סימן רס״ד · י׳ סעיפים

📑 תכנית הלימוד

1. לשון השולחן ערוך

סעיף א׳ — פתילות: חומרים המותרים והאסורים

דִּינֵי הַפְּתִילָה וְהַשֶּׁמֶן. וּבוֹ י' סְעִיפִים.
אֵין עוֹשִׂין פְּתִילָה לְנֵר שֶׁל שַׁבָּת, בֵּין נֵר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בֵּין כָּל נֵר שֶׁמַּדְלִיק בַּבַּיִת, מִדָּבָר שֶׁהָאוּר אֵינוֹ נֶאֱחָז בּוֹ אֶלָּא נִסְרָךְ סְבִיבָיו וְהַשַּׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת — כְּגוֹן צֶמֶר וְשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. אֶלָּא מִדָּבָר שֶׁהָאוּר נִתְלֶה בּוֹ — כְּגוֹן פִּשְׁתָּה נְפוּצָה, וּבֶגֶד שֵׁשׁ, וְצֶמֶר גֶּפֶן, וְקַנְבּוֹס וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. הגה: וְאִם הִדְלִיק בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ (תשובת הרשב"א סי' קע"ח). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם יֵשׁ נֵר אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הָאֲחֵרִים. וְכֵן דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר בְּלֹא נֵר — מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ אֵצֶל נֵרוֹת הָאֲחֵרִים. וּלְצוֹרֶךְ שַׁבָּת יֵשׁ לְהָקֵל בְּדִיעֲבַד (הגהות מרדכי פ"ק ופ"ב דשבת).

סעיף ב׳ — כריכה מותרת/אסורה

כָּרַךְ דָּבָר שֶׁמַּדְלִיקִין בּוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ — אִם נִתְכַּוֵּן לְהַעֲבוֹת (פֵּרוּשׁ: לַעֲשׂוֹתָהּ עָבָה) הַפְּתִילָה כְּדֵי לְהוֹסִיף אוֹרָהּ — אָסוּר. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהַקְשׁוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת וְלֹא תְשַׁלְשֵׁל לְמַטָּה — מֻתָּר. וּמִטַּעַם זֶה מֻתָּר לִכְרוֹךְ דָּבָר שֶׁמַּדְלִיקִין בּוֹ עַל גַּבֵּי גֶּמִי אוֹ קַשׁ, כְּדֵי לִיתֵּן הַפְּתִילָה בַּעֲשָׁשִׁית. הגה: נוֹתְנִין גַּרְגִּיר שֶׁל מֶלַח וּגְרִיס שֶׁל פּוֹל עַל פִּי הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת — כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דּוֹלֵק יָפֶה בְּשַׁבָּת (מיימוני פ"ה וטור).

סעיף ג׳ — שמנים אסורים + שמן הנמשך

אֵין מַדְלִיקִין נֵר לְשַׁבָּת אֶלָּא מִשֶּׁמֶן הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה. וּלְפִיכָךְ אֵין מַדְלִיקִין בְּזֶפֶת, וְלֹא בְּשַׁעֲוָה, וְלֹא בְּשֶׁמֶן הָעָשׂוּי מִצֶּמֶר גֶּפֶן, וְלֹא בְּאַלְיָה, וְלֹא בְּחֵלֶב. וְכֵן אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן — מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רַע וְיַנִּיחֶנּוּ וְיֵצֵא. וְלֹא בִּצְרִי — מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף, שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא מִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה.

סעיפים ד׳-ה׳ — תערובות

סעיף ד : אֲפִלּוּ נָתַן מְעַט שֶׁמֶן זַיִת בִּשְׁמָנִים אֵלּוּ שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים — וְאָז נִמְשָׁכִים — אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם.

סעיף ה : חֵלֶב מְהֻתָּךְ וְקִרְבֵי דָגִים — אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם. וְאִם נָתַן בָּהֶם מְעַט מֵאַחַת מֵהַשְּׁמָנִים שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהֶם — מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהֶם.

סעיף ו׳ — כל שאר השמנים + שמן זית כאידאל

שְׁאָר כָּל הַשְּׁמָנִים — חוּץ מֵאֵלּוּ — מַדְלִיקִין בָּהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם שֶׁמֶן זַיִת מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר.

סעיפים ז-י — מקרים פרטיים

[ז] כָּרַךְ זֶפֶת אוֹ שַׁעֲוָה אוֹ חֵלֶב סְבִיב הַפְּתִילָה — מַדְלִיקִים בָּהֶם.

[ח] הַמַּדְלִיק צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק רוֹב מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הַפְּתִילָה מֵהַנֵּר.

[ט] אֵין צָרִיךְ לְהַבְהֵב הַפְּתִילָה (פֵּרוּשׁ: עִנְיַן הַבְהוּב יִפּוֹל עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף לְגַמְרֵי וְגַם לֹא קַיָּם לְגַמְרֵי; "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא" — תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: מְהַבְהַב). הגה: וּמִכָּל מָקוֹם נָהֲגוּ לְהַדְלִיק הַפְּתִילָה וּלְכַבּוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחוֹרֶכֶת וְתֹאחַז בָּהּ הָאוּר יָפֶה (טור).

[י] אֵין מַדְלִיקִין בִּסְמַרְטוּטִין אֲפִלּוּ מְחוֹרָכִין.

2. ההקשר הכללי

על מה מדבר הסימן?

סימן רס״ד הוא טכני: הוא משלים את סימן רס״ג (מצוות ההדלקה) על ידי קודיפיקציה במה מדליקין. שתי שאלות:

3. מושג מפתח 1 — פתילות: שלהבת קופצת מול נאחז

4. מושג מפתח 2 — שמנים: שמן הנמשך + ד׳ חששות

5. מושג מפתח 3 — שמן זית: מצוה מן המובחר

6. פירוט י׳ הסעיפים

7. שיטת הרמ״א

8. מקרים מעשיים בני זמננו

מקרה 1 — נרות פרפין (מודרניים)

מקרה 2 — נרות שמן זית

מקרה 3 — נרות LED

מקרה 4 — נרות מבושמים (קטורת וכו׳)

מקרה 5 — הבהוב (הכנת פתילה חדשה)

9. סיכום מעשי של הסימן

טבלת החלטה מעשית

חמש ההוראות המעשיות של סימן רס״ד

10. שאלות הבנה