✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman 328 · 49 Se'ifim
Laws of the choleh on Shabbos — to discover and understand
סימן שכ״ח
דִּין חוֹלֶה בְּשַׁבָּת
🌱 Introductory Level · Beginners
✦ ❖ ✦
First approach to Siman 328: full Hebrew text of the Mechaber, fluent English translation, pedagogical explanations of the halachic concepts, modern practical cases, and synthesis.
Subject: Laws of the choleh on Shabbos
Source: Shulchan Aruch Orach Chayim Siman 328 (49 se'ifim)
Compilation: Rav Yossef Haim Samama
DAAT · daattorah.com
📑 Study outline
1. The text of the Shulchan Aruch — the 49 se'ifim of the Mechaber
2. General context: why this siman, what is the question?
3. Key halachic concepts of this siman
4. The se'ifim in detail — one by one
5. The Mishnah Berurah — opening entries
6. The Rema's position — Ashkenazi vs. Sefardi differences
7. Modern practical cases
8. Practical synthesis and rules to remember
9. Comprehension questions
1. The text of the Shulchan Aruch
Siman 328 contains 49 se'ifim of the Mechaber (Rabbi Yosef Karo), codifying the laws relating to the choleh on Shabbos.
Se'if 1
דין חולה בשבת. ובו מט סעיפים:
מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה ואפי' ע״י עכו״ם גזירה משום שחיקת סמנים:
Translation: one who has a mere ache (michush) and goes about like a healthy person — it is forbidden to give him any refuah, even through a non-Jew, by gezeirah lest one come to grind ingredients (shechikas samanim, a toladah of tochen).
What this seif says:
- One who has only a passing ailment and holds up, going about as a healthy man: forbidden to make him any remedy, and even by a non-Jew.
- The reason: a decree on account of grinding simples (שחיקת סמנים).
Se'if 2
מי שיש לו חולי של סכנה מצוה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים:
Translation: one who has an illness involving sakanah — it is a mitzvah to be mechalel Shabbos for him; the zealous one is praiseworthy, and one who [stops to] ask [whether it is permitted] is a shofech damim.
What this seif says:
- One who has an illness of danger — it is a mitzvah to profane the Shabbat for him.
- And he who is prompt is praiseworthy; and he who asks — that one sheds blood.
Se'if 3
כל מכה של חלל דהיינו מהשינים ולפנים ושינים עצמם בכלל מחללין עליה את השבת ודוקא שנתקלקל א' מהאיברים הפנימים מחמת מכה או בועה וכיוצא בזה אבל מיחושים אין נקראים מכה: הגה מיהו מי שחושש בשינו ומצטער עליו להוציאו אומר לעכו״ם להוציאו (ב״י בשם אורחות חיים ואסור והיתר וארוך):
Translation: any makkah shel chalal — i.e., from the teeth inward, including the teeth themselves — Shabbos is desecrated for it, specifically when one internal organ has been damaged by a wound or abscess. But mere aches are not called a makkah. (Rema: one suffering from a toothache that distresses him may tell a non-Jew to extract it.)
What this seif says:
- Every internal wound — that is, from the teeth inward, the teeth themselves included — one profanes the Shabbat for it.
- And this where one of the inner organs has been damaged by a wound, an abscess or the like; but mere ailments are not called a wound.
- Rama: however, one who suffers in a tooth and is pained enough to have it out — tells a non-Jew to take it out.
Se'if 4
מכה של חלל אינה צריכה אומד שאפי' אין שם בקיאים וחולה אינו אומר כלום עושים לו כל שרגילים לעשות לו בחול אבל כשיודעים ומכירים באותו חולי שממתין ואין צריך חילול אסור לחלל עליו אע״פ שהיא מכה של חלל:
Translation: a makkah shel chalal does not require omed (assessment): even if there are no experts present and the patient says nothing, one does for him whatever is normally done on weekdays. But when it is known that the illness can wait — chillul Shabbos is forbidden, even though it is a makkah shel chalal.
What this seif says:
- An internal wound requires no assessment: even if there are no experts there and the sick man says nothing — one does for him all that is customarily done on a weekday.
- But when one knows and recognises of that illness that it can wait and needs no profanation — it is forbidden to profane for him, even though it is an internal wound.
Se'if 5
מכה שאינה של חלל נשאלין בבקי ובחולה ואין מחללין עליו שבת עד שיאמר אחד מהם שהוא צריך לחילול או שיעשה אצל א' מהם סכנת נפשות (וע״ל סי' תרי״ח):
Translation: a makkah not of the chalal — one consults an expert and the choleh, and one does not desecrate Shabbos for it until one of them says that chillul is needed, or that sakanas nefashos appears to one of them.
What this seif says:
- A wound that is not internal: one enquires of an expert and of the sick man.
- And one does not profane the Shabbat for him until one of them says he needs profanation, or it appears to one of them that there is danger to life.
Se'if 6
מכה שעל גב היד וגב הרגל וכן מי שבלע עלוקה וכן מי שנשכו כלב שוטה או א' מזוחלי עפר הממיתים אפילו ספק אם ממית אם לאו הרי הם כמכה של חלל:
Translation: a wound on the back of the hand or foot, one who has swallowed a leech, one bitten by a mad dog or a deadly creeping creature — even if doubtful whether lethal — are like a makkah shel chalal (one is mechalel Shabbos).
