Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman שכ"ו

דִּינֵי רְחִיצָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"ג סְעִיפִים:

אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ בְּחַמִּין, בֵּין אִם הֵם בִּכְלִי בֵּין אִם הֵם בַּקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי הַבַּלָּנִים שֶׁהָיוּ מְחִמִּין בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ "מֵעֶרֶב שַׁבָּת הֵחַמְנוּ". וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּתוֹת לְחַלֵּל בְּזָדוֹן, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ נוֹתְנִים עֵצִים תַּחַת הַמַּיִם צוֹנְנִים מִבְּעוֹד יוֹם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְהֵם מִתְבַּעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל הַשַּׁבָּת וּמְחַמְּמִים אֶת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם, וְדָבָר זֶה אָסוּר מִשּׁוּם גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה.

לְפִיכָךְ, אָסְרוּ לְכָל אָדָם לִרְחוֹץ בְּחַמִּין, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּמֶרְחָץ שֶׁל הַבַּלָּנִים. וַאֲפִלּוּ לִשְׁפּוֹךְ הַמַּיִם עַל גּוּפוֹ לְהִשְׁתַּטֵּף, שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ רְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ, שֶׁשָּׁם מַכְנִיס גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וַאֲפִלּוּ רוֹחֵץ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לְבַדּוֹ, וְלֹא רֹב גּוּפוֹ בְּבַת אַחַת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָלְקוּ חֲכָמִים בִּגְזֵרָתָם, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים דּוֹמֶה קְצָת לִרְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ שֶׁרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ.

אֲבָל מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמִּין פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אוֹ שְׁאָר אֵבָרִים, כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ. וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג — מֻתָּר לְאִשָּׁה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים בְּשַׁבָּת, כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה לִרְחוֹץ אֶלָּא פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה וּבֵין יַרְכוֹתֶיהָ, רַק שֶׁתִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תִרְחַץ בַּבֶּגֶד, שֶׁלֹּא תָבֹא לִידֵי סְחִיטָה.

וְכָל זֶה בְּחַמֵּי הָאוּר, אֲבָל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא מֻתָּר לִרְחוֹץ, אֲפִלּוּ לְהַכְנִיס כָּל גּוּפוֹ יַחַד בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּצוֹנְנִים. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲבָל כְּשֶׁהֵם בִּכְלִי — דִּינָם כְּחַמֵּי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁכָּל שֶׁהוּא בִּכְלִי — אֵינוֹ נִכָּר בֵּין חַמֵּי הָאוּר לְחַמֵּי טְבֶרְיָא, וְיֵשׁ לִגְזוֹר עַל אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ:

Laws of retzichah (bodily washing) on Shabbos — and it contains 13 seifim:

The Chachamim forbade washing one's entire body, or the majority of one's body, in hot water (chamin), whether in a vessel or on the ground, even if it was heated before Shabbos — on account of the bathhouse attendants (balanim) who would heat water on Shabbos and claim, "We heated it before Shabbos." And although Jews are not suspected of profaning Shabbos with willful intent, they would nevertheless place wood under the cold water shortly before nightfall, and it would continue to burn throughout Shabbos and heat the water resting upon it: and that is forbidden as a rabbinic decree (gezeirah), lest one forget and stir the coals after dark.

Therefore, the Chachamim forbade any person to wash in hot water, even outside the public bathhouse of the balanim. Even pouring water over one's body to drench oneself (hishtatfut), although that is not the manner of bathing in a bathhouse where one immerses one's body and limbs in the water. And even if one washes each limb separately and not the majority of the body at once — nevertheless the Chachamim did not differentiate in their decree, since in any case it somewhat resembles bathing in the bathhouse where one washes the whole body or the majority.

But it is permitted to wash one's face, hands, and feet, or other limbs, in hot water, so long as one does not wash the majority of the body. Therefore, in a locale where there is no custom against it, a woman is permitted to wear white garments on Shabbos, for she need only wash her lower parts and between her thighs — provided only that she takes care not to wash with the garment, lest she come to wring it (sechitah).

