למה רמה 4 ייעודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — אלא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב בידי אדמו״ר הזקן בעצמו. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה בחיבור אחד, ופוסק בחומרת לימוד תלמודית ייחודית.
עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה אוסף, עבור סימן שכ״ו, את הטקסט המלא של הרב, חידושיו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן שכ״ו
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן שכ״ו — דִּינֵי רְחִיצָה בְּשַׁבָּת — וּבוֹ יג סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמובא בספריא. י״ג סעיפים + 0 ערכים בקונטרס אחרון.
סעיף א דִּינֵי רְחִיצָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י״ג סְעִיפִים: אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ…
דִּינֵי רְחִיצָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י״ג סְעִיפִים:
אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ בְּחַמִּין, בֵּין אִם הֵם בִּכְלִי בֵּין אִם הֵם בַּקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי הַבַּלָּנִים שֶׁהָיוּ מְחִמִּין בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ "מֵעֶרֶב שַׁבָּת הֵחַמְנוּ". וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשַּׁבָּתוֹת לְחַלֵּל בְּזָדוֹן, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ נוֹתְנִים עֵצִים תַּחַת הַמַּיִם צוֹנְנִים מִבְּעוֹד יוֹם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְהֵם מִתְבַּעֲרִים וְהוֹלְכִים כָּל הַשַּׁבָּת וּמְחַמְּמִים אֶת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם, וְדָבָר זֶה אָסוּר מִשּׁוּם גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה.
לְפִיכָךְ, אָסְרוּ לְכָל אָדָם לִרְחוֹץ בְּחַמִּין, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּמֶרְחָץ שֶׁל הַבַּלָּנִים. וַאֲפִלּוּ לִשְׁפּוֹךְ הַמַּיִם עַל גּוּפוֹ לְהִשְׁתַּטֵּף, שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ רְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ, שֶׁשָּׁם מַכְנִיס גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם. וַאֲפִלּוּ רוֹחֵץ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לְבַדּוֹ, וְלֹא רֹב גּוּפוֹ בְּבַת אַחַת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָלְקוּ חֲכָמִים בִּגְזֵרָתָם, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים דּוֹמֶה קְצָת לִרְחִיצָה שֶׁבַּמֶּרְחָץ שֶׁרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ.
אֲבָל מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמִּין פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אוֹ שְׁאָר אֵבָרִים, כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ. וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג — מֻתָּר לְאִשָּׁה לִלְבּוֹשׁ לְבָנִים בְּשַׁבָּת, כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה לִרְחוֹץ אֶלָּא פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה וּבֵין יַרְכוֹתֶיהָ, רַק שֶׁתִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תִרְחַץ בַּבֶּגֶד, שֶׁלֹּא תָבֹא לִידֵי סְחִיטָה.
וְכָל זֶה בְּחַמֵּי הָאוּר, אֲבָל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא מֻתָּר לִרְחוֹץ, אֲפִלּוּ לְהַכְנִיס כָּל גּוּפוֹ יַחַד בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּצוֹנְנִים. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲבָל כְּשֶׁהֵם בִּכְלִי — דִּינָם כְּחַמֵּי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁכָּל שֶׁהוּא בִּכְלִי — אֵינוֹ נִכָּר בֵּין חַמֵּי הָאוּר לְחַמֵּי טְבֶרְיָא, וְיֵשׁ לִגְזוֹר עַל אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ:
סעיף ב יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ חַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אֲבָל אִם הַמָּקוֹם…
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ חַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אֲבָל אִם הַמָּקוֹם מְקֹרֶה — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁבָּא לִידֵי זֵעָה, וְאָסוּר לְהַזִּיעַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרוּ אֶת הַזֵּעָה אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת רְחִיצָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְכֵיוָן שֶׁמֻּתָּר לִרְחוֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַזִּיעַ בָּהֶם. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:
סעיף ג אַמַּת הַמַּיִם שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא — אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם סִילוֹן שֶׁל…
אַמַּת הַמַּיִם שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא — אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן וּפִי הַסִּילוֹן יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה וּמֵימָיו נִשְׁפָּכִים לְעוּקָא שֶׁבַּקַּרְקַע, וְעוֹשִׂין כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמְּמוּ מַיִם הַלָּלוּ שֶׁבַּסִּילוֹן בְּעָבְרָם דֶּרֶךְ הָאַמָּה שֶׁל חַמִּין, וַהֲרֵי זוֹ כְּעֵין הַטְמָנָה בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל, שֶׁמַּיִם הַלָּלוּ נִטְמְנוּ בְּתוֹךְ הָאַמָּה שֶׁל חַמֵּי טְבֶרְיָא שֶׁהֵן נִקְרָאִים דָּבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ז שֶׁאָסוּר לְהַטְמִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְאִם עָבַר וְהִטְמִין — אָסוּר.
