✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן רס״ג · 17 סעיפים
המצוה המרכזית של הדלקת נרות שבת
סימן רס״ג
מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
הסימן הגדול של הנרות. 17 סעיפים המקיפים את הכל: מי מדליק (האשה קודמת), כמה נרות (לפחות שניים, זכור/שמור), הברכה (לפני/אחרי — המנהג לכסות את העיניים), קבלת שבת בהדלקה, עובר אורח, הבחור בישיבה, טעות ביום המעונן. מצות הנשים בעיקר, יסוד הבית היהודי (שלום בית).
נושא: המצוה המרכזית של הדלקת נרות שבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רס״ג · 17 סעיפים · שבת כ״ג: – כ״ה:
עיבוד: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. הסעיפים העיקריים של השולחן ערוך
2. הקשר הכללי — המצוה המרכזית
3. מושג מפתח 1 — אשה קודמת ושתי פתילות (זכור/שמור)
4. מושג מפתח 2 — הברכה (לפני/אחרי — מנהג כיסוי העיניים)
5. מושג מפתח 3 — קבלת שבת בהדלקה
6. פירוט 17 הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — מנהג, תנאי, מקום הנחת הנרות
8. מקרים מעשיים בני זמננו
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה
1. הסעיפים העיקריים של השולחן ערוך
סעיף א' — נר יפה, שתי פתילות זכור/שמור
יהא זהיר לעשות נר יפה ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור: הגה ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות: (אשירי' ומרדכי מס' ר"ה ריש פ' י"ט):
«מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן» — ובו י״ז סעיפים. זהירות לעשות נר יפה. יש המכוונים לעשות שתי פתילות — אחת כנגד זָכוֹר, ואחת כנגד שָׁמוֹר (שתי הלשונות של מצוות שבת בשמות כ' ובדברים ה').
הגהת הרמ״א: מותר להוסיף ולהדליק 3 או 4 נרות — וכן נהגו. אשה ששכחה פעם אחת להדליק — מדלקת כל ימיה ג' נרות [מהרי״ל], כי יכולים להוסיף על דבר המכוון כנגד דבר אחר — ובלבד שלא יפחות [אשרי ומרדכי, מסכת ר״ה].
הגהת הרמ״א: מותר להוסיף ולהדליק 3 או 4 נרות — וכן נהגו. אשה ששכחה פעם אחת להדליק — מדלקת כל ימיה ג' נרות [מהרי״ל], כי יכולים להוסיף על דבר המכוון כנגד דבר אחר — ובלבד שלא יפחות [אשרי ומרדכי, מסכת ר״ה].
מה אומר הסעיף:
- נר יפה, ושתי פתילות כנגד זכור ושמור — יהא זהיר לעשות נר יפה ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור.
- הגהת הרמ״א: ואפשר להוסיף, וכן נהגו — ויכולין להוסיף ולהדליק ג׳ או ד׳ נרות וכן נהגו.
- והכלל המתיר להוסיף אוסר לפחות — כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות.
סעיף ב' — אנשים ונשים חייבים; אפילו עני
אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא:
אנשים ונשים — כולם חייבים שיהיה נר דלוק בביתם בשבת. אפילו עני שאין לו מה לאכול — שואל על הפתחים כדי להשיג שמן ולהדליק. זה בכלל עונג שבת.
מה אומר הסעיף:
- החיוב אינו מבחין בין אנשים לנשים — אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת.
- ומגיע עד שאלה על הפתחים — אפי׳ אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר.
- שזה בכלל עונג שבת — שזה בכלל עונג שבת הוא.
סעיף ג' — אשה קודמת; נר שבת קודם לנר חנוכה
הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום נר שבת קודם וכן אם אין ידו משגת לקנות נר שבת ונר לחנוכה נר שבת קודם משום שלום הבית דאין שלום בית בלא נר (ואם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולקנות נר לחנוכה ע"ל סימן תרע"ח):
הנשים מוזהרות יותר במצוה זו — מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית. סדר הקדימות במצב של דחק:
- נרות שבת מול קידוש (יין) היום → נרות קודמות
- נרות שבת מול נרות חנוכה → נרות שבת קודמות (משום שלום הבית)
שלום הבית — שלום הבית תלוי באור. בלי נרות, הבית חשוך, נכשלים, מתרגזים. לכן נר שבת קודם לכל.
