מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי וכולל. ייחודיותו: שילוב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה, ופוסק בקפדנות תלמודית ייחודית.
עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ עבור סימן רצ״ב את הטקסט המלא של הרב, חידושיו, ודברי הרבי.
שלחן ערוך הרב — סימן רצ״ב
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן
סימן רצ״ב — דִּין תְּפִלַּת מִנְחָה בְּשַׁבָּת — וּבוֹ ז סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמובאת בספריא. 7 סעיפים + 0 ערכי קונטרס אחרון.
סעיף א דִּין תְּפִלַּת מִנְחָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ ז' סְעִיפִים: נוֹהֲגִין לוֹמַר אַחַר "אַשְׁרֵי" קֹדֶם תְּפִלַּת…
דִּין תְּפִלַּת מִנְחָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ ז' סְעִיפִים:
נוֹהֲגִין לוֹמַר אַחַר "אַשְׁרֵי" קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" וְכָל סֵדֶר קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם סֵדֶר קְדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר, אֶלָּא שֶׁבְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁמַּאֲרִיכִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמוּסָף — הִנִּיחוּהוּ עַד הַמִּנְחָה:
סעיף ב עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁיִּהְיוּ ג' אֲנָשִׁים קוֹרִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּכָל שַׁבָּת בְּמִנְחָה…
עֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁיִּהְיוּ ג' אֲנָשִׁים קוֹרִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּכָל שַׁבָּת בְּמִנְחָה עֲשָׂרָה פְּסוּקִים אוֹ יוֹתֵר מִפָּרָשַׁת שָׁבוּעַ הַבָּא, בִּשְׁבִיל יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת הַמִּתְעַסְּקִים בִּסְחוֹרָה כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ וְאֵינָם בָּאִים לִשְׁמוֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, לְפִיכָךְ תִּקֵּן בִּשְׁבִילָם קְרִיאָה יְתֵרָה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁהֵם פְּנוּיִים וְיָבֹאוּ לִשְׁמוֹעַ.
וַאֲפִלּוּ אִם חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרְאִים בְּפָרָשַׁת שָׁבוּעַ הַבָּא וְלֹא בְּפָרָשַׁת יוֹם טוֹב, שֶׁאֵין עִנְיָן לְיוֹם טוֹב כְּלָל לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּמִנְחָה, שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא שַׁבָּת אֵין קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּיוֹם טוֹב בְּמִנְחָה:
סעיף ג וְנוֹהֲגִין לוֹמַר קֹדֶם קְרִיאַת הַתּוֹרָה פָּסוּק "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְגוֹ'", עַל פִּי מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ…
וְנוֹהֲגִין לוֹמַר קֹדֶם קְרִיאַת הַתּוֹרָה פָּסוּק "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְגוֹ'", עַל פִּי מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ חֲכָמִים עַל פָּסוּק "יָשִׂיחוּ בִי יוֹשְׁבֵי שָׁעַר וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר", וְכָתוּב אַחֲרָיו "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְגוֹ'", אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין אֻמָּה זוֹ כִּשְׁאָר אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹתִים וּמִשְׁתַּכְּרִים הוֹלְכִין וּפוֹחֲזִין, וְאָנו לֹא כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתִינוּ "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְגוֹ'". וּלְכָךְ הִנְהִיגוּ לוֹמַר כֵּן קֹדֶם קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁקּוֹרִין בִּשְׁבִיל יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְיוֹצְרֵנוּ שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, שֶׁהֵם פּוֹחֲזִין כָּל הַיּוֹם, וְאָנוּ אַף הַיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שֶׁבָּנוּ מִתְאַסְּפִים לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה.
וּבְיוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּחוֹל אֵין נוֹהֲגִין לְאָמְרוֹ, הוֹאִיל וְאֵין קוֹרְאִין בּוֹ בַּתּוֹרָה בְּמִנְחָה. וּמִטַּעַם זֶה גַּם בְּשַׁבָּת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סֵפֶר תּוֹרָה אֵין צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ בְּשַׁבָּת לְאָמְרוֹ בְּכָל עִנְיָן:
סעיף ד אֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּמִנְחָה, שֶׁאֵין כַּאן בַּמֶּה לְהַפְסִיק בֵּין קַדִּישׁ…
אֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּמִנְחָה, שֶׁאֵין כַּאן בַּמֶּה לְהַפְסִיק בֵּין קַדִּישׁ זֶה לְקַדִּישׁ שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, שֶׁאַף שֶׁנּוֹהֲגִים לוֹמַר "יְהַלְלוּ", מִכָּל מָקוֹם פָּסוּק אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק, וְאָסוּר לוֹמַר ב' קַדֵּישִׁים זֶה אַחַר זֶה בְּלֹא הֶפְסֵק פְּסוּקִים בֵּינְתַיִם.
