Orach Chaim שכ"ה · Level 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

Daas HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman שכ"ה

The shitah of the Alter Rebbe on the 22 seifim codifying spontaneous melachah by a non-Jew for a Jew on Shabbos — when may one benefit, distinctions, and modern application (non-Jewish employee of a company).

Why a dedicated Level 4 for the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe is not a commentary on the Mechaber — it is a standalone and complete Shulchan Aruch, authored by the Alter Rebbe. Its singularity: it combines halachah + טעמי המצוות + inner dimension in one work, and rules with unique Talmudic rigor.

For Chabad, the Alter Rebbe is the final posek. This page gathers, for siman שכ"ה, the full text of the Rebbe, his originality, and the divrei haRebbe that illuminate the topic.

→ Read the general preface on the shitah of the Alter Rebbe

1 · TEXT OF THE ALTER REBBE

שלחן ערוך הרב — סימן שכ"ה

The full text of the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב)

סימן שכ"ה — נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל — וּבוֹ כב סְעִיפִים
Source: Kehot edition, as reproduced on Sefaria. 22 seifim + 0 Kuntres Acharon entries.

סעיף א נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וּבוֹ כ"ב סְעִיפִים: מֻתָּר לְזַמֵּן נָכְרִי לְבֵיתוֹ לֶאֱכוֹל עִמּוֹ בְּשַׁבָּת,…

נָכְרִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל וּבוֹ כ"ב סְעִיפִים:
מֻתָּר לְזַמֵּן נָכְרִי לְבֵיתוֹ לֶאֱכוֹל עִמּוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי"ב, אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין לָחוּשׁ לָזֶה. וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לִתֵּן מְזוֹנוֹת לִפְנֵי נָכְרִי בִּלְבַדּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁמְּפַרְנְסִים עֲנִיֵּי נָכְרִים מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם — חָשׁוּב כִּמְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ:

Inviting a non-Jew to eat on Shabbos. One may invite a non-Jew to one's home to eat on Shabbos — unlike Yom Tov, where it is forbidden lest one prepare extra for him. On Shabbos, since cooking and baking are forbidden, there is no concern of preparing extra.

סעיף ב וּמֻתָּר לִתֵּן לְפָנָיו מְזוֹנוֹת בְּחָצֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיּוֹצִיאֵן לַחוּץ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְשׁוּת…

וּמֻתָּר לִתֵּן לְפָנָיו מְזוֹנוֹת בְּחָצֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיּוֹצִיאֵן לַחוּץ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְשׁוּת לְאָכְלָן שָׁם אִם יִרְצֶה. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִתֵּן הוּא לְיָדוֹ מַמָּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הוּא הָעֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא הַנָּכְרִי יִטּוֹל מִיָּדוֹ, שֶׁאָז הַנָּכְרִי הוּא הָעוֹשֶׂה הָעֲקִירָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר אִם מַנִּיחַ עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן וְהַנָּכְרִי נוֹטֵל מִשָּׁם.
אֲבָל אִם אֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְאָכְלָן שָׁם, אוֹ שֶׁהֵם מְזוֹנוֹת מְרֻבִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָכְלָן שָׁם וְנִכָּר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצִיאֵן לַחוּץ, וְכֵן אִם הַנָּכְרִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים שֶׁיָּדוּעַ וְנִכָּר הוּא שֶׁיּוֹצִיא — אָסוּר לִתֵּן לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא. וְאַף שֶׁמּוֹצִיא לַהֲנָאָתוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁהוּא מוֹצִיא נוֹתְנוֹ לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל מִשֶּׁלּוֹ — אָסוּר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ז:

Placing food for a non-Jew in the courtyard. One may place food before a non-Jew in the courtyard even knowing he will carry it out — provided he has permission to eat it there. Don't put it directly in his hand; place it before him. The definition is precise even with a talmid chacham.

סעיף ג וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בִּפְנִים, לֹא הִתִּירוּ לִתֵּן לְפָנָיו אֶלָּא מְזוֹנוֹת, שֶׁיִּתָּכֵן לְאָכְלָם בֶּחָצֵר, אֲבָל לֹא שְׁאָר…

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בִּפְנִים, לֹא הִתִּירוּ לִתֵּן לְפָנָיו אֶלָּא מְזוֹנוֹת, שֶׁיִּתָּכֵן לְאָכְלָם בֶּחָצֵר, אֲבָל לֹא שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹצִיאָן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּחֲפָצִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל חֲפָצִים שֶׁל נָכְרִי מֻתָּר לִתְּנָם לוֹ, שֶׁאַף שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְהַחֵפֶץ אֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ: "עֲשֵׂה מְלַאכְתְּךָ בַּחֲפָצִים שֶׁלְּךָ" — מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַנָּכְרִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים — אָסוּר לִתֵּן לְפָנָיו אֲפִלּוּ חֲפָצִים שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ סָבוּר שֶׁהוּא חֵפֶץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנּוֹתֵן לְפָנָיו בֶּחָצֵר, שֶׁאֵין שָׁם רוֹאִים, וְהָרוֹאֶה אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ הוּא סָבוּר שֶׁמּוֹצִיא חֵפֶץ שֶׁלּוֹ וְלֹא שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל.
(וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הָאֱמֶת הוּא שֶׁהוּא חֵפֶץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר, שֶׁמָּא יִוָּדַע הָאֱמֶת לְהָרוֹאִים וְיַחְשְׁדוּהוּ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ כְּדֵי לְהוֹצִיאוֹ בִּשְׁבִילוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחֵפֶץ שֶׁל נָכְרִי, אִם יִוָּדַע הָאֳמֶת לָרוֹאִים אֵין כָּאן חֲשָׁד כְּלָל):

House — do not pass objects. Even when the non-Jew stands inside, one may place before him only food that can be eaten in the courtyard, but not other objects normally taken out — since it appears as giving him a gift so he will carry out (indirect amirah le-akum).

סעיף ד וַאֲפִלּוּ הוּא חֵפֶץ שֶׁל נָכְרִי אֶלָּא שֶׁהוּא מְמֻשְׁכָּן לְיִשְׂרָאֵל — דִּינוֹ כְּחֵפֶץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ…

וַאֲפִלּוּ הוּא חֵפֶץ שֶׁל נָכְרִי אֶלָּא שֶׁהוּא מְמֻשְׁכָּן לְיִשְׂרָאֵל — דִּינוֹ כְּחֵפֶץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פְּדָאוֹ הַנָּכְרִי (כֵּן מַשְׁמָע בְּסִימָן רנ"ב גַּבֵּי מְכִירָה) מִבְּעוֹד יוֹם. וַאֲפִלּוּ אִם יִחֵד מָקוֹם לְהַנָּכְרִי מִבְּעוֹד יוֹם בְּתוֹךְ רְשׁוּתוֹ לְהַנִּיחַ שָׁם מַשְׁכּוֹנוֹ עַד לְמָחָר שֶׁיָּבֹא וְיִטְּלֶנּוּ מִשָּׁם — אָסוּר לְהַנִּיחוֹ לִטְּלוֹ בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.
אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהַנָּכְרִי הוּא אַלָּם, שֶׁאָז יֵשׁ לְהָקֵל אֲפִלּוּ לֹא יִחֵד לוֹ מָקוֹם. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁחָלָה וְשָׁלַח אַחַר מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל — מֻתָּר לָתֵת לוֹ אוֹ אֲפִלּו לִשְׁלוֹחַ לוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי. וְהוּא הַדִּין לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן לְהוֹצִיא חָמֵץ מִבֵּיתוֹ בַּפֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ד, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁלִיחוּת עַל יְדֵי נָכְרִי הוּא שְׁבוּת, וְעַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ה, הוּא שְׁבוּת דִּשְׁבוּת, וְהִתִּירוּהוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ז. וְהוּא הַדִּין מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלום, וְהוּא הַדִּין בְּנָכְרִי אַלָּם.
וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתֵּן לְיַד הַנָּכְרִי מַמָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר בְּלֹא זֶה. וַאֲפִלּוּ בַּחֲפָצִים שֶׁל נָכְרִי צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה:

Collateral held by a Jew. Even an item belonging to a non-Jew but pledged to a Jew — has the status of a Jew's item, even if the non-Jew redeemed it mibe'od yom. All this is so as not to appear as commerce.

סעיף ה מֻתָּר לְהַחֲלִיף מַשְׁכּוֹן לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת אִם הוּא מַלְבּוּשׁ וְיוֹצִיאֶנּוּ הַנָּכְרִי דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, כִּי אֵין זֶה…

מֻתָּר לְהַחֲלִיף מַשְׁכּוֹן לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת אִם הוּא מַלְבּוּשׁ וְיוֹצִיאֶנּוּ הַנָּכְרִי דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, כִּי אֵין זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן. וְגַם בְּיִשְׂרָאֵל מֻתָּר בְּעִנְיָן זֶה, אִם הַיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְלָבְשׁוֹ בְּשַׁבָּת. וְאִם הַנָּכְרִי מֵבִיא הַמָּעוֹת וְנוֹטֵל הַמַּשְׁכּוֹן — מֻתָּר גַּם כֵּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב עִמּוֹ. וְטוֹב שֶׁהַנָּכְרִי יִקַּח הַמַּשְׁכּוֹן בְּעַצְמוֹ וְלֹא יִגַּע בּוֹ הַיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן. וְאִם הֵבִיא לוֹ מַשְׁכּוֹן אַחֵר — לֹא יִגַּע גַּם בּוֹ:

Exchanging a non-Jew's pledge in clothing. One may exchange a pledge for a non-Jew on Shabbos if it is clothing and the non-Jew will wear it out — since this is not real commerce. The same applies between Jews.

סעיף ו בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל פַּת שֶׁל פַּלְטֵר נָכְרִי — יֵשׁ מַתִּירִין לִקַּח מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ פַּת…

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכוֹל פַּת שֶׁל פַּלְטֵר נָכְרִי — יֵשׁ מַתִּירִין לִקַּח מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ פַּת שֶׁנֶּאֱפֵית הַיּוֹם, אִם הִיא עִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, שֶׁאָז מִן הַסְּתָם הִיא נֶאֱפֵית בִּשְׁבִיל הַנָּכְרִים וְלֹא בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן אֵין לֶאֱסוֹר אוֹתָהּ מִדִּין נָכְרִי הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְגַם אֵין לֶאֱסוֹר אוֹתָהּ מִדִּין מֻקְצֶה, אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה קֶמַח אוֹ עִסָּה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁהֵן מֻקְצִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ח — אֵין אוֹמְרִים בָּהּ "מִתּוֹךְ שֶׁהֻקְצֵית בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הֻקְצֵית לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ", לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים כֵּן אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּתַּקֵּן וְנַעֲשָׂה רָאוּי מֵאֵלָיו מִשֶּׁחָשֵׁכָה, כְּגוֹן נֵר שֶׁכָּבָה מֵאֵלָיו מִשֶּׁחָשֵׁכָה, אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁגְּמָרוֹ בִּידֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּגְמַר תִּקּוּנוֹ בְּשַׁבָּת וְנַעֲשָׂה רָאוּי עַל יְדֵי אָדָם — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מֻקְצֶה כְּלָל, אֲפִלּוּ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעוֹדוֹ אֵינוֹ רָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַקְצֶה מִמֶּנּוּ דַּעְתּוֹ כְּלָל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת מִלֵּהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁבְּיָדוֹ הוּא לְתַקְּנוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ רָאוּי בּוֹ בַיּוֹם, כְּגוֹן הַקֶּמַח שֶׁבְּיַד נָכְרִי — אֵין לוֹ דִּין מֻקְצֶה כְּלָל בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁבְּיָדוֹ הוּא לֶאֱפוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ רָאוּי בּוֹ בַיּוֹם, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מוּכָן לְהַנָּכְרִי בְּעָלָיו — הֲרֵי זֶה מוּכָן לַכֹּל.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ כָּל דָּבָר שֶׁגְּמָרוֹ בִּידֵי אָדָם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁהַתְחָלַת מְלֶאכֶת תִּקּוּנוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ רָאוּי הָיְתָה קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְנִגְמְרָה בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁהִתְחִיל לַעֲשׂוֹת כְּלִי מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וּגְמָרוֹ בְּיוֹם טוֹב — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם נוֹלָד, הוֹאִיל וּגְמָרוֹ בִּידֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ב (וְכֵן פַּת שֶׁהִתְחִיל לֶאֱפוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁנְּתָנָהּ בַּתַּנּוּר מִבְּעוֹד יוֹם, אַף שֶׁבְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הָיְתָה רְאוּיָה — עֲדַיִן אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה). אֲבָל פַּת שֶׁהַתְחָלַת מְלֶאכֶת תִּקּוּנָהּ שֶׁעַל יְדֵי כָךְ נַעֲשֵׂית רָאוּי, דְּהַיְנוּ מְלֶאכֶת אֲפִיָּתָהּ, הָיְתָה בְּשַׁבָּת — יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, אִם הָיְתָה קֶמַח אוֹ עִסָּה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת. אֲבָל אִם הָיְתָה תְּבוּאָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְנִטְחֲנָה וְנֶאֱפֵית בְּשַׁבָּת — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, וְלֹא מִשּׁוּם נוֹלָד בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי"ז.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. אֶלָּא אִם כֵּן הוּא שְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן שֶׁדָּר בִּכְפָר יְחִידִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁאוֹל פַּת מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן סְעֻדַּת בְּרִית מִילָה, אוֹ לְצֹרֶךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא — אֲזַי יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל הַמַּתִּירִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, אָסוּר לִתֵּן מָעוֹת לְהַפַּלְטֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַפַּת בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז הוּא אוֹפֶה לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר לֶאֱכוֹל מֵהַפַּת עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

Pas palter on Shabbos. Where the minhag is to eat pas palter — some permit buying bread from him on Shabbos, even bread baked that day, if most of the town is non-Jewish (then presumably baked for himself). The long seif details all muktzeh and bishul akum parameters.

סעיף ז (וְכָל זֶה בְּפַת. אֲבָל נָכְרִי שֶׁבִּשֵּׁל לְעַצְמוֹ, מִדְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים — אֵין…

(וְכָל זֶה בְּפַת. אֲבָל נָכְרִי שֶׁבִּשֵּׁל לְעַצְמוֹ, מִדְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים — אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מֻקְצֶה לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֲפִלּוּ הֵן פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִים חַיִּין וְלֹא הָיוּ רְאוּיִים כְּלָל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים "מִתּוֹךְ שֶׁהֻקְצָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֻקְצָה לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ", אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁמַּקְצֶה אוֹתוֹ הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וּדְחָאוֹ בְּיָדַיִם, כְּגוֹן תְּבוּאָה שֶׁטְּחָנָהּ וַעֲשָׂאָהּ קֶמַח, אֲבָל לֹא בְּדָבָר שֶׁהוּא מֻקְצֶה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"י):

A non-Jew cooking for himself — no muktzeh. All this concerns bread. But food a non-Jew cooked for himself, of types without bishul akum concern — has no muktzeh status per all opinions, even fruits not eaten raw.

סעיף ח וְכָל זֶה בַּאֲפִיָּה (וּבִשּׁוּל) וְכַיּוֹצֵא בָהֶן מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתָלוּשׁ, חוּץ מִסְּחִיטַת פֵּרוֹת, שֶׁאִם סְחָטָן…

וְכָל זֶה בַּאֲפִיָּה (וּבִשּׁוּל) וְכַיּוֹצֵא בָהֶן מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתָלוּשׁ, חוּץ מִסְּחִיטַת פֵּרוֹת, שֶׁאִם סְחָטָן נָכְרִי אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ — אֲסוּרִים הַמַּשְׁקִים לְיִשְׂרָאֵל עַד לָעֶרֶב, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁהָיוּ אֲסוּרִים אִם הָיוּ זָבִים מֵאֲלֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"כ, לְפִי שֶׁגַּם אֵלּוּ הַמַּשְׁקִין הַבָּאִים לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי סְחִיטַת נָכְרִי הֵם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזְרוּ עַל מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ מֵאֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁגַּם אֵלּוּ בָּאִים לְהַיִּשְׂרָאֵל מִמֵּילָא כְּמוֹ הַזָּבִין מֵאֲלֵיהֶן.
וְכֵן נָכְרִי שֶׁלִּקֵּט פֵּרוֹת מֵהַמְחֻבָּר לְעַצְמוֹ, אֲפִלּוּ הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מֻקְצֶה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁמַע אֶת הַנָּכְרִי אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת "לְמָחָר אֶלְקוֹט פֵּרוֹת אֵלּוּ", וְהֵן פֵּרוֹת שֶׁנִּגְמַר בִּשּׁוּלָן, שֶׁהֲכָנָה מוֹעֶלֶת לָהֶן אֲפִלּוּ בִּמְחֻבָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שי"ח — אַף עַל פִּי כֵן אֲסוּרִים לְיִשְׂרָאֵל עַד לָעֶרֶב, לְפִי שֶׁהֵם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזְרוּ עַל פֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִים מֵאֲלֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"ב, שֶׁגַּם פֵּרוֹת אֵלּוּ בָּאִים לְהַיִּשְׂרָאֵל מִמֵּילָא כְּמוֹ הַנּוֹשְׁרִים מֵאֲלֵיהֶם.
וְלֹא פֵּרוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל מְחֻבָּר שֶׁנִּתְלַשׁ מֵאֵלָיו אוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם, הוּא בִּכְלַל גְּזֵרָה זוֹ. כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁלִּקֵּט עֲשָׂבִים מֵהַמְחֻבָּר, אֲפִלּוּ הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מֻקְצֶה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּהֵמוֹת שֶׁיְּכוֹלִים לִרְעוֹת שָׁם בַּעֲשָׂבִים אֵלּוּ וַהֲרֵי הֵם מוּכָנִים לוֹ — אַף עַל פִּי כֵן אֲסוּרִים מִשּׁוּם גְּזֵרַת פֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִים. וְלָכֵן אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵרוֹת הַנּוֹשְׁרִים. וְלָכֵן הֵם אֲסוּרִים גַּם כֵּן בְּטִלְטוּל, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לוֹ בּוֹ בַיּוֹם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, וַהֲרֵי הֵם מֻקְצִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִים יֵשׁ לָהֶם דִּין מֻקְצֶה מִטַּעַם זֶה.
וַאֲפִלּוּ עֵצִים שֶׁתְּלָשָׁן הַנָּכְרִי לְעַצְמוֹ אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ מֵאֲלֵיהֶן בְּיוֹם טוֹב הֵם בִּכְלַל גְּזֵרָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"ז.
וְכֵן נָכְרִי שֶׁצָּד דָּגִים אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף לְעַצְמוֹ — אֲסוּרִים לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקט"ו:

Squeezing fruits by a non-Jew. All this concerns baking, cooking, and other melachos done on detached items — except squeezing fruits. If a non-Jew squeezed even for himself — the liquids are forbidden to the Jew on Shabbos. The seif defines the principle.

סעיף ט אִם לִקֵּט אוֹ צָד אוֹ אָפָה וּבִשֵּׁל אוֹ שֶׁעָשָׂה אַחַת מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ…

אִם לִקֵּט אוֹ צָד אוֹ אָפָה וּבִשֵּׁל אוֹ שֶׁעָשָׂה אַחַת מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים — צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לַנָּכְרִי לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מוּכָן לוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד. וַאֲפִלּוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית הַמְּלָאכָה בִּשְׁבִילָם צְרִיכִים לְהַמְתִּין כֵּן, שֶׁכָּל שֶׁנַּעֲשֵׂית מְלֶאכֶת אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — הֶחֱמִירוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְחַלֵּק בֵּין מִי שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילוֹ לַאֲחֵרִים. אֲבָל אִם נַעֲשָׂה אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — מֻתָּר לַאֲחֵרִים מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְשִׁעוּר "בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ" — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקט"ו:

If a non-Jew did melachah for a Jew. If he picked, trapped, baked, cooked, or did any other melachah for a Jew (or for Jew and non-Jew together) — one waits motzaei Shabbos "bichdei she-ye'asu", a gezerah lest one ask him erev Shabbos to do it on Shabbos.

סעיף י סָפֵק אִם לִקְּטָן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלִּקְּטָן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְאֵין יָדוּעַ אִם נִלְקְטוּ הַיּוֹם…

סָפֵק אִם לִקְּטָן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלִּקְּטָן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְאֵין יָדוּעַ אִם נִלְקְטוּ הַיּוֹם אוֹ לָאו — אֲסוּרוֹת בּוֹ בַיּוֹם וְגַם לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין הוֹלְכִין בּוֹ לְהָקֵל, הוֹאִיל וְהוּא "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין". וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלָּעֶרֶב מֻתָּר מִיָּד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאִסּוּר זֶה אֵינוֹ אֶלָּא כְּעֵין קְנַס שֶׁלֹּא יָבֹא לוֹמַר לַנָּכְרִי לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּשַׁבָּת — לֹא הֶחֱמִירוּ בִּסְפֵקוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין. וְהָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.
וְאַף לְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה — לֹא הֵקֵלּוּ אֶלָּא בִּכְגוֹן שֶׁהַנָּכְרִי אָמַר לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת לִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת בְּשַׁבָּת, וְהָלַךְ לְבֵית הַנָּכְרִי וְנָתַן לוֹ, שֶׁאָז יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא לִקֵּט פֵּרוֹת אֵלּוּ בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה בְדַעְתּוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַל פֵּרוֹת אֵלּוּ לְלַקְּטָם לוֹ בְּשַׁבָּת, אוֹ שֶׁמָּא הָיָה בְדַעְתּוֹ לִלְקוֹט לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרִים, וּפֵרוֹת אֵלּוּ לִקְּטָם לְעַצְמוֹ אוֹ לְנָכְרִי אַחֵר וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ וּנְתָנָם לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁבָּא אֶצְלוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. אֲבָל נָכְרִי שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁהֵבִיא לִמְכּוֹר בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל — אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל שֶׁמָּא לִקְּטָן מִתְּחִלָּה לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לַהֲבִיאָן לְכָאן, אֶלָּא מִן הַסְּתָם לִקְּטָן מִתְּחִלָּה לְשֵׁם כָּךְ. וְכֵן אֵין לִתְלוֹת לְהָקֵל שֶׁמָּא לִקְּטָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְפִי שֶׁנָּכְרִי הַמֵּבִיא דוֹרוֹן אוֹ לִמְכּוֹר — מִן הַסְּתָם הוּא מִתְכַּוֵּן לְהָבִיא מִן הַמְשֻׁבָּח, וּמֵבִיא מֵאוֹתָן שֶׁלִּקֵּט הַיּוֹם. וְכֵן לְעִנְיַן צֵידָה בְּיוֹם טוֹב:

Safek if for the Jew. If it is uncertain whether the non-Jew picked for the Jew, or known he picked for the Jew but not whether today — forbidden during the day and bichdei she-ye'asu at night. The seif elaborates on all safek permutations.

סעיף יא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ צֵידָה וּמְחֻבָּר אֶלָּא שֶׁהוּבָא מִחוּץ לַתְּחוּם, אִם הֱבִיאוֹ הַנָּכְרִי לְעַצְמוֹ אוֹ…

דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ צֵידָה וּמְחֻבָּר אֶלָּא שֶׁהוּבָא מִחוּץ לַתְּחוּם, אִם הֱבִיאוֹ הַנָּכְרִי לְעַצְמוֹ אוֹ לְנָכְרִי אַחֵר — מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם. וְאִם הֱבִיאוֹ לְיִשְׂרָאֵל — אָסוּר בַּאֲכִילָה בּוֹ בַיּוֹם לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ וְלָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לַנָּכְרִי לְהָבִיא לוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם בְּשַׁבָּת כְּדֵי לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ בּוֹ בַיּוֹם אוֹ לָעֶרֶב מִיָּד. אֲבָל לַאֲחֵרִים מֻתָּר אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם, לְפִי שֶׁאִסּוּר הַתְּחוּמִין הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְלֹא הֶחֱמִירוּ כָּל כָּךְ בְּשֶׁל דִּבְרֵיהֶם לֶאֱסוֹר אַף לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ.
וְלָכֵן אַף מִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ מֻתָּר לוֹ לְטַלְטְלוֹ, כִּי אֵין לוֹ דִּין מֻקְצֶה, הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה לַאֲחֵרִים בּוֹ בַיּוֹם. רַק שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַלְטְלוֹ חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחוֹ הַנָּכְרִי, אִם הִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף לְדִירָה, כְּגוֹן בְּשָׂדֶה אוֹ בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם טִלְטְלוֹ אֶחָד שְׁתֵּי אַמּוֹת — לֹא יְטַלְטְלֶנּוּ הַשֵּׁנִי יוֹתֵר מִשְׁתֵּי אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ת"א בְּכָל דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוֹ נָכְרִי חוּץ לַתְּחוּם.
וְאִם הוּבְאָה בִּסְפִינָה מִחוּץ לַתְּחוּם — מֻתָּר בַּאֲכִילָה אַף לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ, אִם הָלְכָה הַסְּפִינָה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, שֶׁאֵין תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ת"ד. רַק שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַלְטְלוֹ חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בִּסְפִינָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְלֹא הָיָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מִשֶּׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא בּוֹ עַתָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם:

Brought from outside the techum. Something without tzeidah or mechubar concern but brought from outside the techum — if the non-Jew brought it for himself or another non-Jew, permitted to the Jew even that day. If brought for the Jew — forbidden to that Jew until motzaei Shabbos.

