את השבת, הוא מחויב בכל הדינים.
| הקשר | מעשה הקבלה |
|---|---|
| בית כנסת (איש) | עניית בָּרְכוּ של מעריב |
| בית (אישה) | הדלקת נרות + אמירת ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״ (תהילים צ״ב) |
| נסיעה / יחיד | אמירה מפורשת: ״הריני מקבל עלי שבת״ |
השלכה מעשית: מרגע הקבלה בפה, אובדת היכולת לבצע פעולות חול (הדלקה, נהיגה וכו׳). אך אפשר לבקש מנכרי לבצע פעולות מסוימות, כיוון שלגביו זה עדיין יום אובייקטיבי (הגהת רמ״א בסעיף א׳).
6. פירוט ד׳ הסעיפים
סעיף א׳ — בין השמשות, חלוקה בין מותר לאסור + נכרי
שלושה צירים:
- פעולות חדשות בעלות סטטוס הלכתי → אסורות
- פעולות הפותרות ספק קיים → מותרות
- פעולה ע״י נכרי → מותרת לצורך מצוה או צורך גדול (וגם למי שקיבל שבת מוקדם — הגהת רמ״א)
סעיף ב׳ — תוספת שבת + פלג המנחה
| שלב | סטטוס |
|---|---|
| פלג המנחה | מוקדם ביותר אפשרי לקבל (רמ״א) |
| שקיעה → 13.5 דק׳ אח״כ | שלב התוספת המומלץ |
| 13.5 דק׳ אח״כ → צאת הכוכבים | בין השמשות (ספק) |
| צאת הכוכבים | שבת ודאית |
סעיף ג׳ — סימני טבע (ללא לוח)
שלושה סימנים: (1) יום בהיר → שמש בראש האילנות; (2) מעונן → תרנגולים על הקורה; (3) שדה → עורבים יושבים. סימנים אלה תקפים גם היום במצבי בידוד (קמפינג, תקלה וכו׳).
סעיף ד׳ — ברכו / מזמור: קבלה בפה
האמירה בפה קובעת את הכניסה. אפילו אם השעון אומר שעדיין יום, הקבלה היא סופית. יישום: אם האישה אומרת ״שבת שלום״ ומדליקה נרות בשעה 17:00, היא בשבת מהשעה 17:00, אפילו ששקיעת החמה ב-17:45.
7. שיטת הרמ״א
| נושא | שיטת הרמ״א |
|---|---|
| הדלקה ע״י נכרי (סעיף א׳) | + מותר גם אם קיבל שבת שעה-שעתיים לפני השקיעה |
| פלג המנחה (סעיף ב׳) | מותר לקבל שבת מפלג המנחה (טור, תוספות) |
| סימני טבע (סעיף ג׳) | אין הגהה |
| מזמור לנשים (סעיף ד׳) | אין הגהה — הנהגה מובלעת |
החידוש העיקרי של הרמ״א: פלג המנחה. ניתן לקבל שבת מוקדם מאוד — מפלג המנחה (≈ שעה ורבע לפני הלילה). זה נותן גמישות גדולה, בעיקר בארצות הצפון בקיץ שבהן השקיעה מאוחרת.
8. מקרים מעשיים מודרניים
מקרה 1 — הדלקה רגילה (18 דקות)
מקרה: עיר אירופאית ממוצעת, ערב שבת.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- לבדוק את זמן שקיעת החמה (לוח שנה יהודי)
- להדליק 18 דקות לפני
- לומר ״מזמור שיר ליום השבת״ + ברכת ההדלקה
- מרגע זה: שבת לאישה (קבלה בפה)
מקרה 2 — ירושלים ובני ברק (40 דקות)
מקרה: ירושלים או בני ברק.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- מנהג מקום: 40 דקות לפני השקיעה
- סירנה עירונית מודיעה על הזמן
- נדיב יותר בתוספת שבת — אידיאל המחבר מתקיים במלואו
מקרה 3 — נסיעה / טיסה המגיעה סמוך לשבת
מקרה: מגיע הביתה בשעה 17:30 כשהשבת נכנסת בשעה 17:45.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- אם מגיעים לפני 18 הדקות: להדליק מיד עם ההגעה, לקבל בפה
- אם מגיעים אחר כך: בדיעבד, המחבר מתיר הדלקה עד בין השמשות (= עד 13 דק׳ אחר השקיעה)
- אחר כך: אסור, אי אפשר להדליק; אבדה המצוה לשבוע זה
מקרה 4 — קיץ צפוני (ימים ארוכים מאוד)
מקרה: שטוקהולם בקיץ, שקיעה בשעה 22:00, שבת מאוחרת.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- אם צריך לקבל שבת מוקדם יותר (ילדים, סעודה) — להשתמש בחידוש הרמ״א: לקבל מפלג המנחה (≈ שעה ורבע לפני הלילה)
- להדליק מפלג, להכריז ״הריני מקבל עלי שבת״
- אין חשש של ״מוקדם מדי״ — זה במסגרת ההלכתית
מקרה 5 — אישה האומרת ״עוד 5 דקות״ אחר ההדלקה
מקרה: הדליקה, אך נשארה פעולה אחרונה של חול לעשות.
