סימן רצ״א · ו' סעיפים
גישה ראשונה לסימן רצ״א: טקסט מלא של המחבר, ביאור הלכתי בעברית רהוטה, הסבר המושגים, דוגמאות מעשיות וסיכום.
נושא: סעודה שלישית של שבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ״א (ו' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 מבנה הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן רצ״א כולל ו' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו), המקודדים את ההלכות הנוגעות לסעודה שלישית של שבת.
סעיף א — זהירות יתרה במצוות סעודה שלישית
דין שלש סעודות. ובו ו סעיפים:
יהא זהיר מאוד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה ואם אי אפשר לו כלל לאכול אינו חייב לצער את עצמו והחכם עיניו בראשו שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית: הגה ומי שלא אכל בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת (הרא״ש פ' ע״פ):
- זהירות מירבית — הלשון "זהיר מאוד" נדירה בשולחן ערוך, ומעידה על חשיבותה המיוחדת של מצווה זו.
- כביצה כמינימום — שיעור של 56 גרם פת מספיק אף לשבע.
- שמירה על הגוף — אין חיוב לצער עצמו.
- אסטרטגיה מקדימה — לאכול פחות בבוקר כדי להשאיר תיאבון. "חכם עיניו בראשו" = חזון מקדים, תכנון.
- יהא זהיר מאוד לקיים סעודה שלישית — יהא זהיר מאוד.
- ואף אם הוא שבע — יכול לקיים אותה בכביצה.
- ואם אי אפשר לו כלל לאכול — אינו חייב לצער את עצמו.
- והחכם עיניו בראשו: שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר, כדי ליתן מקום לסעודה שלישית.
- הגהת הרמ״א: ומי שלא אכל בליל שבת — יאכל שלוש סעודות ביום השבת.
סעיף ב — זמן סעודה שלישית והסדר ביחס למנחה
זמנה משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית: הגה י״א דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת דאז חוזרים הנשמות לגיהנם וע״כ אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב אלא יאכל אותה קודם מנחה (תוס' והרא״ש ומרדכי פ' ע״פ) וי״א דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה (רמב״ם וטור והגהות מרדכי והגהות מיי' פ״ל ואגור) וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו מ״מ אין לשתות מים מן הנהרות אבל בבית שרי וכ״ש שאר משקין דשרי (הגהות מיי' פ״ל) וי״א דאין אסור אלא תוך י״ב חודש של אביו ואמו (אגודה ומרדכי פ' ע״פ) וי״א דאיסור זה של שתיית מים אינו רק בע״ש (תוס' והרא״ש ומרדכי בשם רבי משולם והגהות מיי'):
- תוספות/רא״ש: סעודה שלישית קודם מנחה (כדי שלא לשתות מים בין מנחה למעריב).
- רמב״ם/טור/רמ״א (= המנהג הרווח): מנחה תחילה, ואחר כך סעודה שלישית.
- זמנה משיגיע זמן המנחה — דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה.
- ואם עשאה קודם לכן — לא קיים מצוות סעודה שלישית.
- הגהת הרמ״א: יש אומרים דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת, ועל כן יאכל סעודה שלישית קודם מנחה; ויש אומרים דיותר טוב להתפלל מנחה תחילה.
סעיף ג — סעודת הבוקר שנמשכה עד זמן המנחה
אם נמשכה סעודת הבוקר עד שמגיע זמן המנחה יפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון ויטול ידיו ויברך ברכת המוציא ויסעוד ונכון הדבר שאם לא היה עושה כן מאחר שנמשכה סעודת הבוקר עד אותה שעה לא היה יכול לאכול אח״כ אלא אכילה גסה: הגה אבל מי שיודע שאפשר לאכול אחר שיתפלל מנחה עם הצבור לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה מיהו אם עשאה יצא:
- אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן המנחה: יפסיק הסעודה, ויברך ברכת המזון, וייטול ידיו ויברך המוציא ויסעד.
- ונכון הדבר: שאם לא היה עושה כן, מאחר שנמשכה סעודת הבוקר, לא היה יכול לאכול אחר כך אלא אכילה גסה.
- הגהת הרמ״א: אבל מי שיודע שאפשר לאכול אחר שיתפלל מנחה עם הציבור — לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה; מיהו אם עשאה — יצא.
