✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — לימוד יסודי

סימן רצ"ט · י' סעיפים

שלא לאכול / לשתות / לעשות מלאכה קודם הבדלה — להכיר וללמוד
סימן רצ"ט
שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת וְלֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל
🌱 רמת מתחילים · לימוד יסודי
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסימן רצ"ט: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור פדגוגי של המושגים ההלכתיים, יישומים מעשיים בני זמננו, וסיכום.

נושא: שלא לאכול / לשתות / לעשות מלאכה קודם הבדלה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"ט (י' סעיפים)

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך — י' הסעיפים של המחבר
2. ההקשר הכללי: למה סימן זה, ומהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים בסימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים
6. שיטת הרמ"א — הבדלים בין אשכנז לספרד
7. יישומים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רצ"ט כולל י' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) שמקודדים את הדינים בעניין שלא לאכול / לשתות / לעשות מלאכה קודם הבדלה.

סעיף א — איסור אכילה/שתיה משתחשך עד הבדלה

שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י סעיפים:
אסור לאכול שום דבר או אפי' לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל אבל אם היה יושב ואוכל מבע"י וחשכה לו אין צריך להפסיק [אפילו משתייה ב"י] ואם היה יושב ושותה וחשכה לו צריך להפסיק ויש אומרים דהני מילי בספק חשיכה אבל בודאי חשיכה אפילו היה יושב ואוכל פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו: הגה והמנהג פשוט כסברא הראשונה:
ביאור: אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות יין או שאר משקין (חוץ ממים), משתחשך עד שיבדיל. אך אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו — אינו צריך להפסיק. ואם היה שותה וחשכה לו — צריך להפסיק. ויש אומרים שדבר זה דווקא בספק חשיכה, אבל בוודאי חשיכה — אפילו היה אוכל, פורס מפה על השולחן, מבדיל, וגומר סעודתו. הגה (רמ"א): המנהג פשוט כסברא הראשונה.
איסור חמור: משצאת הכוכבים (סוף שבת), אין לאכול שום מאכל ולא לשתות שום משקה — חוץ ממים — עד ההבדלה. ואם כבר היה באמצע סעודה לפני שחשכה, יכול להמשיך (אבל לא אם רק שתה — חילוק בין סעודת לחם לשתיה).

סעיף ב — חזרה לשתיה אחר שאמרו "נבדיל"

היו שותים ואמרו בואו ונבדיל אם רצו לחזור ולשתות קודם הבדלה אינם צריכים לחזור ולברך ויש מי שחולק בדבר:
ביאור: היו שותים ואמרו "בואו ונבדיל". אם רצו לחזור ולשתות קודם ההבדלה — אינם צריכים לחזור ולברך [בורא פרי הגפן]. ויש מי שחולק בדבר.
המשך הברכה: אמירת "נבדיל" אינה מפסיקה את חיוב השתיה (לשיטת המחבר). שתיה נוספת = המשך. אך אחרים סוברים שהפסק ("היסח הדעת") מחייב ברכה חדשה.

סעיף ג — אין צריך בורא פרי הגפן על כוס ההבדלה אם היה שותה

כשמפסיק להבדיל אינו צריך לברך בפה"ג על כוס של הבדלה וי"א שצריך:
ביאור: כאשר הוא מפסיק כדי להבדיל (כשהיה אוכל/שותה), אינו צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס ההבדלה. ויש אומרים שצריך.
יישום: בהקשר של סעיף א (הפסקה להבדלה), כוס ההבדלה כלולה בברכה שאמר בתחילת הסעודה. אין צורך לחזור ולברך.

סעיף ד — ברכת המזון + הבדלה: כוס אחת או שתי כוסות

כשהיה אוכל וחשכה שאמרנו שאינו צריך להפסיק גומר סעודתו ומברך בהמ"ז על הכוס ואח"כ מבדיל עליו ואם יש לו שני כוסות מברך בהמ"ז על אחד ומבדיל על אחר:
ביאור: אם היה אוכל וחשכה (במקרה שאין מפסיקין) — גומר סעודתו, מברך בהמ"ז על הכוס, ואחר כך מבדיל עליה (אותה כוס). ואם יש לו שתי כוסות, מברך בהמ"ז על אחת ומבדיל על השנייה [= עדיף].
כוס יחידה משותפת: בהמ"ז + הבדלה אפשר על אותה כוס. אך מצוה מן המובחר: שתי כוסות נפרדות לכל מצוה.

סעיף ה — אכל בשגגה לפני הבדלה

טעה ואכל קודם שהבדיל יכול להבדיל אח"כ:
ביאור: אם טעה ואכל קודם הבדלה, יכול להבדיל לאחר מכן.
בשורה טובה: אכילה בשגגה אינה פוסלת את ההבדלה. עושים אותה פשוט מאוחר יותר. העבירה היא נקודתית; החיוב נמשך.

סעיף ו — שכח לגמרי: עד ליל יום ג'

שכח ולא הבדיל במוצאי שבת מבדיל עד סוף יום ג' וי"א שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר ודוקא בפה"ג ומבדיל בין קודש לחול אבל על נר ובשמים אינו מברך אלא במוצאי שבת ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל: הגה והעיקר כסברא הראשונה ומי שמתענה ג' ימים וג' לילות ישמע הבדלה מאחרים ואם אין אחרים אצלו יכול להבדיל בשבת מבעוד יום ולשתות ולקבל אח"כ התענית עליו. [ת"ה סי' קנ"ט] עיין סי' תקנ"ג:
ביאור: אם שכח ולא הבדיל במוצאי שבת — יכול להבדיל עד סוף יום ג' [= ליל רביעי]. יש אומרים: רק ביום ראשון, ולא יותר. ודוקא בורא פרי הגפן + המבדיל בין קודש לחול; אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במוצאי שבת עצמו. ויש מי שאומר: הכלל "טעם מבדיל" חל רק כשהבדיל במוצאי שבת; אבל אם לא הבדיל בלילה וטעם — שוב אינו יכול להבדיל. הגה (רמ"א): העיקר כסברא הראשונה. ומי שמתענה ג' ימים וג' לילות — ישמע הבדלה מאחרים; ואם אין אחרים, יכול להבדיל בשבת מבעוד יום ולשתות, ואחר כך לקבל את התענית (עיין סימן תקנ"ג).
חלונות התשלומין:

סעיף ז — הבדלה בסעודה: פוטרת יין שבתוך המזון

המבדיל על יין על שלחנו אפילו הבדיל קודם שנטל ידיו פוטר היין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו וי"א דלא פטור אלא א"כ נטל ידיו קודם שהבדיל: הגה ואם הבדיל תחלה צריך לברך אחריו ברכת מעין שלש: [תוספות ומרדכי פרק כיצד מברכין]:
ביאור: מי שמבדיל על היין על שולחנו, אפילו הבדיל קודם נטילת ידיים — ההבדלה פוטרת את היין שבתוך הסעודה [מברכה נוספת]. ויש אומרים: רק אם נטל ידיים לפני ההבדלה. הגה (רמ"א): ואם הבדיל לפני [נטילה], צריך לברך אחריה ברכה אחרונה "על הגפן" (תוספות ומרדכי).
הבדלה על השולחן = שתי מצוות: ברכת בורא פרי הגפן על כוס ההבדלה מכסה את יין הסעודה שבא אחריה. אין צורך לחזור ולברך.

סעיף ח — ברכה אחרונה כשהבדלה פוטרת יין הסעודה

כשפוטר יין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו גם א"צ לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד וסבור שיביאו לו יין יותר והבדיל על אותו כוס ואח"כ לא הביאו לו יותר ובירך בהמ"ז בלא כוס יש מי שאומר שצריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה:
ביאור: כאשר פוטרים יין שבתוך הסעודה [על ידי ההבדלה — סעיף ז], אין צריך לברך ברכה אחרונה על כוס ההבדלה [ברכת המזון מכסה אותה]. אך אם אין לו אלא כוס אחת, וסבר שיביאו לו עוד יין, והבדיל על אותה כוס, ואחר כך לא הביאו לו עוד, ובירך ברכת המזון בלא כוס — יש מי שאומר שצריך לברך ברכה אחרונה "על הגפן" על כוס ההבדלה.
מקרה גבולי: ברכת המזון כוללת בדרך כלל את הברכה על הכוס. אך ברכת המזון בלא כוס = אין הכללה → ברכה אחרונה נפרדת.

סעיף ט — לא להביא לחם לשולחן קודם הבדלה

אם רוצה לסעוד תיכף להבדלה צריך ליזהר שלא יביא לחם לשלחן קודם הבדלה ואם הביא פורס עליו מפה ומכסנו לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להקדימו אם לא יכסנו:
ביאור: אם רוצה לסעוד מיד אחר ההבדלה, צריך להיזהר שלא יביא לחם לשולחן קודם ההבדלה. ואם [כבר] הביא [את הלחם], פורס עליו מפה ומכסה אותו, כי הלחם מוקדם בפסוק [של "ארץ חיטה..."] וצריך להקדימו אם לא יכסה אותו.
קדימות הלחם: לפי דברים ח':ח', הלחם (חיטה) קודם ליין ברשימת פירות ארץ ישראל. אם הלחם על השולחן, מבחינה הלכתית הוא "תובע" שיברכו עליו תחילה. כדי לשמור על קדימות יין ההבדלה: לכסות את הלחם (= "אינו שם").

סעיף י — איסור מלאכה קודם הבדלה

אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ואם הבדיל בתפלה מותר אע"פ שעדיין לא הבדיל על הכוס ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל בין [הקודש ובין החול] בלא ברכה ועושה מלאכה: הגה וכן נשים שאינם מבדילין בתפלה יש ללמדם שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה [כל בו] וי"א דכל זה במלאכה גמורה כגון כותב ואורג אבל הדלקת הנר בעלמא או הוצאה מרשות לרשות אין צריך לזה [רי"ו ני"ב תי"ט] ומזה נתפשט המנהג להקל שמדליקים נרות מיד שאמר הקהל ברכו אבל העיקר כסברא ראשונה וי"א לדלות מים בכל מוצאי שבת כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו [כל בו] ולא ראיתי למנהג זה וע"ל סי רס"ג מי שמוסיף מחול על הקודש אם מותר לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה:
ביאור: אסור לעשות מלאכה קודם הבדלה. ואם הבדיל בתפילה (אתה חוננתנו), מותר אף על פי שעדיין לא הבדיל על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה לפני שהבדיל בתפילה — אומר "המבדיל בין הקודש ובין החול" בלי ברכה, ויכול לעשות מלאכה. הגה (רמ"א): וכן נשים שאינן מבדילות בתפילה — יש ללמדן לומר "המבדיל בין קודש לחול" קודם עשיית מלאכה (כל בו). ויש אומרים שכל זה במלאכה גמורה (כותב, אורג); אבל הדלקת נר בעלמא או הוצאה מרשות לרשות אינן צריכות זאת (רי"ו) — ומזה נתפשט המנהג להקל ולהדליק נרות מיד שאמר הקהל "ברכו". אבל העיקר כסברא ראשונה. ויש אומרים לדלות מים בכל מוצאי שבת — כי בארה של מרים סובבת במוצאי שבת בכל הבארות, ומי שפוגע בה ושותה מתרפא מכל תחלואיו (כל בו); ולא ראיתי מנהג זה. עיין סימן רס"ג בעניין מי שמוסיף מחול על קודש — האם רשאי לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה.
שלוש רמות:
  1. אם הבדיל בתפילה (אתה חוננתנו) — מלאכה מותרת לפני הבדלה על הכוס.
  2. אם עדיין לא הבדיל בתפילה + צורך דחוף → אומר "המבדיל בין הקודש ובין החול" בלי ברכה, ועושה מלאכה.
  3. נשים (שאינן אומרות אתה חוננתנו) → ללמדן לומר "המבדיל בין קודש לחול" קודם כל מלאכה.
טקסט שלם: י' הסעיפים הללו מהווים את כל הקודיפיקציה של המחבר בנושא זה. כל אחד מפרט מקרה, תנאי, או יוצא מן הכלל.

2. ההקשר הכללי

על מה מדבר סימן זה?

הסימן שלנו מקודד את האיסורים שלפני הבדלה: אכילה, שתיה (חוץ ממים), מלאכה. בדגש מיוחד על חלונות הזמן (עד יום ג' ליין/המבדיל; רק מוצאי שבת לנר/בשמים) ועל מקרי דחק (נשים, מלאכה דחופה).

עיקרון מרכזי: מוצאי שבת נשאר "בין קודש לחול" עד ההבדלה. הערפול הזה מצריך כללים נוקשים שלא לחלל את הקדושה הנותרת.

מקומו בהלכות שבת

3. מושגי היסוד ההלכתיים

1. משתחשך: משצאת הכוכבים. לפני כן — מותר; לאחר מכן — איסורים חמורים.
2. פורס מפה: מעשה טקסי להפסיק את הסעודה, להבדיל על הכוס, ואחר כך להמשיך.
3. המבדיל בין הקודש ובין החול: נוסח מקוצר (בלי ברכה) — מאפשר מלאכה דחופה לפני ההבדלה האמיתית.
4. סוף יום ג': עד ליל רביעי אפשר עוד להבדיל (יין + המבדיל) אם שכח במוצאי שבת.
5. לחם וכוס: קדימות הלחם בדברים ח':ח' — לכסות את הלחם כדי לשמור על קדימות ההבדלה.
6. פוטר יין שבתוך המזון: הבדלה על השולחן פוטרת את היין של הסעודה (אין צורך לחזור ולברך).

4. מבט-על על י' הסעיפים

סעיףנושאהלכה
אאיסור אכילה/שתיהמשצאת הכוכבים עד הבדלה (מים מותרים)
בחזרה לשתיהמותר בלי לחזור ולברך (ספרד)
גבורא פרי הגפן על כוס הבדלהלא חובה אם כבר בירך לפני
דברכת המזון + הבדלהאותה כוס מותר; שתי כוסות מצוה מן המובחר
האכל בשגגהיכול להבדיל לאחר מכן
ושכח לגמרייין+המבדיל עד יום ג'; נר+בשמים רק מוצ"ש
זהבדלה פוטרת יין הסעודהאין צורך לחזור ולברך
חברכה אחרונהבדרך כלל ברכת המזון מכסה
טלחם על השולחןלכסות לפני הבדלה (קדימות הפסוק)
ימלאכה קודם הבדלהאסור; "המבדיל..." בלי ברכה לדחק

5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה מ' ערכים על סימן זה. הנה הראשונים — להבנת משמעות הסעיפים:

משנה ברורה (א) — (א) משתחשך - ואפילו בספק חשיכה ועיין לעיל בסימן רס"א במ"ב דנקטינן לספק חשיכה תיכף מששקעה החמה לענין הדלקת הנרות וכל מלאכה ומ"מ נ"ל דלענין אכילת סעודה שלישית אם לא אכל מקודם בודאי צריך לאכול אפילו אחר שקיעה ואפילו לשאר אכילה אם הוא תאב לאכול ולשתות ג"כ אין להחמיר עד חצי שעה שקודם צה"כ. כתב המ"א דמה שכתב המחבר משתחשך מיירי כשלא התפלל ערבית אבל אם התפלל ערבית אפילו אם התפלל מבע"י [דיש אופן שמותר וכבס…
משנה ברורה (ב) — (ב) יושב ואוכל - ואפילו רק התחלה בעלמא שבירך ברכת המוציא מבע"י ונשתהה לאכול עד שחשכה [אחרונים]:
משנה ברורה (ג) — (ג) מבעוד יום - דוקא בזה שהתחיל לאכול בהיתר אבל אם התחיל באיסור פוסק ומבדיל אך בלא"ה צריך לפסוק משום ק"ש של ערבית שהיא דאורייתא אם התחיל לאכול בתוך חצי שעה שקודם צה"כ וכדלעיל בסימן רל"ה ואין לסמוך על קריאת השמש לבהכ"נ [ואפילו במקום שדרך לקרות] אלא אם רגיל לילך לבהכ"נ במו"ש [מ"א וש"א]:

לטקסט המלא של מ' הערכים, ראו ב-Sefaria: משנה ברורה רצ"ט.

6. שיטת הרמ"א

במקומות שבהם הרמ"א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה, הוא מציין את הניואנסים האשכנזיים מול המחבר הספרדי. בדוק היטב בטקסט העברי לעיל את המקטעים הפותחים בהגה.

תוספות הרמ"א:

7. יישומים מעשיים בני זמננו

מצבהלכה למעשה
שתיית מים אחר צאה"כ, לפני הבדלהמותר (יוצא היחיד).
קפה / תה / מיץ לפני הבדלהאסור. מים בלבד.
סעודה שלישית שנמשכת אחר צאה"כלהמשיך (פורסים מפה, מבדילים, מסיימים); המנהג כסברא הראשונה.
הדלקת אור לפני הבדלהאם כבר אמר אתה חוננתנו: מותר. אחרת: לומר "המבדיל בין קודש לחול" בלי ברכה + מותר (רמ"א). המנהג מקל אחר "ברכו" של הציבור.
אישה בבית שצריכה להדליקלומר "המבדיל בין קודש לחול" קודם כל, ואז להדליק.
שכח לגמרי במוצ"שלעשות ביום א', ב', או ג' עם יין + המבדיל (לא נר ולא בשמים).
עבר ליל ד', לא הבדילאבד, אבל לפנות לרב (מקרה חריג).
אכל בשכחהלהבדיל מיד שנזכר (אפילו אחר הסעודה).
כלל מעשי: מוצאי שבת = זמן של ריסון. בלי קפה/עוגיות/סעודות ספונטניות. להבדיל מיד עם החזרה מבית הכנסת. ברגע שעשה כן, הכל מותר.

8. סיכום מעשי של הסימן

שש ההוראות המרכזיות של סימן רצ"ט:
  1. לא לאכול/לשתות (חוץ ממים) מצאה"כ עד הבדלה.
  2. סעודה שנמשכת אחר צאה"כ: המנהג הרווח — לסיים את הסעודה (סברא ראשונה).
  3. אין מלאכה לפני הבדלה — חוץ מאם אמר אתה חוננתנו, או בדחק עם "המבדיל בין קודש לחול".
  4. חלון תשלומין: עד יום ג' ליין+המבדיל; רק מוצ"ש לנר+בשמים.
  5. אכל בשגגה: להבדיל אחר כך — המצוה לא אבדה.
  6. הבדלה על השולחן פוטרת יין הסעודה — אין צורך לחזור ולברך.

9. שאלות הבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מה מותר לשתות בין צאה"כ להבדלה? מדוע חריג זה?
  2. אם סעודה שלישית נמשכת אחר צאה"כ, האם להפסיק או להמשיך?
  3. מדוע לכסות את הלחם על השולחן אם עוד לא הבדלת?
  4. עד מתי אפשר להשלים הבדלה (יין) אם שכח? והנר/בשמים?
  5. איזה נוסח מאפשר מלאכה לפני ההבדלה הרשמית?
  6. האם אתה חוננתנו של העמידה מספיק לעשיית מלאכה?
  7. אם אכלתי בשגגה בלי הבדלה, האם איבדתי את המצוה?

להעמיק יותר

אם תרצה להעמיק בסימן זה:
להמשך הלימוד — הסימן הבאסימן ש׳ ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן רצ"ט · רמה 1 — לימוד יסודי
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא