סימן רצ"ט · י' סעיפים

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רצ"ט כולל י' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) שמקודדים את הדינים בעניין שלא לאכול / לשתות / לעשות מלאכה קודם הבדלה.

סעיף א — איסור אכילה/שתיה משתחשך עד הבדלה

שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י סעיפים:
אסור לאכול שום דבר או אפי' לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל אבל אם היה יושב ואוכל מבע"י וחשכה לו אין צריך להפסיק [אפילו משתייה ב"י] ואם היה יושב ושותה וחשכה לו צריך להפסיק ויש אומרים דהני מילי בספק חשיכה אבל בודאי חשיכה אפילו היה יושב ואוכל פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו: הגה והמנהג פשוט כסברא הראשונה:

סעיף ב — חזרה לשתיה אחר שאמרו "נבדיל"

היו שותים ואמרו בואו ונבדיל אם רצו לחזור ולשתות קודם הבדלה אינם צריכים לחזור ולברך ויש מי שחולק בדבר:

סעיף ג — אין צריך בורא פרי הגפן על כוס ההבדלה אם היה שותה

כשמפסיק להבדיל אינו צריך לברך בפה"ג על כוס של הבדלה וי"א שצריך:

סעיף ד — ברכת המזון + הבדלה: כוס אחת או שתי כוסות

כשהיה אוכל וחשכה שאמרנו שאינו צריך להפסיק גומר סעודתו ומברך בהמ"ז על הכוס ואח"כ מבדיל עליו ואם יש לו שני כוסות מברך בהמ"ז על אחד ומבדיל על אחר:

סעיף ה — אכל בשגגה לפני הבדלה

טעה ואכל קודם שהבדיל יכול להבדיל אח"כ:

סעיף ו — שכח לגמרי: עד ליל יום ג'

שכח ולא הבדיל במוצאי שבת מבדיל עד סוף יום ג' וי"א שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר ודוקא בפה"ג ומבדיל בין קודש לחול אבל על נר ובשמים אינו מברך אלא במוצאי שבת ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל: הגה והעיקר כסברא הראשונה ומי שמתענה ג' ימים וג' לילות ישמע הבדלה מאחרים ואם אין אחרים אצלו יכול להבדיל בשבת מבעוד יום ולשתות ולקבל אח"כ התענית עליו. [ת"ה סי' קנ"ט] עיין סי' תקנ"ג:

סעיף ז — הבדלה בסעודה: פוטרת יין שבתוך המזון

המבדיל על יין על שלחנו אפילו הבדיל קודם שנטל ידיו פוטר היין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו וי"א דלא פטור אלא א"כ נטל ידיו קודם שהבדיל: הגה ואם הבדיל תחלה צריך לברך אחריו ברכת מעין שלש: [תוספות ומרדכי פרק כיצד מברכין]:

סעיף ח — ברכה אחרונה כשהבדלה פוטרת יין הסעודה

כשפוטר יין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו גם א"צ לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד וסבור שיביאו לו יין יותר והבדיל על אותו כוס ואח"כ לא הביאו לו יותר ובירך בהמ"ז בלא כוס יש מי שאומר שצריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה:

סעיף ט — לא להביא לחם לשולחן קודם הבדלה

אם רוצה לסעוד תיכף להבדלה צריך ליזהר שלא יביא לחם לשלחן קודם הבדלה ואם הביא פורס עליו מפה ומכסנו לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להקדימו אם לא יכסנו:

סעיף י — איסור מלאכה קודם הבדלה

אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ואם הבדיל בתפלה מותר אע"פ שעדיין לא הבדיל על הכוס ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל בין [הקודש ובין החול] בלא ברכה ועושה מלאכה: הגה וכן נשים שאינם מבדילין בתפלה יש ללמדם שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה [כל בו] וי"א דכל זה במלאכה גמורה כגון כותב ואורג אבל הדלקת הנר בעלמא או הוצאה מרשות לרשות אין צריך לזה [רי"ו ני"ב תי"ט] ומזה נתפשט המנהג להקל שמדליקים נרות מיד שאמר הקהל ברכו אבל העיקר כסברא ראשונה וי"א לדלות מים בכל מוצאי שבת כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו [כל בו] ולא ראיתי למנהג זה וע"ל סי רס"ג מי שמוסיף מחול על הקודש אם מותר לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה:

2. ההקשר הכללי

על מה מדבר סימן זה?

הסימן שלנו מקודד את האיסורים שלפני הבדלה: אכילה, שתיה (חוץ ממים), מלאכה. בדגש מיוחד על חלונות הזמן (עד יום ג' ליין/המבדיל; רק מוצאי שבת לנר/בשמים) ועל מקרי דחק (נשים, מלאכה דחופה).

מקומו בהלכות שבת

• סימנים רצ"ו-רצ"ח — הבדלה (יין, בשמים, נר)
• סימן רצ"ט — איסורים שלפני הבדלה (הסימן שלנו)
• סימן ש' — מלוה מלכה (סעודת הלוויה)

3. מושגי היסוד ההלכתיים

4. מבט-על על י' הסעיפים

5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה מ' ערכים על סימן זה. הנה הראשונים — להבנת משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של מ' הערכים, ראו ב-Sefaria: משנה ברורה רצ"ט.

6. שיטת הרמ"א

במקומות שבהם הרמ"א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מציין את הניואנסים האשכנזיים מול המחבר הספרדי. בדוק היטב בטקסט העברי לעיל את המקטעים הפותחים בהגה.

7. יישומים מעשיים בני זמננו

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק יותר