What this seif says:
- A wound on the back of the hand or the back of the foot; one who swallowed a leech; one bitten by a mad dog or by one of the deadly creeping things:
- They are as an internal wound — and even in doubt whether it kills or not.
Se'if 7
מחללין שבת על כל מכה שנעשית מחמת ברזל ועל שחין הבא בפי הטבעת ועל סימטא והוא הנקרא פלוקנרו בלע״ז ועל מי שיש בו קדחת חם ביותר או עם סימור:
Translation: Shabbos is desecrated for any wound caused by iron, for an abscess at the anal opening, for "simta," and for one with a very high fever or fever with chills.
What this seif says:
- One profanes the Shabbat for every wound made by iron;
- for an ulcer arising at the orifice; for the סימטא;
- and for one with a very hot fever, or one with shivering.
Se'if 8
מי שאחזו דם מקיזין אותו אפי' הולך על רגליו ואפי' ביום הראשון:
Translation: one seized by [a rush of] blood — he is bled (hakazah), even if he still walks on his feet, even on the first day.
What this seif says:
- One seized by blood — one bleeds him, even if he walks on his feet, and even on the first day.
Se'if 9
החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב או שהיה שותת דם או שהיה בו רירא ותחלת אוכלא (פי' תחילת חולי) מחללין עליו את השבת:
Translation: one suffering eye pain with discharge, tears flowing from pain, bleeding, mucus, or the onset of illness — Shabbos is desecrated for him (the eye is connected to the inner cavity).
What this seif says:
- One who suffers in his eyes or in his eye — if there is discharge, or tears run from it through the pain, or blood runs, or there is a flux, or the beginning of an illness:
- One profanes the Shabbat for him.
Se'if 10
כל חולי שהרופאים אומרים שהיא סכנה אע״פ שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא א' אומר צריך ורופא א' אומר אינו צריך מחללין ויש מי שאומר שאין צריך מומחה דכל בני אדם חשובים מומחין קצת וספק נפשות להקל: הגה וי״א דוקא ישראלים אבל סתם עכו״ם שאינן רופאים לא מחזקינן אותם כבקיאים [איסור והיתר הארוך]. מי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו השבת כדי להצילו עיין לעיל סי' ש״ו [ב״י בשם הרשב״א]:
Translation: any illness doctors call dangerous, even if external on the flesh — Shabbos is desecrated. If one doctor says "needed" and another "not needed" — we are mechalel. Some say no expert is needed, since all people are considered somewhat expert, and safek nefashos lehakel.
What this seif says:
- Every illness the physicians call a danger — even if it is on the flesh, outside — one profanes the Shabbat for it.
- And if one physician says « he needs it » and another « he does not » — one profanes. And there is one who says no expert is required, every man being reckoned somewhat expert, and doubt in matters of life inclining to leniency.
- Rama: and some say: Jews only; but non-Jews who are not physicians we do not hold to be expert. One whom they wish to force into a grave transgression — one does not profane the Shabbat to save him.
Se'if 11
חולה שיש בו סכנה שאמדוהו ביום שבת שצריך לעשות לו רפואה ידועה שיש לו מלאכת חילול שבת שמנה ימים אין אומרים נמתין עד הלילה ונמצ' שלא לחלל עליו אלא שבת אחת אלא יעשו מיד אע״פ שמחללין עליו שתי שבתות ולכבות הנר בשביל שישן ע״ל סימן רע״ח:
Translation: a choleh she-yesh bo sakanah assessed on Shabbos as needing a known treatment involving chillul Shabbos over eight days — we do not say "let us wait until night" to be mechalel only one Shabbos, but act immediately, even though we are mechalel two Shabbasos.
What this seif says:
- A dangerously ill man assessed on Shabbat as needing a known remedy carrying eight days of Shabbat-profaning work:
- One does not say « let us wait until night, and we shall profane only one Shabbat for him » — but they act at once, even though they profane two Shabbats for him.
Se'if 12
כשמחללין שבת על חולי שיש בו סכנה משתדלין שלא לעשות ע״י עכו״ם וקטנים ונשים אלא ע״י ישראל גדולים ובני דעת: הגה וי״א דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע״י שינוי עושה ע״י שינוי ואם אפשר לעשותו ע״י עכו״ם בלא איחור כלל עושין ע״י עכו״ם [א״ז וש״ג ומ״מ בשם ראב״ן] וכן נוהגים אבל במקום דיש לחוש שיתעצל העכו״ם אין לעשות ע״י עכו״ם [תוספות ור״ן]:
Translation: when desecrating Shabbos for a dangerous illness, one endeavors not to do it through non-Jews, minors, or women, but through adult Jewish men of understanding.
What this seif says:
- When one profanes the Shabbat for a dangerously ill man, one strives not to do it by non-Jews, minors or women — but by adult Jews of understanding.
- Rama: and some say: if it can be done without putting off and without delay by a change — he does it by a change; and if it can be done by a non-Jew with no delay at all — one does it by a non-Jew, and so is the custom.
- Rama: but where there is cause to fear the non-Jew will be slack — one does not do it by a non-Jew.