סעיף ד — אין צריך קידוש, אבל לחם משנה
א״צ לקדש בסעודה שלישית אבל צריך לבצוע על שתי ככרות: הגה ואם סועד הרבה פעמים בשבת צריך לכל סעודה שתי ככרות (אבודרהם ומיי') ולפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מככר א' שלם [טור ומרדכי פ' כ״כ] ומזה פשט המנהג להקל לבצוע בסעודה שלישית רק בככר אחד שלם אבל יש להחמיר ליקח שנים:
- אין קידוש — אינו חובה (קידוש היום כבר נעשה בבוקר). יש שמקדשים על יין מנהג.
- לחם משנה — שתי כיכרות. מנהג הכיכר האחת מובא, והרמ״א מסיק ליקח שנים.
- לא בהכרח בשר/דגים — לרוב סעודה קלה.
- אין צריך לקדש בסעודה שלישית.
- אבל צריך לבצוע על שתי ככרות (לחם משנה).
- הגהת הרמ״א: ואם סועד הרבה פעמים בשבת — צריך לכל סעודה שתי ככרות; ולפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מככר אחד שלם. ומזה פשט המנהג להקל לבצוע בככר אחד — אבל יש להחמיר ליקח שניים.
סעיף ה — במה לקיים סעודה שלישית? פת, מזונות, מאכלים אחרים?
צריך לעשותה בפת ויש אומרים שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי באחד מחמשת מיני דגן וי״א שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים אבל לא בפירות וי״א דאפילו בפירות יכול לעשותה וסברא ראשונה עיקר שצריך לעשותה בפת אא״כ הוא שבע ביותר: הגה או במקום שאי אפשר לו לאכול פת כגון בערב פסח שחל להיות בשבת שאסור לו לאכול פת לאחר מנחה כדלקמן בהלכות פסח: [מהרי״ל הלכות פסח]:
- אידיאל: פת (לחם המוציא).
- בדיעבד אם שבע: מזונות (חמשת מיני דגן).
- בדיעבד יותר: בשר, דגים, מאכל עיקרי.
- בדיעבד הקיצוני: פירות.
- צריך לעשותה בפת.
- ויש אומרים: בכל מאכל העשוי באחד מחמשת מיני דגן. ויש אומרים: בדברים שמלפתים בהם את הפת — בשר ודגים — אבל לא בפירות. ויש אומרים: אפילו בפירות.
- וסברה ראשונה עיקר: שצריך לעשותה בפת — אלא אם כן הוא שבע ביותר.
- הגהת הרמ״א: או במקום שאי אפשר לו לאכול פת — כגון בערב פסח שחל להיות בשבת.
סעיף ו — נשים חייבות
נשים חייבות בסעודה שלישית:
- נשים חייבות בסעודה שלישית.
2. הרקע הכללי
במה עוסק הסימן?
הסימן מקודד את הסעודה השלישית של שבת — סעודה שלישית (גם "שָׁלֶשׁ סְעוּדוֹת" ביידיש או "רעוא דרעוין" "רצון הרצונות" בזוהר) — המתקיימת אחר הצהריים בין מנחה לסיום השבת.
- אין קידוש (כבר נעשה בבוקר)
- לחם משנה — שתי כיכרות (מנהג האחת מובא; והרמ״א מסיק ליקח שנים)
- מאכל: פת אידיאלית, ובאין פת — מזונות, בשר, דגים, או פירות
- זמן: משש וחצי (מנחה גדולה) עד סוף השבת
- שירים אופייניים: "ידיד נפש", "מזמור לדוד"
מקומו בהלכות שבת
- סימן רעא-רעג — סעודה א' (ליל שבת)
- סימן רפ״ט — סעודה ב' (שבת בבוקר)
- סימן ר״צ — מאה ברכות ובית מדרש (בין הסעודות)
- סימן רצ״א — סעודה ג' / סעודה שלישית (הסימן שלנו)
- סימן רצ״ב — מנחה של שבת
- סימן רצ״ג — ערבית של מוצאי שבת
3. המושגים ההלכתיים המרכזיים
4. סקירת ששת הסעיפים
| סעיף | נושא | הלכה |
|---|---|---|
| א | חשיבות | זהירות מירבית; כביצה מספיק אם שבע; אין חיוב לצער; לתכנן מן הבוקר |
| ב | זמן | משש וחצי (מנחה גדולה); קודם מנחה (ספרדים) או אחר מנחה (אשכנזים — המנהג הרווח) |
| ג | סעודת בוקר ממושכת | להפסיק עם ברכת המזון, נטילה, המוציא, סעודה חדשה |
| ד | לחם משנה | אין קידוש; שתי כיכרות (המחבר); ומנהג הכיכר האחת מובא, אבל הרמ״א מסיק ליקח שנים |
| ה | מאכלים | אידיאל פת; שבע ← מזונות, בשר, דגים; קיצוני ← פירות; ערב פסח-שבת: יוצא מן הכלל |
| ו | נשים | חייבות (אף הן היו באותו הנס) |
5. משנה ברורה — הסעיפים הראשונים
המשנה ברורה של הרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה 26 סעיפים על הסימן. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של המחבר:
לטקסט המלא של 26 הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רצ״א.
6. שיטת הרמ״א
במקום שהרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מבהיר בדרך כלל את הנוסחים האשכנזיים ביחס למחבר הספרדי. עיין היטב בטקסט העברי לעיל כדי לזהות את הקטעים הפתוחים בהגה.
- סעיף א: מי שלא אכל בליל שבת — עליו לעשות שלוש סעודות ביום.
- סעיף ב: הוספה ארוכה על סדר מנחה/סעודה שלישית; המנהג כיום: מנחה תחילה (רמב״ם/טור); וכן הבהרות על איסור שתיית מים בין מנחה למעריב.
- סעיף ג: מי שיודע שאפשר לאכול אחר מנחה — לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה.
- סעיף ד: לכתחילה שתי כיכרות שלמות; המנהג הקל לכיכר שלמה אחת.
- סעיף ה: ערב פסח-שבת — יוצא מן הכלל (ללא פת).
7. נפקא מינות מעשיות בימינו
| מצב | הלכה למעשה |
|---|---|
| שבע מאוד אחרי סעודת הבוקר | כביצה (כ-56 גרם) פת מספיקה. כמינימום. |
| אין תיאבון כלל | אין חיוב לצער. עושה סעודה סמלית (פירות, עוגה). |
| סעודת הבוקר נמשכת | משהגיעה מנחה גדולה, להפסיק: ברכת המזון ← נטילה ← המוציא ← פת חדשה. טכנית שתי סעודות. |
| סדר הקהילה: מנחה לפני סעודה שלישית | המנהג כיום (רמב״ם, טור, רמ״א). ספרדים עתיקים העדיפו סעודה לפני מנחה. |
| סעודה שלישית בחושך / סיום השבת | מותר להמשיך אף לאחר צאת הכוכבים; אבל להימנע משתיית מים אם מסורת אבל אישית. |
| ערב פסח שחל בשבת | אין פת (חמץ אסור אחר 11:00 בערב שבת). סעודה שלישית עם דגים/בשר/מצה עשירה. מקרה חריג. |
| כיכר שלמה אחת בלבד | מנהג (הקלה). לכתחילה שתיים. |
| אין פת זמינה | מזונות (עוגות) ← בשר/דגים ← פירות (לפי סדר עדיפות). |
| אישה לבדה | חייבת כמו האנשים. שלוש סעודות. |
| שירים מסורתיים | "ידיד נפש", "מזמור לדוד", "בני היכלא" (חסידים). שעת מתיקות גדולה. |
8. סיכום מעשי של הסימן
- זהירות מירבית — "זהיר מאוד". לתכנן מן הבוקר.
- זמן: משש וחצי (מנחה גדולה). לא קודם.
- סדר: המנהג כיום = מנחה ← סעודה שלישית ← מעריב.
- אין קידוש; לחם משנה — שתי כיכרות (הרמ״א מסיק ליקח שנים אף שהמנהג באחת).
- מאכלים: אידיאל פת; ובאין פת — מזונות, בשר, דגים, או פירות (לפי סדר יורד).
- נשים חייבות בשווה לאנשים.
9. שאלות הבנה
- מהו המקור התלמודי והכתוב לחובת שלוש סעודות?
- מהו הזמן המינימלי להתחיל סעודה שלישית? והמקסימלי?
- מה לעשות אם סעודת הבוקר נמשכת עד מנחה גדולה?
- האם צריך קידוש בסעודה שלישית? וכמה כיכרות שלמות?
- במה ניתן לעשות סעודה שלישית אם אין פת? סדר העדיפות?
- אם אני שבע מאוד, מהו המינימום? ואם איני יכול לאכול כלל?
- האם הנשים חייבות? מהו הטעם?
להעמיק יותר
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה והזכרה מהירה עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן רצ״א)