✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן ר"ע · ב' סעיפים

לומר משנת במה מדליקין (משנה שבת פ״ב) — להכיר ולהבין
סימן ר"ע
לוֹמַר מִשְׁנַת בַּמֶּה מַדְלִיקִין
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן ר"ע: הטקסט העברי המלא של המחבר, תרגום זורם לעברית רבנית, ביאורים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.

נושא: לומר משנת במה מדליקין (משנה שבת פ״ב)
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ר"ע (ב' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — ב' סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה הסימן הזה, מהי השאלה?
3. המושגים ההלכתיים העיקריים של הסימן
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים
6. שיטת הרמ"א — הבדלים בין אשכנזים לספרדים
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן ר"ע כולל ב' סעיפים מן המחבר (רבי יוסף קארו) המקדדים את ההלכות הנוגעות לאמירת פרק במה מדליקין (משנה שבת פ״ב).

סעיף א — מתי לומר במה מדליקין

לוֹמַר מִשְׁנַת בַּמֶּה מַדְלִיקִין. ובו ב סעיפים:
נוֹהֲגִים לוֹמַר פֶּרֶק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין". וְהַסְּפָרַדִּים אוֹמְרִים אוֹתוֹ קוֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית — וְהוּא הַנָּכוֹן.
ביאור: נוהגים לומר בליל שבת לאחר מנחה או לפני/אחרי ערבית את פרק בַּמֶּה מַדְלִיקִין — פרק ב' של מסכת שבת במשנה. פרק זה עוסק בפתילות ושמנים המותרים בנר שבת, במצוות הדלקה, ובשלושה דברים שצריך בעל הבית להזכיר לאנשי ביתו עם חשכה (עִשַּׂרְתֶּם, עֵרַבְתֶּם, הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר).

שיטת הספרדים: אומרים אותו קודם תפילת ערבית — "וְהוּא הַנָּכוֹן", אומר המחבר. הסבר: זוהי תזכורת מעשית טרם שהשבת נכנסת רשמית.

סעיף ב — חריגים על פי לוח השנה

יֵשׁ שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁל חֲנֻכָּה. הגה (רמ"א): וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן בַּחֲנֻכָּה — וּבְשַׁבָּת שֶׁל חוֹל הַמּוֹעֵד אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ (מנהגים), וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ (מהרי"ל הלכות סוכה).
ביאור: שני מקרי חריג שמביא המחבר: (1) יש שאין אומרים אותו כאשר יום טוב חל בערב שבת (יום טוב = ערב שבת); (2) יש שאין אומרים אותו בשבת של חנוכה.

הגהת הרמ"א: אין נוהגים כחריג זה בחנוכה — היינו אומרים את הפרק בשבת של חנוכה. אבל אין אומרים:
• בשבת של חול המועד (פסח, סוכות) (מקור: מנהגים)
• ביום טוב שחל בשבת (מקור: מהרי"ל, הלכות סוכה)
סקירה כללית: הסימן מקדד את הזמן והחריגים של קריאה ציבורית של משנה מסוימת (שבת פ״ב, מ"א-ז). זהו טקס משני אך עתיק שערכו רב־פנים: (א) ריענון הלכות הדלקה, (ב) לימוד משנה, (ג) מקור לברכות הסיום ("אֵלּוּ דְבָרִים..." בסופו).

2. הרקע הכללי

מהו "במה מדליקין"?

בַּמֶּה מַדְלִיקִין = "במה מדליקים". זוהי הכותרת — המילה הראשונה — של פרק ב' של מסכת שבת במשנה, הכולל ז' משניות העוסקות בהלכות הדלקת נרות שבת. הוא כולל:

המנהג לומר פרק זה בציבור בליל שבת מקורו בתקופת הגאונים, והוא מתועד היטב בימי הביניים בקרב אשכנזים וספרדים כאחד. המחבר מתאר את המנהג כדבר מקובל.