Se'if 13
כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה הרי זה משובח אפי' אם מתקן עמו דבר אחר כגון שפירש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים וכן כל כיוצא בזה:
Translation: whoever is zealous to desecrate Shabbos for a dangerous matter is praiseworthy — even if he accomplishes something else along the way, e.g., spreading a net to retrieve a child from a river and catching fish too.
What this seif says:
- Whoever is prompt to profane the Shabbat in a matter of danger is praiseworthy — even if he accomplishes something else along with it.
- Such as one who spread a net to bring up a child that fell into the river, and caught fish with it; and so with all like it.
Se'if 14
היה חולה שיש בו סכנ' וצריך בשר שוחטין לו ואין אומרי' נאכילנו נביל' אבל אם הי' החול' צריך לאכילה לאלתר והנביל' מוכנת מיד והשחיט' מתאחרת לו מאכילין אותו הנבילה:
Translation: a dangerous choleh who needs meat — we shecht for him, not saying "let us feed him neveilah." But if he needs to eat immediately, the neveilah is ready, and shechitah would delay — we feed him the neveilah.
What this seif says:
- A dangerously ill man who needs meat: one slaughters for him — and one does not say « let us feed him carrion ».
- But if the sick man needed to eat at once, the carrion is ready immediately and the slaughtering would delay him — one feeds him the carrion.
Se'if 15
אמדוהו [פי' התבוננו במחלתו ושיערו] הרופאים שצריך גרוגרת אחת ורצו עשרה והביאו לו כל א' גרוגרת כולם פטורים ויש להם שכר טוב מאת ה' אפילו הבריא בראשונה:
Translation: if doctors assessed one fig as needed, and ten people each brought a fig — all are exempt and have a fine reward from Hashem, even if [the patient] recovered with the first.
What this seif says:
- Did they assess that he needs one dried fig, and ten ran and each brought him a fig:
- All are exempt, and they have a goodly reward from the Lord — even if he recovered by the first.
Se'if 16
אמדוהו לשתי גרוגרות ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בשני עוקצין וג' בעוקץ א' כורתים העוקץ שיש בו ג' ואם היו ב' בעוקץ א' וג' בעוקץ א' לא יכרתו אלא העוקץ שיש בו ב' הגה ואם הדבר בהול אין מדקדקין בכך שלא יבא לידי דיחוי ועיכוב [הגהות מרדכי פרק מפנין]:
Translation: assessed at two figs, and only found two on two stems and three on one — cut the stem with three. (Rema: if urgent, one doesn't make such calculations, lest there be delay.)
What this seif says:
- Did they assess two figs, and only two figs on two stems and three on one stem were found: one cuts the stem bearing three.
- And if there were two on one stem and three on another — one cuts only the stem bearing two.
- Rama: and if the matter is urgent, one is not so exact — lest it come to putting off and delay.
Se'if 17
חולה שנפל מחמת חלי למשכב ואין בו סכנה הגה או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אע״פ שהולך כנפל למשכב דמי [המגיד פ״ב] אומרים לעכו״ם לעשות לו רפואה אבל אין מחללין עליו את השבת באיסור דאוריית' אפי' יש בו סכנת אבר ולחלל עליו ישראל באיסור דרבנן בידים יש מתירים אפי' אין בו סכנת אבר ויש אומרים שאם יש בו סכנת אבר עושין ואם אין בו סכנת אבר אין עושין ויש אומרים שאם אין בו סכנת אבר עושין בשינוי ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שינוי ויש אומרים אפי' יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהיא נסמך למלאכה דאוריית' ודברים שאין בהם סמך מלאכה עושין אפי' אין בו סכנת אבר ודברי הסברא השלישית נראין: הגה מותר לומר לעכו״ם לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי (ר' ירוחם ני״ב ח״ט ורמב״ם ורשב״א) וכל שאסור לעשותו ע״י ישראל אפי' ע״י החולה בעצמו אסור אבל כשעושה לו העכו״ם מותר לחולה לסייעו קצת דמסייע אין בו ממש (ב״י גמ' ביצה דף כ״ב):
Translation: a choleh she-ein bo sakanah who is bedridden (or whose entire body is afflicted by an ache, treated as bedridden) — one tells a non-Jew to give refuah, but does not transgress a Torah issur even for sakanas eiver. For derabbanan by a Jew, the accepted view: with shinui if no sakanas eiver, without shinui if sakanas eiver. (Hagahah of the Rema: one may tell a non-Jew to cook for a small child who has nothing to eat, for the ordinary needs of a child are like a choleh she-ein bo sakanah; and whatever is forbidden to do through a Jew is forbidden even through the sick person himself, but when the non-Jew does it for him, the choleh may assist him a little, for mesayei'a has no substance.)
What this seif says:
- A sick man whom illness has laid up, and who is not in danger — Rama: or who has an ailment he suffers from and by which his whole body has sickened, in which case, though he walks, he is as one laid up:
- One tells a non-Jew to make him a remedy; but one does not profane the Shabbat for him by a Torah prohibition, even where there is danger to a limb.
- As to a rabbinic prohibition by one's own hand, four opinions divide — and the author writes: « the words of the third opinion appear right », which holds that without danger to a limb one acts by a change, and with danger to a limb without a change.