מה אומר הסעיף:
- הנשים מוזהרות יותר, והטעם מפורש — הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית.
- שתי קדימויות כשאין היד משגת — ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום נר שבת קודם.
- ואף מול חנוכה, מפני שלום הבית — משום שלום הבית דאין שלום בית בלא נר.
סעיף ד' — לא מוקדם מדי, לא מאוחר מדי
לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהיא שעה ורביע קודם הלילה: הגה וע"ל סי' רס"ז ואם היה הנר דולק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת (טור):
לא יקדים מדי (שאם לא כן אינו ניכר כנר שבת). גם לא יאחר. מקרה מיוחד: אם רוצה להדליק מוקדם ולקבל שבת מיד — רשאי, כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה; ובלבד שיהיה אחרי פלג המנחה — שעה ורבע קודם הלילה (עיי' סימן רס״א).
הגהת הרמ״א: ועיין לקמן סימן רס״ז. ואם היה הנר דולק מבעוד יום — יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת [טור].
הגהת הרמ״א: ועיין לקמן סימן רס״ז. ואם היה הנר דולק מבעוד יום — יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת [טור].
מה אומר הסעיף:
- לא מקדימים ולא מאחרים — וטעם ההקדמה שאין ניכר שמדליק לכבוד שבת — לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר.
- וקבלת שבת מיד מסלקת את החשש — כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה.
- והגבול הוא פלג המנחה — ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהיא שעה ורביע קודם הלילה.
סעיף ה' — הברכה (לפני/אחרי) + מנהג כיסוי העיניים
כשידליק יברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת אחד האיש ואחד האשה גם בי"ט צריך לברך להדליק נר של י"ט ובי"ה בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך וע"ל סי' תר"י: הגה יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ) וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנו עד לאחר הברכה ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכין ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה וכן המנהג (מהרי"ל):
הברכה: "ברוך אתה ה'... להדליק נר של שבת". אנשים ונשים אומרים אותה. גם ביום טוב צריך לברך "להדליק נר של יום טוב"; וביום הכיפורים בלא שבת — יש מי שאומר שלא יברך (ועיין לקמן סימן תר״י).
הגהת הרמ״א (מחלוקת בסדר) [מרדכי סוף בבא מציעא; המנהג: מהרי״ל]:
הגהת הרמ״א (מחלוקת בסדר) [מרדכי סוף בבא מציעא; המנהג: מהרי״ל]:
- יש אומרים: ברכה לפני ההדלקה (= הכלל "עובר לעשייתן")
- יש אומרים: ברכה אחרי ההדלקה
המנהג המעשי: ההדלקה אצל האשה נעשית עם עיניים מכוסות בידיים. מדליקים — מכסים — מברכים — מגלים ומסתכלים. זו כוריאוגרפיה הפותרת את מחלוקת המחבר/רמ״א.
מה אומר הסעיף:
- הברכה ונוסחה — אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת.
- ואף היא אינה מבחינה — אחד האיש ואחד האשה.
- הגהת הרמ״א: שתי דעות בזמנה, ותנאי שמכריע ביניהן — וכדי שיהא עובר לעשייתו.
סעיף ו' — בחורי ישיבה הרחוקים מביתם
בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו אבל מי שהוא אצל אשתו א"צ להדליק בחדרו ולברך עליו לפי שאשתו מברכת בשבילו:
אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקין עליו בביתו צריך להשתתף בפרוטה:
בחורי ישיבה הרחוקים מביתם — חייבים להדליק בחדרם + לברך.
נשוי הנמצא בבית — אינו צריך (אשתו מברכת עבור הבית).
נשוי הנמצא בבית — אינו צריך (אשתו מברכת עבור הבית).
מה אומר הסעיף:
- הבחור הרחוק מביתו מדליק ומברך בחדרו — בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו.
- ומי שאצל אשתו — לא, שאשתו מברכת בשבילו — לפי שאשתו מברכת בשבילו.
מה אומר הסעיף:
- אורח שאין לו חדר מיוחד משתתף בפרוטה — אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקין עליו בביתו צריך להשתתף בפרוטה.