הנהגה למעשה:
הנהגה למעשה:
- אסור — ההדלקה = קבלה. היא בשבת מרגע ההדלקה
- פתרון: להתנות את הקבלה לפני ההדלקה. לומר במחשבה: ״איני מקבלת עליי עדיין שבת״; להדליק; לעשות את הפעולה; ואז לומר ״מזמור שיר״
- טכניקה זו (אֲמִירָה תְּנָאִית) מותרת אך לא רצויה לפרקטיקה רגילה
9. סיכום מעשי של הסימן
חמשת לימודי סימן רס״א:
- בין השמשות = ספק — פעולות חול מסוכנות, פעולות חיוביות אסורות
- תוספת שבת — מצות עשה להקדים הכניסה (מינ׳ = 18 דק׳, מקס׳ = פלג המנחה)
- קבלה בפה = מבחן מכריע — ברכו (איש) או מזמור (אישה)
- נכרי מותר בבין השמשות לצורך מצוה או צורך גדול
- סימני טבע (סעיף ג׳) = גיבוי אם אין לוח שנה
טבלת החלטה מעשית
| מצב | הנהגה |
|---|---|
| הדלקה רגילה | 18 דקות לפני השקיעה (לוח שנה יהודי) |
| ירושלים / חסידים | 22-40 דקות לפני |
| הדלקה בבין השמשות (יהודי) | אסור — חוץ מבדיעבד ע״י נכרי לצורך מצוה |
| קבלה מוקדמת (קיץ צפוני) | מפלג המנחה — רמ״א מתיר |
| אישה הרוצה להמשיך אחר ההדלקה | אסור — הקבלה סופית |
| נסיעה המגיעה בדיוק לפני שבת | להדליק מיד אם לפני 18 הדק׳; אחרת אובדת המצוה |
| ללא לוח שנה (קמפינג) | שמש בראש האילנות / תרנגולים / עורבים |
| לבקש מנכרי להדליק בשבת | אסור אחר הקבלה (חוץ מבין השמשות לצורך מצוה) |
חמש ההנהגות המעשיות של סימן רס״א
- לדעת את הזמן המדויק של שקיעת החמה בעירך (לוח שנה יהודי אמין)
- להדליק 18 דק׳ לפני לכל המאוחר — לקיים את תוספת השבת
- קבלה בפה מכרעת — מזמור לאישה, ברכו לאיש בבית הכנסת
- בין השמשות = אזור ספק — אם לא הדלקת בזמן, אל תדליק יותר בעצמך (לבקש מנכרי אם מצוה דחופה)
- פלג המנחה = הקדמה מותרת (רמ״א) — שימושי בקיץ צפוני או לצרכי משפחה
10. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מה משמעות בין השמשות? מהו שיעורו לפי המחבר?
- אילו פעולות אסורות בבין השמשות? אילו מותרות?
- מה משמעות תוספת שבת? מה מקורה?
- מהו המינימום של התוספת לפי המחבר? ומהו המקסימום לפי הרמ״א?
- למה 18 דקות היא ההנהגה המודרנית הרגילה?
- איך מקשרים ״מזמור שיר״ לאישה ו״ברכו״ לאיש?
- בסעיף ג׳, מהם שלושת סימני הטבע להדלקה?
- אם אישה הדליקה ורוצה לעשות פעולת חול — מהו הסטטוס?
- מה לעשות אם מגיעים הביתה בזמן בין השמשות?
- איך מקשרים את סימן רס״א לסימן רס״ג (מצות הנרות)?
להעמיק בסימן זה:
📖הצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: סוגיית שבת ל״ד-ל״ה, יומא פ״א ע״ב, חקירה במהות תוספת שבת (מצוה או היתר), שיטות הגאונים מול רבנו תם בבין השמשות, גזירת פלג המנחה
- ✨ רמה 3 — סינתזה: אקסיומה, סימן זיכרון, עץ החלטה
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן על ז׳ הסעיפים וג׳ ההערות של הקונטרס אחרון