✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — לימוד יסוד

סימן רצ"ב · ב' סעיפים

מנחה של שבת — להכיר ולהבין
סימן רצ"ב
דִּין תְּפִלַּת מִנְחָה בְּשַׁבָּת
🌱 רמת מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן רצ"ב: טקסט מלא של המחבר, ביאור הלכתי בעברית רהוטה, הסבר המושגים, דוגמאות מעשיות וסיכום.

נושא: מנחה של שבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"ב (ב' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 מבנה הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — שני סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: מה נדון בסימן זה ומהי שאלת היסוד
3. המושגים ההלכתיים המרכזיים
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. משנה ברורה — הסעיפים הראשונים
6. שיטת הרמ"א — חילוקי המנהגים
7. נפקא מינות מעשיות בימינו
8. סיכום מעשי
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רצ"ב כולל ב' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו), המקודדים את ההלכות הנוגעות לתפילת מנחה של שבת.

סעיף א — קריאת התורה במנחה של שבת: ג' עולים, י' פסוקים מן הפרשה הבאה

דין תפלת מנחה בשבת. ובו ב סעיפים:
במנחה [אומרים אשרי ובא לציון ואני תפלתי וגו'] (טור) מוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים עשרה פסוקים מפרשה הבאה ואפי' חל יו"ט להיות בשבת קוראין בפרשה הבאה ולא בשל יום טוב:
ביאור: "במנחה [של שבת] (אומרים אשרי ובא לציון ואני תפלתי וגו') מוציאין ספר תורה וקוראים שלושה אנשים (כהן, לוי, ישראל) עשרה פסוקים מן הפרשה הבאה (של השבוע הבא). ואפילו אם חל יום טוב בשבת, קוראים בפרשה הבאה ולא בשל יום טוב."
מאפייני הקריאה במנחה של שבת:
  1. ג' עולים (כהן, לוי, ישראל) — כמו בשני וחמישי בבוקר.
  2. עשרה פסוקים לפחות בפרשת השבוע הבא.
  3. לא פרשת יום טוב אף אם חופפים — קריאת המנחה היא מיוחדת לשבת ומקדימה את פרשת השבוע.
  4. אשרי + ובא לציון + ואני תפלתי נאמרים לפני הקריאה.
ואני תפילתי: פסוק תהלים ס"ט:יד — "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן...". נאמר ספציפית במנחה של שבת כי זוהי "עת רצון" — שעת החסד הקבלית הגדולה ביותר של השבוע.

סעיף ב — צדקתך צדק ופרקי אבות לאחר מנחה

אומרים צדקתך ואם חל בו יום שאלו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים אין אומרים צדקתך: הגה ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב (טור זוהר תרומה ע' רע"ט) אבל אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף וכל מקום לפי מנהגו:
ביאור: "אומרים צדקתך צדק [= שלושה פסוקים: תהלים לו:ז, עא:יט, קיט:קמב]. ואם חל יום שאם היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים (למשל ערב יום טוב, ראש חודש וכו'), אין אומרים צדקתך צדק. רמ"א: ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב (טור, זוהר תרומה ע' רע"ט). אבל אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף — כל מקום לפי מנהגו."
צדקתך צדק: שלושה פסוקים קצרים המהווים מזמור אחד, נאמרים לאחר עמידת מנחה של שבת. תוכן: "צדקתך צדק לעולם, תורתך אמת". מייצג את צדקתך על הנשמות שההלכה החסידית קושרת לרגע זה (ראה סימן רצ"א על יציאת הנשמות מגן עדן).
פרקי אבות בקיץ — מנהג: מפסח עד ראש השנה, לומדים פרק לשבוע מפרקי אבות בין מנחה למעריב בשבת (6 פרקים + קניין תורה = 7 שבתות במחזור). בחורף: שיר המעלות (תהלים קכ-קלד, ט"ו שירי המעלות). מנהגים אלה עוקפים את איסור "קביעת מדרש" באותה שעה — שכן אין אלו שיעורים אלא קריאות.
טקסט מלא: שני הסעיפים הללו מהווים את כל קודיפיקציית המחבר לנושא זה. כל סעיף מבהיר מקרה, תנאי, או יוצא מן הכלל.

2. הרקע הכללי

במה עוסק הסימן?

הסימן מקודד את תפילת מנחה של שבת — התפילה השלישית של היום, על שתי ייחודיות ליטורגיות: (1) קריאת התורה (המקדימה את פרשת השבוע הבא) ו-(2) נוסח צדקתך צדק + מנהגי פרקי אבות / שיר המעלות.

ייחודיות מנחה של שבת: זוהי השעה הקבלית של "עת רצון" — מכאן הפסוק תהלים ס"ט:יד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן". לחסידים, זוהי שעת יציאת הנשמות מגן העדן והרעוא דרעוין לפי הזוהר (במקביל לסעודה שלישית הקשורה אליה).

מקומו בהלכות שבת

3. המושגים ההלכתיים המרכזיים

1. קריאה בתורה במנחה: קריאת התורה במנחה של שבת — ג' עולים, י' פסוקים מן הפרשה הבאה (הקדמת השבוע הבא).
2. ואני תפלתי (תהלים ס"ט:יד): פסוק ייחודי למנחה של שבת. "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן" — שעת חסד אלוקי.
3. צדקתך צדק: שלושה פסוקים (תהלים לו:ז, עא:יט, קיט:קמב) הנאמרים לאחר העמידה. מייצג את יציאת הצדיקים מן גן עדן, חזרת הנשמות לגיהנום.
4. פרקי אבות בקיץ: מנהג ללמוד פרק/שבת מפסח עד ראש השנה (6 + קניין תורה = 7 פרקים מחזוריים).
5. שיר המעלות בחורף: ט"ו מזמורי המעלות (תהלים קכ-קלד) הנאמרים בין מנחה למעריב.
6. לא לקבוע מדרש: איסור קבלי לארגן שיעור חדש בין מנחה למעריב (זוהר תרומה). אך לקרוא פרקי אבות / שיר המעלות — זוהי קריאה, לא "קביעת מדרש".

