סימן רצ״ח · ט״ו סעיפים
גישה ראשונה לסימן רצ״ח: הטקסט העברי השלם של המחבר, ביאור צח, הסברים מסודרים על המושגים ההלכתיים, יישומים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: נר הבדלה (מוצאי שבת)
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ״ח (ט״ו סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 מבנה הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן רצ״ח כולל ט״ו סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לנר הבדלה (מוצאי שבת).
סעיף א — לברך "בורא מאורי האש" אם יש לו נר
דיני נר הבדלה. ובו טו סעיפים:
מברך על הנר בורא מאורי האש אם יש לו ואינו צריך לחזור אחריו וה״מ במוצאי שבת אבל במוצאי יוה״כ י״א שמחזר אחריו: הגה מי שאין לו כוס להבדיל כשרואה האש מברך עליו וכן הבשמים (טור):
- מברך על הנר בורא מאורי האש — אם יש לו, ואינו צריך לחזור אחריו.
- והני מילי במוצאי שבת; אבל במוצאי יום הכיפורים יש אומרים שמחזר אחריו.
- הגהת הרמ״א: מי שאין לו כוס להבדיל — כשרואה האש מברך.
סעיף ב — לכתחילה: אבוקה
מצוה מן המובחר לברך על אבוקה ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית: הגה ונר שיש לו שתי פתילות מקרי אבוקה. (אגודה):
- מצוה מן המובחר לברך על אבוקה.
- ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה — צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה, חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית.
- הגהת הרמ״א: ונר שיש לו שתי פתילות מקרי אבוקה.
סעיף ג — הסתכלות בכפות הידיים ובציפורניים
נוהגים להסתכל בכפות הידים ובצפרנים: הגה ויש לראות בצפרני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל ויש לכפוף האצבעות לתוך היד שאז רואה הצפרנים עם הכפות בבת אחת ולא יראה פני האצבעות שבפנים (זוהר פ' בראשית ובפ' ויקהל):
- "יאותו" (הנאה לאורו): צריך להיהנות באמת מהאור. הבחנה בין הכף (בהירה) לאחורי היד (כהה) = ראיה שנהנה.
- קבלה (זוהר): הציפורניים מסמלות את החומריות שבעולם — ההבדלה מאירה אותן.
- מעשה: אצבעות כפופות, כף לעבר עצמו, מסתכל בציפורני יד ימין כאשר אוחז את הכוס בשמאל.
- נוהגים להסתכל בכפות הידים ובצפרנים.
- הגהת הרמ״א: ויש לראות בצפרני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל.
- ויש לכפוף האצבעות לתוך היד — שאז רואה הצפרנים עם הכפות בבת אחת — ולא יראה פני האצבעות שבפנים.
סעיף ד — "יאותו לאורו": קרוב מספיק להבחין בין שתי מטבעות
אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת:
- אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו — עד שיאותו לאורו.
- והשיעור מפורש בסעיף: שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת.
סעיף ה — לא על אור שיצא ממלאכת עבירה
אין מברכין על הנר שלא שבת ממלאכת עבירה לאפוקי אור שהודלק לחיה ולחולה שכיון שלא הודלק לעבירה מברכין עליו אבל אם הדליקו עכו״ם בשבת כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר לא שבת ממלאכת עבירה מיקרי ואין מברכין על אור של ע״א (טור):
- אין מברכין על הנר שלא שבת ממלאכת עבירה — שלא שבת ממלאכת עבירה.
- לאפוקי אור שהודלק לחיה ולחולה — שכיון שלא הודלק לעבירה, מברכין עליו.
- אבל אם הדליקו עכו״ם בשבת: כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר — לא שבת ממלאכת עבירה.
סעיף ו — מקור השלהבת במוצאי שבת / יוה״כ
עכו״ם שהדליק במוצאי שבת מישראל או ישראל מעכו״ם מברכין עליו אבל עכו״ם שהדליק מעכו״ם אין מברכין עליו ובמוצאי יוה״כ אין מברכין על נר שהדליק ישראל מעכו״ם (ועיין לקמן סי' תרכ״ד סעיף ה'):
- מוצאי שבת: מברכים על כל שלהבת "טהורה" (שהודלקה כדין בשבת או במוצאי שבת).
- מוצאי יום הכיפורים: מחזרים אחר שלהבת "ששבתה ביוה״כ" — כלומר שהודלקה לפני יוה״כ ובערה במהלכו. שלהבת של נוכרי שהודלקה ביוה״כ = פסולה אפילו בהעברה.
- עכו״ם שהדליק במוצאי שבת מישראל, או ישראל מעכו״ם — מברכין עליו.
- אבל עכו״ם שהדליק מעכו״ם — אין מברכין עליו.
- ובמוצאי יום הכיפורים אין מברכין על נר שהדליק ישראל מעכו״ם.
סעיף ז — ראיית אור מחוץ לכרך
היה הולך חוץ לכרך וראה אור אם רובן עכו״ם אין מברכין עליו ואם רובן ישראל או אפילו מחצה על מחצה מברכין עליו:
- היה הולך חוץ לכרך וראה אור: אם רובן עכו״ם — אין מברכין עליו.
- ואם רובן ישראל, או אפילו מחצה על מחצה — מברכין עליו.
סעיף ח — אור היוצא מעצים ואבנים
אור היוצא מהעצים והאבנים מברכין עליו אבל במוצאי יוה״כ אין מברכין עליו:
- אור היוצא מהעצים והאבנים — מברכין עליו.
- אבל במוצאי יום הכיפורים — אין מברכין עליו.
סעיף ט — גחלים בוערות
גחלים הבוערות כל כך שאילו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק מברכין עליהם והוא שעשוים להאיר:
- גחלים הבוערות כל כך שאילו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק — מברכין עליהם.
- והוא שעשוים להאיר — והוא שעשוים להאיר.
סעיף י — כבשן הלבנים
אור של כבשן בתחילת שריפת הלבנים אין מברכין עליו שאז אינו עשוי להאיר ואחר שנשרפו אז עשוי להאיר מברכין עליו:
- אור של כבשן בתחילת שריפת הלבנים — אין מברכין עליו: שאז אינו עשוי להאיר.
- ואחר שנשרפו, אז עשוי להאיר — מברכין עליו.
סעיף יא — נר בית הכנסת
נר בית הכנסת אם יש שם אדם חשוב מברכין עליו ואם לאו אין מברכין עליו וי״א בהפך ואם יש שמש שאוכל שם מברכין עליו והוא שלא תהא לבנה זורחת שם:
- נר בית הכנסת: אם יש שם אדם חשוב — מברכין עליו; ואם לאו, אין מברכין עליו.
- וי״א בהפך — וי״א בהפך.
- ואם יש שמש שאוכל שם — מברכין עליו, והוא שלא תהא לבנה זורחת שם.
סעיף יב — נר של מתים
אין מברכין על נר של מתים שאינו עשוי להאיר הלכך מת שהיו מוליכין לפניו נר אילו הוציאוהו ביום והוציאוהו בלילה בנר אין מברכין עליו:
- אין מברכין על נר של מתים — שאינו עשוי להאיר.
- הלכך: מת שהיו מוליכין לפניו נר — אילו הוציאוהו ביום והוציאוהו בלילה בנר — אין מברכין עליו.
סעיף יג — סומא אינו מברך
סומא אינו מברך:
- סומא אינו מברך — סומא אינו מברך.
- שהברכה על ההנאה מן האור, ומי שאינו נהנה אינו מברך.
סעיף יד — בבית המדרש: אחד מברך לכולם
היו יושבים בבית המדרש והביאו להם אור אחד מברך לכולם:
- היו יושבים בבית המדרש והביאו להם אור: אחד מברך לכולם.
- ברכה אחת פוטרת את כל הציבור המסובין.
סעיף טו — ראיית השלהבת + הנאה ממנה
נר בתוך חיקו או בתוך פנס [פי' כלי שנותן הנר שלא תכבה] או בתוך אספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה:
- נר הבדלה חשמלי (LED): מחלוקת גדולה — רוב הפוסקים אומרים לא, כיוון ש"השלהבת" של LED אינה שלהבת אמיתית (אין שריפה). יש להעדיף נר אמת (שעווה/שמן).
- נר בתוך חיקו, או בתוך פנס, או בתוך אספקלריא: שני תנאים צריכים להצטרף.
- רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה — או משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת: אין מברכין עליה.
- עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה — שניהם כאחד.
2. ההקשר הכללי
על מה עוסק סימן זה?
סימננו מקודד את היסוד השלישי של יבנ״ה: הנר. ט״ו סעיפים דחוסים להפליא המכסים: ברכת היסוד, אבוקה אידיאלית, מנהג ההסתכלות בציפורניים, ההוצאות (מלאכה, נוכרים, מתים), מקרי גבול (שפשוף, כבשן, בית כנסת), והסומא.