סעיפים ז'–ט' — מקרים מיוחדים בהדלקה (אכסנאי, כמה בעלי בתים, מרחק)
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו ויש מגמגם בדבר ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד. (הגה אבל אנו אין נוהגין כן):
המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה:
סעיף ז' — אורח: אורח שאין לו חדר מיוחד, וגם אין מדליקין עליו בביתו — צריך להשתתף [בנרות של בעל הבית] בפרוטה.
סעיף ח' — שניים או שלושה בעלי בתים במקום אחד: יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו; ויש מגמגם בדבר, ונכון ליזהר בספק ברכות — ולא יברך אלא אחד. הגהת הרמ״א: אבל אנו אין נוהגין כן (וכל אחד מברך על שלו).
סעיף ט' — נרות הדולקות עד הלילה: המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר — אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה, הוי ברכה לבטלה.
סעיף ח' — שניים או שלושה בעלי בתים במקום אחד: יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו; ויש מגמגם בדבר, ונכון ליזהר בספק ברכות — ולא יברך אלא אחד. הגהת הרמ״א: אבל אנו אין נוהגין כן (וכל אחד מברך על שלו).
סעיף ט' — נרות הדולקות עד הלילה: המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר — אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה, הוי ברכה לבטלה.
מה אומר הסעיף:
- כמה בעלי בתים במקום אחד: ספק ברכות מכריע — ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד.
- הגהת הרמ״א: ואנו אין נוהגין כן — אבל אנו אין נוהגין כן.
מה אומר הסעיף:
- מדליקים בזווית ואוכלים בחצר: הברכה לבטלה אם אין הנרות דולקות עד הלילה — אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה.
סעיף י' — קבלת שבת בהדלקה (יסודי)
לבעל הלכות גדולות כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה ויש אומרים שאם מתנה קודם שתדליק שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל ויש אומרים שאינו מועיל לה ויש חולקים על בעל הלכות גדולות ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפלת ערבית שכיון שאמר החזן ברכו הכל פורשין ממלאכתם ולדידן כיון שהתחילו מזמור שיר ליום השבת הוי כברכו לדידהו: הגה והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה אם לא שהתנה תחלה ואפי' תנאי בלב סגי (מרדכי) אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן אבל לא בשאר הנרות שבבית (אור זרוע) וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר (מרדכי פ' ב"מ):
לפי בעל הלכות גדולות (בה״ג): כיון שהדליק — חלה עליו שבת, ואסור במלאכה. מנהג קצת נשים: משליכות לרצפה את הפתילה ששימשה להדליק (לא מכבות אותה — אסור בשבת).
תנאי מוקדם: יש אומרים שאפשר להתנות לפני ההדלקה "אינני מקבלת שבת עד ברכו" — ומועיל. ויש אומרים שאין התנאי מועיל לה. ויש חולקים על בה״ג ואומרים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית — שכיון שאמר החזן «ברכו» הכל פורשים ממלאכתם; ולדידן, משהתחילו «מזמור שיר ליום השבת» — הרי זה כ«ברכו» שלהם.
הגהת הרמ״א (המנהג המקובל):
תנאי מוקדם: יש אומרים שאפשר להתנות לפני ההדלקה "אינני מקבלת שבת עד ברכו" — ומועיל. ויש אומרים שאין התנאי מועיל לה. ויש חולקים על בה״ג ואומרים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית — שכיון שאמר החזן «ברכו» הכל פורשים ממלאכתם; ולדידן, משהתחילו «מזמור שיר ליום השבת» — הרי זה כ«ברכו» שלהם.
הגהת הרמ״א (המנהג המקובל):
- האשה המדלקת מקבלת שבת אוטומטית בהדלקה — אלא אם התנתה מראש
- התנאי יכול להיות "אפילו בלב" (תנאי בלב סגי) [מרדכי]
- אבל שאר בני הבית מותרים במלאכה עד ברכו (בבית הכנסת)
- עיקר ההדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השולחן — לא בשאר נרות הבית [אור זרוע]
- צריך להניח את הנרות במקום שמדליקין — ולא להדליק כאן ולהניח שם [מרדכי]
מה אומר הסעיף:
- לבה״ג, ההדלקה היא קבלת שבת — כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה.
- ומכאן המנהג להשליך את הפתילה בלא לכבותה — משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה.
- והתנאי מראש: שתי דעות, ושלישית חולקת על בה״ג עצמו — ויש חולקים על בעל הלכות גדולות.