וְלָכֵן אִם עָבַר וְהִמְשִׁיךְ הַסִּילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ הָאַמָּה — אֲסוּרִים הַמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִים מִמֶּנּוּ לָעוּקָא, בֵּין בִּרְחִיצָה בֵּין בִּשְׁתִיָּה, כְּאִלּוּ הוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ לִרְחוֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד בִּלְבַד.
וְאִם הִמְשִׁיךְ סִילוֹן זֶה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב — דִּינָם כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ אוֹ רֻבּוֹ, אֲבָל מֻתָּרִים בִּשְׁתִיָּה אוֹ לִרְחוֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקי״א.
וְכָל זֶה כְּשֶׁגּוּף הַסִּילוֹן מֻקָּף מִכָּל צַד וּפִיו יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה, אֲבָל אִם הוּא שׁוֹפֵךְ הַצּוֹנֵן לְתוֹךְ הָאַמָּה — אֵין זֶה נִקְרָא הַטְמָנָה כְּלָל, שֶׁהַצּוֹנֵן מִתְעָרֵב הוּא בְּחַמִּין וְלֹא נִטְמָן בּוֹ. לְפִיכָךְ, מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ הַצּוֹנֵן מִבְּעוֹד יוֹם לְשָׁם וְהוּא נִמְשָׁךְ לְשָׁם וְהוֹלֵךְ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ.
וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם וְהוּא נִגְמָר מֵאֵלָיו בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ב.
וּמֻתָּר גַּם כֵּן לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ כָּל גּוּפוֹ בְּיַחַד בְּאַמָּה זוֹ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר חַמֵּי טְבֶרְיָא:
סעיף ד לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בְּצוֹנֵן כָּל גּוּפוֹ וְיִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם…
לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בְּצוֹנֵן כָּל גּוּפוֹ וְיִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶׁעָלָיו, וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין כָּל גּוּפוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְהִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן אַחַר שֶׁנִּתְחַמֵּם אֵצֶל הָאֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמַּיִם שֶׁעָלָיו מִתְחַמְּמִים כָּל כָּךְ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ הָרוֹחֵץ יָדָיו צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַמְּמָם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אִם לֹא יְנַגְּבֵם תְּחִלָּה יָפֶה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן, וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת. וְחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר — אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם אֲפִלּוּ אֵבֶר אֶחָד, וַאֲפִלּוּ לֹא הוּחַמּוּ אֶלָּא מְעַט שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם:
סעיף ה מִי שֶׁחָשׁ בְּמֵעָיו — אָסוּר לִתֵּן עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין, שֶׁמָּא…
מִי שֶׁחָשׁ בְּמֵעָיו — אָסוּר לִתֵּן עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין, שֶׁמָּא יִשָּׁפְכוּ עַל רֹב גּוּפוֹ וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ רֹב גּוּפוֹ בְּחַמִּין.
וַאֲפִלּוּ אִם הֵם מַיִם מֻעָטִים שֶׁאֵין בָּהֶם כְּדֵי רְחִיצַת רֹב גּוּפוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ מְעַט שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
וַאֲפִלּוּ בְּחֹל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהַמַּיִם רוֹתְחִים.
אֲבָל מֻתָּר לְהָחֵם בֶּגֶד וְלִתְּנוֹ עַל גַּבֵּי בִטְנוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:
סעיף ו הָרוֹחֵץ בַּנָּהָר — צָרִיךְ שֶׁיְּנַגֵּב גּוּפוֹ יָפֶה כְּשֶׁעוֹלֶה מֵהַנָּהָר, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם…
הָרוֹחֵץ בַּנָּהָר — צָרִיךְ שֶׁיְּנַגֵּב גּוּפוֹ יָפֶה כְּשֶׁעוֹלֶה מֵהַנָּהָר, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם עָלָיו וִיטַלְטְלֵם אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״א.
וְעוֹד צָרִיךְ [לִזָּהֵר] שֶׁלֹּא לָשׁוּט גּוּפוֹ בַּנָּהָר, וְגַם שֶׁלֹּא לְהָשִׁיט שׁוּם דָּבָר, כְּגוֹן הַקִּסְּמִין שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם אָסוּר לְהַפְצִילָן לְכָאן וּלְכָאן לְנַקּוֹת הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של״ט.
וְעוֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר כָּל רוֹחֵץ שֶׁלֹּא לִסְחוֹט שְׂעָרוֹ. וְאַף שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ סְחִיטָה בְּשֵׂעָר, שֶׁהַשֵּׂעָר קָשֶׁה וְאֵינוֹ בּוֹלֵעַ הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים לִזָּהֵר בְּכָל זֶה, לָכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ כְּלָל בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בְּדָבָר מִן הַדִּין:
סעיף ז אָדָם מֻתָּר לִטְבּוֹל מִטֻּמְאָתוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ הַצָּרִיךְ טְבִילָה מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן נִדָּה…
אָדָם מֻתָּר לִטְבּוֹל מִטֻּמְאָתוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ הַצָּרִיךְ טְבִילָה מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן נִדָּה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן אֶלָּא כְּיוֹרֵד לְהָקֵר. וַאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּמַיִם סְרוּחִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵר בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהָקֵר כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם פְּעָמִים שֶׁאָדָם מְלֻכְלָךְ בְּטִיט וְצוֹאָה, וְרוֹחֵץ אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וַאֲפִלּוּ בְּמַיִם סְרוּחִים כְּדֵי לְהַעֲבִיר הַטִּיט וְהַצּוֹאָה מֵעָלָיו.
וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נָהֲגוּ לֶאֱסוֹר טְבִילַת אִשָּׁה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בַּעְלָהּ בָּעִיר וְגַם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבּוֹל קֹדֶם הַשַּׁבָּת, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר וּבָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁלֹּא פָשְׁעָה בְּמַה שֶּׁלֹּא טָבְלָה קֹדֶם לָכֵן. אֲבָל כָּל שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ בָּעִיר וְהָיָה אֶפְשָׁר לָהּ לִטְבּוֹל וְלֹא טָבְלָה — אֵינָהּ טוֹבֶלֶת בְּשַׁבָּת.
וְיֵשׁ שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לַמִּנְהָג, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ בְּשַׁבָּת, אִם כֵּן כְּשֶׁטָּמֵא טוֹבֵל מִטֻּמְאָתוֹ — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן וְלֹא כְּיוֹרֵד לְהָקֵר, כֵּיוָן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כְּלָל לִרְחוֹץ לְהָקֵר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר בְּדָבָר.
וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לִטְבּוֹל לְקֶרִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁטְּבִילָה זוֹ אֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה (וְאַף לֹא חִיּוּב גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן. וְכֵן הַמּוּמָר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה מֻתָּר לִטְבּוֹל בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין טְבִילָתוֹ מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ טְבִילַת הַגֵּר (וְאַף אֵין חִיּוּב גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים).
וְכֵן כָּל אִשָּׁה שֶׁצְּרִיכָה לַחֲזוֹר וְלִטְבּוֹל לְחֻמְרָא בְּעָלְמָא — מֻתֶּרֶת לִטְבּוֹל בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קצ"[ז]):
סעיף ח מֻתָּר לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מַשִּׁירִים שֵׂעָר מְעֹרָבִים עִם דְּבָרִים…
מֻתָּר לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מַשִּׁירִים שֵׂעָר מְעֹרָבִים עִם דְּבָרִים הַמַּשִּׁירִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָרֹב מִדָּבָר שֶׁמַּשִּׁיר בְּוַדַּאי בְּעִנְיָן שֶׁהוּא "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת":
סעיף ט מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֻרְסָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גִּבּוּל כִּלְאַחַר יָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ…
מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֻרְסָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גִּבּוּל כִּלְאַחַר יָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לְגַבֵּל עַל יְדֵי שִׁנּוּי בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן הַמַּיִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ״ד, מִכָּל מָקוֹם כָּאן שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מַיִם מַמָּשׁ עַל הַמֻּרְסָן אֶלָּא שֶׁלּוֹקְחוֹ בְּיָדַיִם רְטֻבּוֹת — מֻתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל:
סעיף י אָסוּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֶלַח, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית אוֹ שְׁאָר חֵלֶב, מִפְּנֵי שֶׁנִּמּוֹחַ עַל יָדוֹ,…
אָסוּר לִרְחוֹץ יָדָיו בְּמֶלַח, וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית אוֹ שְׁאָר חֵלֶב, מִפְּנֵי שֶׁנִּמּוֹחַ עַל יָדוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹלִיד בְּשַׁבָּת, וְדוֹמֶה לִמְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״כ, שֶׁאָסוּר לְרַסֵּק שֶׁלֶג אוֹ בָּרָד מִטַּעַם זֶה.
וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם אִסּוּר לְרַסֵּק שֶׁלֶג וּבָרָד הוּא מִשּׁוּם גְּזֵרַת סְחִיטַת פֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, שֶׁאַף הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד לְמֵימֵיהֶם הֵם עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, אִם כֵּן בּוֹרִית וּשְׁאָר חֵלֶב שֶׁאֵינָן עוֹמְדִים לְמַשְׁקִין — מֻתָּר לְרַסֵּק לְכַתְּחִלָּה.
אֲבָל יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:
סעיף יא מֶרְחָץ שֶׁהָאוּר נִסֹּקֶת מִבַּחוּץ מִתַּחְתָּיו, אִם סָתְמוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹתָן הַנְּקָבִים…
מֶרְחָץ שֶׁהָאוּר נִסֹּקֶת מִבַּחוּץ מִתַּחְתָּיו, אִם סָתְמוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹתָן הַנְּקָבִים שֶׁהַמֶּרְחָץ מִתְחַמֵּם עַל יָדוֹ — מֻתָּר לִרְחוֹץ בּוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְחַמֵּם כְּלָל בְּשַׁבָּת. אֲבָל אִם לֹא סָתְמוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֵלָיו הוּחַם בְּשַׁבָּת — צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, לְפִי שֶׁהוּחַם בְּאִסּוּר, שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת נְקָבָיו פְּתוּחִים בְּשַׁבָּת כְּשֶׁיֵּשׁ אֵשׁ תַּחְתָּיו, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים:
סעיף יב אָסְרוּ חֲכָמִים לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בִּלְבַד, מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהָיוּ…
אָסְרוּ חֲכָמִים לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בִּלְבַד, מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהָיוּ רוֹחֲצִין בְּחַמִּין וְאָמְרוּ "מַזִּיעִין אֲנַחְנוּ".
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לַעֲבוֹר בַּמֶּרְחָץ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַזִּיעַ אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ:
סעיף יג עִיר שׁיִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ מֶרְחָץ רוֹחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב נָכְרִים —…
עִיר שׁיִשְׂרָאֵל וְנָכְרִים דָּרִים בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ מֶרְחָץ רוֹחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב נָכְרִים — מֻתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּחַמָּה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל הַנָּכְרִים שֶׁהֵם הָרֹב. וְאִם רֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כְּדֵי שֶׁיּוּחַם. וַאֲפִלּוּ בְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין כֵּן, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּחַמָּה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל שְׁנֵיהֶם:
קונטרס אחרון — 0 ערכים (לחץ לפתיחה)
קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודיות המבחינות את אדמו״ר הזקן בסימן שכ״ו. כל חידוש בנוי במבנה: עמדה קלאסית ← חידוש הרב ← השלכה מעשית.
חידוש א — גזרה מורחבת (שכ״ו:1-3)
יישום מודרני של גזרת הבלנים
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבהיר כי הגזרה הקדומה משתרעת על מקלחות מודרניות בחמין. לא רק על בתי מרחץ ציבוריים.
השלכה מעשית: כלי לחסיד: אין מקלחת חמה בשבת. ידיים ופנים בחמין — מותר.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי בנושאי סימן שכ״ו
הרבי — מנהג הטבילה הקבועה במקווה. בנוגע לטבילה במקווה, הנדונה בהלכות רחיצה בשבת (עניין הסימן שכ״ו), הרבי מציין שרבים נוהגים לטבול בקביעות לשם תוספת טהרה וקדושה. (אגרות קודש חלק ו' ע' 330; חלק ט' ע' 301; חלק י״א ע' 154, 333.)
מלבד המקור המאומת לעיל, אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור); לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור נוסף של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הנהגת חב״ד למעשה
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות במישרין משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שכ״ו, ברגישות חב״דית.
לחסיד חב״ד — סימן שכ״ו
- ① אין מקלחת חמה מלאה בשבת. חידוש א של הרב. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שכ״ו:1-3.
- ② מקלחת קרה = בסדר. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שכ״ו:4-8.
- ③ מקווה בשבת = מותר (מצווה, מים קרים). הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שכ״ו:9-11.
- ④ אין סבון נוזלי / סבון מוצק (החלקה). הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שכ״ו:12-13.
⚠ סעיף זה מציג את הנהגת ההלכה החב״דית. לכל שאלה ממשית: היוועץ ברב שלך.