אורח חיים רפ״ה · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רפ״ה

שיטת אדמו״ר הזקן בעשרת הסעיפים המקודדים את המצווה האישית של קריאת פרשת השבוע פעמיים בעברית (מקרא) + פעם אחת בארמית (תרגום אונקלוס) — או רש״י במקום התרגום. מצוות עשה של היחיד, שבועית.

מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — אלא שולחן ערוך עצמאי ושלם, נכתב על ידי אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. דף זה מקבץ, עבור סימן רפ״ה, את הטקסט המלא של הרב, את חידושו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.

→ קריאת המבוא הכללי לשיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רפ״ה

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

סימן רפ״ה — לִקְרוֹת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם — וּבוֹ י סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שהובאה ב-Sefaria. י' סעיפים + הערה אחת מקונטרס אחרון.

סעיף א לִקְרוֹת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם וּבוֹ י' סְעִיפִים: אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ…

לִקְרוֹת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם וּבוֹ י' סְעִיפִים:

אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כָּל שַׁבָּת בְּצִבּוּר — חַיָּב לִקְרוֹת לְעַצְמוֹ בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ פָּרָשַׁת אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. וּפָסוּק שֶׁאֵין בּוֹ תַּרְגּוּם — קוֹרְאֵהוּ ג' פְּעָמִים.

(וַ"עֲטָרוֹת וְדִיבוֹן וְגוֹ'" שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי: "מַכְלֶלְתָּא וּמַלְבֶּשְׁתָּא וְגוֹ'" — צָרִיךְ לִקְרוֹתוֹ):

סעיף ב הַקּוֹרֵא שְׁנַיִם מִקְרָא וְאַחַר כָּךְ לוֹעֵז כָּל מִלָּה וּמִלָּה בִּלְשׁוֹן לַעַז שֶׁמֵּבִין — לֹא יָצָא…

הַקּוֹרֵא שְׁנַיִם מִקְרָא וְאַחַר כָּךְ לוֹעֵז כָּל מִלָּה וּמִלָּה בִּלְשׁוֹן לַעַז שֶׁמֵּבִין — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּמְקוֹם תַּרְגּוּם, לְפִי שֶׁהַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ כַּמָּה דְבָרִים שֶׁאֵין לְהָבִין מִתּוֹךְ הַמִּקְרָא.

אֲבָל הַקּוֹרֵא (בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁמְּפָרֵשׁ כָּל מִלָּה וּמִלָּה יוֹתֵר מִפֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַתַּרְגּוּם — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב מֵהַתַּרְגּוּם. וְכֵן הַקּוֹרֵא) ב' פְּעָמִים מִקְרָא וּבְפַעַם ג' חוֹזֵר וְלוֹמֵד כָּל הַפָּרָשָׁה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁהוּא בָּנוּי עַל יְסוֹד הַתַּלְמוּד — הֲרֵי זֶה מוֹעִיל יוֹתֵר מֵהַתַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ יוֹתֵר.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַתַּרְגּוּם זָכָה מִפְּנֵי שֶׁנִּתַּן בְּסִינַי, כְּגוֹן "יְגַר שָׂהֲדוּתָא".

וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת הַתַּרְגּוּם וְגַם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י — יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁבִּלְשׁוֹן לַעַז שֶׁמֵּבִין:

סעיף ג יֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, בֵּין פְּתוּחָה בֵּין סְתוּמָה, ב' פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ…

יֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, בֵּין פְּתוּחָה בֵּין סְתוּמָה, ב' פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה. וְכֵן בְּכָל פָּרָשָׁה.

וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְרוֹת כָּל פָּסוּק ב' פְּעָמִים וְהַתַּרְגּוּם עָלָיו מִיָּד. וּמִנְהָג זֶה נָכוֹן יוֹתֵר, כִּי כֵן הָיוּ עוֹשִׂים בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְתַרְגְּמִין בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּצִבּוּר, שֶׁהָיוּ מְתַרְגְּמִין כָּל פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

(אֲבָל מִן הַדִּין יָכוֹל לִקְרוֹת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּכָל עִנְיָן שֶׁיִּרְצֶה).

וּפָסוּק הָאַחֲרוֹן טוֹב לְכָפְלוֹ וְלַחֲזוֹר וּלְאָמְרוֹ, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה (כִּי כֵן בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְתַרְגְּמִין הָיוּ מְסַיְּמִים בַּמִּקְרָא, שֶׁהָיוּ כּוֹפְלִים פָּסוּק הָאַחֲרוֹן):

סעיף ד מִי שֶׁהוּא רָגִיל בְּפִסְקֵי טְעָמִים בְּעַל פֶּה — טוֹב שֶׁיִּקְרָא שְׁנַיִם מִקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרָה…

מִי שֶׁהוּא רָגִיל בְּפִסְקֵי טְעָמִים בְּעַל פֶּה — טוֹב שֶׁיִּקְרָא שְׁנַיִם מִקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרָה כָּשֵׁר בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת:

סעיף ה חַיָּב לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּשָׁבוּעַ זֶה פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ אַחֵר.…

חַיָּב לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּשָׁבוּעַ זֶה פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ אַחֵר. אֲבָל מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְאֵילַךְ נִקְרָא עִם הַצִּבּוּר, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה.

וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בְּשַׁבָּת שַׁחֲרִית, כִּי כֵן צִוָּה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶת בָּנָיו, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ שַׁבָּת שַׁחֲרִית קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִימוּ הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם.

וְאִם לֹא הִשְׁלִים קֹדֶם אֲכִילָה — חַיָּב לְהַשְׁלִים אַחַר אֲכִילָה עַד הַמִּנְחָה. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילַךְ, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה אַחֶרֶת — עָבַר זְמַנָּהּ שֶׁל זֹאת.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּדִיעֲבַד יָכוֹל לְהַשְׁלִימָהּ עַד סוֹף יוֹם ג' בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְעִנְיַן הַבְדָּלָה בְּסִמָּן רצ"ט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּדִיעֲבַד יָכוֹל גַם כֵּן לְהַשְׁלִימָהּ עַד שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁאָז מַשְׁלִימִין כָּל הַצִּבּוּר אֶת כָּל הַתּוֹרָה.

וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁעָבַר וְלֹא הִשְׁלִים בִּזְמַנָּהּ — יַשְׁלִים עַד סוֹף יוֹם ג'. וְאִם לֹא הִשְׁלִים — יֵשׁ לוֹ לְהַשְׁלִים עַד שִׂמְחַת תּוֹרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וְלֹא כְּאוֹתָן שֶׁאוֹמְרִים מִקְרָא לְבָד:

סעיף ו יֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לִגְמוֹר כָּל הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם עֶרֶב…

יֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לִגְמוֹר כָּל הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם עֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִגְמוֹר כֻּלָּהּ עֶרֶב שַׁבָּת שַׁחֲרִית אַחַר הַתְּפִלָּה. וְשֶׁלֹּא לְהַפְסִיק כְּלָל בְּאֶמְצַע שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם אֲפִלּוּ בְּדִבּוּר. וְאִם אֵין לוֹ תַּרְגּוּם — יִקְרָא מִקְרָא ב' פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּרְגּוּם יִקְרָאֶנּוּ.

אֲבָל מִן הַדִּין אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת כָּל הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא אֲפִלּוּ פָּרָשָׁה אַחַת הַיּוֹם מִקְרָא לְבָד וּפָרָשָׁה אַחֶרֶת לְמָחָר, וְכֵן כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְאַחַר כָּךְ מִקְרָא עַל הַסֵּדֶר:

סעיף ז לְפִיכָךְ, מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת שֶׁגָּמְרוּ הַפָּרָשָׁה עִם הַתִּינוֹקוֹת פַּעַם אַחַת — אֵינָם צְרִיכִין…

לְפִיכָךְ, מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת שֶׁגָּמְרוּ הַפָּרָשָׁה עִם הַתִּינוֹקוֹת פַּעַם אַחַת — אֵינָם צְרִיכִין לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹתָהּ ב' פְּעָמִים, אֶלָּא יִקְרְאוּ פַּעַם אַחַת וְהַתַּרְגּוּם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁלָּמְדוּ עִם הַתִּינוֹקוֹת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת בִּלְבָד, אֲבָל אִם לָמְדוּ פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא — יָצְאוּ יְדֵי תַרְגּוּם גַּם כֵּן, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וְאֵינָם צְרִיכִים אֶלָּא לַחֲזוֹר וְלִקְרוֹת הַמִּקְרָא פַּעַם אַחַת אִם לֹא קָרְאוּ עִם הַתִּינוֹקוֹת ב' פְּעָמִים:

סעיף ח יֵשׁ מַתִּירִים לִקְרוֹת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ…

יֵשׁ מַתִּירִים לִקְרוֹת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קמ"ו.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁמִיעַת הַקְרִיאָה מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אִם שָׁמַע כָּל הַפָּרָשָׁה בְּבֵרוּר, וְדַי שֶׁיִּקְרָא עוֹד פַּעַם אַחַת עִם תַּרְגּוּם. אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אֵין לִסְמוֹךְ עַל הַשְּׁמִיעָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן נ"ט.

אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא כְּלָל בִּשְׁמִיעַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁמִּלְּבַד שְׁמִיעָה זוֹ חַיָּב לִקְרוֹת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

סעיף ט אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת פָּרָשַׁת יוֹם טוֹב לְעַצְמוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר קָרָא אוֹ יִקְרָא…

אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת פָּרָשַׁת יוֹם טוֹב לְעַצְמוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי כְּבָר קָרָא אוֹ יִקְרָא פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבַּתָּהּ.