סעיפים י״א-י״ז — קבלה, עובר אורח, יום מעונן
סעיף י״א — יחיד שהתפלל ערבית של שבת לפני הציבור
אע"פ שלא התפללו הקהל עדיין אם קדם היחיד והתפלל של שבת מבע"י חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפילו אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת:
אף על פי שהקהל עדיין לא התפללו — אם הקדים היחיד והתפלל תפילת שבת מבעוד יום, חלה עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה, ואפילו אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת.
מה אומר הסעיף:
- המתפלל של שבת מבעוד יום קיבל שבת — ואף אם אומר שאינו רוצה — אם קדם היחיד והתפלל של שבת מבע״י חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפילו אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת.
סעיף י״ב — הרוב גורר את המיעוט
אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם:
אם רוב הקהל קיבלו עליהם שבת — המיעוט נמשכים אחריהם בעל כורחם.
מה אומר הסעיף:
- רוב הקהל מושך את המיעוט בעל כורחו — אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם.
סעיף י״ג — הבא לעיר שכבר קיבלה שבת
אדם שבא לעיר בערב שבת וכבר קבלו אנשי העיר עליהם שבת אע"פ שעדיין היום גדול אם היו עליו מעות או שום חפץ מניחו ליפול:
אדם שבא לעיר בערב שבת וכבר קיבלו אנשי העיר עליהם שבת — אף על פי שעדיין היום גדול: אם היו עליו מעות או חפץ כלשהו, מניחו ליפול.
מה אומר הסעיף:
- הבא לעיר שכבר קיבלה שבת מניח ליפול מה שעליו — ואף שהיום גדול — אע״פ שעדיין היום גדול אם היו עליו מעות או שום חפץ מניחו ליפול.
סעיף י״ד — טעות ביום המעונן
אם ביום המעונן טעו צבור וחשבו שחשכה והדליקו נרות והתפללו תפלת ערבית של שבת ואחר כך נתפזרו העבים וזרחה חמה אינם צריכים לחזור ולהתפלל ערבית אם כשהתפללו היה מפלג המנחה ולמעלה ואם יחיד הוא שטעה בכך צריך הוא לחזור ולהתפלל ערבית ולענין עשיית מלאכה בין צבור בין יחיד מותרים דקבלת שבת היתה בטעות וי"א שאותם שהדליקו נרות אסורים בעשיית מלאכ' ושאר אנשי הבית מותרין וי"א שאותו נר שהודלק לשם שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן אפילו אם כבה אסור לטלטלו:
אם ביום מעונן טעו הציבור וחשבו שחשכה — הדליקו נרות והתפללו ערבית של שבת — ואחר כך נתפזרו העבים וזרחה החמה: אינם צריכים לחזור ולהתפלל ערבית, אם כשהתפללו היה אחרי פלג המנחה. אבל יחיד שטעה בכך — צריך לחזור ולהתפלל ערבית. ולעניין מלאכה: בין ציבור בין יחיד מותרים, שקבלת השבת היתה בטעות. ויש אומרים שאותם שהדליקו נרות אסורים במלאכה ושאר בני הבית מותרים. ויש אומרים שאותו נר שהודלק לשם שבת — אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן; אפילו כבה, אסור לטלטלו.
מה אומר הסעיף:
- יום המעונן: ציבור שטעה אינו חוזר — אינם צריכים לחזור ולהתפלל ערבית אם כשהתפללו היה מפלג המנחה ולמעלה.
- והיחיד — חוזר — ואם יחיד הוא שטעה בכך צריך הוא לחזור ולהתפלל ערבית.
- ולעניין מלאכה שניהם מותרים — שהקבלה היתה בטעות — ולענין עשיית מלאכה בין צבור בין יחיד מותרים דקבלת שבת היתה בטעות.
סעיף ט״ו — מי שאיחר להתפלל מנחה
מי ששהה להתפלל מנחה בע"ש עד שקבלו הקהל שבת לא יתפלל מנחה באותו בהכ"נ אלא ילך חוץ לאותו בית הכנסת ויתפלל תפלה של חול והוא שלא קבל שבת עמהם אבל אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפלת חול אלא יתפלל ערבית שתים:
מי שהתעכב מלהתפלל מנחה בערב שבת עד שקיבלו הקהל שבת — לא יתפלל מנחה באותו בית כנסת: יצא מחוץ לאותו בית כנסת ויתפלל תפילת חול. וזאת אם לא קיבל שבת עמהם; אבל אם ענה וקיבל שבת עמהם — אינו יכול עוד להתפלל תפילת חול: יתפלל ערבית שתיים.
