למה רמה 4 מוקדשת לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — אלא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו״ר הזקן. ייחודיותו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.
עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. דף זה מקבץ, עבור סימן רס״ב, את הטקסט המלא של הרב, מקוריותו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.
שולחן ערוך הרב — סימן רס״ב
הטקסט המלא של השולחן ערוך הרב
סימן רס״ב — לְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּבִכְסוּת נְקִיָּה — וּבוֹ ה' סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמופיע ב-Sefaria. 5 סעיפים + 1 ערך קונטרס אחרון.
סעיף א' לְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּבִכְסוּת נְקִיָּה וּבוֹ ה' סְעִיפִים: צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר…
לְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּבִכְסוּת נְקִיָּה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, וְיַצִּיעַ הַמִּטּוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם, וִיתַקֵּן כָּל עִנְיְנֵי הַבַּיִת, שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ עָרוּךְ וּמְסֻדָּר בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁזֶהוּ כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
וְנוֹהֲגִין שֶׁהַשֻּׁלְחָן הוּא עָרוּךְ בְּמַפָּה כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִהְיוֹת ב' מַפּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן מִלְּבַד הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הַלֶּחֶם, מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁמְּנַעֲרִין הַפַּת — נִמְצָא הַשֻּׁלְחָן מְגֻלֶּה:
סעיף ב' טוֹב לְפַנּוֹת קוּרֵי עַכָּבִישׁ מֵהַבַּיִת מִבְּעוֹד יוֹם, לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְטוֹב…
טוֹב לְפַנּוֹת קוּרֵי עַכָּבִישׁ מֵהַבַּיִת מִבְּעוֹד יוֹם, לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד שַׁבָּת.
וְטוֹב לִזָּהֵר בִּסְעֻדַּת הַלַּיְלָה שֶׁלֹּא לִזְרוֹק דָּבָר בַּבַּיִת חוּץ לַשֻּׁלְחָן אִם אֵין דַּרְכּוֹ לְכַבֵּד הַבַּיִת בְּדָבָר הַמֻּתָּר (עַיֵּן סִמָּן של"ז) אַחַר סְעֻדָּה זוֹ, שֶׁלֹא יְנַוֵּל אֶת הַבַּיִת, אֶלָּא יִזְרוֹק עַל הַמַּפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ יְנַעֲרָהּ חוּץ לַבַּיִת, וְכֵן בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית אִם אֵינוֹ מְכַבְּדוֹ אַחַר כָּךְ:
סעיף ג' חַיָּב כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּגָדִים נָאִים לְשַׁבָּת כְּפִי יְכָלְתּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ…
חַיָּב כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּגָדִים נָאִים לְשַׁבָּת כְּפִי יְכָלְתּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד הַשַׁבָּת בִּכְסוּת נְקִיָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ"ב.
וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה נֶאֱמַר "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים "וְכִבַּדְתּוֹ", שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חֹל, שֶׁיַּחֲלִיפֶנּוּ בְּאַחֵר (שֶׁהוּא נָאֶה מִמֶּנּוּ), שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד, שֶׁהוּא מְכַבֵּד אֶת הָאָדָם, כְּשֶׁבָּא לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ וְרוֹאִים אוֹתוֹ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת — אֲזַי הֵם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ.
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲלִיף — לְפָחוֹת יְשַׁלְשֵׁל בְּגָדָיו כְּלַפֵּי מַטָּה, שֶׁיֵּרָאוּ אֲרֻכִּים. וְהוּא מִדַּת עֲשִׁירִים הַיּוֹשְׁבִים בְּבֵיתָם וְאֵינָם צְרִיכִים לְסַלֵּק בִּגְדֵיהֶם מִן הָאָרֶץ בִּשְׁבִיל מְלָאכָה, וּכְבוֹד שַׁבָּת הוּא.
וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַם טַלִּית אַחֵר.
וְיֵשׁ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא לִלְבּוֹשׁ בְּשַׁבָּת מִכָּל מַה שֶּׁלָּבַשׁ בְּחֹל, אֲפִלּוּ אֵזוֹר וּמִכְנָסַיִם וְחָלוּק. וְטוֹב לֵילֵךְ בִּקְצָת בִּגְדֵי שַׁבָּת כָּל הַיּוֹם עַד אַחַר הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:
סעיף ד' יִלְבַּשׁ בְּגָדִים הַנָּאִים וְיִשְׂמַח בְּבִיאַת שַׁבָּת כְּיוֹצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וּכְיוֹצֵא לִקְרַאת…
יִלְבַּשׁ בְּגָדִים הַנָּאִים וְיִשְׂמַח בְּבִיאַת שַׁבָּת כְּיוֹצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וּכְיוֹצֵא לִקְרַאת חָתָן וְכַלָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, שֶׁהָיוּ מִתְעַטְּפִים בִּבְגָדִים נָאִים וְאוֹמְרִים "בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה", וְהָיוּ אוֹמְרִים "בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה".
וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְחָצֵר, וְלוֹמַר כֵּן. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לָצֵאת הַשָּׂדֶה:
סעיף ה' וְטוֹב לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִיָּד אַחַר שֶׁרָחַץ עַצְמוֹ, לָכֵן טוֹב לִרְחוֹץ סָמוּךְ לָעֶרֶב…
וְטוֹב לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִיָּד אַחַר שֶׁרָחַץ עַצְמוֹ, לָכֵן טוֹב לִרְחוֹץ סָמוּךְ לָעֶרֶב וְלִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיִּלְבּוֹשׁ אוֹתָם סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְיִהְיֶה נִכָּר שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשַּׁבָּת הוּא לוֹבְשָׁם:
קונטרס אחרון — 1 ערך (לחיצה לפתיחה)
קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.
קונטרס אחרון, אות א
וטוב ליזהר כו'. בודאי שאין איסור גמור בזה מדינא, כיון שמהרי"ו מתיר לגמרי כדמשמע מסתימת לשונו. וגם בדרכי משה כתב ואם כיונו לזה נכון לעשותו, משמע דאין איסור מדינא. וכן משמע בהדיא בגמרא (סוף פרק כ"א) דרב ששת זריק להו אל עבר השלחן כדפרש"י ולא הזכירו שהיה מכבד אח"כ בדבר המותר, ובפרט שכיבוד בדבר המותר לא הוזכר כלל בשום מקום בגמרא, בודאי שלא סמכו כאן על סברא החיצונה וליתן מכשול לפנינו. ועוד דהא היתר כיבוד בדבר המותר אינו אלא לפי דעת הרמב"ם וסיעתו האוסרים כיבוד משום משוה גומות בלבד, אבל לפי דעת התוספות ורא"ש סוף פ"י והראב"ד שהביא הר"ן דיש בכיבוד איסור משום טלטול מוקצה, א"כ גם בדבר המותר אין היתר כלל לכבד הגרעינין, שהם מוקצה אליבא דרבי יהודה לפי דעת הרא"ש, או לפי שאינן ראויין כלל לפי דעת הרמב"ם. ועוד דגם לפי דעת הרשב"א וסיעתו דמתירין טלטול בכיבוד משום דהוה ליה כגרף של רעי, מכל מקום היכי עביד הכי רב ששת לכתחלה דהדרא קושיא לדוכתה וכי עושין כו', ע"ש בגמרא ובמגיד משנה דמהאי טעמא צריך לזרוק אחורי המטה, א"כ לרב ששת צריך לומר שכשזרקן לעבר השלחן לא היה מקפיד עליהם כל כך שיהיו כגרף של רעי, ובפרט שהיה סגי נהור. ואיך שיהיה עכ"פ כיון דלכל הני רבוותא אין איסור מדינא ולא מצינו חולק עליהם בזה א"כ אין בזה אלא זהירות בעלמא כמשמעות לשון הדרכי משה (והמג"א לא דק בלישניה):
חידושים מיוחדים של הרב
חידושי אדמו״ר הזקן בסימן זה
ייחודיות המייחדת את אדמו״ר הזקן בסימן רס״ב. כל חידוש בנוי על המבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.
חידוש א' — השולחן כמצווה הנראית לעין (רס״ב:1-2)
מפה לבנה נאה חובה
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: השולחן הערוך במפה לבנה נאה הוא מצוות עשה של כבוד שבת. לא ניתן למשא ומתן.
השלכה מעשית: מבחן לבית חב״ד: שתהיה לפחות מפה לבנה ייעודית לשבת.
חידוש ב' — כלים מובחנים (רס״ב:3)
שירות השבת
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: כלי השבת חייבים להיות מובחנים מבנית מאלה של החול. סימן נראה לעין של הקדושה.
השלכה מעשית: כלי: שיהיה שירות ייעודי לשבת (צלחות, כוסות, סכו״ם).
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי בנושאי סימן רס״ב
| מקור | נושא | קשר לסימן רס״ב |
|---|---|---|
| לקוטי שיחות חלק ט״ז, ויקהל | שולחן השבת כביטוי הנראה לעין | הרבי מצטט את השולחן ערוך הרב סימן רס״ב על המפה הנאה ועל אווירת הבית. |
⚠ אימות: המקורות הנ״ל הם רמזי חיפוש שיש לאמת מול כרכי קה״ת המודפסים. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן הוא שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הנהגה למעשה — חב״ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות מהשולחן ערוך הרב סימן רס״ב, ברגישות חב״דית.
לחסיד חב״ד — סימן רס״ב
- ① מפה לבנה נאה חובה. חידוש א' של הרב. מצוות עשה של כבוד שבת. מקור: שולחן ערוך הרב רס״ב:1-2.
- ② כלי שבת מובחנים מכלי החול. חידוש ב' של הרב. מקור: שולחן ערוך הרב רס״ב:3.
- ③ סדינים נקיים בערב שבת ללילה. מקור: שולחן ערוך הרב רס״ב:4-5.
- ④ אווירה מכובדת: בשמים, מוזיקה, קישוט. מקור: שולחן ערוך הרב רס״ב שיטה.
⚠ פרק זה מציג את הנהגת ההלכה למעשה של חב״ד. לכל שאלה מעשית: יש להיוועץ ברב.