השאלה היסודית: באיזה זמן אומרים במה מדליקין (לפני ערבית או אחריה)? ולמה בימים מסוימים פטורים מאמירתו (יום טוב בערב שבת, שבת של חנוכה, חול המועד)?

מקומו בהלכות שבת

סימן ר"ע בא אחרי סימן רס"ט (קידוש בבית הכנסת) ולפני סימן רע"א (קידוש הלילה על השולחן). זהו סימן קצר ביותר אך הוא מקדד טקס מיוחד: אמירת משנה בזמן ליטורגי מסוים, על חריגיו.

3. המושגים ההלכתיים העיקריים

מושג 1 — קְרִיאַת מִשְׁנָה בְּפַרְהֶסְיָא (אמירת משנה בציבור): תופעה ליטורגית של שילוב מקורות שאינם מן המקרא (משנה, אגדה) בתפילת הציבור. במה מדליקין הוא אחד המקרים הקדומים ביותר. ההסבר: לימוד הלכות היום (הדלקה) בעת שהן רלוונטיות.
מושג 2 — הזמן המובחר: "קוֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית — וְהוּא הַנָּכוֹן" של המחבר. למה לפני ערבית? משום שהפרק משמש פתיחה לכניסת השבת — תזכורת קודם שבת, לא הערה לאחר קבלה.
מושג 3 — חריגי הלוח: הימים שבהם אין אומרים במה מדליקין שותפים בקו אחד — ההדלקה כבר נעשתה (חנוכה: הדליקו כבר נרות חנוכה לפני נרות שבת), אין בה חידוש (יום טוב שחל בשבת: הדליקו כבר ליום טוב), או נדחית/מיותרת (חול המועד: אין הדלקה מיוחדת נוספת).

4. פירוט ב' הסעיפים

סעיףנושאהוראה
אמנהג אמירת במה מדליקיןמנהג כללי. המחבר: "ספרדים אומרים לפני ערבית — וְהוּא הַנָּכוֹן".
ב/איום טוב בערב שבתיש שאינם אומרים (התזכורת מיותרת, כבר הדליקו ליום טוב)
ב/בשבת של חנוכהיש שאינם אומרים; רמ"א: אומרים (הדלקת חנוכה שונה מהדלקת שבת)
ב/ג (רמ"א)שבת של חול המועדאין אומרים (מקור: מנהגים) — סעודה ואווירה כבר "חגיגיים"
ב/ד (רמ"א)יום טוב שחל בשבתאין אומרים (מקור: מהרי"ל)
סיכום מעשי של החריגים: אין אומרים במה מדליקין בכל פעם ש־:
• ההדלקה כבר נעשתה באופן "מיוחד" (חנוכה — לבד מן הרמ"א)
• ההדלקה המיוחדת כבר תוקנה (יום טוב בערב שבת; יום טוב שחל בשבת)
• התזכורת הלימודית מיותרת (חול המועד)
הגיון משותף: הפרק הוא תזכורת לכללים הרלוונטית רק כאשר ההדלקה היא "שגרתית".

5. המשנה ברורה

המשנה ברורה מונה ח' סעיפי קטן על סימן זה.

משנה ברורה (א)נוהגים לומר: הטעם המקורי — אורחים שהיו לנים בבית הכנסת קודם שבת. אומרים להם הלכות שבת קלות שדוקא יידעו את הקרובים להם (מהן הפתילות הכשרות, מהן השמנים, אזהרות לאיש בעל הבית — לשון "עשרתם, עירבתם, הדליקו את הנר").
ביאור: המ"ב מבאר את הסיבה המקורית של הפרק — האורחים ששבתו בבית הכנסת היו צריכים ללמוד את ההלכות המעשיות של ההדלקה (שהיו מפסידים בביתם). על כן היו אומרים בציבור את פרק המשנה הזה.
משנה ברורה (ב)קודם תפילת ערבית: הספרדים אומרים אותו לפני "ברכו". וזהו הנכון — שיהיה בעוד יום, לפני קבלת השבת.
ביאור: הספרדים אומרים אותו לפני "ברכו" — היינו לפני הכניסה הרשמית לשבת בליטורגיה. הדבר מתיישב: הפרק הוא אזהרה קודם שבת. האשכנזים נוהגים על־פי־רוב לאומרו אחרי ערבית.

לכל ח' סעיפי הקטן: משנה ברורה רע.

6. שיטת הרמ"א — ד' פרטים

הרמ"א מוסיף הגהה אחת בלבד על סימן זה, אך היא כוללת ד' פרטים חשובים:

  1. חנוכה — אומרים במה מדליקין. שלא כדעה שהביא המחבר, הרמ"א נוהג כמנהג אשכנז: המשנה נאמרת אף בשבת של חנוכה (הדלקת חנוכה שונה מהדלקת שבת).
  2. חול המועד (פסח/סוכות) — אין אומרים. מקור: ספר המנהגים. הסיבה? אווירת המועד נמשכת אל תוך השבת — אין צורך בתזכורת על כללי השבת המיוחדים.
  3. יום טוב שחל בשבת — אין אומרים. מקור: מהרי"ל (הלכות סוכה). הדלקת יום טוב שחל בשבת כבר היא מיוחדת.
  4. יום טוב בערב שבת — אין אומרים. (לפי המחבר עצמו.)
טבלת המקרים על־פי הרמ"א:

7. מקרים מעשיים בני זמננו

מצבהנהגה
שבת רגילה בבית הכנסתאומרים במה מדליקין (קודם ערבית אצל הספרדים, אחריה אצל האשכנזים).
שבת של חנוכהספרדים על־פי הדעה שהובאה: אין אומרים. אשכנזים (רמ"א): אומרים.
שבת של חול המועד פסחאין אומרים (רמ"א, ממנהגים).
יום טוב (כגון סוכות) שחל בערב שבתאין אומרים (מחבר + רמ"א).
ליל ראשון של פסח שחל בשבתאין אומרים (רמ"א, מהרי"ל).
מתפלל ביחיד בביתונהגו לאומרו ביחיד לפני או אחרי ערבית. אין חובה גמורה.
בית כנסת שאינו אומר במה מדליקין מחמת קוצר הזמןאין איסור. זהו מנהג, לא חובה. אך לימודו האישי נשאר בעינו.

8. סיכום מעשי של הסימן

ד' כללים לזכור בסימן ר"ע:
  1. במה מדליקין = פרק ב' של משנה שבת — הלכות הדלקת נרות שבת.
  2. אומרים בליל שבת. ספרדים: לפני ערבית ("וְהוּא הַנָּכוֹן"). אשכנזים: אחרי ערבית (מנהג רווח).
  3. חריגים אצל הרמ"א: שבת של חול המועד + יום טוב שחל בשבת + יום טוב בערב שבת — אין אומרים.
  4. שבת של חנוכה: המחבר מביא "אין אומרים"; הרמ"א: אומרים. ינהג כל אחד כמנהגו.

סימן ר"ע שייך לסימנים רמ"ב-שס"ה המכסים את הלכות שבת. יש לו תחום מושגי משלו אך הוא משתלב עם הסימנים הסמוכים.

9. שאלות הבנה

בחן את הבנתך:
  1. מה כולל פרק במה מדליקין (פרק ב' של משנה שבת)?
  2. באיזה זמן בדיוק בליטורגיה אומרים אותו? מהו ההבדל בין ספרדים לאשכנזים?
  3. למה זה "הזמן הנכון" לאומרו קודם ערבית לפי המחבר?
  4. מהם ד' הימים שבהם אין אומרים במה מדליקין על־פי הרמ"א?
  5. מהי המחלוקת בין המחבר לרמ"א בעניין שבת של חנוכה?
  6. מהם ג' הדברים שצריך בעל הבית להזכיר, הנזכרים בפרק?
  7. מדוע תיקנו לומר משנה זו בציבור?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן רע״א ←
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ר"ע · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך ב-DAAT
📖להצטרף לחברותא