אורח חיים של"ה · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן של"ה

שיטת אדמו״ר הזקן בחמשת הסעיפים המקודדים את מה שמותר לעשות כדי להציל את תוכן חבית שנשברה בשבת — הגזירה, היוצאים מן הכלל, והיישום המודרני לנזילות צנרת.

מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב בידי אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. דף זה מקבץ, עבור סימן של"ה, את הטקסט המלא של הרב, את חידושו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.

← לקריאת המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן של"ה

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)

סימן של"ה — דִּין חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה — וּבוֹ ה סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שהיא משוחזרת בספריא. 5 סעיפים + 0 ערכים של קונטרס אחרון.

סעיף א דִּין חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים: חָבִית שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁבְּרָה — גָּזְרוּ…

דִּין חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

חָבִית שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁבְּרָה — גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יַצִּיל מִמֶּנָּה אֶלָּא לְצֹרֶךְ אוֹתָהּ שַׁבָּת בִּלְבָד, כְּגוֹן אִם נִשְׁבְּרָה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶם אֲכִילָה — מַצִּיל מִמֶּנָּה לְג' סְעֻדּוֹת, וּבְשַׁחֲרִית לִשְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, וּבַמִּנְחָה לִסְעֻדָּה אַחַת, שֶׁאִם יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לְהַצִּיל הַרְבֵּה — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא מֵחֲמַת טִרְדַּת הַהַצָּלָה שֶׁהוּא בָּהוּל וְנֶחְפָּז לְהַצִּיל — יִשְׁכַּח שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְיָבִיא כֵּלִים דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים לְהַצִּיל בָּהֶם מֵהֶחָבִית.

וְאַף עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים — אֵין לְהָקֵל, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא מֵחֲמַת שִׁכְחַת שַׁבָּת יָבֹא לְתַקֵּן הֶחָבִית.

וְאַף אִם כְּבָר נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית לְגַמְרֵי וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן לָאָרֶץ — לֹא יִקְלוֹט מִן הָאָרֶץ יוֹתֵר מִלְּצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְפּוֹג, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּשִׂים סְפוֹג בְּיַיִן הַנִּשְׁפָּךְ לַחֲזוֹר וּלְהַטִּיפוֹ בַּכְּלִי, וְדָבָר זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף אִם יֵשׁ לִסְפוֹג בֵּית אֲחִיזָה שֶׁאֵין לָחוּשׁ בּוֹ לִסְחִיטָה בִּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ" בִּמְקוֹם אֲחִיזַת יָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם מַעֲשֵׂה חֹל הוּא וְזִלְזוּל לְשַׁבָּת. וְגַם יֵשׁ לָחוּשׁ אִם יַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל, שֶׁמָּא יָבֹא לִסְחוֹט הַסְּפוֹג בְּמִתְכַּוֵּן, וְלָכֵן אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן אַף בְּמַה שֶּׁמַּצִּיל לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.

וְכֵן אָסְרוּ מִטַּעַם זֶה לְטַפֵּחַ בְּשֶׁמֶן, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיס יָדוֹ בְּשֶׁמֶן וּלְקַנְּחָהּ בִּשְׂפַת הַכְּלִי, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל.

וְלֹא אָסְרוּ לְהַצִּיל יוֹתֵר מִג' סְעֻדּוֹת אֶלָּא בְּכֵלִים הַרְבֵּה, אֲבָל בִּכְלִי אֶחָד בְּפַעַם אַחַת — יָכוֹל לְהַצִּיל אֲפִלּוּ ק' סְעֻדּוֹת, שֶׁהַכֹּל הַצָּלָה אַחַת הִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"ד לְעִנְיַן דְּלֵקָה. וְיָכוֹל לוֹמַר לַאֲחֵרִים "בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם" כָּל אֶחָד ג' סְעֻדּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וְכָל זֶה כְּשֶׁנִּשְׁבְּרָה הֶחָבִית, שֶׁהוּא בָּהוּל וְנֶחְפָּז לְהַצִּיל, אֲבָל אִם נִסְדְּקָה וְהַיַּיִן עוֹשֶׂה טִיף טִיף, שֶׁאֵינוֹ בָּהוּל כָּל כָּךְ — אֵין לָחוּשׁ שֶׁיִּשְׁכַּח שַׁבָּת, וּמֻתָּר לְהַצִּיל כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ בְּכֵלִים הַרְבֵּה.

