דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן שכ״ג

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת "מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה מַשְׁקֶה פְּלוֹנִי וְהַשְׁקֵנִי וַאֲשַׁלֵּם לְךָ אַחַר הַשַּׁבָּת", אֲפִלּוּ הַכְּלִי הוּא מְיֻחָד לְמִדָּה, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם קוֹנֶה קִנְיָן בְּשַׁבָּת. וְהָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לְהָקֵל בְּהַזְכָּרַת שֵׁם דָּמִים בְּדָבָר שֶׁמִּקָּחוֹ יָדוּעַ.

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ "מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה, וּלְמָחָר נִמְדּוֹד אוֹתוֹ" (שֶׁכֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו אֵין מִדָּתוֹ יָדוּעַ — אֵין זֶה כְּדֶרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר שֶׁבְּחֹל):

מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ "תֵּן לִי בֵּיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן", וְכֵן לוֹמַר לְחֶנְוָנִי "תֵּן לִי עֶשְׂרִים בֵּיצִים אוֹ חֲמִשִּׁים אֱגוֹזִים". אֲבָל אָסוּר לְהַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מִנְיָן.

הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן לִסְעֻדָּה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם דֶּרֶךְ מָבוֹי הַמְעֹרָב — לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה. אֶלָּא יְבִיאֵם אֶחָד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם שְׁנַיִם בְּיָדוֹ אוֹ עַל כְּתֵפוֹ, לְשַׁנּוֹת מִדֶּרֶךְ הַחֹל.

אֲבָל הַמֵּבִיא כַּדֵּי יַיִן מִזָּוִית לְזָוִית אוֹ מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתָהּ חָצֵר שֶׁאֵין רַבִּים מְצוּיִים שָׁם — יוֹתֵר טוֹב לַהֲבִיאָם בְּסַל וּבְקֻפָּה בְּבַת אַחַת.

מְדִיחִים כֵּלִים לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ עֲדַיִן סְעֻדָּה לֶאֱכוֹל בָּהֶם — מֻתָּר לַהֲדִיחָם. אֲבָל לְאַחַר סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אָסוּר לְהָדִיחַ כְּלֵי אֲכִילָה. אֲבָל כְּלֵי שְׁתִיָּה מֻתָּר לְהָדִיחַ כָּל הַיּוֹם.

מְדִיחִין עֲשָׂרָה כוֹסוֹת, שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ — בְּאֶחָד מֵהֶם שׁוֹתֶה:

מֻתָּר לְהַטְבִּיל כְּלִי חָדָשׁ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לְהַטְבִּילוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְאֵינוֹ חָשׁוּב כִּמְתַקֵּן כְּלִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן חָשׁוּב כִּמְתַקֵּן וְאָסוּר. וִירֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם, וְיִתֵּן הַכְּלִי לְנָכְרִי בְּמַתָּנָה וְיַחֲזוֹר וְיִשְׁאָלֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם הוּא כְּלִי שֶׁרָאוּי לְמַלֹּאת בּוֹ מַיִם — יְמַלְּאֶנּוּ מַיִם מִן הַמִּקְוֶה.

כּוֹס שֶׁשָּׁתָה בוֹ נָכְרִי יַיִן — מֻתָּר לַהֲדִיחוֹ לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, וְאֵינוֹ חָשׁוּב כִּמְתַקֵּן כְּלִי לְדִבְרֵי הַכֹּל.

אִסּוּר שֶׁמֻּתָּר לְבַטְּלוֹ בְּהֶתֵּר — אָסוּר לְבַטְּלוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין לְךָ תִּקּוּן גָּדוֹל מִזֶּה. אֲבָל מֻתָּר לְשַׁעֵר שִׁשִּׁים.

מֻתָּר לְשַׁפְשֵׁף הַכֵּלִים בְּכָל דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל כְּדֵי לְצַחְצְחָם לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, חוּץ מִכְּלֵי כֶסֶף בְּגַרְתְּקוֹן, שֶׁהוּא שִׁמְרֵי יַיִן שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ וְנִתְקַשּׁוּ — מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְגָרֵר אֶת הַכֶּסֶף וּמְמַחֲקוֹ.

אֵין חוֹפְפִין כֵּלִים בְּמֶלַח, לְפִי שֶׁהַמֶּלַח נִמְחֶה כְּשֶׁחוֹפֵף בְּחָזְקָה.