סימן רצ״ח · ט״ו סעיפים

📑 מבנה הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רצ״ח כולל ט״ו סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לנר הבדלה (מוצאי שבת).

סעיף א — לברך "בורא מאורי האש" אם יש לו נר

דיני נר הבדלה. ובו טו סעיפים:
מברך על הנר בורא מאורי האש אם יש לו ואינו צריך לחזור אחריו וה״מ במוצאי שבת אבל במוצאי יוה״כ י״א שמחזר אחריו: הגה מי שאין לו כוס להבדיל כשרואה האש מברך עליו וכן הבשמים (טור):

סעיף ב — לכתחילה: אבוקה

מצוה מן המובחר לברך על אבוקה ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית: הגה ונר שיש לו שתי פתילות מקרי אבוקה. (אגודה):

סעיף ג — הסתכלות בכפות הידיים ובציפורניים

נוהגים להסתכל בכפות הידים ובצפרנים: הגה ויש לראות בצפרני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל ויש לכפוף האצבעות לתוך היד שאז רואה הצפרנים עם הכפות בבת אחת ולא יראה פני האצבעות שבפנים (זוהר פ' בראשית ובפ' ויקהל):

סעיף ד — "יאותו לאורו": קרוב מספיק להבחין בין שתי מטבעות

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת:

סעיף ה — לא על אור שיצא ממלאכת עבירה

אין מברכין על הנר שלא שבת ממלאכת עבירה לאפוקי אור שהודלק לחיה ולחולה שכיון שלא הודלק לעבירה מברכין עליו אבל אם הדליקו עכו״ם בשבת כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר לא שבת ממלאכת עבירה מיקרי ואין מברכין על אור של ע״א (טור):

סעיף ו — מקור השלהבת במוצאי שבת / יוה״כ

עכו״ם שהדליק במוצאי שבת מישראל או ישראל מעכו״ם מברכין עליו אבל עכו״ם שהדליק מעכו״ם אין מברכין עליו ובמוצאי יוה״כ אין מברכין על נר שהדליק ישראל מעכו״ם (ועיין לקמן סי' תרכ״ד סעיף ה'):

סעיף ז — ראיית אור מחוץ לכרך

היה הולך חוץ לכרך וראה אור אם רובן עכו״ם אין מברכין עליו ואם רובן ישראל או אפילו מחצה על מחצה מברכין עליו:

סעיף ח — אור היוצא מעצים ואבנים

אור היוצא מהעצים והאבנים מברכין עליו אבל במוצאי יוה״כ אין מברכין עליו:

סעיף ט — גחלים בוערות

גחלים הבוערות כל כך שאילו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק מברכין עליהם והוא שעשוים להאיר:

סעיף י — כבשן הלבנים

אור של כבשן בתחילת שריפת הלבנים אין מברכין עליו שאז אינו עשוי להאיר ואחר שנשרפו אז עשוי להאיר מברכין עליו:

סעיף יא — נר בית הכנסת

נר בית הכנסת אם יש שם אדם חשוב מברכין עליו ואם לאו אין מברכין עליו וי״א בהפך ואם יש שמש שאוכל שם מברכין עליו והוא שלא תהא לבנה זורחת שם:

סעיף יב — נר של מתים

אין מברכין על נר של מתים שאינו עשוי להאיר הלכך מת שהיו מוליכין לפניו נר אילו הוציאוהו ביום והוציאוהו בלילה בנר אין מברכין עליו:

סעיף יג — סומא אינו מברך

סומא אינו מברך:

סעיף יד — בבית המדרש: אחד מברך לכולם

היו יושבים בבית המדרש והביאו להם אור אחד מברך לכולם:

סעיף טו — ראיית השלהבת + הנאה ממנה

נר בתוך חיקו או בתוך פנס [פי' כלי שנותן הנר שלא תכבה] או בתוך אספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה:

2. ההקשר הכללי

על מה עוסק סימן זה?

סימננו מקודד את היסוד השלישי של יבנ״ה: הנר. ט״ו סעיפים דחוסים להפליא המכסים: ברכת היסוד, אבוקה אידיאלית, מנהג ההסתכלות בציפורניים, ההוצאות (מלאכה, נוכרים, מתים), מקרי גבול (שפשוף, כבשן, בית כנסת), והסומא.

מקומו בהלכות שבת

• סימן רצ״ו-רצ״ז — הבדלה (יין, בשמים)
• סימן רצ״ח — נר (סימננו)
• סימן רצ״ט — איסור אכילה/שתייה/מלאכה לפני הבדלה
• סימן ש' — מלוה מלכה (סעודת לוויה)

3. מושגי המפתח ההלכתיים

4. סקירה כללית של ט״ו הסעיפים

5. משנה ברורה — ראשי הסעיפים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה ל״ט אותיות על סימן זה. הנה הראשונות — להבנת משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של ל״ט האותיות, ראה ספריא: משנה ברורה רצ״ח.

6. שיטת הרמ״א

במקום שהרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מציין בדרך כלל ניואנסים אשכנזיים לעומת המחבר הספרדי. עיין בעיון בטקסט העברי לעיל לזיהוי הקטעים הפותחים בהגה.

7. יישומים מעשיים בני זמננו

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק יותר