Se'if 18
הקיז דם ונצטנן עושים לו מדורה אפי' בתקופת תמוז:
Translation: one who was bled and became chilled — we make a fire for him, even in the tekufah of Tammuz (summer) — for chilling after bleeding is dangerous.
What this seif says:
- If he was bled and took cold — one makes him a fire, even in the season of Tammuz.
Se'if 19
חולה שאין בו סכנה מותר בבישולי עכו״ם:
Translation: a choleh she-ein bo sakanah is permitted bishul akum (forbidden for healthy people but allowed for the patient's need).
What this seif says:
- A sick man not in danger is permitted what a non-Jew has cooked.
Se'if 20
אין נותנין יין לתוך העין וליתנו על גביו אם פותח וסוגר העין אסור ואם אינו פותח וסוגר מותר ורוק תפל אפי' על גביו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קעביד:
Translation: one does not put wine into the eye; placing it on the eye — if he opens and closes the eye, forbidden (it reveals refuah intent); if not, permitted. Saliva (rok tafel), even on the eye, is forbidden, since it is manifest that he is acting medically.
What this seif says:
- One does not put wine into the eye.
- And to put it on the outside: if he opens and shuts the eye — forbidden; if he does not — permitted.
- And fasting spittle — even on the outside is forbidden: for the matter is evident, it is for a cure that he does it.
Se'if 21
שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב העין שאינו נראה אלא כרוחץ והוא דלא עמיץ ופתח ולא חיישינן משום שחיקת סמנים דכיון שלא התירו לו לשרותן אלא מע״ש איכא הכירא:
Translation: one may soak an eye-salve erev Shabbos and place it on the eye on Shabbos, since it looks merely like washing — provided he does not open and close the eye. No fear of shechikas samanim, since it was only permitted with prior soaking — there is a heker.
What this seif says:
- A man steeps a collyrium on the eve of Shabbat and puts it on the eye — for he appears only as one washing — provided he does not blink.
- And we do not fear the grinding of simples: since they permitted steeping them only on the eve, there is a distinguishing mark.
Se'if 22
מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב מפני שהוא נימוח ואפילו בגמר מכה דליכא אלא צערא שרי אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מעורבים יחד ולא ע״ג מוך ליתנו עליה אבל נותן הוא חוץ למכה ושותת ויורד לתוכה:
Translation: one removes scabs and anoints the wound with oil, but not fat (which melts — nolad/memarei'ach). Even at end of healing, when only pain remains, this is permitted. But not oil and hot water mixed, nor on cotton — one places [oil] outside the wound and it drips in.
What this seif says:
- One removes the scabs of the wound and anoints it with oil — but not with tallow, because it melts.
- And even at the end of the wound, where there is only the pain — it is permitted.
- But one does not put on it oil and hot water mixed together, nor on a wad to lay on it; but he pours outside the wound, and it runs and comes down into it.
Se'if 23
נותנין ספוג וחתיכות בגדים יבשים וחדשים שאינן לרפואה אלא כדי שלא יסרטו הבגדים את המכה אבל לא ישנים שהם מרפאים וה״מ ישנים שלא נתנו מעולם על המכה אבל אם היו כבר על המכה אפילו ישנים שרי דשוב אינם מרפאים:
Translation: one may place a sponge and dry, new cloths — not for refuah but so the clothing won't scratch the wound; but not old cloths, which heal. This applies to old ones never on a wound; if they were already on the wound, even old ones are permitted.
What this seif says:
- One puts a sponge and pieces of cloth, dry and new, which are not for healing — only that the clothes not chafe the wound.
- But not old ones, which heal.
- And this of old ones never yet put on the wound; but if they were already on it — even old ones are permitted, for they no longer heal.
Se'if 24
נותנים עלה על גב מכה בשבת שאינו אלא כמשמרת חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה (ואין נותנין גמי על המכה שהוא מרפא) (טור):
Translation: one may place a leaf on a wound on Shabbos, as it merely protects — except vine leaves, which heal.
What this seif says:
- One puts a leaf over a wound on Shabbat — for it is only as a guard — save vine leaves, which are for healing.
- Rama: and one does not put a reed on the wound, for it heals.
Se'if 25
רטייה שנפלה מעל גב המכה על גבי קרקע לא יחזירנה נפלה על גבי כלי יחזירנה ועל ידי עכו״ם מותר להניחה אפי' לכתחלה: הגה ומותר לומר לעכו״ם לעשות רטייה על מכה או חבורה (א״ו הארוך) ואסור ליתן עליה אפר מקלה דמרפא כי אם ע״י עכו״ם (מרדכי פרק שמונה שרצים):
Translation: a poultice (retiyah) that fell from a wound onto the ground — one does not replace it; onto a vessel — one replaces it; through a non-Jew it is permitted even lechatchilah. (Hagahah of the Rema: one may tell a non-Jew to make a poultice on a wound or a bruise; and it is forbidden to place burnt ash on it, since it heals — except through a non-Jew.)
What this seif says:
- A plaster that fell from the wound to the ground: he shall not put it back; fell onto a vessel: he shall put it back.
- And by a non-Jew it is permitted to lay it on — even at the outset.
