סימן של"ה · ה' סעיפים
גישה ראשונה לסימן של"ה: טקסט עברי מלא של המחבר, תרגום זורם, ביאור פדגוגי של מושגי ההלכה, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: חבית של יין/שמן שנשברה בשבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן של"ה (ה' סעיפים)
חיבור: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן של"ה מכיל ה' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הכללים הנוגעים לחבית של יין/שמן שנשברה בשבת.
סעיף א
דין חבית שנשברה. ובו ה סעיפים:
חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות אפי' בכלים הרבה דאלו בכלי אחד אפי' מחזיק מאה סעודות מציל ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג דהיינו שלא ישים הספוג במקום היין לחזור ולהטיפו גזירה שמא יסחוט ואפילו אם יש לו בית אחיזה דליכ' חשש סחיטה אסור שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ולא יטפח בשמן להכניס ידו ולקנחה בשפת הכלי: הגה וי"א דדוקא חבית שנשברה שבהול ואם יציל חיישינן שיתקננה אבל אם נסדק ועביד טיף טיף שאינו בהול כל כך מותר להציל בכלים לקלוט ולצרף [הגהות מרדכי ותוס' פ' כ"כ והגהות מיימוני פכ"ד] וי"א דכל זה לא מיירי אלא להציל מחצר לחצר אבל לבית אחר שעירב עמו מצילין בכל ענין כמו שנתבאר לעיל גבי דליקה (פסקי מהרא"י קצ"ו):
סעיף ב
אם נשברה בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט לקבל מן הקילוח באויר לאחר שירד מן הגג ולא יביא כלי אחר ויצרף אותו לראש הגג ואם מציל בכלי אח' מציל אפי' קולט או מצרף:
סעיף ג
נזדמנו לו אורחי' מביא כלי א' וקולט כלי א' ויצרף ולא יקלוט ויצרף ואח"כ יזמין לו האורחים ולא יערים לזמן אורחים שאין צריכי' לאכול: הגה ומיהו אם עבר ועשה שקלט ואח"כ זימן אורחי' מותר (רמב"ם והמגיד פכ"ב):
סעיף ד
אם יזוב תירוש מגיגית של ענבים שעדיין לא נדרכו שנמצא אותו הדלף אינו ראוי שהרי המשקין שזבו אסורים ואינו רשאי לשום כלי תחתיו מפני שמבטלו מהיכנו כיצד יעשה יניח שם מטתו או שלחנו ואז יהיה אותו הדלף לפניו גרף של רעי ויוכל להניח שם כלי לקבל הדלף כדי שלא יעשה שם טיט וכשיתמלא הכלי לא יזרקנו בכלי אחר שלא יבטלנו מהיכנו אלא מריקו בתוך הגיגית שזבו המשקה ממנה שהיא מבוטלת מהיכנה ע"י משקים שבה משום משקין שזבו:
סעיף ה
נתפזרו לו פירות בחצר אחד הנה ואחד הנה מלקט מעט מעט ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה ואם נפלו במקום אחד נותן אפילו לתוך הסל אלא אם כן נפלו לתוך צרורות ועפרורית שבחצר שאז מלקט אחד אחד ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה (וע"ל סי' שי"ט):
2. ההקשר הכללי
על מה הסימן הזה?
סימן של"ה עוסק בחבית שנשברה בשבת והנוזל (יין, שמן) זורם החוצה. זהו ההמשך הישיר של סימן של"ד (הדליקה): שם האש המשמידה; כאן הזרימה המבזבזת. אותו קפיץ פסיכולוגי פועל — הבהלה מול ההפסד — ואותו פתרון: להציל, אך באופן מוגבל ומסוגר.
