✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman שכ"ח · 49 Seifim
Le malade à Shabbat — règles de soin — pour découvrir et comprendre
סימן שכ"ח
דִּין חוֹלֶה בְּשַׁבָּת
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Première approche du Siman שכ"ח : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.
Sujet : Le malade à Shabbat — règles de soin
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח (49 seifim)
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 Plan de l'étude
1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 49 seifim du Mehaber
2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?
3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman
4. Le détail des seifim — un par un
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade
7. Cas pratiques modernes
8. Synthèse pratique et règles à retenir
9. Questions de compréhension
1. Le texte du Choul'han Aroukh
Le siman שכ"ח contient 49 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à le malade à shabbat — règles de soin.
Seif א
דין חולה בשבת. ובו מט סעיפים:
מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה ואפי' ע"י עכו"ם גזירה משום שחיקת סמנים:
Traduction : celui qui a une simple gêne (מיחוש) et qui va et vient comme un bien-portant — il est interdit de lui faire le moindre soin, même par un non-juif, par décret de peur qu'on ne broie des remèdes (שחיקת סממנים, tolada de toḥen).
Seif ב
מי שיש לו חולי של סכנה מצוה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים:
Traduction : celui qui a une maladie comportant un danger (סכנה) — c'est une mitzva de transgresser le Shabbat pour lui ; celui qui s'empresse est digne d'éloge, et celui qui [s'arrête pour] demander [si c'est permis] — celui-là est un verseur de sang.
Seif ג
כל מכה של חלל דהיינו מהשינים ולפנים ושינים עצמם בכלל מחללין עליה את השבת ודוקא שנתקלקל א' מהאיברים הפנימים מחמת מכה או בועה וכיוצא בזה אבל מיחושים אין נקראים מכה: הגה מיהו מי שחושש בשינו ומצטער עליו להוציאו אומר לעכו"ם להוציאו (ב"י בשם אורחות חיים ואסור והיתר וארוך):
Traduction : toute plaie de la cavité (מכה של חלל) — c'est-à-dire des dents vers l'intérieur, les dents elles-mêmes incluses — on transgresse le Shabbat pour elle ; et spécifiquement quand un organe interne a été atteint par une plaie ou un abcès ; mais de simples gênes ne sont pas appelées « plaie ». (Rama : toutefois celui qui souffre d'une dent et en est tourmenté, pour la faire arracher, dit à un non-juif de l'arracher.)
Seif ד
מכה של חלל אינה צריכה אומד שאפי' אין שם בקיאים וחולה אינו אומר כלום עושים לו כל שרגילים לעשות לו בחול אבל כשיודעים ומכירים באותו חולי שממתין ואין צריך חילול אסור לחלל עליו אע"פ שהיא מכה של חלל:
Traduction : une plaie de la cavité ne nécessite pas d'évaluation : même s'il n'y a pas d'experts présents et que le malade ne dit rien, on fait pour lui tout ce qu'on a coutume de faire en semaine. Mais quand on sait et reconnaît que cette maladie peut attendre et ne requiert pas de transgression — il est interdit de transgresser pour elle, même si c'est une plaie de la cavité.
Seif ה
מכה שאינה של חלל נשאלין בבקי ובחולה ואין מחללין עליו שבת עד שיאמר אחד מהם שהוא צריך לחילול או שיעשה אצל א' מהם סכנת נפשות (וע"ל סי' תרי"ח):
Traduction : une plaie qui n'est pas de la cavité — on consulte un expert et le malade, et on ne transgresse pas le Shabbat pour elle jusqu'à ce que l'un d'eux dise qu'une transgression est nécessaire, ou qu'un danger vital apparaisse à l'un d'eux.
Seif ו
מכה שעל גב היד וגב הרגל וכן מי שבלע עלוקה וכן מי שנשכו כלב שוטה או א' מזוחלי עפר הממיתים אפילו ספק אם ממית אם לאו הרי הם כמכה של חלל:
Traduction : une plaie sur le dos de la main ou du pied, de même celui qui a avalé une sangsue, celui qui a été mordu par un chien enragé ou par l'une des créatures rampantes mortelles — même s'il est douteux qu'elles tuent — sont comme une plaie de la cavité (on transgresse le Shabbat).
Seif ז
מחללין שבת על כל מכה שנעשית מחמת ברזל ועל שחין הבא בפי הטבעת ועל סימטא והוא הנקרא פלוקנרו בלע"ז ועל מי שיש בו קדחת חם ביותר או עם סימור:
Traduction : on transgresse le Shabbat pour toute plaie causée par le fer, pour un abcès à l'orifice anal, pour la « simta » (un abcès — « flokanru » en langue vernaculaire), et pour celui qui a une fièvre très élevée ou une fièvre avec frissons.
