סימן ר"ע · ב' סעיפים
גישה ראשונה לסימן ר"ע: הטקסט העברי המלא של המחבר, תרגום זורם לעברית רבנית, ביאורים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: לומר משנת במה מדליקין (משנה שבת פ״ב)
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ר"ע (ב' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן ר"ע כולל ב' סעיפים מן המחבר (רבי יוסף קארו) המקדדים את ההלכות הנוגעות לאמירת פרק במה מדליקין (משנה שבת פ״ב).
סעיף א — מתי לומר במה מדליקין
לוֹמַר מִשְׁנַת בַּמֶּה מַדְלִיקִין. ובו ב סעיפים:
נוֹהֲגִים לוֹמַר פֶּרֶק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין". וְהַסְּפָרַדִּים אוֹמְרִים אוֹתוֹ קוֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית — וְהוּא הַנָּכוֹן.
שיטת הספרדים: אומרים אותו קודם תפילת ערבית — "וְהוּא הַנָּכוֹן", אומר המחבר. הסבר: זוהי תזכורת מעשית טרם שהשבת נכנסת רשמית.
סעיף ב — חריגים על פי לוח השנה
יֵשׁ שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁל חֲנֻכָּה. הגה (רמ"א): וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן בַּחֲנֻכָּה — וּבְשַׁבָּת שֶׁל חוֹל הַמּוֹעֵד אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ (מנהגים), וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ (מהרי"ל הלכות סוכה).
הגהת הרמ"א: אין נוהגים כחריג זה בחנוכה — היינו אומרים את הפרק בשבת של חנוכה. אבל אין אומרים:
• בשבת של חול המועד (פסח, סוכות) (מקור: מנהגים)
• ביום טוב שחל בשבת (מקור: מהרי"ל, הלכות סוכה)
2. הרקע הכללי
מהו "במה מדליקין"?
בַּמֶּה מַדְלִיקִין = "במה מדליקים". זוהי הכותרת — המילה הראשונה — של פרק ב' של מסכת שבת במשנה, הכולל ז' משניות העוסקות בהלכות הדלקת נרות שבת. הוא כולל:
- פתילות מותרות ואסורות (שיער בהמה לעומת פשתן וכדומה)
- שמנים מותרים ואסורים (שמן זית הוא המובחר)
- מצוות הדלקה (מי? מתי? היכן?)
- שלושת הדברים שצריך בעל הבית להזכיר עם חשכה של ערב שבת:
- "עִשַּׂרְתֶּם?" (מַעֲשֵׂר)
- "עֵרַבְתֶּם?" (עֵרוּב)
- "הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר!"
- שלוש מצוות נשים שבהן האישה פגיעה יותר בשבת
המנהג לומר פרק זה בציבור בליל שבת מקורו בתקופת הגאונים, והוא מתועד היטב בימי הביניים בקרב אשכנזים וספרדים כאחד. המחבר מתאר את המנהג כדבר מקובל.
מקומו בהלכות שבת
סימן ר"ע בא אחרי סימן רס"ט (קידוש בבית הכנסת) ולפני סימן רע"א (קידוש הלילה על השולחן). זהו סימן קצר ביותר אך הוא מקדד טקס מיוחד: אמירת משנה בזמן ליטורגי מסוים, על חריגיו.
3. המושגים ההלכתיים העיקריים
4. פירוט ב' הסעיפים
| סעיף | נושא | הוראה |
|---|---|---|
| א | מנהג אמירת במה מדליקין | מנהג כללי. המחבר: "ספרדים אומרים לפני ערבית — וְהוּא הַנָּכוֹן". |
| ב/א | יום טוב בערב שבת | יש שאינם אומרים (התזכורת מיותרת, כבר הדליקו ליום טוב) |
| ב/ב | שבת של חנוכה | יש שאינם אומרים; רמ"א: אומרים (הדלקת חנוכה שונה מהדלקת שבת) |
| ב/ג (רמ"א) | שבת של חול המועד | אין אומרים (מקור: מנהגים) — סעודה ואווירה כבר "חגיגיים" |
| ב/ד (רמ"א) | יום טוב שחל בשבת | אין אומרים (מקור: מהרי"ל) |
• ההדלקה כבר נעשתה באופן "מיוחד" (חנוכה — לבד מן הרמ"א)
• ההדלקה המיוחדת כבר תוקנה (יום טוב בערב שבת; יום טוב שחל בשבת)
• התזכורת הלימודית מיותרת (חול המועד)
הגיון משותף: הפרק הוא תזכורת לכללים הרלוונטית רק כאשר ההדלקה היא "שגרתית".
5. המשנה ברורה
המשנה ברורה מונה ח' סעיפי קטן על סימן זה.
לכל ח' סעיפי הקטן: משנה ברורה רע.
6. שיטת הרמ"א — ד' פרטים
הרמ"א מוסיף הגהה אחת בלבד על סימן זה, אך היא כוללת ד' פרטים חשובים:
- חנוכה — אומרים במה מדליקין. שלא כדעה שהביא המחבר, הרמ"א נוהג כמנהג אשכנז: המשנה נאמרת אף בשבת של חנוכה (הדלקת חנוכה שונה מהדלקת שבת).
- חול המועד (פסח/סוכות) — אין אומרים. מקור: ספר המנהגים. הסיבה? אווירת המועד נמשכת אל תוך השבת — אין צורך בתזכורת על כללי השבת המיוחדים.
- יום טוב שחל בשבת — אין אומרים. מקור: מהרי"ל (הלכות סוכה). הדלקת יום טוב שחל בשבת כבר היא מיוחדת.
- יום טוב בערב שבת — אין אומרים. (לפי המחבר עצמו.)
- ✓ שבת רגילה — אומרים
- ✓ שבת של חנוכה — אומרים (נגד המחבר)
- ✗ שבת של חול המועד — לא אומרים
- ✗ יום טוב שחל בשבת — לא אומרים
- ✗ יום טוב בערב שבת — לא אומרים
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | הנהגה |
|---|---|
| שבת רגילה בבית הכנסת | אומרים במה מדליקין (קודם ערבית אצל הספרדים, אחריה אצל האשכנזים). |
| שבת של חנוכה | ספרדים על־פי הדעה שהובאה: אין אומרים. אשכנזים (רמ"א): אומרים. |
| שבת של חול המועד פסח | אין אומרים (רמ"א, ממנהגים). |
| יום טוב (כגון סוכות) שחל בערב שבת | אין אומרים (מחבר + רמ"א). |
| ליל ראשון של פסח שחל בשבת | אין אומרים (רמ"א, מהרי"ל). |
| מתפלל ביחיד בביתו | נהגו לאומרו ביחיד לפני או אחרי ערבית. אין חובה גמורה. |
| בית כנסת שאינו אומר במה מדליקין מחמת קוצר הזמן | אין איסור. זהו מנהג, לא חובה. אך לימודו האישי נשאר בעינו. |
8. סיכום מעשי של הסימן
- במה מדליקין = פרק ב' של משנה שבת — הלכות הדלקת נרות שבת.
- אומרים בליל שבת. ספרדים: לפני ערבית ("וְהוּא הַנָּכוֹן"). אשכנזים: אחרי ערבית (מנהג רווח).
- חריגים אצל הרמ"א: שבת של חול המועד + יום טוב שחל בשבת + יום טוב בערב שבת — אין אומרים.
- שבת של חנוכה: המחבר מביא "אין אומרים"; הרמ"א: אומרים. ינהג כל אחד כמנהגו.
סימן ר"ע שייך לסימנים רמ"ב-שס"ה המכסים את הלכות שבת. יש לו תחום מושגי משלו אך הוא משתלב עם הסימנים הסמוכים.
9. שאלות הבנה
- מה כולל פרק במה מדליקין (פרק ב' של משנה שבת)?
- באיזה זמן בדיוק בליטורגיה אומרים אותו? מהו ההבדל בין ספרדים לאשכנזים?
- למה זה "הזמן הנכון" לאומרו קודם ערבית לפי המחבר?
- מהם ד' הימים שבהם אין אומרים במה מדליקין על־פי הרמ"א?
- מהי המחלוקת בין המחבר לרמ"א בעניין שבת של חנוכה?
- מהם ג' הדברים שצריך בעל הבית להזכיר, הנזכרים בפרק?
- מדוע תיקנו לומר משנה זו בציבור?
להעמיק עוד
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות וניואנסי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן ר"ע)