All this concerns water heated by fire (chamei ha-ur); but in the hot springs of Tiberias (chamei Tveryah) it is permitted to bathe, even to submerge one's entire body in the water at once — and needless to say in cold water. However, the hot springs of Tiberias were only permitted when in the ground; but when in a vessel, their law is like that of chamei ha-ur, because anything in a vessel is indistinguishable between chamei ha-ur and chamei Tveryah, and one must decree on the latter on account of the former:

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ חַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אֲבָל אִם הַמָּקוֹם מְקֹרֶה — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁבָּא לִידֵי זֵעָה, וְאָסוּר לְהַזִּיעַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרוּ אֶת הַזֵּעָה אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת רְחִיצָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בָּהֶם. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:

Some say that the Chachamim permitted chamei Tveryah only when the place is not covered, but if the place is covered — it is forbidden, since one will come to sweat, and it is forbidden to sweat on Shabbos, as will be explained. And others say it is permitted to sweat in chamei Tveryah, for sweating was forbidden only on account of the decree against bathing (gezeirat retzichah), as will be explained; and since bathing in chamei Tveryah is permitted — all the more so is sweating in them permitted. And as a matter of halachah, in matters of Rabbinic (divrei sofrim) law, follow the lenient opinion:

אַמַּת הַמַּיִם שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא — אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן וּפִי הַסִּילוֹן יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה וּמֵימָיו נִשְׁפָּכִים לְעוּקָא שֶׁבַּקַּרְקַע, וְעוֹשִׂין כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמְּמוּ מַיִם הַלָּלוּ שֶׁבַּסִּילוֹן בְּעָבְרָם דֶּרֶךְ הָאַמָּה שֶׁל חַמִּין, וַהֲרֵי זוֹ כְּעֵין הַטְמָנָה בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל, שֶׁמַּיִם הַלָּלוּ נִטְמְנוּ בְּתוֹךְ הָאַמָּה שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא שֶׁהֵן נִקְרָאִים דָּבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ז שֶׁאָסוּר לְהַטְמִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְאִם עָבַר וְהִטְמִין — אָסוּר.

וְלָכֵן אִם עָבַר וְהִמְשִׁיךְ הַסִּילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ הָאַמָּה — אֲסוּרִים הַמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִים מִמֶּנּוּ לָעוּקָא, בֵּין בִּרְחִיצָה בֵּין בִּשְׁתִיָּה, כְּאִלּוּ הוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ לִרְחוֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד בִּלְבַד.

וְאִם הִמְשִׁיךְ סִילוֹן זֶה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב — דִּינָם כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ, אֲבָל מֻתָּרִים בִּשְׁתִיָּה אוֹ לִרְחוֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי"א.

וְכָל זֶה כְּשֶׁגּוּף הַסִּילוֹן מֻקָּף מִכָּל צַד וּפִיו יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה, אֲבָל אִם הוּא שׁוֹפֵךְ הַצּוֹנֵן לְתוֹךְ הָאַמָּה — אֵין זֶה נִקְרָא הַטְמָנָה כְּלָל, שֶׁהַצּוֹנֵן מִתְעָרֵב הוּא בְּחַמִּין וְלֹא נִטְמָן בּוֹ. לְפִיכָךְ, מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ הַצּוֹנֵן מִבְּעוֹד יוֹם לְשָׁם וְהוּא נִמְשָׁךְ לְשָׁם וְהוֹלֵךְ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ.

וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם וְהוּא נִגְמָר מֵאֵלָיו בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ב.

וּמֻתָּר גַּם כֵּן לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ כָּל גּוּפוֹ בְּיַחַד בְּאַמָּה זוֹ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר חַמֵּי טְבֶרְיָא:

The channel of the hot springs of Tiberias — it is forbidden to direct into it, even before nightfall, a pipe (silon) of cold water with its mouth extending outside the channel and its waters spilling into a pit (uka) in the ground; and this was done so that the waters in the pipe would heat up as they pass through the channel of hot water. And this resembles hatmanah (insulating wrapping) in something that adds heat, since these waters were insulated within the channel of chamei Tveryah, which are called a "thing that adds heat" (davar ha-mosif hevel). And it has already been explained in siman 257 that it is forbidden to insulate in a thing that adds heat even before nightfall — and if one transgressed and insulated, it remains forbidden.

Therefore, if one transgressed and directed the cold pipe into the channel — the waters that spill from it into the pit are forbidden, whether for washing or for drinking, as though they had been heated on Shabbos; one may not even wash with them one's face, hands, and feet, even one single limb.

And if one directed this pipe before Yom Tov — their law is like water heated on Yom Tov: one may not wash with them the entire body or the majority, but they are permitted for drinking and for washing one's face, hands, and feet, as will be explained in siman 511.

All this is when the body of the pipe is enclosed on every side and its mouth extends outside the channel; but if it pours the cold water into the channel — this is not called hatmanah at all, since the cold mixes with the hot and is not insulated within it. Therefore, it is permitted to direct the cold water there before nightfall, and it continues to flow there throughout all of Shabbos.