מקומו בהלכות שבת
- סימן רצ״ו-רצ״ז — הבדלה (יין, בשמים)
- סימן רצ״ח — נר (סימננו)
- סימן רצ״ט — איסור אכילה/שתייה/מלאכה לפני הבדלה
- סימן ש' — מלוה מלכה (סעודת לוויה)
3. מושגי המפתח ההלכתיים
4. סקירה כללית של ט״ו הסעיפים
| סעיף | נושא | הלכה עיקרית |
|---|---|---|
| א | ברכת היסוד | מברך אם יש; מוצאי יוה״כ: לחזר בפועל |
| ב | אבוקה | לכתחילה; ב' פתילות = אבוקה (רמ״א) |
| ג | מעשה הכפות/ציפורניים | ציפורני יד ימין, כוס שמאל, אצבעות כפופות (זוהר) |
| ד | יאותו לאורו | הנאה ממשית (להבחין בין שתי מטבעות) |
| ה | אור ממלאכה | לא, חוץ מפיקוח נפש |
| ו | נוכרי/ישראל | העברה אישר; לא נוכרי מנוכרי |
| ז | אור מחוץ לכרך | רוב ישראל / מחצה ומחצה → כן |
| ח | שפשוף עצים/אבנים | כן בשבת; לא ביוה״כ |
| ט | גחלים בוערות | כן אם עשויות להאיר |
| י | כבשן לבנים | לא בתחילה; כן אחרי |
| יא | נר בית כנסת | אם הנאה ממשית (שמש אוכל) |
| יב | נר של מת | לא — אינו להאיר |
| יג | סומא | אין ברכה לעצמו |
| יד | בית המדרש | אחד מברך לכולם |
| טו | נר מוסתר/פנס | ראיית שלהבת + הנאה — שניהם |
5. משנה ברורה — ראשי הסעיפים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה ל״ט אותיות על סימן זה. הנה הראשונות — להבנת משמעות הסעיפים:
לטקסט המלא של ל״ט האותיות, ראה ספריא: משנה ברורה רצ״ח.
6. שיטת הרמ״א
במקום שהרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מציין בדרך כלל ניואנסים אשכנזיים לעומת המחבר הספרדי. עיין בעיון בטקסט העברי לעיל לזיהוי הקטעים הפותחים בהגה.
- סעיף א: מי שאין לו כוס — רואה את האש, מברך עליה לבדו, וגם על הבשמים.
- סעיף ב: נר בעל שתי פתילות = אבוקה.
- סעיף ג: ציפורני יד ימין, כוס יד שמאל, אצבעות כפופות — זוהר.
7. יישומים מעשיים בני זמננו
| מצב | הלכה מעשית |
|---|---|
| נר הבדלה רגיל | אבוקה מקולעת 2-4 פתילות (נפוצה מאוד). מברך "בורא מאורי האש". |
| אין אבוקה, רק נר רגיל | להדליק שני נרות רגילים זה בצד זה (= שווה ערך לאבוקה). |
| נר LED / חשמלי | רוב הפוסקים: לא. אין שריפה = אין "אש" אמיתית. להעדיף נר אמת. |
| מצית / גפרור | מותר (שלהבת אמת), אך אבוקה אידיאלית. מספיק בדיעבד. |
| אין נר כלל | לדלג על ברכה זו. אין חובת חיפוש (חוץ ממוצאי יוה״כ). |
| הצטננות / לא יכול לראות בבירור | אמת מידה: להבחין בין שתי מטבעות. אם כן, אישר; אם לא, לדלג. |
| סומא | אינו מברך לעצמו. יכול להוציא ילדים / עמי הארץ. |
| נר שכבר הודלק על ידי יהודי אחר | אישר. מברך עליו. זה אפילו יותר טוב (הודלק להאיר, לא במיוחד להבדלה). |
| בית כנסת עם אבוקה אמיתית | הש״ץ אחד מברך לכולם (סעיף יד). |
| מוצאי יום הכיפורים | לחזר בפועל אחר נר ש"שבת יוה״כ" (הודלק לפני וממשיך לבעור). |
8. סיכום מעשי של הסימן
- "בורא מאורי האש" — לשון רבים לגווני הצבעים של האש.
- אבוקה אידיאלית — נר מקולע; במקום זה שני נרות זה בצד זה.
- מנהג הכפות + ציפורניים — מסתכל בציפורני יד ימין, כוס ביד שמאל (זוהר).
- הנאה ממשית — יכולת להבחין בין שתי מטבעות (יאותו לאורו).
- שלהבת כשרה — לא ממלאכה, לא של עבודה זרה, לא של המת.
- להאיר — לא לבישול, סימן או טקס.
- סומא — אינו מברך לעצמו.
- מוצאי יוה״כ — לחזר בפועל אחר נר שבער ביוה״כ.
9. שאלות הבנה
- מדוע הברכה על הנר היא בלשון רבים ("מאורי")?
- מהי אבוקה וכיצד מרכיבים אותה אם אין?
- מהי משמעות מנהג ה"הסתכלות בציפורניים"?
- מהו "יאותו לאורו" ומהו המבחן המעשי שלו?
- אילו שלהבות פסולות? מדוע?
- מה ההבדל בין מוצאי שבת למוצאי יום הכיפורים לעניין הנר?
- האם נר LED יכול לשמש להבדלה? מדוע לא?
- האם הסומא יכול לברך? האם יכול להוציא אחרים?
להעמיק יותר
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות ראשונים, חקירות יסודיות וניואנסי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ושינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן רצ״ח)