דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן ר״צ

בְּשַׁבָּת יַשְׁלִים מֵאָה בְרָכוֹת בְּפֵרוֹת וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּפֵרוֹת וּמְגָדִים וּמִינֵי רֵיחַ אִם יֵשׁ לוֹ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מִנְיַן מֵאָה בְרָכוֹת, אַף שֶׁשָּׁמַע הַבְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן מ״ו:

אִם רָגִיל בְּשֵׁנַת צָהֳרַיִם בְּחֹל — אַל יְבַטְּלֶנָּה בְּשַׁבָּת, כִּי עֹנֶג הוּא לוֹ:

וְאַחַר הַשֵּׁנָה צָרִיךְ לִקְבּוֹעַ מִדְרָשׁ לִלְמוֹד תּוֹרָה לָרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת שַׁבָּת "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים לָמָּה נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ "וַיַּקְהֵל" שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "רֵד וַעֲשֵׂה לִי קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ לְהַקְהֵל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת לְהִכָּנֵס בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לִלְמוֹד בָּהֶם תּוֹרָה לָרַבִּים", עַל כֵּן צָרִיךְ לִקְבּוֹעַ מִדְרָשׁ לְהוֹדִיעַ לָעָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְלִדְרוֹשׁ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה לְהַכְנִיס יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבָבָם, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים עַכְשָׁו:

וְאָסוּר לִקְבּוֹעַ סְעֻדָּה בְּעֵת הַמִּדְרָשׁ, אֶלָּא יַקְדִּימֶנָּה אוֹ יְאַחֲרֶנָּה, שֶׁצְּרִיכִים הַכֹּל לָבֹא לִשְׁמוֹעַ הַדְּרָשָׁה, אוֹ לִלְמוֹד בְּעַצְמָם כְּשֶׁאֵין שָׁם דּוֹרֵשׁ כָּרָאוּי.

וְהַדּוֹרֵשׁ לָעָם חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וּלְהַכְנִיס בִּלְבָבָם יִרְאַת שָׁמַיִם וְנִתְאַחֵר לָבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ — לֹא יַנִּיחַ הַדְּרָשָׁה בִּשְׁבִיל סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, לְפִי שֶׁלִּמּוּד תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם לָרַבִּים קוֹדֵם לְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה:

לֹא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי לַעֲסוֹק בָּהֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל יְמוֹת הַחֹל הֵם טְרוּדִים בִּמְלַאכְתָּם, וְאֵין לָהֶם פְּנַאי לַעֲסוֹק בָּהּ בִּקְבִיעוּת, וּבְשַׁבָּת הֵם פְּנוּיִים מִמְּלָאכָה, וִיכוֹלִים לַעֲסוֹק בָּהּ כָּרָאוּי. לְפִיכָךְ, פּוֹעֲלִים וּבַעֲלֵי בָתִּים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ — לֹא יַמְשִׁיכוּ הַרְבֵּה בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּשַׁבָּת, וְדַי לָהֶם בְּעֹנֶג קְצָת, שֶׁצְּרִיכִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.

אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בִּקְבִיעוּת כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ — יַמְשִׁיכוּ קְצָת יוֹתֵר בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי הֵם מִתְעַנְּגִים בְּלִמּוּדָם כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם הֵם צְרִיכִים לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, וְאֵינָם רַשָּׁאִים לִמְשׁוֹךְ כָּל הַיּוֹם בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ":

לֹא יֹאמַר בְּשַׁבָּת לִבְנֵי בֵיתוֹ "נִישַׁן הַיּוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתֵּנוּ בָּעֶרֶב" (עַיֵּן סִמָּן ש״ז):