- Rama: and permitted to tell a non-Jew to make a plaster on a wound or a bruise; and it is forbidden to put ash on it, which heals, save by a non-Jew.
Se'if 26
מגלה קצת רטייה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה קצתה השני ומקנחה ורטייה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח:
Translation: one uncovers part of the retiyah and wipes around the wound, then uncovers the other part. But the retiyah itself, one does not wipe — for that is memarei'ach.
What this seif says:
- He uncovers part of the plaster and wipes the mouth of the wound, then uncovers the other part and wipes it.
- But the plaster itself he shall not wipe — because that would be smoothing (ממרח).
Se'if 27
מכה שנתרפא נותנין עליה רטייה שאינו אלא כמשמרה:
Translation: a healed wound — one may place a retiyah, as it merely protects.
What this seif says:
- A wound that has healed: one puts a plaster on it — for it is only as a guard.
Se'if 28
המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאים עושים שהם מתכוונים ברפואה להרחיב פי המכה הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא ואם הפיסה כדי להוציא ממנה הליחה שבה הרי זה מותר:
Translation: one who lances an abscess on Shabbos to widen the opening, as doctors do — is chayav for makeh be-patish, this being the doctor's labor. But if to extract pus only — permitted.
What this seif says:
- One who lances a boil on Shabbat to widen the wound's mouth as the physicians do — who intend thereby the cure — is liable for מכה בפטיש, for that is the physician's work.
- And if he lanced it to bring out the humour in it — that is permitted.
Se'if 29
מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין כדי להעמיד הדם אבל לא בחומץ מפני שהוא חזק ויש בו משום רפואה ואם הוא מעונג אף היין לו כמו החומץ ואסור:
Translation: one whose hand or foot is bruised — one constricts it with wine to staunch blood, but not with vinegar, which is strong and curative. For a delicate person (me'unag), even wine is like vinegar — and is forbidden.
What this seif says:
- One who bruised his hand or foot: he binds it with wine, to stanch the blood.
- But not with vinegar — because it is strong, and there is healing in it.
- And if he is delicate, wine too is to him as vinegar — and it is forbidden.
Se'if 30
מי שנשמט פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן שזהו רפואתו אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא:
Translation: one whose joint is dislocated — must not rub it vigorously in cold water, which is the treatment; he washes normally, and if it heals, it heals.
What this seif says:
- One who dislocated a joint of his hand or foot: he shall not rub it much in cold water, for that is its cure.
- But he washes in his usual way — and if he is healed, he is healed.
Se'if 31
צפורן שפרשה וציצין שהם כמין רצועות דקות שפירשו מעור האצבע סביב הציפורן אם פרשו רובן כלפי מעלה ומצערות אותו להסירן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חייב חטאת ופירש״י כלפי מעלה כלפי ראשי אצבעותיו ור״ת פירש דהיינו כלפי הגוף וצריך לחוש לשני הפירושים:
Translation: a partially detached nail, and "tzitzin" — thin skin strips around the nail: if most are detached "upward" and bothersome — removing them by hand is permitted, with a tool patur-but-forbidden. Rashi: "upward" = toward the fingertips; Rabbeinu Tam: toward the body — and one must be machmir for both interpretations.
What this seif says:
- A nail that came loose, and hangnails — those fine strips detached from the skin of the finger about the nail:
- If most of them came loose upward and they pain him: to remove them by hand — permitted; with a vessel — exempt but forbidden.
- If most did not come loose: by hand — exempt but forbidden; with a vessel — liable a חטאת. Rashi explains « upward » as toward the fingertips; Rabbenu Tam as toward the body — and one must reckon with both readings.
Se'if 32
החושש בשיניו לא יגמע בהן חומץ ויפלוט אבל מגמע ובולע או מטבל בו כדרכו החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל בולע הוא שמן ואם נתרפא נתרפא:
Translation: one with toothache must not swish vinegar and spit it out, but may swish and swallow, or dip food normally. One with throat pain must not gargle oil, but may swallow oil — if cured, cured.
What this seif says:
- One who suffers in his teeth shall not rinse them with vinegar and spit it out; but he rinses and swallows, or dips in it as usual.
- One who suffers in his throat shall not gargle with oil; but he swallows the oil — and if he is healed, he is healed.
Se'if 33
גונח מותר לינק חלב מהבהמה דבמקום צערא לא גזרו רבנן וי״א שאם אין לו אלא צער של רעב אסור לינק מהבהמה בשבת:
Translation: one who is gasping (gonei'ach) is permitted to suckle milk directly from the animal, since in distress the Sages did not decree. Some say if only hunger pain — forbidden to suckle on Shabbos.
What this seif says:
- One who gasps is permitted to suck milk from the animal — for where there is suffering the Sages did not decree.
- And some say that if he has only the pain of hunger — it is forbidden to suck from the animal on Shabbat.
Se'if 34
לא תיקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדירה ותינק את בנה:
Translation: a woman shall not express milk from her breasts into a cup or pot [to then] nurse her child — milking into a vessel is forbidden.
What this seif says:
- A woman shall not express milk from her breasts into the cup or the pot to nurse her son from it.
Se'if 35
מותר לאשה לקלח מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד ויניק: (הגה אבל אסור להתיז מחלבה על מי שנשף בו רוח רעה דלית בו סכנה (ב״י בשם שבולי לקט):
Translation: a woman may let out some milk so the infant can grasp the breast and nurse (the milk goes directly to the child). (Hagahah of the Rema: but it is forbidden to squirt from her milk onto one upon whom an evil spirit has blown, since there is no sakanah in it.)
What this seif says:
- Permitted for a woman to express a little of the milk, so the child may grasp the breast and suckle.
- Rama: but forbidden to sprinkle of her milk on one upon whom an evil spirit has blown — there being no danger in it.
Se'if 36
אין לועסין מצטכי (עסי' רי״ו סי״ג פירושו) ולא שפין בו השינים לרפואה ואם משום ריח הפה מות':
Translation: one does not chew mastic (see siman 216 se'if 13 for its definition) nor rub teeth for refuah; but for bad breath — permitted.
What this seif says:
- One does not chew mastic nor rub the teeth with it — for a cure.
- And if it is on account of the breath — it is permitted.
Se'if 37
כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים מותר לאכלן ולשתותן לרפואה אע״פ שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מילתא דלרפואה עביד אפילו הכי שרי וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו ולשתותו לרפואה ודוק' מי שיש לו מיחוש בעלמ' והוא מתחזק והולך כבריא אבל אם אין לו שום מיחוש מותר: (הגה וכן אם נפל למשכב שרי [ב״י]:
Translation: all food and drink consumed by healthy people — permitted to eat/drink for refuah, even if it manifestly shows curative intent. But anything not the food of the healthy — forbidden for refuah; this applies to one with mere ache going like a healthy person; one with no ache at all — permitted. (Hagahah of the Rema: likewise if he has taken to bed — it is permitted.)
What this seif says:
- All foods and drinks that are the food of the healthy — permitted to eat and drink them for a cure, even though they are harsh to some healthy people and the matter is evident.
- And whatever is not the food and drink of the healthy — forbidden to eat and drink it for a cure.
- And this of one who has only a passing ailment and holds up, going about as a healthy man; but one who has no ailment at all — it is permitted. Rama: and likewise if he has taken to his bed — it is permitted.
Se'if 38
מותר לאכול שרפים מתוקים ולגמוע ביצה חיה כדי להנעים הקול:
Translation: permitted to eat sweet resins and swallow a raw egg to sweeten the voice.
What this seif says:
- Permitted to eat sweet resins and to swallow a raw egg — to make the voice pleasant.
Se'if 39
אין עושין אפיקטוזין (פי' הערוך אפיק טפי זון כלומר להוציא עודף המזון] דהיינו גרמת קיא אפי' בחול משום הפסד אוכלים ואם מצטער מרוב מאכל בחול מותר אפילו בסם ובשב' אסור בסם ומותר ביד:
Translation: one does not induce vomiting (the Arukh explains the term: "apik tfei zon" — to expel the excess food) — even on weekdays, due to food waste. If suffering from over-eating: on weekdays even with a drug; on Shabbos, forbidden with a drug, permitted by hand.
What this seif says:
- One does not induce vomiting — and even on a weekday, because of the waste of food.
- And if he suffers from having eaten too much: on a weekday it is permitted even by a drug; on Shabbat it is forbidden by a drug and permitted by hand.
Se'if 40
החושש במעיו מותר ליתן עליהם כוס שעירו ממנו חמין אע״פ שעדיין יש בו הבל:
Translation: one suffering in his intestines may place a cup [from which] hot water has been poured upon them, even if still warm.
What this seif says:
- One who suffers in his bowels: permitted to set on them a cup from which the hot water was poured out, even though warmth still remains in it.
Se'if 41
מי שנשתכר שרפואתו לסוך כפות ידיו ורגליו בשמן (ומלח) מותר לסוכם בשבת:
Translation: one who became drunk, whose remedy is anointing palms and soles with oil (and salt) — may anoint them on Shabbos.
What this seif says:
- One who has become drunk, whose cure is to anoint his palms and soles with oil — permitted to anoint them on Shabbat.
Se'if 42
אין מתעמלים דהיינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי:
Translation: one does not exercise — i.e., press the body hard to tire and sweat; and forbidden to press an infant's belly to expel waste.
What this seif says:
- One does not take exercise-rubbing — that is, pressing on the body forcefully so that it labours and sweats.
- And it is forbidden to press a child's belly to bring out the stool.
Se'if 43
מותר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו ולהעלו' אזנים בין ביד בין בכלי ולהעלות אונקלי' דהיינו תנוך שכנגד הלב שנכפף לצד פנים שכל א' מאלו אין עושים בסמנים כדי שניחוש לשחיקה ויש לו צער מהם:
Translation: permitted to invert a warm cup on the navel and lift it, reset [muscles around] the ears by hand or instrument, and reset the cartilage by the heart — none done with samanim, so no fear of shechikah.
What this seif says:
- Permitted to invert a hot cup on the navel and raise it, to raise the ears — by hand or with a vessel, and to raise the אונקלי.
- The reason, common to all three: none of these is done with simples, so there is no fear of grinding — and he suffers from them.
Se'if 44
רוחצין במי גרר ובמי חמתן ובמי טבריה ובמים היפים שבים הגדול אע״פ שהם מלוחים שכן דרך לרחוץ בהם וליכ' הוכחה דלרפואה קא עביד אבל לא במים הרעים שבים הגדול ובמי משרה שהם מאוסים ואין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה ודוק' ששוהא בהם אבל אם אינו שוהא בהם מותר שאינו נראה אלא כמיקר:
Translation: one may bathe in Gerar waters, Chamtan, Tiberias, and the good waters of the Great Sea, though salty — for it is customary to bathe there and no proof of medical intent. Not in the bad/foul waters where one only bathes for refuah — and only if he lingers; if not, permitted, looking like mere cooling off.
What this seif says:
- One bathes in the waters of Gerar, of Hamtan, of Tiberias, and in the good waters of the great sea — though they are salty — for such is the way of bathing in them, and there is no proof he does it for a cure.
- But not in the bad waters of the great sea, nor in steeping-waters — which are foul, and in which one bathes only for a cure.
- And this where he lingers in them; but if he does not linger — permitted, for he appears only to be cooling off.
Se'if 45
לוחשים על נחשים ועקרבים בשביל שלא יזיקו ואין בכך משום צידה:
Translation: one whispers [charms] over snakes and scorpions so they don't harm, and this is not tzeidah.
What this seif says:
- One whispers charms over snakes and scorpions so that they do no harm — and there is no trapping in this.
Se'if 46
נותנין כלי על גב העין להקר והוא שיהא כלי הניטל בשבת:
Translation: one may place a vessel on the eye to cool it — provided it is a vessel that may be handled on Shabbos (not muktzeh).
What this seif says:
- One sets a vessel over the eye to cool it — provided it be a vessel that may be handled on Shabbat.
Se'if 47
עצם שיצ' ממקומו מחזירין אותו:
Translation: a bone that came out of place — one resets it.
What this seif says:
- A bone out of its place — one puts it back.
Se'if 48
אסור להניח בגד על מכה שיוצ' ממנו דם מפני שהדם יצבע אותו ואסור להוציא דם מהמכה לכך יש לרחוץ המכה במים או ביין תחלה להעביר דם שבמכה וי״א שכורך קורי עכביש על המכה ומכסה בהם כל הדם וכל החבורה ואח״כ כורך עליו סמרטוט:
Translation: forbidden to place cloth on a bleeding wound, as blood would dye it (tzovei'a), and forbidden to extract blood. So one first washes the wound with water or wine; some say one wraps spider-web over it, then a rag.
What this seif says:
- Forbidden to lay a cloth on a wound that bleeds — because the blood would dye it — and it is forbidden to draw blood from the wound.
- Therefore one should first wash the wound with water or wine, to remove the blood in it.
- And some say he winds spider's webs on the wound and covers with them all the blood and the whole bruise, and afterwards winds a rag over it.
Se'if 49
אסור לשום פתילה בפי הטבעת כדרך שנוהגים לעשות למי שהוא עצור אלא אם כן ישים אותה בשינוי שיאחזנה בשתי אצבעותיו ויניחנה בנחת:
Translation: forbidden to place a suppository in the rectum as is customary for the constipated — unless one places it with a shinui: holding between two fingers and inserting gently.
Full text: these 49 se'ifim constitute the complete codification of the Mechaber on this subject. Each specifies a case, condition, or exception.
What this seif says:
- Forbidden to place a suppository at the orifice, as is customarily done for one who is constipated —
- unless he places it by a change: holding it between two fingers and setting it gently.
2. General context
What does this siman discuss?
Siman 328 — one of the longest and most important in Hilchos Shabbos — deals with the choleh on Shabbos: when and how one is mechalel Shabbos to treat him. It rests on the most fundamental principle: וָחַי בָּהֶם — "and live by them" (Vayikra 18:5), from which Chazal derived that preserving life overrides Shabbos.
The fundamental question: facing a choleh, two opposing pitfalls — desecrating Shabbos unnecessarily, or hesitating when life is at stake. The siman grades situations by the severity of the illness and codifies what is permitted for each.
Place in Hilchos Shabbos
Siman 328 follows Siman 327 (sicha) and the broader topic of the issur of refuah, of which it is the central application. It precedes Siman 330 (yoledes) and 331 (milah) — other cases of tension between Shabbos and life/mitzvah.
3. Key halachic concepts
Five concepts structure the 49 se'ifim, forming a scale of severity:
Key concepts of Siman 328:
- פיקוח נפש — pikuach nefesh: overrides all of Shabbos; "the zealous is praiseworthy" (se'if 2).
- חולה שיש בו סכנה — choleh she-yesh bo sakanah: even Torah issurim are transgressed.
- חולה שאין בו סכנה — choleh she-ein bo sakanah but bedridden: Torah issurim no, but refuah via non-Jew and derabbanan acts with shinui — yes.
- מיחוש בעלמא — mere ache: no refuah, even through a non-Jew.
- גזירת שחיקת סממנים — the decree of grinding ingredients: the rationale for the rabbinic prohibition on all refuah.
The master question: "on which rung of the ladder is this choleh?" — pikuach nefesh → all permitted and zealousness required; ein bo sakanah but bedridden → limited refuah; mere michush → nothing. And in doubt: safek nefashos lehakel, decide to save.
4. The se'ifim in detail — one by one
The 49 se'ifim group into major families:
| Se'ifim | Theme | Rule |
|---|---|---|
| 1-2 | The two poles | Mere ache: nothing; sakanah: mitzvah to be mechalel, the zealous praised |
| 3-16 | Choleh yesh bo sakanah | Makkah shel chalal, omed, pikuach nefesh, who acts |
| 17-19 | Choleh ein bo sakanah | Refuah via non-Jew, derabbanan acts with shinui, bishul akum |
| 20-49 | Permitted and forbidden refuos | Wounds, poultices, remedies, food of the healthy, special cases |
Reading method: for each se'if — (1) severity of the choleh; (2) Torah or derabbanan issur; (3) possible with shinui or via non-Jew; (4) does the act reveal refuah intent; (5) conclusion.
5. The Mishnah Berurah — opening entries
The Mishnah Berurah has 152 entries on this siman — among the most commented. The first illuminate se'if 1:
משנה ברורה (א) — (א) מיחוש בעלמא והוא מתחזק וכו' - דאם כאיב ליה טובא וחלה כל גופו עי״ז או שנפל למשכב אף שאין בו סכנה מותר לעשות בשבילו רפואה שאין בה מלאכה וכההיא דסימן שכ״ז ס״א וכה״ג וע״י א״י מותר לעשות אפילו מלאכה גמורה וכדלקמן בסי״ז וסל״ז ע״ש:
משנה ברורה (ב) — (ב) שום רפואה - היינו אפילו דברים שאין בהם משום מלאכה ג״כ אסור וכדלעיל בסימן שכ״ז ס״א ולקמן בסעיף ל״ו וכה״ג:
משנה ברורה (ג) — (ג) ואפילו ע״י א״י - היינו אפילו דברים שהוא רק משום שבות ג״כ אסור על ידו כיון שהוא רק מיחוש בעלמא:
The Mishnah Berurah immediately lays out the scale of severity: if pain is intense and the whole body is affected, or the person is bedridden — even without sakanah, one may give refuah without melachah; and via a non-Jew, even a full melachah (se'ifim 17, 37). But for a mere ache, nothing — not even a mere shvus, not even through a non-Jew.
For the full 152 entries: Mishnah Berurah 328.
6. The Rema's position
The Rema sprinkles this siman with many glosses, especially to clarify the regime of the choleh she-ein bo sakanah:
The Rema's hagahos:
- Se'if 3: one suffering toothache may tell a non-Jew to extract it.
- Se'if 12: in sakanah, if possible with shinui or via non-Jew without delay — so done; but never at cost of delay.
- Se'if 17: a small child's needs are like a choleh she-ein bo sakanah; one may tell a non-Jew to cook for him.
- Se'if 25: one may tell a non-Jew to make a poultice on a wound.
7. Modern practical cases
| Situation | Analysis |
|---|---|
| Chest pain, suspected heart attack, stroke | Pikuach nefesh: call emergency services and be mechalel Shabbos immediately — "the zealous is praiseworthy"; hesitating is forbidden (se'if 2). |
| High fever, bedridden | Choleh ein bo sakanah: medications permitted (bedridden status allows refuah); Torah melachos via non-Jew if needed (se'ifim 17, 37). |
| Headache, mild cold, "fine" | Mere ache: ordinary painkiller in principle forbidden — unless truly weakened or bedridden. Consult your Rav. |
| Doubt: is it serious? | ספק נפשות להקל — in doubt of life, act to save without awaiting certainty. |
Golden rule: in real or possible pikuach nefesh, never hesitate and don't "ask" — act. For intermediate cases and the definition of permitted medications, consult your Rav in advance.
8. Practical synthesis of the Siman
Siman 328 in 5 rules:
- Pikuach nefesh — be mechalel all of Shabbos; zealousness is a mitzvah, hesitating is forbidden.
- In doubt about sakanah — ספק נפשות להקל, act to save.
- Choleh ein bo sakanah, bedridden — refuah permitted, Torah melachos via non-Jew, derabbanan acts with shinui.
- Mere ache — no refuah, due to fear of grinding ingredients.
- Food of the healthy — always permitted, even with manifest curative intent.
9. Comprehension questions
Check your understanding:
- On which verse rests the principle that saving a life overrides Shabbos?
- What does "the zealous is praiseworthy and the asker is a shedder of blood" mean (se'if 2)?
- What are the four rungs of the choleh severity ladder?
- Why is all refuah forbidden for a mere ache — what is the gezeirah?
- What may one do for a choleh ein bo sakanah but bedridden (se'if 17)?
- How does one decide in doubt about pikuach nefesh?
For further study
If you want to delve deeper:
- 📚 Level 2 — Lamdan: for pilpul, the shitos of the Rishonim, fundamental chakirot, Acharonim nuances
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorization with mnemonics
- 📜 Level 4 — Daas HaRav: the shitah of the Alter Rebbe (Shulchan Aruch HaRav Siman 328)
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · Rav Yossef Haim Samama
Siman 328 · Level 1 — Introduction
DAAT · Rav Yossef Haim Samama
Siman 328 · Level 1 — Introduction