מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שכתבוֹ אדמו״ר הזקן. ייחודיותו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה ביצירה אחת, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.
בחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, עבור סימן רפ״ו, את הטקסט המלא של הרב, את חידושו, ואת דברי הרבי המאירים את הסוגיה.
שלחן ערוך הרב — סימן רפ״ו
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
סימן רפ״ו — דִּינֵי תְּפִלַּת מוּסָף בְּשַׁבָּת — וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמופיע בספריא. ה׳ סעיפים + ציון אחד בקונטרס אחרון.
סעיף א דִּינֵי תְּפִלַּת מוּסָף בְּשַׁבָּת וּבוֹ ה' סְעִיפִים: זְמַן תְּפִלַּת מוּסָף מַתְחִיל מִיָּד אַחַר…
דִּינֵי תְּפִלַּת מוּסָף בְּשַׁבָּת וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
זְמַן תְּפִלַּת מוּסָף מַתְחִיל מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, אַף אִם הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בַּבֹּקֶר מִיָּד אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ — יָכוֹל גַם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף בָּעֵת הַהִיא, שֶׁזְּמַן הַקְרָבַת הַמּוּסָף מַתְחִיל מִיָּד אַחַר הַקְרָבַת תָּמִיד בַּבֹּקֶר:
סעיף ב וְאֵין לְאַחֵר תְּפִלַּת מוּסָף יוֹתֵר מִשֶּׁבַע שָׁעוֹת עַל הַיוֹם, דְּהַיְנוּ שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת,…
וְאֵין לְאַחֵר תְּפִלַּת מוּסָף יוֹתֵר מִשֶּׁבַע שָׁעוֹת עַל הַיוֹם, דְּהַיְנוּ שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת, וְהַמְאַחֵר כָּל כָּךְ נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ, וְאַף עַל פִּי כֵן יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם.
אֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִתְפַּלֵּל מִנְחָה — חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַד שֶׁחָשֵׁכָה — אֵין לָהּ תַּשְׁלוּמִין כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִשְׁאָר תְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק״ח:
סעיף ג וְאִם עָבַר וְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית — יָצָא, שֶׁאַף שֶׁקָּרְבַּן מוּסָף…
וְאִם עָבַר וְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית — יָצָא, שֶׁאַף שֶׁקָּרְבַּן מוּסָף שֶׁהִקְרִיבוּהוּ קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר פָּסוּל, מִכָּל מָקוֹם בִּתְפִלָּה לֹא הֶחֱמִירוּ כָּל כָּךְ לִהְיוֹת חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, הוֹאִיל וְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בְּשָׁעָה הָרְאוּיָה לְהַקְרָבָה:
סעיף ד מֻתָּר לִטְעוֹם אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית קֹדֶם תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לִטְעוֹם קֹדֶם…
מֻתָּר לִטְעוֹם אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית קֹדֶם תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לִטְעוֹם קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ, דְּהַיְנוּ אֲכִילַת פֵּרוֹת אֲפִלּוּ הַרְבֵּה כְּדֵי לִסְעוֹד הַלֵּב, וּפַת כְּבֵיצָה וְלֹא יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל״ב.
וּבִלְבָד שֶׁיְּקַדֵּשׁ מִתְּחִלָּה, וְיִשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן אוֹ יֹאכַל כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין אַחַר הַקִּדּוּשׁ מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע״ג:
סעיף ה הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי תְפִלּוֹת, אַחַת שֶׁל מִנְחָה וְאַחַת שֶׁל מוּסָפִים, כְּגוֹן שֶׁאֵחַר לְהִתְפַּלֵּל…
הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי תְפִלּוֹת, אַחַת שֶׁל מִנְחָה וְאַחַת שֶׁל מוּסָפִים, כְּגוֹן שֶׁאֵחַר לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה — צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל מִנְחָה תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁהִיא תְּדִירָה יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִים, וְכָל הַתָּדִיר אֶת חֲבֵרוֹ — קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁצָּרִיךְ עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּיהֶן, כְּגוֹן שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכוֹל סְעֻדָּה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, וְאָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל״ב — אֲזַי צָרִיךְ לְהַקְדִימָהּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל עַתָּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה — יָכוֹל לְהַקְדִּים שֶׁל מוּסָף.
בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה, שֶׁהִיא עִקַּר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אֲבָל מִשֶּׁהִגִּיעַ עִקַּר זְמַנָּהּ — צָרִיךְ לְהַקְדִימָהּ בְּכָל עִנְיָן.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ קֹדֶם מִנְחָה קְטַנָּה צָרִיךְ לְהַקְדִּים מִנְחָה בְּכָל עִנְיָן. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, וְלִזָּהֵר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמַּאֲרִיכִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁיַּתְחִילוּ מוּסָף קֹדֶם שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה לְפִי סְבָרָא זוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תר״כ.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵרַע שֶׁהֶאֱרִיכוּ בְּשַׁחֲרִית עַד אַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, וַאֲפִלּוּ אִם אֵרַע שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ מוּסָף עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה — לֹא יִתְפַּלְלוּ מִנְחָה תְּחִלָּה בְּצִבּוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ הֶהָמוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת. וְלֹא אָמְרוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה אֶלָּא בְּיָחִיד שֶׁאֵרַע לוֹ כֵּן:
קונטרס אחרון — ציון אחד (להרחיב)
קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.
קונטרס אחרון, אות א
וי״א שאפילו כו'. מ״ש המג״א כאן צע״ג, דמדמי לה לאכילה, א״כ לפי דעת התוס' דסעודה קטנה שרי, עכ״פ יותר מחצי שעה קודם מנחה קטנה למה אסרו כאן. ואם מדמי לה לסעודה גדולה, א״כ לא מהני קריאת השמש כמ״ש בסי' רל״ב. ואף שיש לחלק, מכל מקום עיקרא דמילתא תמוה מאד מאי אימשוכי שייך בתפלה, בודאי לא ימשך בתפלתו כשש שעות, ואי חיישינן שיכוין הרבה בכח ב״ד לא ירגיש לקול השמש. ועוד קשה שהמג״א עצמו הזהיר בסי' תר״כ גבי יום הכיפורים, והתם עדיפא מקריאת השמש שהצבור ודאי לא ישכחו ויזכירו זה את זה יותר מהזכרת השמש. ועיין ברא״ש שהביא הירושלמי לשיטת התוספות, ומבואר שם דעיקר זמן תפלת מנחה הוא מנחה קטנה, ואפילו הכי לתלמודא דידן צריך להתפלל מנחה תחלה, ע״ש במעדני מלך.
ומש״כ המג״א דאם אין שהות כו', צע״ג דאישתמיטתיה דברי הירושלמי שהביא הרא״ש, דבכה״ג פשיטא דמנחה עדיפא דתדירה אף לדחות לגמרי ע״ש:
חידושים מיוחדים של הרב
חידושי הרב הייחודיים על סימן זה
ייחודיויות המבחינות את אדמו״ר הזקן על סימן רפ״ו. כל חידוש בנוי לפי הסכמה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → מסקנה מעשית.
חידוש א — זמן מחמיר (רפ״ו, א-ב)
מוסף קודם השעה השביעית
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: אי-איחור מוסף הוא מבני, לא רק המלצה.
מסקנה מעשית: כלי לחסיד: לארגן את הבוקר לסיים את המוסף בזמן.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן רפ״ו
אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור). בשלב זה לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה — מוטב שלא להציג דבר מאשר הפניה לא מאומתת.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה למעשה לפי חב״ד
נקודות הלכה למעשה הנגזרות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ו, ברגישות החב״דית.
לחסיד חב״ד — סימן רפ״ו
- ① מוסף קודם השעה השביעית של היום. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ו:א-ב.
- ② באופן אידיאלי מיד לאחר שחרית, ללא הפסקה. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ו:ג-ה.
⚠ מקטע זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה מעשית: להתייעץ עם רב.