וּמִכָּל מָקוֹם, בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה יִקְרָא פָּרָשַׁת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, שֶׁעַכְשָׁו הוּא זְמַנָּהּ:

סעיף י הַהַפְטָרוֹת שֶׁל כָּל הַשַּׁבָּתוֹת אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹתָן לְעַצְמוֹ מִן הַדִּין. אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ…

הַהַפְטָרוֹת שֶׁל כָּל הַשַּׁבָּתוֹת אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹתָן לְעַצְמוֹ מִן הַדִּין. אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹתָן, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּקִי בָּהּ וְיוֹדְעָהּ, כִּי שֶׁמָּא יִקְרָאוּהוּ לְמַפְטִיר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

וּבְד' פָּרָשִׁיּוֹת יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת הַפְטָרָה שֶׁל ד' פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁמַּפְטִירִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא הַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. וְכֵן בְּשַׁבַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמָחָר חֹדֶשׁ וְשַׁבַּת חֲנֻכָּה.

וְאִם אֵרַע חֲתֻנָּה בְּשַׁבָּת בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים אָז לְהַפְטִיר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" — יֵשׁ לוֹ גַם כֵּן לִקְרוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, וְלֹא הַפְטָרַת הַשָּׁבוּעַ, כִּי שֶׁמָּא יִקְרָאוּהוּ לְמָחָר. אֲבָל אִם אֵרְעוּ הַרְבֵּה חֲתֻנּוֹת בְּשַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ — דַּי בְּמַה שֶּׁקָּרָא "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" בָּרִאשׁוֹנָה, וְיֵשׁ לוֹ לִקְרוֹת בִּשְׁאָר הַשַּׁבָּתוֹת הַפְטָרַת הַשָּׁבוּעַ:

קונטרס אחרון — הערה אחת (לחץ לפתיחה)

קונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית הדף.

קונטרס אחרון, אות א

ובפעם ג' כו'. על כרחך צריך לומר כן לפי מה שכתבו הטור והאחרונים דנהגו כפירוש רש"י בעטרות ודיבון, אם כן אינו יוצא בפירוש רש"י אלא אם כן קורא ג' פעמים במקרא באותם פסוקים שרש"י אינו מפרש שם מחמת פשיטותם, וכן בכל פסוק יש כמה וכמה תיבות שאין עליהם פירוש רש"י לפי שאינו צריך והאיך סתמו דיוצא בפירוש רש"י, אלא ודאי דמיירי שלומד פעם הג' עם פירוש רש"י דיוצא בו במקום פירוש התרגום במקומות הצריכים פירוש. וכן הבין גם כן רמ"מ שהביא המג"א, דאם לא כן מאי אשמועינן, וכי סלקא דעתך דסגי בפעם אחת מקרא ופעם אחת פירוש רש"י לחוד בלא מקרא וכי עדיף מתרגום, וכל שכן אם הוא טעות סופר וצ"ל ג' פעמים כו', וכן הוא בהדיא ברמ"מ עיין שם, וכן כתב בח"ה ח"ב פט"ו עיין שם:

מקור: Sefaria — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רפ״ה.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים לרב על סימן זה

ייחודיות המבדילה את אדמו״ר הזקן בסימן רפ״ה. כל חידוש נבנה במבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.

חידוש א — מצווה אישית שאינה ניתנת למשא ומתן (285:1-2)

כל יהודי אישית

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: אין זה חובה קולקטיבית או מנהג — אלא מצווה אישית המוטלת על כל איש יהודי. הקריאה בציבור אינה פוטרת.

השלכה מעשית: כלי לחסיד: לארגן את הלימוד באופן שיטתי בכל שבוע.

חידוש ב — אונקלוס ורש״י (285:6-8)

מנהג חב״ד: לקרוא את שניהם

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: המנהג לקרוא גם אונקלוס וגם רש״י (לא רק אחד מהם) מסמן את מנהגו של החסיד המהדר.

השלכה מעשית: כלי: להשתמש בחומש המכיל את שניהם או להחליף ביניהם.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן רפ״ה

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן רפ״ה מוזכר במספר שיחות ואגרות של הרבי בנושא. להלן המקורות העיקריים שזוהו.
מקורנושאהקשר לסימן רפ״ה
ליקוטי שיחות — שיחות שונות על הנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ה הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ה ומפרש את היישום בזמננו.
אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה.

⚠ אימות: ההפניות שלעיל הן סימני מחקר שיש לאמת מול הכרכים המודפסים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נשאר שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה למעשה של חב״ד

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רפ״ה, ברגישות חב״ד.

לחסיד חב״ד — סימן רפ״ה

  • ① מצווה אישית שבועית: 2× מקרא + 1× תרגום. חידוש א של הרב. אסמכתה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ה:1-2.
  • ② לפרוס על פני השבוע או לרכז ביום שישי/שבת בבוקר. אסמכתה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ה:3-5.
  • ③ מנהג חב״ד: אונקלוס + רש״י (מהדרין). חידוש ב של הרב. אסמכתה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ה:6-8.
  • ④ לסיים לפני סעודת שבת בבוקר (אידיאלי). אסמכתה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רפ״ה:9-10.

⚠ פלח זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה מעשית: להתייעץ עם רב.