לְפִיכָךְ, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁאֵין שָׁם הֶפְסֵק בֵּין קַדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר "וּבָא לְצִיּוֹן" לְקַדִּישׁ שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה בְּלַחַשׁ — לֹא יֹאמְרוּ אֶלָּא קַדִּישׁ אֶחָד, שֶׁ"וַאֲנִי תְפִלָּתִי" אֵינוֹ אֶלָּא פָּסוּק אֶחָד וְאֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק. וְטוֹב שֶׁאָז לֹא יֹאמְרוּ כְּלָל "וַאֲנִי תְפִלָּתִי", אוֹ יֹאמְרוּהוּ קֹדֶם הַקַּדִּישׁ מִיָּד אַחַר סִיּוּם סֵדֶר קְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק כְּלָל בֵּין הַקַּדִּישׁ לִתְפִלָּה בְּלַחַשׁ אֲפִלּוּ בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין אָנוּ מַתְחִילִין תְּפִלָּה בְּלֹא קַדִּישׁ לְפָנֶיהָ, חוּץ מִתְּפִלַּת הַשַּׁחַר, מִפְּנֵי סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה:
סעיף ה נוֹהֲגִים לוֹמַר ג' פְּסוּקִים "צִדְקָתְךָ", וְהֵם כְּעֵין צִדּוּק הַדִּין עַל ג' צַדִּיקִים שֶׁנִּפְטְרוּ…
נוֹהֲגִים לוֹמַר ג' פְּסוּקִים "צִדְקָתְךָ", וְהֵם כְּעֵין צִדּוּק הַדִּין עַל ג' צַדִּיקִים שֶׁנִּפְטְרוּ בְּשָׁעָה זוֹ, יוֹסֵף, מֹשֶׁה וְדָוִד:
סעיף ו וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִקְבּוֹעַ מִדְרָשׁ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, כִּי חָכָם שֶׁמֵּת בֵּית מִדְרָשׁוֹ בָּטֵל,…
וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִקְבּוֹעַ מִדְרָשׁ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, כִּי חָכָם שֶׁמֵּת בֵּית מִדְרָשׁוֹ בָּטֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים בַּחֲבוּרָה. אֲבָל שְׁנַיִם שְׁנַיִם לוֹמְדִים בְּבָתֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן שד״מ. וְלָכֵן הַמִּנְהָג לִדְרוֹשׁ קֹדֶם מִנְחָה. וְאִם נִמְשְׁכָה הַדְּרָשָׁה עַד סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְקַיֵּם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית — אֲזַי לֹא יֹאמְרוּ פִּרְקֵי אָבוֹת אוֹ "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת":
סעיף ז אִם חָל בְּשַׁבָּת יוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ נְפִילַת אַפַּיִם בְּמִנְחָה אִם הָיָה חָל בְּחֹל, כְּגוֹן…
אִם חָל בְּשַׁבָּת יוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ נְפִילַת אַפַּיִם בְּמִנְחָה אִם הָיָה חָל בְּחֹל, כְּגוֹן חֲנֻכָּה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ — אֵין נוֹהֲגִין לוֹמַר "צִדְקָתְךָ"־"וְצִדְקָתְךָ"־"צִדְקָתְךָ" בְּמִנְחָה.
וְכֵן אִם רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְמָחָר — אֵין נוֹהֲגִין לוֹמַר "צִדְקָתְךָ"־ "וְצִדְקָתְךָ"־"צִדְקָתְךָ" בְּמִנְחָה, שֶׁהֲרֵי בְּחֹל גַּם כֵּן אֵין נוֹהֲגִין לוֹמַר נְפִילַת אַפַּיִם בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּמִנְחָה:
קונטרס אחרון — 0 ערכים (להרחבה)
קונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודיות המאפיינת את אדמו״ר הזקן בסימן רצ״ב.
חידוש א — "אתה אחד" כממד קוסמי (רצ״ב:ג-ה)
מנחה של שבת = אחדות אלוקית
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: "אתה אחד" במנחה של שבת מבטא את ממד האחדות של השבת (מעבר לויכולו — עדות, וישמח משה — שמחה).
נפקא מינא מעשית: כלי לחסיד: כוונה מיוחדת בברכה זו.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן רצ״ב
אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור). בשלב זה לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה — מוטב שלא להציג דבר מאשר הפניה לא מאומתת.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה המעשית של חב״ד
נקודות הנהגה הנובעות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רצ״ב, ברגישות חב"דית.
לחסיד חב״ד — סימן רצ״ב
- ① קודם מנחה: "אשרי" + "ובא לציון". מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ב:א-ב.
- ② עמידה מרכזית: "אתה אחד". מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ב:ג-ה.
- ③ קריאת התורה: תחילת הפרשה הבאה (ג' עולים). מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רצ״ב:ו-ז.
⚠ לכל שאלה ממשית: לפנות לרב שלך.