מה אומר הסעיף:
- ששהה למנחה: יוצא ומתפלל מחוץ לבית הכנסת — לא יתפלל מנחה באותו בהכ״נ אלא ילך חוץ לאותו בית הכנסת ויתפלל תפלה של חול.
- ובלבד שלא קיבל שבת עמהם — והוא שלא קבל שבת עמהם.
- ואם קיבל — מתפלל ערבית שתיים — אבל אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפלת חול אלא יתפלל ערבית שתים.
סעיף ט״ז — הגיע סמוך לקבלת הציבור
אם בא לבהכ"נ סמוך לקבלת הצבור שבת מתחיל להתפלל מנחה ואע"פ שבעודו מתפלל יקבלו הצבור שבת אין בכך כלום הואיל והתחיל בהיתר:
אם בא לבית הכנסת סמוך לקבלת הציבור את השבת — מתחיל להתפלל מנחה; ואף על פי שבעודו מתפלל יקבלו הציבור שבת, אין בכך כלום — הואיל והתחיל בהיתר.
מה אומר הסעיף:
- התחיל בהיתר — ממשיך — אין בכך כלום הואיל והתחיל בהיתר.
סעיף י״ז — אמירה לישראל שעדיין לא קיבל שבת
י"א שמי שקיבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה: הגה ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת וכ"ש במוצאי שבת. ומי שמאחר להתפלל במוצאי שבת או שממשיך סעודתו בלילה מתר לומר לחברו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו ומותר ליהנות ולאכול ממלאכתו כן נ"ל:
יש אומרים שמי שקיבל עליו שבת קודם שחשכה — מותר לומר לחברו היהודי לעשות לו מלאכה. הגהת הרמ״א: ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת, וכל שכן במוצאי שבת. ומי שמאחר להתפלל במוצאי שבת או שממשיך סעודתו בלילה — מותר לומר לחברו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו: להדליק לו נרות ולבשל לו — ומותר ליהנות ולאכול ממלאכתו; כן נראה לי.
| סעיף | נושא | הדין |
|---|---|---|
| י״א | יחיד המתפלל ערבית מוקדם | מקבל שבת (אפילו לבדו) |
| י״ב | רוב הציבור מקבל | המיעוט נגרר |
| י״ג | עובר אורח המגיע לעיר | אם העיר קיבלה — מניח חפציו ואינו פועל |
| י״ד | טעות יום המעונן (ציבור) | אין צורך לחזור ולהתפלל; מלאכה מותרת (קבלה בטעות) |
| ט״ו | איחר במנחה | יצא מבית הכנסת להתפלל תפילת היום |
| ט״ז | הגיע סמוך לקבלה | יכול להתחיל מנחה בהיתר |
| י״ז | קיבל שבת מוקדם + יהודי אחר לא קיבל | יכול לבקש ממנו לעשות מלאכה עבורו |
מה אומר הסעיף:
- מי שקיבל שבת קודם חשכה אומר לישראל חבירו — י״א שמי שקיבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה.
- הגהת הרמ״א: ומותר ליהנות — וכל שכן במוצאי שבת — ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת וכ״ש במוצאי שבת.
- ומכאן דין המאחר במוצאי שבת — ומי שמאחר להתפלל במוצאי שבת או שממשיך סעודתו בלילה מתר לומר לחברו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו.
2. הקשר הכללי
על מה מדבר הסימן?
סימן רס״ג הוא הצפוף ביותר מבין סימני ההכנות (17 סעיפים). הוא מקדד את המצוה המרכזית של הדלקת נרות שבת — המעצבת את חיי הבית היהודי. שלושה צירים:
| ציר | סעיפים | נושא |
|---|---|---|
| א — מצוה | 1-3 | מה (נר יפה, שתי פתילות), מי (אשה), קדימות (לפני חנוכה) |
| ב — מעשה טכני | 4-9 | מתי, ברכה, היכן, בחור, אורח |
| ג — קבלה | 10-17 | הדלקה = קבלה, תנאי, עובר אורח, יום מעונן |
הסוגיה התלמודית המייסדת — שבת כ״ג: – כ״ה:: "הדלקת נר בשבת חובה". הגמרא דנה: מי חייב, למה (עונג, כבוד, שלום בית), במה (שמנים ופתילות הכשרים), מתי. מקור הלכתי: מצוה דרבנן, אך עם מעמד של מצוה תיקונית (מתקנת את חוסר האור).