Seif ח
מי שאחזו דם מקיזין אותו אפי' הולך על רגליו ואפי' ביום הראשון:
Traduction : celui qui est saisi d'un afflux de sang [congestion] — on le saigne (hakaza), même s'il marche encore sur ses pieds, et même le premier jour.
Seif ט
החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב או שהיה שותת דם או שהיה בו רירא ותחלת אוכלא (פי' תחילת חולי) מחללין עליו את השבת:
Traduction : celui qui souffre des yeux (ou d'un œil) avec un écoulement, ou dont coulaient des larmes par la douleur, ou qui saignait, ou qui avait du mucus et le début d'une maladie — on transgresse le Shabbat pour lui (l'œil étant relié à la cavité interne).
Seif י
כל חולי שהרופאים אומרים שהיא סכנה אע"פ שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא א' אומר צריך ורופא א' אומר אינו צריך מחללין ויש מי שאומר שאין צריך מומחה דכל בני אדם חשובים מומחין קצת וספק נפשות להקל: הגה וי"א דוקא ישראלים אבל סתם עכו"ם שאינן רופאים לא מחזקינן אותם כבקיאים [איסור והיתר הארוך]. מי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו השבת כדי להצילו עיין לעיל סי' ש"ו [ב"י בשם הרשב"א]:
Traduction : toute maladie que les médecins disent dangereuse, même si elle est sur la chair à l'extérieur — on transgresse le Shabbat pour elle. Si un médecin dit « il faut » et un autre « il ne faut pas » — on transgresse. Certains disent qu'aucun expert n'est requis, car toute personne avisée est un peu experte, et dans le doute vital on est indulgent (ספק נפשות להקל). (Rama : certains disent que ce sont spécifiquement les Juifs [qui font autorité] ; on ne demande pas à quelqu'un qu'on veut contraindre à une grande faute de transgresser le Shabbat pour le sauver.)
Seif יא
חולה שיש בו סכנה שאמדוהו ביום שבת שצריך לעשות לו רפואה ידועה שיש לו מלאכת חילול שבת שמנה ימים אין אומרים נמתין עד הלילה ונמצ' שלא לחלל עליו אלא שבת אחת אלא יעשו מיד אע"פ שמחללין עליו שתי שבתות ולכבות הנר בשביל שישן ע"ל סימן רע"ח:
Traduction : un malade en danger, évalué le jour du Shabbat comme nécessitant un traitement connu comportant une transgression du Shabbat sur huit jours — on ne dit pas « attendons la nuit » pour ne transgresser qu'un seul Shabbat, mais on agit immédiatement, même si cela transgresse deux Shabbatot.
Seif יב
כשמחללין שבת על חולי שיש בו סכנה משתדלין שלא לעשות ע"י עכו"ם וקטנים ונשים אלא ע"י ישראל גדולים ובני דעת: הגה וי"א דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע"י שינוי עושה ע"י שינוי ואם אפשר לעשותו ע"י עכו"ם בלא איחור כלל עושין ע"י עכו"ם [א"ז וש"ג ומ"מ בשם ראב"ן] וכן נוהגים אבל במקום דיש לחוש שיתעצל העכו"ם אין לעשות ע"י עכו"ם [תוספות ור"ן]:
Traduction : quand on transgresse le Shabbat pour une maladie dangereuse, on s'efforce de ne pas le faire par des non-juifs, des mineurs ou des femmes, mais par des Juifs adultes et avisés (pour ne pas laisser croire que c'est un acte léger). (Rama : certains disent que si on peut faire sans délai par un shinui, on le fait avec shinui ; et si par un non-juif sans aucun retard, par un non-juif — et tel est l'usage ; mais là où l'on craint que le non-juif ne tarde, on ne le fait pas par lui.)
Seif יג
כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה הרי זה משובח אפי' אם מתקן עמו דבר אחר כגון שפירש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים וכן כל כיוצא בזה:
Traduction : quiconque s'empresse de transgresser le Shabbat pour une chose comportant un danger est digne d'éloge — même s'il accomplit aussi autre chose au passage, par exemple s'il déploie un filet pour remonter un enfant tombé dans une rivière et attrape des poissons avec ; et de même pour tout cas semblable.
Seif יד
היה חולה שיש בו סכנ' וצריך בשר שוחטין לו ואין אומרי' נאכילנו נביל' אבל אם הי' החול' צריך לאכילה לאלתר והנביל' מוכנת מיד והשחיט' מתאחרת לו מאכילין אותו הנבילה:
Traduction : un malade en danger qui a besoin de viande — on abat [un animal] pour lui, et on ne dit pas « nourrissons-le de neveila » [bête non abattue rituellement]. Mais si le malade a besoin de manger immédiatement, que la neveila est prête tout de suite et que l'abattage le retarderait — on lui fait manger la neveila.
Seif טו
אמדוהו [פי' התבוננו במחלתו ושיערו] הרופאים שצריך גרוגרת אחת ורצו עשרה והביאו לו כל א' גרוגרת כולם פטורים ויש להם שכר טוב מאת ה' אפילו הבריא בראשונה:
Traduction : si les médecins ont évalué qu'il faut une figue sèche, et que dix personnes coururent et apportèrent chacune une figue — toutes sont exemptes et ont une belle récompense d'auprès de Dieu, même si [le malade] a guéri avec la première (nul ne doit hésiter par crainte d'agir en vain).
Seif טז
אמדוהו לשתי גרוגרות ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בשני עוקצין וג' בעוקץ א' כורתים העוקץ שיש בו ג' ואם היו ב' בעוקץ א' וג' בעוקץ א' לא יכרתו אלא העוקץ שיש בו ב' הגה ואם הדבר בהול אין מדקדקין בכך שלא יבא לידי דיחוי ועיכוב [הגהות מרדכי פרק מפנין]:
Traduction : évalué à deux figues, et l'on n'en trouve que deux sur deux pédoncules et trois sur un seul — on coupe le pédoncule qui en a trois (on minimise les coupes). Et s'il y en avait deux sur un pédoncule et trois sur un autre, on ne coupe que le pédoncule à deux. (Rama : si l'affaire est urgente, on ne fait pas de tels calculs, pour ne pas aboutir à un retard.)
Seif יז
חולה שנפל מחמת חלי למשכב ואין בו סכנה הגה או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אע"פ שהולך כנפל למשכב דמי [המגיד פ"ב] אומרים לעכו"ם לעשות לו רפואה אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאוריית' אפי' יש בו סכנת אבר ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידים יש מתירים אפי' אין בו סכנת אבר ויש אומרים שאם יש בו סכנת אבר עושין ואם אין בו סכנת אבר אין עושין ויש אומרים שאם אין בו סכנת אבר עושין בשינוי ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שינוי ויש אומרים אפי' יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהיא נסמך למלאכה דאוריית' ודברים שאין בהם סמך מלאכה עושין אפי' אין בו סכנת אבר ודברי הסברא השלישית נראין: הגה מותר לומר לעכו"ם לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי (ר' ירוחם ני"ב ח"ט ורמב"ם ורשב"א) וכל שאסור לעשותו ע"י ישראל אפי' ע"י החולה בעצמו אסור אבל כשעושה לו העכו"ם מותר לחולה לסייעו קצת דמסייע אין בו ממש (ב"י גמ' ביצה דף כ"ב):
Traduction : un malade sans danger qui est tombé alité (Rama : ou qui a une gêne qui le fait souffrir et dont tout son corps est affecté — il est alors comme alité même s'il marche) — on dit à un non-juif de lui faire un soin, mais on ne transgresse pas pour lui un interdit de la Torah, même en cas de danger pour un membre. Quant à un Juif accomplissant directement un interdit rabbinique : plusieurs avis s'opposent — et l'opinion retenue est qu'on accomplit avec un shinui s'il n'y a pas danger pour un membre, et sans shinui s'il y a danger pour un membre. (Rama : permis de dire à un non-juif de cuisiner pour un petit enfant qui n'a rien à manger, car les besoins d'un enfant sont comme ceux d'un malade sans danger ; et le malade peut un peu assister le non-juif.)
Seif יח
הקיז דם ונצטנן עושים לו מדורה אפי' בתקופת תמוז:
Traduction : celui qui a été saigné et a pris froid — on lui fait un feu, même en pleine saison de Tammouz (l'été) — car le refroidissement après une saignée comporte un danger.
Seif יט
חולה שאין בו סכנה מותר בבישולי עכו"ם:
Traduction : un malade sans danger est autorisé [à consommer ce qui relève de] la cuisson par un non-juif (bishoul aku"m) — interdit aux bien-portants mais permis pour le besoin du malade.
Seif כ
אין נותנין יין לתוך העין וליתנו על גביו אם פותח וסוגר העין אסור ואם אינו פותח וסוגר מותר ורוק תפל אפי' על גביו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קעביד:
Traduction : on ne met pas de vin dans l'œil ; le poser sur l'œil [la paupière] — s'il ouvre et ferme l'œil, interdit (cela révèle une visée curative) ; s'il ne l'ouvre et ne le ferme pas, permis. La salive à jeun (rok tafel), même posée sur l'œil, est interdite, car il est manifeste qu'il agit pour se soigner.
Seif כא
שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב העין שאינו נראה אלא כרוחץ והוא דלא עמיץ ופתח ולא חיישינן משום שחיקת סמנים דכיון שלא התירו לו לשרותן אלא מע"ש איכא הכירא:
Traduction : on peut faire tremper un collyre (kilorin) la veille du Shabbat et le poser le Shabbat sur l'œil, car cela paraît seulement comme un lavage — pourvu qu'on ne presse pas en ouvrant et fermant l'œil. On ne craint pas le « broyage des remèdes », car puisqu'on ne l'a permis qu'avec un trempage d'erev Shabbat, il y a un signe distinctif (hekèr).
Seif כב
מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב מפני שהוא נימוח ואפילו בגמר מכה דליכא אלא צערא שרי אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מעורבים יחד ולא ע"ג מוך ליתנו עליה אבל נותן הוא חוץ למכה ושותת ויורד לתוכה:
Traduction : on retire les croûtes d'une plaie et on l'enduit d'huile, mais pas de graisse (qui fond, ce qui serait nolad/memarea'ḥ) ; et même quand la plaie est en voie de guérison et qu'il n'y a plus que la douleur, c'est permis. Mais on ne met pas dessus de l'huile et de l'eau chaude mêlées, ni sur de la ouate à poser sur la plaie ; on met [l'huile] hors de la plaie et elle s'écoule dedans.
Seif כג
נותנין ספוג וחתיכות בגדים יבשים וחדשים שאינן לרפואה אלא כדי שלא יסרטו הבגדים את המכה אבל לא ישנים שהם מרפאים וה"מ ישנים שלא נתנו מעולם על המכה אבל אם היו כבר על המכה אפילו ישנים שרי דשוב אינם מרפאים:
Traduction : on met une éponge et des morceaux de tissu secs et neufs — qui ne sont pas pour soigner mais seulement pour que les vêtements n'éraflent pas la plaie ; mais pas de [tissus] vieux, qui guérissent. Et cela vaut pour des vieux jamais posés sur une plaie ; mais s'ils étaient déjà sur la plaie, même vieux ils sont permis, puisqu'ils ne guérissent plus.
Seif כד
נותנים עלה על גב מכה בשבת שאינו אלא כמשמרת חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה (ואין נותנין גמי על המכה שהוא מרפא) (טור):
Traduction : on met une feuille sur une plaie le Shabbat, car elle ne fait que protéger — sauf des feuilles de vigne, qui sont curatives. (Et on ne met pas de jonc (gemi) sur la plaie, car il guérit.)
Seif כה
רטייה שנפלה מעל גב המכה על גבי קרקע לא יחזירנה נפלה על גבי כלי יחזירנה ועל ידי עכו"ם מותר להניחה אפי' לכתחלה: הגה ומותר לומר לעכו"ם לעשות רטייה על מכה או חבורה (א"ו הארוך) ואסור ליתן עליה אפר מקלה דמרפא כי אם ע"י עכו"ם (מרדכי פרק שמונה שרצים):
Traduction : un emplâtre (retiya) tombé d'une plaie sur le sol — on ne le replace pas ; tombé sur un ustensile — on le replace ; et par un non-juif il est permis de le poser même le-khatḥila. (Rama : permis de dire à un non-juif de faire un emplâtre sur une plaie ou un hématome ; interdit d'y mettre de la cendre caustique, qui guérit, sinon par un non-juif.)
Seif כו
מגלה קצת רטייה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה קצתה השני ומקנחה ורטייה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח:
Traduction : on découvre une partie de l'emplâtre, on essuie le pourtour de la plaie, puis on découvre l'autre partie et on l'essuie ; mais l'emplâtre lui-même, on ne l'essuie pas — parce que ce serait memarea'ḥ (lisser).
Seif כז
מכה שנתרפא נותנין עליה רטייה שאינו אלא כמשמרה:
Traduction : une plaie déjà guérie — on peut y poser un emplâtre, car il ne fait plus que protéger.
Seif כח
המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאים עושים שהם מתכוונים ברפואה להרחיב פי המכה הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא ואם הפיסה כדי להוציא ממנה הליחה שבה הרי זה מותר:
Traduction : celui qui perce un abcès le Shabbat pour en élargir l'ouverture, comme font les médecins qui visent à élargir la plaie — est ḥayav (passible) au titre de makeh be-patish, car c'est l'œuvre du médecin. Mais s'il l'a percé seulement pour en faire sortir le pus — c'est permis.
Seif כט
מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין כדי להעמיד הדם אבל לא בחומץ מפני שהוא חזק ויש בו משום רפואה ואם הוא מעונג אף היין לו כמו החומץ ואסור:
Traduction : celui dont la main ou le pied a été contusionné — on le « resserre » (tsomèt) avec du vin pour arrêter le sang, mais pas avec du vinaigre, car il est fort et il y a là un soin. Et si la personne est délicate (me'ounag), le vin lui est comme le vinaigre — et c'est interdit.
Seif ל
מי שנשמט פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן שזהו רפואתו אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא:
Traduction : celui dont une articulation de la main ou du pied s'est déboîtée — il ne doit pas la frictionner abondamment à l'eau froide, car c'est là son traitement ; mais il se lave normalement, et s'il guérit, il guérit (sans intention curative manifeste).
Seif לא
צפורן שפרשה וציצין שהם כמין רצועות דקות שפירשו מעור האצבע סביב הציפורן אם פרשו רובן כלפי מעלה ומצערות אותו להסירן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חייב חטאת ופירש"י כלפי מעלה כלפי ראשי אצבעותיו ור"ת פירש דהיינו כלפי הגוף וצריך לחוש לשני הפירושים:
Traduction : un ongle partiellement détaché, et les « tsitsin » — fines lanières de peau détachées autour de l'ongle : si la majeure partie s'est détachée « vers le haut » et qu'elles le font souffrir — les ôter à la main est permis, avec un instrument patour-mais-interdit ; si la majeure partie ne s'est pas détachée, à la main patour-mais-interdit, à l'instrument ḥayav ḥatat. Rashi explique « vers le haut » = vers le bout des doigts ; Rabbenou Tam = vers le corps — et il faut tenir compte des deux interprétations.
Seif לב
החושש בשיניו לא יגמע בהן חומץ ויפלוט אבל מגמע ובולע או מטבל בו כדרכו החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל בולע הוא שמן ואם נתרפא נתרפא:
Traduction : celui qui souffre des dents ne doit pas y faire passer du vinaigre puis le recracher (cela révèle le soin), mais il peut en aspirer et l'avaler, ou y tremper [un aliment] à son habitude. Celui qui souffre de la gorge ne doit pas y faire des gargarismes d'huile, mais il peut avaler de l'huile — et s'il guérit, il guérit.
Seif לג
גונח מותר לינק חלב מהבהמה דבמקום צערא לא גזרו רבנן וי"א שאם אין לו אלא צער של רעב אסור לינק מהבהמה בשבת:
Traduction : celui qui suffoque (gonea'ḥ) — il lui est permis de téter le lait directement de l'animal, car dans un cas de souffrance les Sages n'ont pas décrété. Et certains disent que s'il n'a que la souffrance de la faim, il lui est interdit de téter de l'animal le Shabbat.
Seif לד
לא תיקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדירה ותינק את בנה:
Traduction : une femme ne doit pas exprimer du lait de ses seins dans une coupe ou une marmite [pour ensuite] en allaiter son enfant — car traire dans un récipient est interdit.
Seif לה
מותר לאשה לקלח מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד ויניק: (הגה אבל אסור להתיז מחלבה על מי שנשף בו רוח רעה דלית בו סכנה (ב"י בשם שבולי לקט):
Traduction : il est permis à une femme de faire jaillir un peu de lait pour que l'enfant saisisse le sein et tète (le lait perdu va directement à l'enfant). (Rama : mais il est interdit de projeter de son lait sur quelqu'un atteint d'un « mauvais esprit », car il n'y a pas là de danger.)
Seif לו
אין לועסין מצטכי (עסי' רי"ו סי"ג פירושו) ולא שפין בו השינים לרפואה ואם משום ריח הפה מות':
Traduction : on ne mâche pas de mastic (mastikhi) ni n'en frotte les dents pour se soigner ; mais si c'est pour [chasser] la mauvaise haleine, c'est permis.
Seif לז
כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים מותר לאכלן ולשתותן לרפואה אע"פ שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מילתא דלרפואה עביד אפילו הכי שרי וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו ולשתותו לרפואה ודוק' מי שיש לו מיחוש בעלמ' והוא מתחזק והולך כבריא אבל אם אין לו שום מיחוש מותר: (הגה וכן אם נפל למשכב שרי [ב"י]:
Traduction : tous les aliments et boissons consommés par les bien-portants — il est permis d'en manger et d'en boire à titre curatif, même s'ils sont rudes pour certains et qu'il est manifeste qu'on les prend pour se soigner. Mais tout ce qui n'est pas aliment/boisson de bien-portant — interdit d'en prendre pour se soigner ; et cela vise celui qui a une simple gêne et va comme un bien-portant ; mais celui qui n'a aucune gêne — permis. (Rama : de même s'il est tombé alité, c'est permis.)
Seif לח
מותר לאכול שרפים מתוקים ולגמוע ביצה חיה כדי להנעים הקול:
Traduction : il est permis de manger des résines sucrées et d'avaler un œuf cru afin d'adoucir la voix — car ce sont des aliments de bien-portant.
Seif לט
אין עושין אפיקטוזין (פי' הערוך אפיק טפי זון כלומר להוציא עודף המזון] דהיינו גרמת קיא אפי' בחול משום הפסד אוכלים ואם מצטער מרוב מאכל בחול מותר אפילו בסם ובשב' אסור בסם ומותר ביד:
Traduction : on ne provoque pas le vomissement (אפיקטוזין) — même en semaine, à cause du gaspillage de nourriture. Et si l'on souffre d'un excès de nourriture : en semaine c'est permis même avec un médicament ; le Shabbat c'est interdit avec un médicament et permis à la main.
Seif מ
החושש במעיו מותר ליתן עליהם כוס שעירו ממנו חמין אע"פ שעדיין יש בו הבל:
Traduction : celui qui souffre des entrailles — il lui est permis de poser dessus une coupe dont on a vidé l'eau chaude, même si elle conserve encore de la chaleur (ce n'est pas un soin avec remèdes).
Seif מא
מי שנשתכר שרפואתו לסוך כפות ידיו ורגליו בשמן (ומלח) מותר לסוכם בשבת:
Traduction : celui qui s'est enivré, dont le remède est d'enduire les paumes de ses mains et de ses pieds d'huile (et de sel) — il est permis de les enduire le Shabbat (car l'huile est d'usage courant).
Seif מב
אין מתעמלים דהיינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי:
Traduction : on ne fait pas de gymnastique (mit'amlin) — c'est-à-dire presser fortement le corps pour le fatiguer et le faire transpirer ; et il est interdit de presser le ventre d'un enfant pour en faire sortir les excréments.
Seif מג
מותר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו ולהעלו' אזנים בין ביד בין בכלי ולהעלות אונקלי' דהיינו תנוך שכנגד הלב שנכפף לצד פנים שכל א' מאלו אין עושים בסמנים כדי שניחוש לשחיקה ויש לו צער מהם:
Traduction : il est permis de renverser une coupe chaude sur le nombril et de le relever, de remettre en place [les muscles autour] des oreilles à la main ou avec un ustensile, et de remettre le cartilage qui s'est replié vers l'intérieur près du cœur — car aucun de ces actes ne se fait avec des remèdes (pas de crainte de broyage), et la personne en éprouve de la souffrance.
Seif מד
רוחצין במי גרר ובמי חמתן ובמי טבריה ובמים היפים שבים הגדול אע"פ שהם מלוחים שכן דרך לרחוץ בהם וליכ' הוכחה דלרפואה קא עביד אבל לא במים הרעים שבים הגדול ובמי משרה שהם מאוסים ואין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה ודוק' ששוהא בהם אבל אם אינו שוהא בהם מותר שאינו נראה אלא כמיקר:
Traduction : on peut se baigner dans les eaux de Gerar, de Ḥamtan, de Tibériade et les bonnes eaux de la Grande Mer, bien qu'elles soient salées — car il est d'usage de s'y baigner et il n'y a pas de preuve d'une visée curative. Mais pas dans les mauvaises eaux de la Grande Mer ni les eaux de rouissage, répugnantes, où l'on ne se baigne que pour se soigner — et cela [si] l'on s'y attarde ; mais si l'on ne s'y attarde pas, c'est permis, car cela paraît seulement un rafraîchissement.
Seif מה
לוחשים על נחשים ועקרבים בשביל שלא יזיקו ואין בכך משום צידה:
Traduction : on « chuchote » [des formules] sur les serpents et les scorpions pour qu'ils ne nuisent pas, et il n'y a pas là [d'interdit de] tsida (capture).
Seif מו
נותנין כלי על גב העין להקר והוא שיהא כלי הניטל בשבת:
Traduction : on peut poser un ustensile sur l'œil pour le rafraîchir — pourvu que ce soit un ustensile qu'il est permis de manipuler le Shabbat (qui n'est pas muktsé).
Seif מז
עצם שיצ' ממקומו מחזירין אותו:
Traduction : un os qui est sorti de sa place — on le remet en place.
Seif מח
אסור להניח בגד על מכה שיוצ' ממנו דם מפני שהדם יצבע אותו ואסור להוציא דם מהמכה לכך יש לרחוץ המכה במים או ביין תחלה להעביר דם שבמכה וי"א שכורך קורי עכביש על המכה ומכסה בהם כל הדם וכל החבורה ואח"כ כורך עליו סמרטוט:
Traduction : il est interdit de poser un tissu sur une plaie qui saigne, parce que le sang le teindrait (tsovea'), et il est interdit de faire sortir du sang de la plaie. Il faut donc d'abord laver la plaie à l'eau ou au vin pour ôter le sang ; et certains disent qu'on enroule de la toile d'araignée sur la plaie pour couvrir tout le sang, puis on enroule par-dessus un chiffon.
Seif מט
אסור לשום פתילה בפי הטבעת כדרך שנוהגים לעשות למי שהוא עצור אלא אם כן ישים אותה בשינוי שיאחזנה בשתי אצבעותיו ויניחנה בנחת:
Traduction : il est interdit de placer un suppositoire dans l'orifice anal, comme on a coutume de le faire pour celui qui est constipé — sauf s'il le place avec un shinui : en le tenant entre deux doigts et en le posant doucement.
Texte intégral : ces 49 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.
2. Le contexte général
De quoi parle ce siman ?
Le siman שכ"ח — l'un des plus longs et des plus importants des Hilkhot Shabbat — traite du malade le Shabbat : quand et comment on transgresse le Shabbat pour le soigner. Il repose sur le principe le plus fondamental de la Torah en la matière : וָחַי בָּהֶם — « il vivra par elles » (Vayikra 18:5), d'où les Sages déduisent que la sauvegarde de la vie l'emporte sur le Shabbat.
La question fondamentale : face à un malade, deux écueils opposés — transgresser inutilement le Shabbat, ou hésiter alors qu'une vie est en jeu. Le siman gradue les situations selon la gravité du mal et codifie, pour chaque degré, ce qui est permis.
Place dans Hilkhot Shabbat
Le siman שכ"ח suit le siman שכ"ז (sikha) et le grand thème de l'interdit de refoua (soin), dont il est l'application centrale. Il précède le siman ש"ל (l'accouchée) et ושל"א (la circoncision) — autres cas de tension entre Shabbat et vie/mitzva.
3. Les concepts-clés halakhiques
Cinq concepts structurent les 49 seifim. Ils forment une échelle de gravité :
Les concepts-clés du siman שכ"ח :
- פיקוח נפש — danger de vie : suspend tout le Shabbat ; « le prompt est digne d'éloge » (seif ב).
- חולה שיש בו סכנה — malade en danger : on transgresse même les interdits de la Torah.
- חולה שאין בו סכנה — malade sans danger mais alité : interdits de la Torah non, mais soins via non-juif et actes rabbiniques avec shinui — oui.
- מיחוש בעלמא — simple gêne : aucun soin, même par un non-juif.
- גזירת שחיקת סממנים — le décret du broyage des remèdes : la raison de l'interdit rabbinique de tout soin (tolada de toḥen).
La question maîtresse : « à quel degré de l'échelle se situe ce malade ? » — danger de vie → tout est permis et il faut s'empresser ; sans danger mais alité → soins limités ; simple gêne → rien. Et dans le doute sur le danger : ספק נפשות להקל, on tranche pour sauver.
4. Le détail des seifim — un par un
Les 49 seifim se regroupent en grandes familles :
| Seifim | Thème | Règle |
|---|---|---|
| א-ב | Les deux pôles | Simple gêne : rien ; danger : mitzva de transgresser, le prompt est loué |
| ג-טז | Le malade en danger | Plaie de la cavité, évaluation, פיקוח נפש, בכדי שיעשו, qui agit |
| יז-יט | Le malade sans danger | Soins via non-juif, actes rabbiniques avec shinui, bishoul aku"m |
| כ-מט | Soins permis et interdits | Plaies, emplâtres, remèdes, aliments de bien-portant, cas particuliers |
Méthode de lecture : pour chaque seif — (1) quel est le degré de gravité du malade ; (2) l'acte est-il un interdit de la Torah ou rabbinique ; (3) peut-on le faire avec shinui ou via un non-juif ; (4) le geste révèle-t-il un soin (refoua) ; (5) conclusion.
5. Le Mishnah Berurah — premières entrées
Le Mishnah Berurah compte 152 entrées sur ce siman — l'un des plus commentés. Les premières éclairent le seif א :
משנה ברורה (א) — (א) מיחוש בעלמא והוא מתחזק וכו' - דאם כאיב ליה טובא וחלה כל גופו עי"ז או שנפל למשכב אף שאין בו סכנה מותר לעשות בשבילו רפואה שאין בה מלאכה וכההיא דסימן שכ"ז ס"א וכה"ג וע"י א"י מותר לעשות אפילו מלאכה גמורה וכדלקמן בסי"ז וסל"ז ע"ש:
משנה ברורה (ב) — (ב) שום רפואה - היינו אפילו דברים שאין בהם משום מלאכה ג"כ אסור וכדלעיל בסימן שכ"ז ס"א ולקמן בסעיף ל"ו וכה"ג:
משנה ברורה (ג) — (ג) ואפילו ע"י א"י - היינו אפילו דברים שהוא רק משום שבות ג"כ אסור על ידו כיון שהוא רק מיחוש בעלמא:
Le Mishnah Berurah pose d'emblée l'échelle de gravité : si la douleur est forte et que tout le corps est affecté, ou que la personne est alitée — même sans danger — on peut faire pour elle un soin sans mélakha ; et via un non-juif, on peut faire même une mélakha complète (seifim יז, לז). Mais pour une simple gêne, rien — même un acte qui n'est qu'un chevout (interdit rabbinique léger), même par un non-juif.
Pour le texte intégral des 152 entrées : Mishnah Berurah 328.
6. La position du Rama
Le Rama parsème ce siman de nombreuses gloses, surtout pour préciser le régime du malade sans danger :
Les גהות du Rama :
- Seif ג : celui qui souffre d'une dent peut dire à un non-juif de l'extraire.
- Seif יב : pour un danger, si on peut agir sans délai par un shinui ou via un non-juif — on le fait ainsi ; mais jamais au prix d'un retard.
- Seif יז : les besoins d'un petit enfant sont assimilés à ceux d'un malade sans danger ; on peut dire à un non-juif de cuisiner pour lui.
- Seif כה : on peut dire à un non-juif de faire un emplâtre sur une plaie.
7. Cas pratiques modernes
| Situation | Analyse |
|---|---|
| Douleur de poitrine, suspicion d'infarctus, AVC | Danger de vie : appeler les secours et transgresser le Shabbat immédiatement — « le prompt est digne d'éloge », hésiter est interdit (seif ב). |
| Fièvre élevée, alité | Malade sans danger : médicaments permis (le malade alité a le statut qui permet la refoua) ; mélakhot de la Torah via un non-juif si besoin (seif יז, לז). |
| Mal de tête, rhume léger, « ça va » | Simple gêne : un antalgique courant est en principe interdit — sauf si l'on est vraiment affaibli ou alité. Consulter un Rav. |
| Doute : est-ce grave ? | ספק נפשות להקל — dans le doute vital, on agit pour sauver, sans attendre la certitude. |
Règle d'or : en cas de danger de vie réel ou possible, on n'hésite jamais et on ne « demande » pas — on agit. Pour les cas intermédiaires et la définition des médicaments permis, consulte ton Rav à l'avance.
8. Synthèse pratique du Siman
Le Siman שכ"ח en 5 règles :
- Danger de vie — on transgresse tout le Shabbat ; s'empresser est une mitzva, hésiter est interdit.
- Dans le doute sur le danger — ספק נפשות להקל, on agit pour sauver.
- Malade sans danger, alité — soins permis, mélakhot de la Torah via non-juif, actes rabbiniques avec shinui.
- Simple gêne — aucun soin, par crainte qu'on ne broie des remèdes.
- Aliments de bien-portant — toujours permis, même à visée curative manifeste.
9. Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Sur quel verset repose le principe que sauver une vie l'emporte sur le Shabbat ?
- Que signifie « le prompt est digne d'éloge et celui qui demande est un verseur de sang » (seif ב) ?
- Quels sont les quatre degrés de l'échelle de gravité d'un malade ?
- Pourquoi tout soin est-il interdit pour une simple gêne — quel est le décret en jeu ?
- Que peut-on faire pour un malade sans danger mais alité (seif יז) ?
- Comment tranche-t-on dans le doute sur l'existence d'un danger vital ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
- 📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman שכ"ח)