✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — מתחילים
סימן רס״ד · י׳ סעיפים
פתילות ושמנים המותרים לנרות שבת
סימן רס״ד
דיני הפתילה והשמן
🌱 רמת מתחילים · יסודות
✦ ❖ ✦
הסימן הטכני שמשלים את סימן רס״ג — איזו פתילה ואיזה שמן מותרים? הכלל המרכזי: השלהבת צריכה להחזיק בלי לרצד. שלהבת קופצת = אסור. פתילות מפשתן/צמר גפן/קנבוס מותרות; לא מצמר או שיער. שמנים: זית = מצוה מן המובחר. יישום מודרני: פרפין ושעוות דבורים (סעיף ז), נרות מודרניים, LED.
📑 תכנית הלימוד
1. לשון השולחן ערוך — י׳ הסעיפים
2. הקשר כללי — הסימן הטכני
3. מושג מפתח 1 — פתילות: שלהבת קופצת מול נאחז
4. מושג מפתח 2 — שמנים: שמן הנמשך + ד׳ חששות
5. מושג מפתח 3 — שמן זית: מצוה מן המובחר
6. פירוט י׳ הסעיפים
7. שיטת הרמ״א — שימוש בנרות מודרניים
8. מקרים מעשיים בני זמננו — פרפין, ג'ל, LED
9. סיכום מעשי
10. שאלות הבנה
1. לשון השולחן ערוך
סעיף א׳ — פתילות: חומרים המותרים והאסורים
אין עושין פתילה לנר של שבת בין נר שעל השלחן בין כל נר שמדליק בבית מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת כגון צמר ושער וכיוצא בהם אלא מדבר שהאור נתלה בו כגון פשתה נפוצה ובגד שש וצמר גפן וקנבוס וכיוצא בהן: הגה ואם הדליק בדברים האסורים אסור להשתמש לאורו (תשובת הרשב"א סי' קע"ח) ויש אומרים דאם יש נר אחד מהדברים המותרים מותר להשתמש לאור האחרים וכן דבר שאפשר בלא נר מותר לעשות אפי' אצל נרות האחרים ולצורך שבת יש להקל בדיעבד (הגהות מרדכי פ"ק ופ"ב דשבת):
«דיני הפתילה והשמן» — ובו י' סעיפים. אין עושים פתילה לנר של שבת — בין הנר שעל השולחן בין כל נר שמדליקים בבית — מחומרים שהאש אינה נאחזת בהם אלא "קופצת" סביבם (השלהבת מרצדת) — צמר, שיער וכדומה.
פתילות מותרות: חומרים שהאש נאחזת בהם — פשתן (פשתה), בגד דק (שש), צמר גפן, קנבוס.
הגהת הרמ״א: אם הדליק בחומרים אסורים — אסור להשתמש לאורו [תשובת הרשב״א סי' קע״ח]. ויש אומרים שאם יש נר אחד מהחומרים המותרים — מותר להשתמש לאור האחרים; וכן דבר שאפשר בלא נר — מותר לעשותו אפילו אצל הנרות האחרים; ולצורך שבת יש להקל בדיעבד [הגהות מרדכי].
פתילות מותרות: חומרים שהאש נאחזת בהם — פשתן (פשתה), בגד דק (שש), צמר גפן, קנבוס.
הגהת הרמ״א: אם הדליק בחומרים אסורים — אסור להשתמש לאורו [תשובת הרשב״א סי' קע״ח]. ויש אומרים שאם יש נר אחד מהחומרים המותרים — מותר להשתמש לאור האחרים; וכן דבר שאפשר בלא נר — מותר לעשותו אפילו אצל הנרות האחרים; ולצורך שבת יש להקל בדיעבד [הגהות מרדכי].
הכלל היחיד: שלהבת קופצת (מרצדת) = אסור. האור נאחז / נתלה = מותר. זהו כלל פיזי הניתן לצפייה.
מה אומר הסעיף:
- מידת הפתילה היא אחיזת השלהבת בה — נדחים אלו שאין האור נאחז בהם: מדבר שהאור אינו נאחז בו אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת.
- ונבחרים אלו שהאור נתלה בהם — אלא מדבר שהאור נתלה בו כגון פשתה נפוצה ובגד שש וצמר גפן וקנבוס.
- הגהת הרמ״א: ומפתילה אסורה אין נהנים לאורה — ואם הדליק בדברים האסורים אסור להשתמש לאורו.
סעיף ב׳ — כריכה מותרת/אסורה
כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם נתכוין להעבות (פי' לעשותה עבה) הפתילה כדי להוסיף אורה אסור ואם נתכוין להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשלשל למטה מותר ומטעם זה מותר לכרוך דבר שמדליקין בו על גבי גמי או קש כדי ליתן הפתילה בעששית: הגה נותנין גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שיהא דולק יפה בשבת (מיימוני פ"ה וטור):
אם כורכים חומר מותר סביב אסור:
הגהת הרמ״א: נותנים גרגיר מלח או גריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שידלוק יפה בשבת [מיימוני פ״ה וטור].
- להעבות את הפתילה (= יותר אור) — אסור
- להקשות את הפתילה (= שתעמוד זקופה ולא תשתלשל למטה) — מותר
הגהת הרמ״א: נותנים גרגיר מלח או גריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שידלוק יפה בשבת [מיימוני פ״ה וטור].
מה אומר הסעיף:
- הכל תלוי בכוונת הכריכה — להעבות כדי להוסיף אורה: אם נתכוין להעבות … הפתילה כדי להוסיף אורה אסור.
- להקשות כדי שתעמוד — מותר — ואם נתכוין להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תשלשל למטה מותר.
- ומטעם זה נלמד דין הגמי — ומטעם זה מותר לכרוך דבר שמדליקין בו על גבי גמי או קש כדי ליתן הפתילה בעששית.
סעיף ג׳ — שמנים אסורים + שמן הנמשך
אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה:
אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים ואז נמשכים אין מדליקין בהם:
הכלל המרכזי: שמן הנמשך אחר הפתילה = שמן המאפשר ל"הימשך" על ידי הפתילה (נימיות). אחרת השלהבת נכבית מהר או מרצדת.
שמנים אסורים:
שמנים אסורים:
- זפת, שעוה, שמן צמר גפן, אליה, חלב — אינם נמשכים אחר הפתילה
- עטרן — ריח רע, מתרחקים (איסור עונג)
- צרי — ריח טוב, נוטלים לעצמו (= מכבה במחסור)
ד׳ חששות מקודיפיקציה (הסימן מונה אותם):
- שלהבת קופצת — שלהבת מרצדת (פתילות אסורות, סעיף א׳)
- אינו נמשך — שמן בלתי נמשך (שעוה, זפת וכו׳)
- ריח רע — עטרן — יוצאים מהחדר
- ריח נודף — צרי — נוטלים לעצמו (= מכבה בעקיפין)
מה אומר הסעיף:
- מידת השמן היא המשכתו אחר הפתילה — אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה.
- ומכאן רשימת הפסולים — ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב.
- ושניים נפסלו מטעם אחר לגמרי — הריח — וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה.
מה אומר הסעיף:
- מעט שמן זית אינו מכשיר שמן פסול — אפילו נתן מעט שמן זית בשמנים אלו שאינם נמשכים ואז נמשכים אין מדליקין בהם.
סעיפים ד׳-ה׳ — תערובות
חלב מהותך וקרבי דגים אין מדליקין בהם ואם נתן בהם מעט מאחת מהשמנים שמדליקין בהם מותר להדליק בהם:
| המקרה | ההנהגה |
|---|---|
| ערוב מעט שמן זית בשמן אסור | אסור גם אם התערובת נהיית "נמשכת" |
| חלב מהותך וקרבי דגים, לבדם | אסור — אין מדליקין בהם |
| ערוב מעט שמן מותר בחלב מהותך או קרבי דגים | מותר — אינה אותה קטגוריית איסור |
מה אומר הסעיף:
- אבל בחלב מהותך וקרבי דגים, התערובת מועילה — ואם נתן בהם מעט מאחת מהשמנים שמדליקין בהם מותר להדליק בהם.
סעיף ו׳ — כל שאר השמנים + שמן זית כאידאל
שאר כל השמנים חוץ מאלו מדליקין בהם ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר:
כרך זפת או שעוה או חלב סביב הפתילה מדליקים בהם:
המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר:
מדוע שמן זית?
- האור הצלול והיציב ביותר (נימיות מושלמת)
- קשר היסטורי לבית המקדש (מנורה)
- סמליות עם ישראל (ירמיהו י״א:ט״ז — ישראל = זית)
מה אומר הסעיף:
- כל שאר השמנים כשרים — ושמן זית מצוה מן המובחר — שאר כל השמנים חוץ מאלו מדליקין בהם ומכל מקום שמן זית מצוה מן המובחר.
מה אומר הסעיף:
- מה שנפסל כשמן חוזר ומותר ככריכה — כרך זפת או שעוה או חלב סביב הפתילה מדליקים בהם.
מה אומר הסעיף:
- צריך להדליק את רוב היוצא מן הפתילה — המדליק צריך שידליק רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר.
סעיפים ז-י — מקרים פרטיים
אין צריך להבהב הפתילה (פי' ענין הבהוב יפול על דבר שאינו נשרף לגמרי וגם לא קיים לגמרי. אל תאכלו ממנו נא תרגום יונתן מהבהב: הגה ומ"מ נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחוז בה האור יפה (טור):
אין מדליקין בסמרטוטין אפילו מחורכין:
סעיף ז: כרך זפת או שעוה או חלב סביב פתילה [מותרת] — מדליקים בהם.
סעיף ח: המדליק צריך שידליק את רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר.
סעיף ט: אין צריך להבהב את הפתילה מראש. הגהת הרמ״א: ומכל מקום נהגו להדליק את הפתילה ולכבותה, כדי שתהיה מחורכת והאש תאחז בה יפה [טור].
סעיף י: אין מדליקים בסמרטוטים, אפילו מחורכים.
סעיף ח: המדליק צריך שידליק את רוב מה שיוצא מן הפתילה מהנר.
סעיף ט: אין צריך להבהב את הפתילה מראש. הגהת הרמ״א: ומכל מקום נהגו להדליק את הפתילה ולכבותה, כדי שתהיה מחורכת והאש תאחז בה יפה [טור].
סעיף י: אין מדליקים בסמרטוטים, אפילו מחורכים.
| סעיף | הנושא | ההנהגה |
|---|---|---|
| ז | כריכת זפת/שעוה/חלב סביב פתילה מותרת | מותר (הפתילה נשארת מותרת) |
| ח | הדלקה | צריך שיאחז ברוב היוצא מהפתילה |
| ט | "הבהוב" (חרוך מקדים) | אינו חובה, מנהג: הדלקה וכיבוי כדי "להכין" |
| י | סמרטוטין | אסורים גם אם מחורכים |
מה אומר הסעיף:
- המחבר אינו מצריך הבהוב הפתילה — אין צריך להבהב הפתילה.
- הגהת הרמ״א: ומכל מקום נהגו, ונותן טעם — ומ״מ נהגו להדליק הפתילה ולכבותה כדי שתהיה מחורכת ותאחוז בה האור יפה.
מה אומר הסעיף:
- והסמרטוטים פסולים, ואף מחורכים — אין מדליקין בסמרטוטין אפילו מחורכין.
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר הסימן?
סימן רס״ד הוא טכני: הוא משלים את סימן רס״ג (מצוות ההדלקה) על ידי קודיפיקציה במה מדליקין. שתי שאלות:
| השאלה | הכלל |
|---|---|
| פתילה | האור צריך להיאחז, לא לרצד |
| שמן | צריך להיות "נמשך" אחר הפתילה |
הסוגיא היסודית בתלמוד — שבת כ׳: – כ״ד.: "במה מדליקין ובמה אין מדליקין". הגמרא מפרטת את החומרים וקובעת את הכלל הכפול: פתילה שאוחזת + שמן הנמשך. משנה שבת ב׳:א-ב מונה את האיסורים.
3. מושג מפתח 1 — פתילות: שלהבת קופצת מול נאחז
שַׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת = "שלהבת קופצת" — השלהבת אינה נשארת קשורה לפתילה, היא מרצדת סביבה. הסיבה: הפתילה עשויה מחומר שאינו מאפשר בעירה יציבה (צמר, שיער וכדומה).
הָאוּר נֶאֱחָז / נִתְלֶה = "האש נאחזת / תלויה" — השלהבת נשארת מאוחדת עם הפתילה. הסיבה: חומר נימי סיבי (פשתן, צמר גפן, קנבוס).
הָאוּר נֶאֱחָז / נִתְלֶה = "האש נאחזת / תלויה" — השלהבת נשארת מאוחדת עם הפתילה. הסיבה: חומר נימי סיבי (פשתן, צמר גפן, קנבוס).
| מותר | אסור |
|---|---|
| פִּשְׁתָּה נְפוּצָה (פשתן "מפורר") | צֶמֶר |
| בֶּגֶד שֵׁשׁ (בד פשתן דק) | שֵׂעָר |
| צֶמֶר גֶּפֶן | סמרטוטין (סעיף י) |
| קַנְבּוֹס | — |
4. מושג מפתח 2 — שמנים: שמן הנמשך + ד׳ חששות
שֶׁמֶן הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה = "שמן הנמשך אחר הפתילה". זהו הכלל היחיד הקובע אם שמן מותר. נימיות מושלמת = השלהבת נשארת יציבה.
| החשש | המשמעות | דוגמא |
|---|---|---|
| 1. שלהבת קופצת | שלהבת קופצת (פתילה) | צמר, שיער |
| 2. אינו נמשך | שמן אינו נמשך | שעוה, זפת, חלב, אליה, שמן צמר גפן |
| 3. ריח רע | ריח רע — מתרחקים | עטרן |
| 4. ריח נודף | ריח טוב — נוטלים לעצמו (= מכבה בעקיפין) | צרי |
5. מושג מפתח 3 — שמן זית: מצוה מן המובחר
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר = "מצוה לפי האידאל". כל השמנים המותרים מקיימים את המצוה, אבל שמן הזית הוא האידאל ההלכתי. שלוש סיבות:
- פיזיקלית: נימיות מושלמת, שלהבת צלולה ויציבה
- היסטורית: קשר למנורת המקדש
- סמלית: ישראל נמשל לזית (ירמיהו י״א:ט״ז)
6. פירוט י׳ הסעיפים
| סעיף | הנושא | ההנהגה |
|---|---|---|
| א | פתילות מותרות/אסורות | פשתן/צמר גפן/קנבוס מותרים; צמר/שיער אסורים. בדיעבד: נר מותר אחר להנאה |
| ב | כריכת מותר על אסור | להקשות מותר; להעבות אסור. מלח/פול על הפתילה כדי שתדלוק יפה (רמ״א) |
| ג | שמן: נמשך + ד׳ חששות | זית/שומשום/וכו׳ מותרים; זפת/שעוה/חלב/אליה אסורים; עטרן וצרי אסורים (טעמי ריח) |
| ד | ערוב מעט שמן זית באסור | אסור גם אם נמשך |
| ה | חלב/קרבי דגים + שמן מותר | מותר (קטגוריה שונה) |
| ו | שאר השמנים מותרים | זית = מצוה מן המובחר |
| ז | שעוה/זפת/חלב כרוכה סביב פתילה מותרת | מותר |
| ח | הדלקה | צריך שיאחז ברוב הפתילה |
| ט | הבהוב (חרוך) | אינו חובה; מנהג להדליק-לכבות כדי להכין |
| י | סמרטוטין | אסורים |
7. שיטת הרמ״א
| הנושא | שיטת הרמ״א |
|---|---|
| פתילה אסורה (סעיף א) | + בדיעבד: עם נר מותר אחר אפשר להנות |
| מלח/פול על הנר (סעיף ב) | + טיפ להדלקה טובה יותר |
| הבהוב (סעיף ט) | + מנהג להדליק ולכבות את הפתילה החדשה לפני שבת |
8. מקרים מעשיים בני זמננו
מקרה 1 — נרות פרפין (מודרניים)
המקרה: נרות לבנים סטנדרטיים מהסופר.
הנהגה:
הנהגה:
- פתילת צמר גפן (== סעיף א מותר)
- שעוה/פרפין כרוכים סביב הפתילה = סעיף ז (כרך זפת או שעוה סביב הפתילה — מדליקים)
- מותר בלי היסוס
- לא אידאל (סעיף ו: זית = מצוה מן המובחר)
מקרה 2 — נרות שמן זית
המקרה: נרות קטנים "מאור" / "נר מצוה" עם פתילה צפה בשמן זית.
הנהגה:
הנהגה:
- פתילת צמר גפן או פשתן → מותר
- שמן זית → מצוה מן המובחר
- מנהג המתפשט יותר ויותר בקהילות שומרות תורה
מקרה 3 — נרות LED
המקרה: במלון אסור להדליק להבה, יש נרות LED.
הנהגה:
הנהגה:
- מחלוקת הפוסקים (ראה סימן רס״ג רמה 2)
- הרוב: אינו יוצא ידי המצוה (צריך אש / שלהבת אמיתית)
- בדיעבד / צורך דחוף: עשוי להועיל (בלי ברכה לפי חלק)
- עדיף לחפש אפשרות עם שלהבת
מקרה 4 — נרות מבושמים (קטורת וכו׳)
המקרה: נרות דקורטיביים המדיפים ריח טוב.
הנהגה:
הנהגה:
- חשש סעיף ג — ריח טוב עלול להביא לשימוש למטרה אחרת (= מכבה)
- נרות שבת ייעודיים — עדיפים על נרות מבושמים רב-תכליתיים
- אם רק אלה זמינים — בדיעבד מותר (סבירות נמוכה לרווח צדדי)
מקרה 5 — הבהוב (הכנת פתילה חדשה)
המקרה: נר חדש שהפתילה שלו לא נדלקה מעולם.
הנהגה:
הנהגה:
- בערב שבת: להדליק קצרות את הפתילה ולכבותה — הבהוב
- התוצאה: הפתילה מחורכת, נדלקת טוב יותר בשבת
- אינו חובה אבל מנהג (רמ״א סעיף ט)
- מנהג חב״ד: לא להזניח
9. סיכום מעשי של הסימן
ד׳ הוראות סימן רס״ד:
- פתילה: חומר שאוחז יפה (פשתן, צמר גפן, קנבוס) — לא שלהבת קופצת
- שמן: שמן הנמשך + הימנעות מד׳ חששות (לא נמשך, ריח רע, ריח טוב)
- זית = אידאל (מצוה מן המובחר)
- פרפין מודרני = מותר לפי סעיף ז (שעוה כרוכה סביב פתילה מותרת)
טבלת החלטה מעשית
| סוג הנר | ההנהגה |
|---|---|
| נרות פרפין סטנדרטיים (פתילת צמר גפן) | מותר |
| נרות שמן זית עם פתילה צפה | מצוה מן המובחר — אידאל |
| נרות שעוות דבורים (פתילת צמר גפן) | מותר |
| נרות LED | מחלוקת — עדיף שלהבת אם אפשר |
| נרות מבושמים | להימנע (חשש מכבה) |
| פתילה חדשה שלא הוכנה | הבהוב מומלץ (רמ״א) |
| נרות עם פתילת צמר | אסור (שלהבת קופצת) |
| שמן זית מעורב במעט שעוה/זפת | אסור (סעיף ד) |
חמש ההוראות המעשיות של סימן רס״ד
- פתילה מותרת — צמר גפן, פשתן או קנבוס. לא צמר, שיער, סמרטוטין
- שמן מותר — כל השמנים ה"נמשכים"; להימנע משעוה רכה ישירה, חלב, עטרן, צרי
- שמן זית כאידאל — מצוה מן המובחר (קשר מקדש, נימיות מושלמת)
- נרות פרפין מודרניים = מותר (סעיף ז) — שעוה סביב פתילת צמר גפן
- הבהוב — הכנת הפתילה החדשה לפני שבת (הדלקה, כיבוי)
10. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הכלל המרכזי לפתילות?
- מדוע צמר ושיער אסורים כפתילות?
- מהי המשמעות של שמן הנמשך?
- מהן ד׳ סיבות איסור השמנים?
- מדוע שמן הזית "מצוה מן המובחר"?
- איך מצדיקים את השימוש בנרות פרפין מודרניים?
- מהו "הבהוב" ולמה לעשותו?
- אם מערבים מעט שמן זית בשעוה מותכת, האם מותר?
- מדוע יש להימנע מנרות מבושמים?
- איך מקשרים סימן רס״ד עם סימן רס״ג (המצוה)?
להעמיק בסימן זה:
📖הצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: סוגיא שבת כ׳: – כ״ד., חקירה על ד׳ החששות, שיטות בנרות מודרניים, שיטת חב״ד ב-LED
- ✨ רמה 3 — סינתזה: אקסיומה, מנמוניקה, עץ החלטה
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן בט״ז סעיפים ובג׳ ערכי קונטרס אחרון