הקשר לסימנים הסמוכים
| סימן | נושא | קשר |
|---|---|---|
| רס״א | זמן (18 דקות, פלג, וכו') | תנאי קודם בזמן |
| רס״ב | שולחן ערוך + קבלת פנים | מסגרת הבית |
| רס״ג | מצוות ההדלקה | — |
| רס״ד | פתילות ושמנים הכשרים | פרטי טכניקת ההדלקה |
| רס״ה | מנורות לסימן | מקרים נלווים (מנורת קבע וכו') |
3. מושג מפתח 1 — אשה קודמת ושתי פתילות
הַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בּוֹ יוֹתֵר — הנשים מחוייבות יותר במצוה זו. שלוש סיבות מסורתיות:
- מעשית: הן בבית ומנהלות את צרכי הבית (מחבר, סעיף ג')
- סמלית (מדרש): חוה "כיבתה את נרו של עולם" בכך שגרמה לאדם לאכול מן העץ. הנשים מתקנות בהדלקת אור השבת
- רוחנית: האשה היא נשמת הבית, והנר משל לנשמה ("נר ה' נשמת אדם" — משלי כ' כ״ז)
| מספר הנרות | מנהג |
|---|---|
| 2 (מינימום) | זָכוֹר ושָׁמוֹר — שתי הלשונות של מצוות שבת (שמות כ' מול דברים ה') |
| 3 או 4 | "וכן נהגו" (רמ״א) — תוספת מנהג |
| 3 אם שכחה פעם | אשה ששכחה פעם — כל ימיה 3 נרות (מהרי״ל) |
| 1 לכל ילד + 2 בסיס | מנהג חב״ד וחסידי: להוסיף נר אחד לכל ילד שנולד |
| 1 (בנות) | בנות מגיל 3: נר אחד לכל אחת (חב״ד: מנהג חזק) |
4. מושג מפתח 2 — הברכה (לפני/אחרי)
מחלוקת מחבר/רמ״א בסדר הברכה-ההדלקה:
פתרון המנהג (מהרי״ל): להדליק → להניח את הידיים מול העיניים → לברך → להסיר את הידיים → "להסתכל" באור. מבריק:
- ההדלקה פיזית לפני הברכה (פתרון הרמ״א: אין בעיית קבלה כי טרם "ראו" / נהנו)
- אבל הברכה תפקודית לפני ההנאה מהאור (פתרון המחבר: זה עובר לעשייתן במובן ההנאה)
5. מושג מפתח 3 — קבלה בהדלקה
חידוש יסודי של הבה״ג (בה״ג = ספר הלכות גדולות, מאה ט'): הדלקת הנרות = קבלת שבת הלכתית. האשה המדליקה נכנסת אוטומטית לשבת ברגע שהיא מברכת, אלא אם התנתה במחשבה לפני כן.
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| הדלקה = קבלה לאשה המדליקה? | כן (רמ״א: מנהג מקובל) |
| הדלקה = קבלה לבעל ולילדים? | לא — הם מקבלים בברכו (איש, בית הכנסת) או במזמור (בבית) |
| אפשר להתנות שלא לקבל? | כן — אפילו "בלב" (תנאי בלב) מועיל (מרדכי) |
| מהו המנהג הסטנדרטי? | בלי תנאי קבוע — הקבלה בהדלקה היא האידיאל |
תוצאה מעשית: האשה המדליקה אינה יכולה אחרי ההדלקה לנהוג ברכב, להדליק/לכבות אורות וכו'. היא בתוך שבת. אבל הבעל, שטרם הלך לבית הכנסת, יכול עוד לנסוע לבית הכנסת או להדליק את הנדרש.
6. פירוט 17 הסעיפים (סיכום)
| סעיף | נושא | הנהגה |
|---|---|---|
| א' | נר יפה; שתי פתילות זכור/שמור | מצוה אסתטית + סמלית. רמ״א: 3-4 בסדר; תשובה-3 אם שכחה |
| ב' | אנשים ונשים חייבים; אפילו עני | אוניברסלי — ממד עונג שבת |
| ג' | נשים קודמות; נר שבת קודם לנר חנוכה | שלום בית קודם |
| ד' | לא מוקדם מדי, לא מאוחר מדי | אלא אם מקבלים שבת מוקדם (≥ פלג המנחה) |
| ה' | ברכה + מנהג כיסוי העיניים | להדליק → לכסות → לברך → לגלות |
| ו' | בחורי ישיבה | חייבים להדליק + לברך בחדרם |
| ז' | אורח ללא חדר ייעודי | להשתתף בפרוטה |
| ח' | כמה בעלי בתים באותו מקום | כל אחד מברך (המנהג בזמננו); מחלוקת היסטורית |
| ט' | נרות הדולקות הרחק ממקום האכילה | אם הנרות קצרות (כבים לפני הלילה) = ברכה לבטלה |
| י' | קבלה בהדלקה (בה״ג) + תנאי | האשה מקבלת אוטומטית; תנאי "בלב" מועיל |
| י״א | יחיד המתפלל ערבית מוקדם | מקבל שבת (אפילו לבדו, לא עם הציבור) |
| י״ב | רוב הציבור מקבל | המיעוט נגרר בעל כורחם |
| י״ג | עובר אורח לעיר | אם העיר קיבלה — מניח חפציו, אינו פועל |
| י״ד | טעות יום המעונן (ציבור) | לא חוזרים להתפלל; מלאכה מותרת (קבלה בטעות) |
| ט״ו | איחר במנחה | יצא מבית הכנסת לאומרה |
| ט״ז | הגיע סמוך לקבלה | יתחיל מנחה בהיתר — יסיים גם אם קבלת שבת תתחיל |
| י״ז | קיבל מוקדם + לבקש מיהודי אחר | מותר (השני טרם קיבל) |
7. שיטת הרמ״א
| נושא | שיטת הרמ״א |
|---|---|
| מספר הנרות | 3-4 בסדר; 3 כל החיים אם שכחה (מהרי״ל) |
| ברכה לפני או אחרי | מנהג כיסוי העיניים (מהרי״ל) — מנהג מקובל |
| קבלה בהדלקה (סעיף י') | האשה מקבלת; תנאי "בלב" תקף; שאר הבית מותר עד ברכו |
| מקום הנחת הנרות | "וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין" — היכן שמדליקים = שם מניחים. לא להדליק ואז להעביר |
| כמה בעלי בתים (סעיף ח') | "אבל אנו אין נוהגין כן" — המנהג: כל אחד מברך בנפרד |
8. מקרים מעשיים בני זמננו
מקרה 1 — אשה בבית המדליקה
מקרה: פולחן רגיל של הדלקה ביום שישי בערב.
הנהגה:
הנהגה:
מקרה 2 — בחור ישיבה הרחוק מביתו
מקרה: בחור גר בישיבה רחוק מבית הוריו.
הנהגה:
הנהגה:
- חייב להדליק בחדרו + ברכה
- אם חוזר לבית הוריו לשבת — האם מברכת עבור הבית, הוא אינו צריך
- אם נשוי ואשתו נשארה בבית — היא מברכת; הוא לא
מקרה 3 — עובר אורח במלון
מקרה: הגעה למלון ביום שישי.
הנהגה:
הנהגה:
- אם יש חדר ייעודי: להדליק + ברכה (נרות העובר אורח)
- אם אין חדר ייעודי: פרוטה לבעל הבית (להשתתף בנרות הבית/המלון)
- זהירות מודרנית: שימוש בנרות LED אם המלון אוסר אש — אבל אינו יוצא ידי המצוה כראוי (מחלוקת הפוסקים)
מקרה 4 — תנאי מוקדם
מקרה: אשה רוצה להדליק ואחר כך לסיים מעשה חולין (לשלוח SMS, לסגור ברז חשמלי).
הנהגה:
הנהגה:
- להתנות במחשבה לפני: "איני מקבלת שבת בהדלקה"
- להדליק + לברך + לעשות את מעשה החולין
- אחר כך לומר "מזמור" (= קבלה בעל פה)
- הנהגה יוצאת דופן; לא דרך קבע (רמ״א)
מקרה 5 — אשה ששכחה להדליק
מקרה: אשה מגיעה הביתה אחרי השקיעה, לא הדליקה.
הנהגה:
הנהגה:
- אם עוד לפני בין השמשות (= 13 דקות לאחר שקיעה) — יכולה להדליק בחיפזון עם ברכה
- אם בבין השמשות — אסור לה; לבקש מגוי אם אפשר
- אם אחרי צאת הכוכבים — הפסידה את המצוה לשבוע זה
- תשובה: לפי הרמ״א, מדלקת 3 נרות כל ימיה לזכר השכחה
מקרה 6 — בנות מגיל 3 (חב״ד)
מקרה: בחב״ד, הבנות הקטנות מדליקות נר מגיל 3.
הנהגה:
הנהגה:
- נר אחד לכל בת (בנוסף לנרות האם)
- ברכה בהשגחת האם
- הנהגה חינוכית + רוחנית (הרבי מליובאוויטש עודד מאוד)
- שאר הקהילות: מתחילות בבת מצוה (גיל 12)
9. סיכום מעשי של הסימן
6 הלימודים של סימן רס״ג:
- מצוה אוניברסלית — אנשים ונשים, אפילו עניים (עונג שבת)
- אשה קודמת — תיקון סמלי + מעשי (בבית)
- שתי פתילות זכור/שמור — זכר לשתי הלשונות של המצוה
- קדימות שלום בית — נר שבת קודם לנר חנוכה
- ברכה — מנהג כיסוי העיניים (להדליק → לכסות → לברך → לגלות)
- קבלה בהדלקה (בה״ג) — האשה נכנסת לשבת; תנאי "בלב" אפשרי
טבלת החלטה מעשית
| מצב | הנהגה |
|---|---|
| אשה בבית | מדלקת 2 נרות מינימום, ברכה עם עיניים מכוסות, מקבלת שבת |
| בחור בישיבה | מדליק + מברך בחדרו |
| נשוי, אשה בבית | האשה מברכת עבור הבית; הוא לא צריך |
| עובר אורח במלון | מדליק אם יש חדר ייעודי; אחרת פרוטה |
| עני ללא נרות | לשאול על הפתחים (עונג שבת אוניברסלי) |
| אשה הרוצה להמשיך אחרי ההדלקה | להתנות במחשבה לפני (תנאי בלב) |
| שכחה להדליק פעם | כל החיים: 3 נרות (רמ״א / מהרי״ל) |
| בנות חב״ד מגיל 3 | נר אחד לכל אחת |
| נרות קצרות מדי (כבים לפני הלילה) | ברכה לבטלה — להציב נרות ארוכים יותר |
| בני הבית (חוץ מהאשה המדלקת) | נשארים בחול עד ברכו (איש) או מזמור (הם בעצמם) |
5 הציוויים המעשיים של סימן רס״ג
- להדליק 2 נרות מינימום (זכור/שמור) — 3 אם שכחה בעבר, +1 לכל ילד בחב״ד
- אשה קודמת — זו מצוותה המובהקת; הבעל ממלא אם היא נעדרת
- ברכה עם עיניים מכוסות — להדליק → לכסות → לברך → לגלות → מזמור
- קבלה בהדלקה — האשה נכנסת לשבת; תנאי אפשרי אך יוצא דופן
- עובר אורח / בחור — דינים מיוחדים (חדר ייעודי, פרוטה, האשה ממלאת)
10. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע האשה מחויבת יותר במצוה זו (3 סיבות)?
- מה משמעות שתי הפתילות זכור/שמור?
- מדוע נר שבת קודם לנר חנוכה?
- מהו המנהג המעשי לפתרון המחלוקת על הברכה לפני/אחרי?
- מה אומר הבה״ג על קבלת שבת בהדלקה?
- איך אשה יכולה להתנות שלא לקבל?
- מי חייב להדליק בישיבה הרחוקה מבית ההורים?
- מה חייב לעשות עובר אורח במלון ללא חדר ייעודי?
- מה קורה במצב של טעות יום מעונן עבור הציבור?
- איך לקשור את סימן רס״ג · 263 עם סימן רס״א · 261 (זמן) ועם סימן רס״ב · 262 (כבוד)?
להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — לומדן: סוגיה שבת כ״ג: – כ״ה:, חקירה במעמד המצוה (דרבנן או דרבנן-דאורייתא), שיטת בעל הלכות גדולות בקבלה, מחלוקת בסדר הברכה
- ✨ רמה 3 — סיכום: אקסיומה, מנמוניקה, עץ החלטות
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן ב-25 הסעיפים ו-8 קטעי קונטרס אחרון