אורח חיים רס״ט · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רס״ט

שיטת אדמו״ר הזקן על ארבעת הסעיפים המקודדים את מנהג אמירת הקידוש בבית הכנסת בליל שבת. מקור תלמודי (לאורחים נטולי בית), הקיום עד ימינו.

למה רמה 4 ייחודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — זהו שולחן ערוך עצמאי ומלא, שכתב אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה אוסף, לסימן רס״ט, את הטקסט המלא של הרב, את חידושו, ואת דברי הרבי שמאירים את הנושא.

→ קרא את ההקדמה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב — סימן רס״ט

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)

סימן רס״ט — דִּין הַקִּדּוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — וּבוֹ ד סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמובא בספריא. 4 סעיפים + 0 ערכים של קונטרס אחרון.

סעיף א דִּין הַקִּדּוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבוֹ ד' סְעִיפִים: חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים תִּקְּנוּ לְקַדֵּשׁ עַל…

דִּין הַקִּדּוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים תִּקְּנוּ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁאֵין לָהֶם יַיִן הַשּׁוֹבְתִים בַּחֲדָרִים הַסְּמוּכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹכְלִים שָׁם מִיָּד אַחַר קִדּוּשׁ זֶה, שֶׁהֲרֵי קִדּוּשׁ זֶה לָהֶם הוּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הָיָה אוֹמֵר קִדּוּשׁ זֶה הָיוּ הָאוֹרְחִים כְּבָר בְּחַדְרֵיהֶם וְשׁוֹמְעִים מִשָּׁם אֶת הַקִּדּוּשׁ וְיוֹצְאִין בּוֹ. אֲבָל הַצִּבּוּר אֵינָן יוֹצְאִים בּוֹ אַף אִם נִתְכַּוְּנוּ לָצֵאת, כֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה:

סעיף ב וְאַף עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ אוֹרְחִים הַשּׁוֹבְתִים אֵצֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָם, אַף…

וְאַף עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ אוֹרְחִים הַשּׁוֹבְתִים אֵצֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָם, אַף עַל פִּי כֵן נוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל הַיַּיִן, לְפִי שֶׁתַּקָּנַת חֲכָמִים לֹא בָטְלָה אַף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַטַּעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ תִּקְּנוּ, כְּמוֹ בְּרָכָה מֵעֵין ז' שֶׁאוֹמְרִים אַף בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁלָּנוּ הֵם בְּיִשּׁוּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״ח.

וְאַף שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים וּמְעַרְעֲרִים עַל מִנְהָג זֶה שֶׁנָּהֲגוּ לְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַכְשָׁו שֶׁאֵין אוֹרְחִים, וְכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִכָּל מָקוֹם בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ — אֵין לְבַטֵּל הַמִּנְהָג, כִּי הָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

וְיֵשׁ מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁהָיָה נוֹהֵג לִקְנוֹת מֵהַקָּהָל מִצְוַת הַיַּיִן שֶׁל קִדּוּשׁ זֶה, שֶׁיִּתְּנֶנּוּ הוּא מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא אַחֵר. וְכֵן נוֹהֲגִים עַכְשָׁו בְּמִקְצָת מְדִינוֹת לִקְנוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים.

(וְאֵין לְבַטֵּל הַמִּנְהָג כִּי הַרְבֵּה גְאוֹנִים יִסְּדוּהוּ):

סעיף ג הַמְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אָסוּר לוֹ לִטְעוֹם מֵהַכּוֹס, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ זֶה,…

הַמְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אָסוּר לוֹ לִטְעוֹם מֵהַכּוֹס, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ זֶה, וְאָסוּר לִטְעוֹם כְּלוּם קֹדֶם קִדּוּשׁ.

אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא תְהֵא בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" לְבַטָּלָה? יַטְעִים מֵהַכּוֹס לְקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, וְהַקָּטָן יִשְׁמַע הַבְּרָכָה מִמֶּנּוּ וְיוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא בֵרַךְ לְבַטָּלָה, שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִיל אֶת הַקָּטָן קֹדֶם קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם, וְאָסוּר לְעַנּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְהַאֲכִילוֹ אִסּוּר בְּיָדַיִם אֶלָּא כְּשֶׁהַמַּאֲכָל אָסוּר מִצַּד עַצְמוֹ, כְּגוֹן טְרֵפָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ, אֲבָל כְּשֶׁהַמַּאֲכָל מֻתָּר מֵחֲמַת עַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא זְמַן הָאָסוּר בַּאֲכִילָה — מֻתָּר לְהַאֲכִיל לְקָטָן, שֶׁהֲרֵי מַאֲכִילִים הַקְּטַנִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲפִלּוּ קָטָן שֶׁאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ סַכָּנָה אִם יִתְעַנֶּה.

וְאִם אֵין קָטָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — יִטְעוֹם הַמְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ, אוֹ אָדָם אַחֵר, וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר שֶׁחַיָּבִים לְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, דְּהַיְנוּ רְבִיעִית, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹצֵא בְזֶה יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע״ג. וְלָכֵן יְהֵא בְדַעְתּוֹ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּקִדּוּשׁ זֶה, שֶׁאִם לֹא כֵן אָסוּר לִטְעוֹם קֹדֶם קִדּוּשׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ בְּבֵיתוֹ, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ אִם אֵינָם יוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ בְּעַצְמָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם:

סעיף ד נָהֲגוּ לַעֲמוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים…

נָהֲגוּ לַעֲמוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁזֶּה מוֹעִיל לַעֲיֵפוּת הַבִּרְכַּיִם:

קונטרס אחרון — 0 ערכים (לחץ לפתיחה)

קונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רס״ט.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים של הרב בסימן זה

חידושים המייחדים את אדמו״ר הזקן בסימן רס״ט. כל חידוש בא במבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.

חידוש א — שימור המנהג (רס״ט:1-2)

קיום המסורת גם כאשר הטעם המקורי בטל

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבטא: אף שהמקור (אורחים) נעלם, שומרים את המנהג כי יש לו ערך פנימי (קידוש שמו של שבת ברבים).

השלכה מעשית: שימור מנהגים גם כאשר הטעם ההיסטורי השתנה.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי בנושאי סימן רס״ט

אין הפניה מאומתת נכון לעכשיו.
אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור). בשלב זה לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה — מוטב שלא להציג דבר מאשר הפניה לא מאומתת.
כיוון חיפוש מועדף לפסקי הרבי לפי סימן: שערי הלכה ומנהג (מהדורת קה״ת). כל הפניה שתאומת תתווסף עם קישורה.
4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הנהגה למעשה בחב״ד

נקודות הנהגה למעשה הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רס״ט, ברגישות חב"דית.

לחסיד חב״ד — סימן רס״ט

  • ① קידוש בבית הכנסת נשמר כמנהג. גם כשהמקור התיישן. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רס״ט:1-2.
  • ② המצווה העיקרית = קידוש בבית על שולחן המשפחה. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רס״ט:3-4.

⚠ חלק זה מציג את ההנהגה למעשה בחב״ד. לכל שאלה ממשית: פנו לרב שלכם.