וְכָל זֶה לְהַצִּיל מֵחָצֵר לְחָצֵר, שֶׁיֵּשׁ כַּאן טֹרַח רַב בְּהוֹלָכַת כֵּלִים הַרְבֵּה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִשְׁכַּח הַשַּׁבָּת וְיָבֹא לְתַקֵּן הֶחָבִית. אֲבָל לְחָצֵר זוֹ עַצְמָהּ שֶׁאֵין כַּאן טֹרַח כָּל כָּךְ — יָכוֹל לְהַצִּיל כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ בְּכֵלִים הַרְבֵּה (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"ד שֶׁיֵּשׁ מְקִלִּין כֵּן גַּבֵּי דְלֵקָה. וְאַף שֶׁשָּׁם יֵשׁ לְהַחֲמִיר בָּזֶה, מִכָּל מָקוֹם כַּאן יֵשׁ לְהָקֵל בְּזֶה, הוֹאִיל וְעִקַּר גְּזֵרַת חֲכָמִים בְּזֶה הָיְתָה מִשּׁוּם שֶׁמָּא יָבִיא כְּלִי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְעַכְשָׁו יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים כְּלָל):

סעיף ב אִם נִשְׁבְּרָה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ — מֵבִיא כְּלִי וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יָבִיא כְּלִי…

אִם נִשְׁבְּרָה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ — מֵבִיא כְּלִי וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יָבִיא כְּלִי אַחֵר וְיִקְלוֹט לְקַבֵּל מִן הַקִּלּוּחַ בַּאֲוִיר לְאַחַר שֶׁיָּרַד מִן הַגַּג, וְלֹא יָבִיא כְּלִי אַחֵר וִיצָרֵף אוֹתוֹ לְרֹאשׁ הַגַּג שֶׁיָּזוּב הַיַּיִן מִן הַגַּג לַכְּלִי, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבִיא כְּלִי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם מַצִּיל בִּכְלִי אֶחָד בִּלְבָד — מַצִּיל אֲפִלּוּ קוֹלֵט אוֹ מְצָרֵף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לוֹ אֶלָּא כְּלִי אֶחָד — אֵין לָחוּשׁ שֶׁיִּשְׁכַּח הַשַּׁבָּת וְיָבִיא כְּלִי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים:

סעיף ג נִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִים — מֵבִיא כְּלִי אַחֵר וְקוֹלֵט, כְּלִי אַחֵר וּמְצָרֵף. וְלֹא יִקְלוֹט וִיצָרֵף…

נִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִים — מֵבִיא כְּלִי אַחֵר וְקוֹלֵט, כְּלִי אַחֵר וּמְצָרֵף. וְלֹא יִקְלוֹט וִיצָרֵף וְאַחַר כָּךְ יַזְמִין הָאוֹרְחִים, אֶלָּא מַזְמִינָם תְּחִלָּה. וְלֹא יַעֲרִים לְזַמֵּן אוֹרְחִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֵי שֶׁיּוֹתִירוּ לוֹ.

וְאִם עָבָר וְעָשָׂה שֶׁקָּלַט וְצֵרֵף וְאַחַר כָּךְ הִזְמִין אוֹרְחִים (וַאֲפִלּוּ אוֹרְחִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת) — מֻתָּר:

סעיף ד אִם יָזוּב תִּירוֹשׁ מִסֶּדֶק שֶׁבְּגִיגִית שֶׁל עֲנָבִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִדְרְכוּ, שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ…

אִם יָזוּב תִּירוֹשׁ מִסֶּדֶק שֶׁבְּגִיגִית שֶׁל עֲנָבִים שֶׁעֲדַיִן לֹא נִדְרְכוּ, שֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ הַדֶּלֶף אֵינוֹ רָאוּי בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי הַמַּשְׁקִין שֶׁזָּבוּ בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"כ, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לָשׂוּם כְּלִי תַּחְתָּיו מִפְּנֵי שֶׁמְּבַטְּלוֹ מֵהֵיכָנוֹ, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחַ שָׁם מִטָּתוֹ אוֹ שֻׁלְחָנוֹ וְיִקְבַּע שָׁם יְשִׁיבָתוֹ, וְאָז יִהְיֶה אוֹתוֹ הַדֶּלֶף לְפָנָיו כִּגְרָף שֶׁל רְעִי, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַכְלֵךְ אֶת הַקַּרְקַע וְעוֹשֶׂה טִיט, וְיוּכַל לְהַנִּיחַ שָׁם כְּלִי לְקַבֵּל לְהַדֶּלֶף כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה טִיט. וְאֵין כַּאן בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁיִּתְמַלֵּא הַכְּלִי יוּכַל לְטַלְטְלוֹ לְשָׁפְכוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ תַּחַת הַדֶּלֶף לְקַבְּלוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה טִיט. וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוּם אִסּוּר טִלְטוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ח בְּכָל גְּרָף שֶׁל רְעִי, שֶׁהִתִּירוּ בּוֹ הַטִּלְטוּל מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם. וְאַף שֶׁאֵין עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה, מִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם הֶפְסֵד הִתִּירוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וּכְשֶׁיִּתְמַלֵּא הַכְּלִי — לֹא יִשְׁפְּכֶנּוּ לִכְלִי אַחֵר, שֶׁלֹּא יְבַטְּלֶנּוּ מֵהֵיכָנוֹ, אֶלָּא מְרִיקוֹ בְּתוֹךְ הַגִּיגִית שֶׁזָּבוּ הַמַּשְׁקִים מִמֶּנָּה, שֶׁהִיא מְבֻטֶּלֶת כְּבָר מֵהֵיכָנָהּ עַל יְדֵי מַשְׁקִין שֶׁבָּהּ הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם שֶׁזָּבוּ בְּשַׁבָּת.