סעיף יב אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּא מִחוּץ לַתְּחוּם מֻתָּר לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הֵבִיאוּ…

אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּא מִחוּץ לַתְּחוּם מֻתָּר לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הֵבִיאוּ שְׁנֵי דְבָרִים לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם — אֲסוּרִים לְהַחֲלִיף זֶה עִם זֶה, שֶׁהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים נֶהֱנֶה הוּא בְּמַה שֶּׁהוּבָא לוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, שֶׁעַל יְדֵי כֵן נוֹתֵן חֲבֵרוֹ לוֹ אֶת חֲלִיפָיו:

Swap between non-recipients. Even though items brought from outside the techum are permitted to one not the intended recipient — if he brought two items for two people, they may not swap with each other, since each item is forbidden to its intended.

סעיף יג כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁשָּׁהָה הַמֵּבִיא בְּיוֹם…

כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁשָּׁהָה הַמֵּבִיא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן אִם הֵבִיא לוֹ מִמָּקוֹם רָחוֹק בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָכַב עַל סוּס וְלָכֵן מִהֵר הֲבָאָתוֹ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי הֲלִיכָה לְשָׁם בְּרֶגֶל, אֶלָּא דַּי שֶׁיַּמְתִּין שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לָחוּשׁ שֶׁמָּא לֹא רָכַב כָּל כָּךְ בִּמְרוּצָה אֶלָּא רָכַב הַרְבֵּה בְּלֵיל שַׁבָּת, כִּי מִן הַסְּתָם אֵין דֶּרֶךְ לִרְכּוֹב בַּלַּיְלָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵבִיא, אֲבָל אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, וְאֶפְשָׁר שֶׁהֱבִיאוֹ מִמָּקוֹם קָרוֹב — דַּי שֶׁיַּמְתִּין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי הֲבָאָה מִחוּץ לַתְּחוּם, חוּץ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לִשְׁהוֹת בִּלְקִיטָתוֹ אוֹ צֵידָתוֹ אִם הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ בִּמְחֻבָּר אוֹ מְחֻסַּר צֵידָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקט"ו.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי הֲבָאָה מִחוּץ לַתְּחוּם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי הֲבָאָה מִמָּקוֹם רָחוֹק יוֹתֵר — אֵין לֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת עוֹלֶה מִן הַחֶשְׁבּוֹן, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין שִׁעוּר זֶה לְמָחָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן. לְפִי שֶׁאֵין רְגִילוּת לְהָבִיא בַּלַּיְלָה מִמָּקוֹם רָחוֹק חוּץ לַתְּחוּם, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא מִפְּנֵי כָךְ יֹאמַר לְנָכְרִי לְהָבִיא לוֹ בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לוֹ בְּלֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר שֶׁיִּשְׁהֶה שִׁעוּר זֶה.
וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְעִנְיַן שַׁבָּת. אֲבָל לְעִנְיַן יוֹם טוֹב — יֵשׁ לְהָקֵל כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאַף לְעִנְיַן שַׁבָּת יֵשׁ לְהָקֵל לְצֹרֶךְ אוֹרְחִים אוֹ שְׁאָר סְעֻדַּת מִצְוָה.
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי הֲבָאָה מִתּוֹךְ הַתְּחוּם, כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁלִּקֵּט פֵּרוֹת אוֹ צָד דָּגִים בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי לְקִיטָה אוֹ צֵידָה וַהֲבָאָה מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁלִּקֵּט וְצָד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — הֲרֵי הַלַּיְלָה עוֹלֶה לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן לְדִבְרֵי הַכֹּל:

The shi'ur of "bichdei she-ye'asu". Where one must wait bichdei she-ye'asu, the wait is only the time the bringer actually took on Shabbos. If he brought it from far in three hours (by horse), no need to wait the time for walking — only three hours. The seif elaborates.

סעיף יד אִם הוּא סָפֵק אִם הוּבָא מִחוּץ לַתְּחוּם — אָסוּר לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת…

אִם הוּא סָפֵק אִם הוּבָא מִחוּץ לַתְּחוּם — אָסוּר לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי הֲבָאָה מִחוּץ לַתְּחוּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין".
וּלְהָאוֹמְרִים שֶׁבְּאִסּוּר כָּזֶה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּעֵין קְנַס שֶׁלֹּא יָבֹא לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת, לֹא הֶחֱמִירוּ בִּסְפֵקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה — אַף כָּאן מֻתָּר בַּאֲכִילָה אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם. וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁהָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

Safek techum. If it is uncertain whether brought from outside the techum — forbidden to the recipient until motzaei Shabbos bichdei havaah, since it is a davar she-yesh lo matirin. Lenient view in safek — relied upon be-she'as ha-dechak.

סעיף טו וְכָל זֶה בְּנָכְרִי שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר, אֲבָל נָכְרִי הַשָּׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר וּפֵרוֹת הַמְּצוּיִים עִמּוֹ…

וְכָל זֶה בְּנָכְרִי שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר, אֲבָל נָכְרִי הַשָּׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר וּפֵרוֹת הַמְּצוּיִים עִמּוֹ בָּעִיר — אֵין מַחֲזִיקִים מִסָּפֵק לוֹמַר שֶׁמָּא הֱבִיאָן מִחוּץ לַתְּחוּם, כִּי אַדְּרַבָּה אָנוּ אוֹמְרִים "כָּאן נִמְצְאוּ וְכָאן הָיוּ".
וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לְנָכְרִי שְׁנֵי בָתִּים, אֶחָד חוּץ לַתְּחוּם וְאֶחָד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — תּוֹלִין לְהָקֵל שֶׁהֵבִיא מִתּוֹךְ הַתְּחוּם, כִּי מִן הַסְּתָם אֵינוֹ מַנִּיחַ בַּיִת הַקָּרוֹב וְהוֹלֵךְ לְהָבִיא מִבַּיִת הָרָחוֹק.
אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים חוּץ לַתְּחוּם וְאֶחָד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — יֵשׁ לָחוּשׁ לְרֹב הַבָּתִּים שֶׁהֵם חוּץ לַתְּחוּם:

Non-Jew living in town. All this concerns a non-Jew not residing in the town. But a resident non-Jew with town-available produce — we do not assume from safek he brought from outside, and the food is permitted.

סעיף טז נָכְרִי שֶׁמִּלֵּא מַיִם לִבְהֶמְתּוֹ מִבּוֹר שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,…

נָכְרִי שֶׁמִּלֵּא מַיִם לִבְהֶמְתּוֹ מִבּוֹר שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִמְצָא שֶׁהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים — מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם בְּהֶמְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהַנָּכְרִי לֹא נִתְכַּוֵּן כְּלָל בִּשְׁבִילוֹ. וְהוּא שֶׁאֵין הַנָּכְרִי מַכִּירוֹ, אֲבָל אִם הוּא מַכִּירוֹ — אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה הַנָּכְרִי לִדְלוֹת גַּם בִּשְׁבִילוֹ אִם יַשְׁקֶה גַם הוּא מֵהֶם.
וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מַכִּירוֹ, אִם מִלֵּא לְצֹרֶךְ בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל — אָסוּר אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַיִם אֵלּוּ אֲפִלּוּ תַּשְׁמִישׁ אַחֵר, כְּגוֹן רְחִיצָה וַהֲדָחַת כֵּלִים, שֶׁכָּל שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה עַל יְדֵי נָכְרִי לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל — לֹא חִלְּקוּ חֲכָמִים בֵּין מִי שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילוֹ לַאֲחֵרִים.
אֲבָל אִם מִלֵּא מִבּוֹר הָעוֹמֵד בְּכַרְמְלִית, אוֹ שֶׁהֵבִיא מַיִם לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִן הַנָּהָר שֶׁהוּא כַּרְמְלִית — מֻתָּר לְאַחֵר שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁאִסּוּר הַכַּרְמְלִית אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ הָעוֹלָם הֶתֵּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה לוֹמַר לְנָכְרִי לְהָבִיא שֵׁכָר אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵם צֹרֶךְ הַשַּׁבָּת דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית. וְיֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ עֲלֵיהֶם זְכוּת לוֹמַר שֶׁצָּרְכֵי שַׁבָּת חֲשׁוּבִים הֵם כִּדְבַר מִצְוָה, שֶׁהִתִּירוּ בוֹ שְׁבוּת דִּשְׁבוּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ז. וּצְרִיכִים הֵם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן הַכְּלִי לְיַד הַנָּכְרִי, וְגַם שֶׁלֹּא לִקַּח מִיָּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, וְגַם שֶׁלֹּא לִתֵּן מָעוֹת לְנָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי"ז.
(וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין לְהָקֵל אֶלָּא בְּשֵׁכָר וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֵהַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים בְּשַׁבָּת צֹרֶךְ גָּמוּר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בִּלְעָדָם אֶלָּא בְּדֹחַק קְצָת. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ, כְּגוֹן פֵּרוֹת וּמִינֵי תַּבְשִׁילִים יְתֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם — אֵינָן נִקְרָאִים דְּבַר מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"א):

Water drawn by a non-Jew for his animal. A non-Jew who drew water for his animal from a pit 10 deep and 4 wide standing in reshus ha-rabbim (thus carrying from reshus ha-yachid to reshus ha-rabbim) — the Jew may water his own animal from it too, so long as he did not add for the Jew. The seif elaborates.

סעיף יז לִקֵּט נָכְרִי עֲשָׂבִים מֵהַמְחֻבָּר לְצֹרֶךְ בְּהֶמְתּוֹ — מַאֲכִיל אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל אֶת בְּהֶמְתּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד בְּפָנֶיהָ…

לִקֵּט נָכְרִי עֲשָׂבִים מֵהַמְחֻבָּר לְצֹרֶךְ בְּהֶמְתּוֹ — מַאֲכִיל אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל אֶת בְּהֶמְתּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד בְּפָנֶיהָ שֶׁלֹּא תוּכַל לִנְטוֹת אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"ד בְּכָל דָּבָר הָאָסוּר בְּטִלְטוּל, וְאַף עֲשָׂבִים אֵלּוּ אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וְהוּא שֶׁאֵין הַנָּכְרִי מַכִּירוֹ, אֲבָל אִם מַכִּירוֹ — אָסוּר לוֹ אֲפִלּוּ לַעֲמוֹד בְּפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל מֵהֶם בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה הַנָּכְרִי לִלְקוֹט בִּשְׁבִיל בְּהֶמְתּוֹ אִם יַאֲכִילֶנָּה מֵהֶם. אֲבָל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, כֵּיוָן שֶׁהַנָּכְרִי לִקֵּט לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וְאֵין אִסּוּרוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ:

Picking grasses from the ground. A non-Jew picked grasses from the ground for his animal — the Jew may feed his own animal from them, by standing in front of it so it can only turn that way (not actually feeding directly). One must be careful regarding muktzeh.

סעיף יח וְכֵן הַדִּין בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ בּוֹ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ אִם הוּא מַכִּירוֹ, כְּגוֹן נָכְרִי…

וְכֵן הַדִּין בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ בּוֹ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ אִם הוּא מַכִּירוֹ, כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁצָּלָה אוֹ בִּשֵּׁל לְעַצְמוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים, וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּדָבָר זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בּוֹ בִּשְׁבִיל שְׁנַיִם יוֹתֵר מִבִּשְׁבִיל אֶחָד.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין לָחוּשׁ בּוֹ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִדְלִיק נֵר לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁעָשָׂה כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ מֵהַסְּפִינָה, שֶׁבְּנֵר אֶחָד וְכֶבֶשׁ אֶחָד יַסְפִּיק לַכֹּל — אֲפִלּוּ מַכִּירוֹ מֻתָּר:

Concern of extra for the Jew. So too anything where there is concern he prepared extra for the Jew if he knows him — e.g. a non-Jew who roasted or cooked for himself foods without bishul akum issue — if he knows the Jew, concern of mosif bishvilo.

סעיף יט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, אִם אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁלְּצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹשֶׂה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ…

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, אִם אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁלְּצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹשֶׂה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן, אִם מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים שֶׁלְּצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁהִדְלִיק נֵר בַּבַּיִת שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל בּוֹ וְהָלַךְ לוֹ הַנָּכְרִי וְלֹא נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ כְּלוּם — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ:

Even unfamiliar — if he says so or his acts show. Even if not familiar with him — if he says explicitly he is doing it for a Jew, or even without saying so, if his acts demonstrate it is for a Jew — the same din.