המיקום בהלכות שבת
סימן של"ה חותם את הטריפטיך של הצלת הממון (של"ג פינוי פיקדון, של"ד דליקה, של"ה חבית שנשברה) ונוגע גם במוקצה ובבורר (סעיף ה).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
ארבעה מושגים מבנים את ה' הסעיפים:
- שמא יסחוט — "שמא יסחוט": אין סופגים את הנוזל הנשפך, מחשש למלאכת סחיטה.
- קולט ומצרף — קליטת הזרם באוויר / צירוף כלי לשפה: אסור בכלים הרבה (צורת עבודה), מותר בכלי אחד.
- מבטל כלי מהיכנו — מבטל כלי ממעמדו ע"י קבלת מוקצה בו: יש להימנע.
- הערמה — הערמה: לא "מערימים" (הזמנת אורחים מדומים) להציל יותר.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | נושא | כלל |
|---|---|---|
| א | חבית שנשברה | הצלת שלוש סעודות; כלי אחד ללא הגבלה; בלי ספוג (סחיטה) |
| ב | נשברה בגג | כלי מתחתיה; אין קליטה/צירוף בכלים הרבה |
| ג | נזדמנו אורחים | לקלוט להם — אך בלי היפוך סדר ובלי הערמה |
| ד | תירוש מגיגית | נוזל אסור; ערמת מיטה/שולחן (גרף של רעי) |
| ה | פירות מפוזרים | ללקט ולאכול; לא בסל; אחד אחד אם בין צרורות |
5. המשנה ברורה — ערכים ראשונים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה י"ח ערכים על סימן זה. הנה הראשונים — להבנת משמעות הסעיפים:
לטקסט המלא של י"ח הערכים: משנה ברורה 335.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א מוסיף שתי הגהות:
- סעיף א: ההגבלות תקפות רק לחבית שנשברה (שבהול וחוששים שיתקנה); אם רק נסדקה וגוטפת לאט, אפשר להציל בחופשיות, לקלוט ולצרף. וכל זה רק להציל מחצר לחצר; לבית מעורב בעירוב — מצילים בכל ענין.
- סעיף ג: אם עבר וקלט לפני שהזמין אורחים — מותר בדיעבד.
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | ניתוח |
|---|---|
| בקבוק או כלי משקה שנשבר | אפשר לקלוט הנוזל בכלי לצרכי השתייה; להימנע מספוג / סמרטוט הנסחט (סחיטה). |
| לספוג נוזל שנשפך | בעייתי: לסחוט ספוג או בד ספוג = סחיטה. להשתמש בכלי, או בניגוב שאינו מוביל לסחיטה — לשאול רב. |
| דליפה מקומה / גג | להניח כלי תחת: מותר. להימנע מ"קליטה" בשרשרת עם כלים הרבה (סעיף ב). |
| פירות / חפצים מפוזרים | ללקט ולצרוך; להימנע מעבודת ברירה (סל, אחד אחד בין הצרורות — בורר). |
8. סיכום מעשי של הסימן
- להציל את הנוזל מחבית שנשברה מותר — שלוש סעודות, או ללא הגבלה עם כלי אחד.
- בלי ספוג — מחשש לסחיטה; לקלוט בכלי.
- בלי קליטה בשרשרת עם כלים הרבה — צורת עבודה מאורגנת.
- בלי הערמה — אין מערימים (אורחים מדומים) להציל יותר.
9. שאלות הבנה
- איזה קפיץ פסיכולוגי הסימן הזה חולק עם סימן של"ד (הדליקה)?
- מדוע לא לספוג את הנוזל הנשפך — איזו מלאכה חוששים (סעיף א)?
- מה משנה שימוש בכלי אחד במקום בהרבה?
- מה זה "קולט" ו"מצרף", ומדוע להגביל (סעיף ב)?
- מדוע אסור להזמין אורחים מדומים (סעיף ג)?
- מדוע לוקטים את הפירות המפוזרים "אחד אחד" בלי סל (סעיף ה)?
להמשך עיון
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, וניואנסי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולזכירה מהירה עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו"ר הזקן (שו"ע הרב סימן של"ה)