And there is no issue of bishul (cooking) in this, since one began before nightfall and it is completed of itself on Shabbos, as has been explained in siman 252.

And it is also permitted to wash even one's entire body together in this channel, as in the other chamei Tveryah:

לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בְּצוֹנֵן כָּל גּוּפוֹ וְיִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶׁעָלָיו, וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין כָּל גּוּפוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְהִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן אַחַר שֶׁנִּתְחַמֵּם אֵצֶל הָאֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמַּיִם שֶׁעָלָיו מִתְחַמְּמִים כָּל כָּךְ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ הָרוֹחֵץ יָדָיו צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַמְּמָם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אִם לֹא יְנַגְּבֵם תְּחִלָּה יָפֶה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן, וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת. וְחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר — אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד, וַאֲפִלּוּ לֹא הוּחַמּוּ אֶלָּא מְעַט שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם:

A person shall not drench his entire body in cold water and then warm himself before a fire (medurah), for he thereby warms the water upon him and is found to be like one washing his whole body in hot water. But it is permitted to drench oneself in cold water after warming oneself near the fire, since the water upon him does not heat up so much.

And some say that even one who washes his hands must take care not to warm them before the fire, even where the hand does not recoil (yad soledet bo), unless he first dries them well — for he thereby warms the water upon them, and is found to be like one washing in water heated on Shabbos. And water heated on Shabbos, even permissibly, may not be used for washing even one limb, even if it was heated only slightly, below yad soledet bo. And one should be stringent according to their opinion:

מִי שֶׁחָשׁ בְּמֵעָיו — אָסוּר לִתֵּן עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין, שֶׁמָּא יִשָּׁפְכוּ עַל רֹב גּוּפוֹ וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ בְּחַמִּין.

וַאֲפִלּוּ אִם הֵם מַיִם מֻעָטִים שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי רְחִיצַת רֹב גּוּפוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ מְעַט שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

וַאֲפִלּוּ בְּחֹל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהַמַּיִם רוֹתְחִים.

אֲבָל מֻתָּר לְהָחֵם בֶּגֶד וְלִתְּנוֹ עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:

One who suffers in his bowels — it is forbidden to place upon his belly a vessel containing hot water, lest it spill upon the majority of his body and he be found to be washing the majority of his body in hot water.

And even if it is little water, not enough to wash the majority of his body — nevertheless, if it was heated on Shabbos, even slightly, below yad soledet bo, it is forbidden, as explained.

And even on weekdays it is forbidden to do this, because of danger (sakanah), for sometimes the water is boiling.

But it is permitted to heat a cloth and place it upon his belly, even on Shabbos:

הָרוֹחֵץ בַּנָּהָר — צָרִיךְ שֶׁיְּנַגֵּב גּוּפוֹ יָפֶה כְּשֶׁעוֹלֶה מֵהַנָּהָר, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם עָלָיו וִיטַלְטְלֵם אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"א.

וְעוֹד צָרִיךְ [לִזָּהֵר] שֶׁלֹּא לָשׁוּט גּוּפוֹ בַּנָּהָר, וְגַם שֶׁלֹּא לְהָשִׁיט שׁוּם דָּבָר, כְּגוֹן הַקִּסְּמִין שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם אָסוּר לְהַפְצִילָן לְכָאן וּלְכָאן לְנַקּוֹת הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של"ט.

וְעוֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר כָּל רוֹחֵץ שֶׁלֹּא לִסְחוֹט שְׂעָרוֹ. וְאַף שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ סְחִיטָה בְּשֵׂעָר, שֶׁהַשֵּׂעָר קָשֶׁה וְאֵינוֹ בּוֹלֵעַ הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים לִזָּהֵר בְּכָל זֶה, לָכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ כְּלָל בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בְּדָבָר מִן הַדִּין:

One who bathes in the river — he must dry his body well when emerging from the river, so that water does not remain upon him and he carry it four cubits in a karmelit, as explained in siman 301.

Moreover, he must take care not to swim (lashut) in the river, and also not to set anything afloat — for instance, the wood-chips (kissamim) on the surface of the water: it is forbidden to push them this way and that to clear the water, as will be explained in siman 339.

Moreover, every bather must take care not to wring (liskhot) his hair. And although sechitah does not really apply to hair — for hair is hard and does not truly absorb water within it — nevertheless it is forbidden by Rabbinic law (divrei sofrim).