סעיף כ אִם לִקֵּט נָכְרִי עֲשָׂבִים (לִבְהֶמְתּוֹ) וְהֶאֱכִיל (גַּם) לְבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְאַף…

אִם לִקֵּט נָכְרִי עֲשָׂבִים (לִבְהֶמְתּוֹ) וְהֶאֱכִיל (גַּם) לְבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַסְּתָם לִקֵּט גַּם לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל — אֵין אִסּוּר בְּלִקּוּט זֶה כְּלָל, כִּי כָּל נָכְרִי הָעוֹשֶׂה דָבָר מֵעַצְמוֹ בְּוַדַּאי מִתְכַּוֵּן הוּא לְטוֹבַת עַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יַפְסִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ב. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲשָׂבִים שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁל הַנָּכְרִי אוֹ שֶׁל הֶפְקֵר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
(וְגַם אֵין אִסּוּר בְּמַה שֶּׁמַּאֲכִיל לְבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל מֵעֲשָׂבִים שֶׁלִּקֵּט בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁאַף שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לֵהָנוֹת מִמַּה שֶּׁעָשָׂה הַנָּכְרִי בִּשְׁבִילוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְטוֹבַת עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם כָּאן אֵין גּוּפוֹ מַמָּשׁ נֶהֱנֶה מִזֶּה — לֹא גָזְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא אִם כֵּן הוּא עַצְמוֹ עוֹמֵד בְּפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל, אֲבָל לֹא עַל מַה שֶּׁהַנָּכְרִי מַאֲכִילָהּ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן בָּזֶה לְטוֹבַת עַצְמוֹ).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה כֵּן דֶּרֶךְ מִקְרֶה (שֶׁאֵין הַדָּבָר יָדוּעַ בְּבֵרוּר שֶׁלִּקֵּט גַּם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי שֶׁמָּא לִקְּטָן לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לִתֵּן לְבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל). אֲבָל אִם רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן — צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ (שֶׁכֵּיוָן שֶׁבְּוַדַּאי הוּא לִקְּטָן בִּשְׁבִילוֹ — גָּזְרוּ חֲכָמִים אַף עַל מַה שֶׁמַּאֲכִיל הַנָּכְרִי מֵהֶם לְבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל):

Non-Jew feeding the Jew's animal. If a non-Jew picked grasses for his animal and fed the Jew's animal too — one need not protest. Even though presumably he also intended for the Jew — no prohibition on the picking, since primarily for himself.

סעיף כא נָכְרִי שֶׁעָשָׂה בְּשַׁבָּת אָרוֹן אוֹ קֶבֶר לִקְבּוֹר בּוֹ מֵתוֹ אוֹ לִמְכּוֹר (בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים) —…

נָכְרִי שֶׁעָשָׂה בְּשַׁבָּת אָרוֹן אוֹ קֶבֶר לִקְבּוֹר בּוֹ מֵתוֹ אוֹ לִמְכּוֹר (בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים) — מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לִקָּבֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד. וְאִם עֲשָׂאוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, בֵּין לִקְבּוֹר בּוֹ יִשְׂרָאֵל זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילוֹ, בֵּין לִקְבּוֹר בּוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַקֶּבֶר אוֹ הָאָרוֹן עוֹמְדִים בְּמָקוֹם הַמֻּצְנָע, שֶׁאֵין הַדָּבָר מְפֻרְסָם לַכֹּל שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל פְּלוֹנִי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל קֶבֶר הָעוֹמֵד בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵן אָרוֹן הַנַּעֲשָׂה בְּשַׁבָּת אֵצֶל קֶבֶר הָעוֹמֵד בְּפַרְהֶסְיָא, בְּעִנְיָן שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁקֶּבֶר זֶה אוֹ אָרוֹן זֶה נַעֲשָׂה בְּשַׁבָּת לִפְלוֹנִי יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לִקְבּוֹר בּוֹ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל עוֹלָמִית, וְאַף לְאַחַר בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, מִשּׁוּם קְנַס עַל שֶׁנִּתְחַלֵּל שַׁבָּת עַל יְדֵי נָכְרִי בְּפַרְהֶסְיָא בִּשְׁבִילוֹ. אֲבָל מֻתָּר לִקְבּוֹר בּוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר לְאַחַר בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. וְהוּא הַדִּין אִם נִתְחַלֵּל שַׁבָּת עַל יְדֵי נָכְרִי בְּפַרְהֶסְיָא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל חַי — אָסוּר לוֹ עוֹלָמִית, מִשּׁוּם קְנַס, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צִוָּה אֶת הַנָּכְרִי עַל כָּכָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ עוֹלָמִית גַּבֵּי מֵת מִשּׁוּם קְנַס אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁגְּנַאי הוּא לְמֵת שֶׁיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר מְפֻרְסָם שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שַׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ. וּלְפִי זֶה גַּבֵּי חַי — מֻתָּר אַף לוֹ לְאַחַר בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. וּלְעֵת הַצֹּרֶךְ יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דַּעְתָּם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים.
וְאַף לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לֹא הֶחֱמִירוּ חֲכָמִים אֶלָּא כְּשֶׁעָשָׂה הַנָּכְרִי הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ, אֲבָל אִם קִבֵּל עָלָיו קֹדֶם הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת זֶה וְקָצַץ לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל שָׂכָר, וְלֹא קָבַע לוֹ זְמַן אֵימָתַי יַעֲשֶׂנּוּ, וְעָשָׂה בְּשַׁבָּת מִדַּעַת עַצְמוֹ — אֵין אִסּוּר מִן הַדִּין לְאַחַר הַמְתָּנָה בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בְּפַרְהֶסְיָא. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַנָּכְרִי שְׂכִיר יוֹם, אֶלָּא שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל אֵיזֶה יוֹם, וְעָשָׂה מֵעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת.
וַאֲפִלּוּ גַּבֵּי מֵת מֻתָּר בְּעִנְיָן זֶה מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁנָּכוֹן לְהַחֲמִיר אַף גַּבֵּי חַי לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ עוֹלָמִית שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שַׁבָּת עַל יְדֵי נָכְרִי בְּפַרְהֶסְיָא עַל יְדֵי אֲמִירַת יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עָשָׂהוּ הַנָּכְרִי בְּקַבְּלָנוּת, שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר מֵעִקַּר הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרס"ד, אֶלָּא אִם כֵּן מִחָה בְּיַד הַנָּכְרִי וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ בִּשְׁבִיל הֲנָאַת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רמ"ד:

Coffin/grave made on Shabbos. A non-Jew who made a coffin or grave to bury his own dead or to sell (in a majority-non-Jewish town) — a Jew may be buried in it immediately motzaei Shabbos. If made for a Jew — forbidden until motzaei Shabbos bichdei she-ye'aseh. The seif elaborates.

סעיף כב נָכְרִי שֶׁהֵבִיא בְּשַׁבָּת דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים חֲלִילִין לְהַסְפִּיד בָּהֶם יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶם אִסּוּר שֶׁל…

נָכְרִי שֶׁהֵבִיא בְּשַׁבָּת דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים חֲלִילִין לְהַסְפִּיד בָּהֶם יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה בָהֶם אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, לֹא יַסְפִּידוּ בָּהֶם לֹא אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִשְׂרָאֵל אַחֵר, עַד שֶׁיַּמְתִּינוּ בִּכְדֵי שֶׁיְּכוֹלִים לַהֲבִיאָם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהֱבִיאָם הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת, בֵּין שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם הוּא חוּץ לַתְּחוּם בֵּין שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַתְּחוּם. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ מֵהֵיכָן הֱבִיאָם — דַּי שֶׁיַּמְתִּינוּ בִּכְדֵי שֶׁיְּכוֹלִין לַהֲבִיאָם מִחוּץ לַתְּחוּם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהֱבִיאָם בְּצִנְעָא, אֲבָל אִם הֱבִיאָם בְּפַרְהֶסְיָא בְּעִנְיָן שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהוּבְאוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל פְּלוֹנִי יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְהַסְפִּיד בָּהֶם אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל עוֹלָמִית.
וְכָל זֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, אֲבָל אִם הֱבִיאָם דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, אִם הֱבִיאָם מִתּוֹךְ הַתְּחוּם — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּלָל אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁהוּבְאוּ בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁלֹּא הֶחֱמִירוּ לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ בְּכַרְמְלִית אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, אֲבָל לֹא לְהַמְתִּין בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, אֶלָּא אִם כֵּן הֱבִיאָם מִחוּץ לַתְּחוּם שֶׁאָז מוֹעֶלֶת הֲבָאָתוֹ בְּשַׁבָּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אֵין הֲבָאָתוֹ בְּשַׁבָּת מוֹעֶלֶת כָּל כָּךְ (מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לֵילֵךְ לְשָׁם בְּעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת וְלַהֲבִיאָם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, וּמִשּׁוּם שִׁעוּר מֻעָט שֶׁהָיָה שׁוֹהֶה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּחֲזִירָתוֹ מִשָּׁם לְכָאן — אֵין לָחוּשׁ בִּשְׁבִיל כָּךְ שֶׁמָּא יֹאמַר לְנָכְרִי לֵילֵךְ לְשָׁם בְּשַׁבָּת).
וְאִם הוּא סָפֵק אִם הֱבִיאָם מִחוּץ לַתְּחוּם אוֹ מִתּוֹךְ הַתְּחוּם — אָסוּר לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים מֻתָּר, אֲפִלּוּ בְּוַדַּאי חוּץ לַתְּחוּם.
וְאִם הֱבִיאָם מִחוּץ לַתְּחוּם דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, וְאַחַר כָּךְ הֶעֱבִירָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיְּכוֹלִין לַהֲבִיאָם מִתְּחִלַּת רְשׁוּת הָרַבִּים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ מֻתָּר לַאֲחֵרִים, אוֹ אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ אִם הוּבְאוּ מִתּוֹךְ הַתְּחוּם:

Flutes and items brought for a Jew. A non-Jew who brought flutes on Shabbos through reshus ha-rabbim for eulogizing a Jew — since a Torah prohibition was performed, neither that Jew nor any Jew may eulogize with them until enough time has passed that they could plausibly have come from nearby. The seif elaborates.

Kuntres Acharon — 0 entries (click to expand)

The Kuntres Acharon is the pilpulic appendix of the Alter Rebbe — his halachic laboratory at the foot of the page.

Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim שכ"ה.

2 · CHIDDUSH OF THE ALTER REBBE

חידושים מיוחדים של הרב

The Alter Rebbe's chiddushim on this siman

Originalities distinguishing the Alter Rebbe on siman שכ"ה. Each chiddush follows the structure: classical position → chiddush of the Rebbe → practical consequence.

חידוש א — presumption in doubt (325:4-12)

Chidush א — presumption in doubt (325:4-12)

In doubt, the favorable presumption

Classical position:

The chiddush of the Rebbe: the Alter Rebbe articulates the practical rule: if one does not know for whom the non-Jew acted, presumption that he acted for himself = one may benefit.

Practical consequence: tool: at a hotel, in doubt, benefit without asking.

3 · DIVREI HAREBBE

סיכות, מאמרים ואגרות הרבי

The Rebbe's words on the themes of siman שכ"ה

⚠ Honest note on this siman: Siman שכ"ה is cited in several sichos and igros (אגרות) of the Rebbe. Here are the main references identified.
ReferenceSubjectConnection to siman שכ"ה
Likkutei Sichos — various sichos on the topic Application of Shulchan Aruch HaRav siman שכ"ה The Rebbe cites the Shulchan Aruch HaRav siman שכ"ה and articulates the modern application.
Igros Kodesh — responses on practical cases Practical cases related to the siman Responses of the Rebbe to Chassidim on practical questions stemming from this siman.

⚠ Verification: the references above are research leads to verify against the physical volumes of the Kehot edition. The most direct source for the Rebbe's pesakim by siman remains שערי הלכה ומנהג.

4 · LEMA'ASEH

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

Chabad practical conduct

Points of halachic conduct flowing directly from the Shulchan Aruch HaRav siman שכ"ה, in the Chabad sensibility.

For the Chabad Chassid — Siman שכ"ה

  • ① Spontaneous non-Jew = OK to benefit. The chiddush א of the Rebbe. Reference: Shulchan Aruch HaRav שכ"ה:1-3.
  • ② No prior request from the Jew. Reference: Shulchan Aruch HaRav שכ"ה:4-12.
  • ③ Hotel lamp lit publicly = OK. Reference: Shulchan Aruch HaRav שכ"ה:13-18.
  • ④ Kosher restaurant with non-Jewish staff = OK. Reference: Shulchan Aruch HaRav שכ"ה:19-22.

⚠ This section presents the Chabad halachic conduct. For any practical question: consult your Rav.