וְאִם הוּא רוֹצֶה — יָכוֹל לִתֵּן כְּלִי עִם מַיִם תַּחַת יַיִן הַדּוֹלֵף, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַיַּיִן בְּמַיִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְאָז מֻתָּר לְטַלְטֵל הַכְּלִי וּלְשָׁפְכוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ בְּלִי שֶׁיִּקְבַּע שָׁם יְשִׁיבָתוֹ. וְאַף שֶׁאַחַר כָּךְ מִתְרַבֶּה הַיַּיִן עַל הַמַּיִם — אֵין לָחוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקִלִּין בְּזֶה אֲפִלּוּ לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן קל"ד, וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם עַל כָּל פָּנִים לְעִנְיַן טִלְטוּל. וְאַף שֶׁיַּיִן זֶה הוּא "דָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין" — אַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְבַּטֵּל בְּמַיִם, שֶׁלֹּא אָמְרוּ "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין" אֵינוֹ בָטֵל אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ, אֲבָל לֹא בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן ק"ב:

סעיף ה נִתְפַּזְּרוֹ לוֹ פֵּרוֹת בֶּחָצֵר אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה — מְלַקֵּט מְעַט מְעַט וְאוֹכֵל. וְלֹא יִתֵּן…

נִתְפַּזְּרוֹ לוֹ פֵּרוֹת בֶּחָצֵר אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה — מְלַקֵּט מְעַט מְעַט וְאוֹכֵל. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹךְ הַסַּל וְלֹא לְתוֹךְ הַקֻּפָּה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל.

אֲבָל אִם נָפְלוּ בְּמָקוֹם אֶחָד — נוֹתֵן אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַסַּל וְהַקֻּפָּה.

אֶלָּא אִם כֵּן נָפְלוּ לְתוֹךְ צְרוֹרוֹת וְעַפְרוּרִית שֶׁבֶּחָצֵר, שֶׁאָז מְלַקֵּט אֶחָד אֶחָד וְאוֹכֵל, וְלֹא יִתֵּן לְתוֹךְ הַסַּל וְלֹא לְתוֹךְ הַקֻּפָּה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל:

קונטרס אחרון — 0 ערכים (לחץ לפתיחה)

הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים של"ה.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים של הרב בסימן זה

ייחודים המבחינים את אדמו״ר הזקן בסימן של"ה. כל חידוש בנוי לפי המבנה: עמדה קלאסית ← חידוש הרב ← השלכה למעשה.

חידוש א — הגבלה לג' סעודות (של"ה:א-ב)

שלוש הסעודות כגבול כמותי

עמדה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: גבול שלוש הסעודות אינו שרירותי — זהו מה שצריך לעצם השבת.

השלכה למעשה: הכלל: להציל בדיוק את מה שצריך לשבת, ולא יותר.

3 · דברי הרבי

סיכות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן של"ה

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן של"ה מובא בכמה שיחות ואגרות של הרבי על הנושא. להלן ההפניות העיקריות שזוהו.
הפניהנושאהקשר לסימן של"ה
לקוטי שיחות — שיחות שונות על הנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן של"ה הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן של"ה ומנסח את היישום המודרני.
אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה.

⚠ אימות: ההפניות שלעיל הן סימני מחקר שיש לאמת מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה"ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נותר שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה המעשית בחב״ד

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן של"ה, ברגישות חב״ד.

לחסיד חב״ד — סימן של"ה

  • ① חבית הדולפת: להציל לג' סעודות בלבד. חידוש א של הרב. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן של"ה:א-ב.
  • ② מעבר לכך: להמתין למוצאי שבת. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן של"ה:ג-ה.

⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית בחב״ד. לכל שאלה מעשית: יש לשאול את הרב שלך.