4. סקירת שני הסעיפים

סעיףנושאהלכה
אקריאת התורהג' עולים, י' פסוקים פרשה הבאה; אשרי + ובא לציון + ואני תפלתי; אף בשבת-יום טוב
בצדקתך + מנהגיםצדקתך צדק (אלא אם אין נפילת אפים בחול); פרקי אבות בקיץ / שיר המעלות בחורף

5. משנה ברורה — הסעיפים הראשונים

המשנה ברורה של הרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה ט' סעיפים על הסימן. הנה הראשונים — להבנה טובה יותר של המחבר:

משנה ברורה (א) — (א) אומרים אשרי ובא לציון וכו' - ומפסיקין בקדיש קודם ואני תפלתי. ואמירת ובא לציון במנחה הוא במקום סדר קדושה דחול ובשבת שמאריכין הרבה בשחרית ומוסף הניחוה עד מנחה [כל בו]:
משנה ברורה (ב) — (ב) ואני תפלתי - הוא על פי המדרש שאמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כעו"ג ששותין ומשתכרים ופוחזים ואנו לא כן אע"פ שאכלנו ושתינו ואני תפלתי וגו' אבל במנחה של יו"ט א"א אותו כיון דאין קורין בתורה שהוא עת רצון עי"ז ומיהו בשבת נהגו לאמרו אף במקום שאין ס"ת וכן אפילו ביחיד [אחרונים]:
משנה ברורה (ג) — (ג) ומוציאין וכו' - הוא מתקנת עזרא כדאיתא בגמרא:

לטקסט המלא של 9 הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רצ"ב.

6. שיטת הרמ"א

במקום שהרמ"א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מבהיר בדרך כלל את הנוסחים האשכנזיים ביחס למחבר הספרדי. עיין היטב בטקסט העברי לעיל כדי לזהות את הקטעים הפתוחים בהגה.

תוספת הרמ"א בסימן זה:

7. נפקא מינות מעשיות בימינו

מצבהלכה למעשה
תפילת מנחה של שבת בקהילהאשרי + ובא לציון + ואני תפלתי ← חצי קדיש ← הוצאת ספר תורה ← ג' עולים, י' פסוקים פרשה הבאה ← אשרי + יהללו ← הנחת ספר ← חצי קדיש ← עמידה ← צדקתך צדק ← קדיש
אין מניין במנחהאין קריאת התורה; אך ואני תפלתי נאמר ביחיד למרות זאת (מ"ב)
שבת-יום טובקריאת הפרשה הבאה (לא פרשת יום טוב); ראה סימן לאתי דופן
ערב פסח-שבת / תשעה באב שחל בשבתצדקתך צדק מושמט (מקרים שבהם נפילת אפים חסרה בחול — ראה סימן לרשימה)
פרקי אבות בקיץמשבת שאחר פסח עד שבת שלפני ראש השנה — פרק לשבוע; 6 + 1 (קניין תורה) = 7 מחזורים
שיר המעלות בחורףמשבת בראשית עד שבת הגדול — תהלים קכ-קלד (ט"ו מעלות)
בר מצווה במנחהאפשרי — הנער יכול לעלות לתורה; אך המנהג: בשבת בבוקר
שיעור רבני בין מנחה למעריבאסור לכתחילה (זוהר); אך לקרוא פרקי אבות/שיר המעלות זוהי קריאה ולא שיעור פורמלי — מותר
כלל מעשי: מנחה של שבת = תפילה קצרה אך עמוסה. השעה היחידה בשבוע שקוראים בתורה במנחה עם ג' עולים. זהו הציר הקבלי של היום — עת רצון.

8. סיכום מעשי של הסימן

ארבעת היסודות המרכזיים של סימן רצ"ב:
  1. קריאת התורה במנחה: ג' עולים, י' פסוקים, פרשה הבאה (הקדמה שבועית).
  2. אף בשבת-יום טוב: קוראים פרשת השבוע, לא של יום טוב.
  3. ואני תפלתי: פסוק ייחודי למנחה של שבת — עת רצון.
  4. צדקתך צדק + פרקי אבות/שיר המעלות: ליטורגיה מיוחדת של לאחר מנחה.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. כמה עולים וכמה פסוקים בקריאת מנחה של שבת? מאיזו פרשה?
  2. מדוע הפסוק ואני תפלתי ייחודי למנחה של שבת? מהו הביטוי המפתח?
  3. מה אומרים במנחה אם יום טוב חל בשבת — הפרשה הבאה או של יום טוב? מדוע?
  4. מהי צדקתך צדק ומתי אין אומרים אותה?
  5. מה אומרים בין מנחה למעריב בקיץ? בחורף? מדוע לא שיעור?
  6. מהי משמעות "עת רצון" למנחה של שבת?

להעמיק יותר

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן רצ״ג ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן רצ"ב · רמה 1 — לימוד יסוד
♥ תרומה לדעת
📖להצטרף לחברותא