And because not everyone knows how to take care in all this, the custom has spread in these lands not to bathe at all on Shabbos, even in cold water, although there is no strict-law prohibition (din) in the matter:

אָדָם מֻתָּר לִטְבּוֹל מִטֻּמְאָתוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ הַצָּרִיךְ טְבִילָה מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן נִדָּה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן אֶלָּא כְּיוֹרֵד לְהָקֵר. וַאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּמַיִם סְרוּחִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵר בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵר כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְלֻכְלָךְ בְּטִיט וְצוֹאָה, וְרוֹחֵץ אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וַאֲפִלּוּ בְּמַיִם סְרוּחִים כְּדֵי לְהַעֲבִיר הַטִּיט וְהַצּוֹאָה מֵעָלָיו.

וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נָהֲגוּ לֶאֱסוֹר טְבִילַת אִשָּׁה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בַּעְלָהּ בָּעִיר וְגַם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבּוֹל קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר וּבָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁלֹּא פָשְׁעָה בְּמַה שֶּׁלֹּא טָבְלָה קֹדֶם לָכֵן. אֲבָל כָּל שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר וְהָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבּוֹל וְלֹא טָבְלָה — אֵינָהּ טוֹבֶלֶת בְּשַׁבָּת.

וְיֵשׁ שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לַמִּנְהָג, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ בְּשַׁבָּת, אִם כֵּן כְּשֶׁטָּמֵא טוֹבֵל מִטֻּמְאָתוֹ — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן וְלֹא כְּיוֹרֵד לְהָקֵר, כֵּיוָן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כְּלָל לִרְחוֹץ לְהָקֵר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בְּדָבָר.

וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לִטְבּוֹל לְקֶרִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁטְּבִילָה זוֹ אֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה (וְאַף לֹא חִיּוּב גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן. וְכֵן הַמּוּמָר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה מֻתָּר לִטְבּוֹל בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין טְבִילָתוֹ מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ טְבִילַת הַגֵּר (וְאַף אֵין חִיּוּב גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים).

וְכֵן כָּל אִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לַחֲזוֹר וְלִטְבּוֹל לְחֻמְרָא בְּעָלְמָא — מֻתֶּרֶת לִטְבּוֹל בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קצ"[ז]):

A person is permitted to immerse (tevilah) to purify himself from his impurity on Shabbos, even if the immersion is required by the Torah, such as for a niddah and similar cases — because it does not appear as repairing (metaken) but as descending to cool off (liheker). And even if one immerses in foul-smelling water in which it is not the way to cool off, and even in the rainy season when there is no practice of cooling off at all — nevertheless, it sometimes happens that a person is soiled with mud and excrement and washes even in the rainy season and even in foul water, in order to remove the mud and filth from himself.

And in these lands the custom has been to forbid a woman's immersion (in the mikveh) on Shabbos, unless her husband is in town and she also was unable to immerse before Shabbos, or her husband was not in town and came home on erev Shabbos — so that she was not negligent in not having immersed earlier. But whenever her husband was in town and it was possible for her to immerse and she did not — she does not immerse on Shabbos.

And some have given a reason for this custom: since the custom has spread not to bathe on Shabbos, then when an impure person immerses to purify himself — it appears as repairing and not as descending to cool off, since there is no practice at all of bathing to cool off, for the reason explained, although there is no prohibition in the matter.

Nevertheless, it is permitted to immerse for keri (nocturnal emission), since this immersion is not from the Torah (and not even a full obligation by Rabbinic law) — it does not appear as repairing. Likewise, an apostate (mumar) who has returned in teshuvah is permitted to immerse on Shabbos, since his immersion is not from the Torah like that of a convert (ger) (and there is also no full obligation by Rabbinic law).

Likewise, any woman who must immerse again merely as a stringency (chumra) — she is permitted to immerse on Shabbos, as explained in Yoreh De'ah siman 197:

מֻתָּר לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מַשִּׁירִים שֵׂעָר מְעֹרָבִים עִם דְּבָרִים הַמַּשִּׁירִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָרֹב מִדָּבָר שֶׁמַּשִּׁיר בְּוַדַּאי בְּעִנְיָן שֶׁהוּא "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת":

It is permitted to wash one's face, hands, and feet with substances that do not cause hair to fall out, mixed with substances that do cause it to fall out, provided that the majority is not from a substance that surely causes it to fall out in a manner of "pesik reisheh ve-lo yamut" (an unavoidable consequence):

מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֻרְסָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גִּבּוּל כִּלְאַחַר יָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לְגַבֵּל עַל יְדֵי שִׁנּוּי בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן הַמַּיִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"ד, מִכָּל מָקוֹם כָּאן שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מַיִם מַמָּשׁ עַל הַמֻּרְסָן אֶלָּא שֶׁלּוֹקְחוֹ בְּיָדַיִם רְטֻבּוֹת — מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל:

It is permitted to wash one's hands with bran (mursan), since this is kneading (gibbul) done in an unusual manner (kile-achar yad). And although one ought to be stringent and not to knead with a deviation on Shabbos unless one placed the water before Shabbos — as explained in siman 324 — nevertheless here, where one does not actually pour water on the bran but takes the bran with wet hands, it is permitted according to all opinions:

אָסוּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֶלַח, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית אוֹ שְׁאָר חֵלֶב, מִפְּנֵי שֶׁנִּמּוֹחַ עַל יָדוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹלִיד בְּשַׁבָּת, וְדוֹמֶה לִמְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"כ, שֶׁאָסוּר לְרַסֵּק שֶׁלֶג אוֹ בָּרָד מִטַּעַם זֶה.

וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם אִסּוּר לְרַסֵּק שֶׁלֶג וּבָרָד הוּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת סְחִיטַת פֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, שֶׁאַף הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד לְמֵימֵיהֶם הֵם עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, אִם כֵּן בּוֹרִית וּשְׁאָר חֵלֶב שֶׁאֵינָן עוֹמְדִים לְמַשְׁקִין — מֻתָּר לְרַסֵּק לְכַתְּחִלָּה.

אֲבָל יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

It is forbidden to wash one's hands with salt, and all the more so with soap (borit) or other fat, because it dissolves on the hand, and this is like molid (generating something new) on Shabbos and resembles a melachah, as explained in siman 320, where it is forbidden to crush snow or hail for this same reason.

According to those who say that the reason for the prohibition of crushing snow and hail is on account of the decree of squeezing fruits (sechitat peirot) destined for liquid — for snow and hail too are destined for their water, as explained there — then soap and other fats, which are not destined for liquid, may be crushed even lechatchilah.

But one should be stringent according to the first opinion:

מֶרְחָץ שֶׁהָאוּר נִסֹּקֶת מִבַּחוּץ מִתַּחְתָּיו, אִם סָתְמוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹתָן הַנְּקָבִים שֶׁהַמֶּרְחָץ מִתְחַמֵּם עַל יָדוֹ — מֻתָּר לִרְחוֹץ בּוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְחַמֵּם כְּלָל בְּשַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא סָתְמוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֵלָיו הוּחַם בְּשַׁבָּת — צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, לְפִי שֶׁהוּחַם בְּאִסּוּר, שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת נְקָבָיו פְּתוּחִים בְּשַׁבָּת כְּשֶׁיֵּשׁ אֵשׁ תַּחְתָּיו, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים:

A bathhouse whose fire is kindled outside, underneath: if before Shabbos one stopped up those holes through which the bathhouse heats — it is permitted to bathe in it immediately at the close of Shabbos, since it did not heat up at all on Shabbos. But if its holes were not stopped up before Shabbos — even though it heated up of itself on Shabbos — one must wait, after Shabbos, the time it takes for it to be done (bikhdei she-yei'asu), since it was heated impermissibly, for it is forbidden that its holes be open on Shabbos when there is a fire underneath, as a decree lest he stir the coals:

אָסְרוּ חֲכָמִים לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בִּלְבַד, מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהָיוּ רוֹחֲצִין בְּחַמִּין וְאָמְרוּ "מַזִּיעִין אֲנַחְנוּ".

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לַעֲבוֹר בַּמֶּרְחָץ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַזִּיעַ אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ:

The Chachamim forbade entering the bathhouse (merchatz) even merely to sweat, on account of transgressors who would bathe in hot water and claim, "We are only sweating."

And some say that even to pass through the bathhouse in a place where one might come to sweat is forbidden, although one does not intend it:

עִיר שׁיִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ מֶרְחָץ רוֹחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב נָכְרִים — מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּחַמָּה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל הַנָּכְרִים שֶׁהֵם הָרֹב. וְאִם רֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כְּדֵי שֶׁיּוּחַם. וַאֲפִלּוּ בְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין כֵּן, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּחַמָּה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל שְׁנֵיהֶם:

A city in which Jews and gentiles dwell, and a bathhouse therein is opened on Shabbos: if the majority are gentiles — it is permitted to bathe in it immediately at the close of Shabbos, since presumably it was heated on Shabbos for the gentiles, who are the majority. And if the majority are Jews — one must wait the time it takes for it to heat up (bikhdei she-yucham). And even half-and-half one must so wait, because presumably it was heated on Shabbos for both: