✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן שמ״א · ג סעיפים
התרת נדרים בשבת — לגלות ולהבין
סימן שמ״א
הֶתֵּר נְדָרִים בְּשַׁבָּת
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
מבט ראשון על סימן שמ״א: הטקסט העברי השלם של המחבר, הסבר פדגוגי של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: התרת נדרים בשבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שמ״א (ג סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 מתווה הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ג הסעיפים של המחבר
2. ההקשר הכללי: מדוע סימן זה, ומהי השאלה?
3. המושגים ההלכתיים המרכזיים של הסימן
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הכניסות הראשונות
6. עמדת הרמ״א — הבדלים בין אשכנז לספרד
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכירה
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שמ״א כולל ג סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הדינים בנוגע להתרת נדרים בשבת.
סעיף א
דיני היתר נדרים בשבת. ובו ג סעיפים:
מתירים נדרים בשבת אם הם לצורך השבת כגון שנדר שלא לאכול או שלא לשתות אע״פ שהיה לו פנאי להתירם קודם השבת אבל הבעל יכול להפר נדרי אשתו אפי' שאינם לצורך השבת מפני שאם לא יפר לה היום לא יוכל עוד להפירם:
ביאור: מתירים נדרים בשבת אם הם לצורך השבת — כגון שנדר שלא לאכול או שלא לשתות — ואפילו אם היה לו פנאי להתירם קודם השבת. אבל הבעל יכול להפר את נדרי אשתו אף שאינם לצורך השבת — מפני שאם לא יפר ביום שמיעתו, שוב לא יוכל להפירם.
מה אומר הסעיף:
- מתירים נדרים בשבת אם הם לצורך השבת — כגון שנדר שלא לאכול או שלא לשתות — אף על פי שהיה לו פנאי להתירם קודם השבת.
- אבל הבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו שאינם לצורך השבת — מפני שאם לא יפר לה היום, לא יוכל עוד להפירם.
סעיף ב
מי שנשבע לעשות מלאכה פלונית עד זמן פלוני ולא נזדמן לו לעשותה עד יום האחרון של אותו זמן ואותו יום בא בשבת ויש לו פתחים להתיר נדרו נשאלין אפילו בשבת:
ביאור: מי שנשבע לעשות מלאכה מסוימת עד זמן מסוים, ולא נזדמן לו לעשותה עד היום האחרון של אותו זמן — ואותו יום חל בשבת — ויש לו פתחים (עילות חרטה) להתיר את נדרו: נשאלין עליו אפילו בשבת (שכן זה נעשה צורך השבת — שאם לא כן יהיה הנדר בלתי אפשרי לקיום).
מה אומר הסעיף:
- מי שנשבע לעשות מלאכה פלונית עד זמן פלוני, ולא נזדמן לו לעשותה עד יום האחרון של אותו זמן, ואותו יום בא בשבת:
- ויש לו פתחים להתיר נדרו — נשאלין אפילו בשבת.
סעיף ג
נהגו להתיר חרמי הקהל בשבת ואע״פ שאינם לצורך השבת (וע״ל ס״ס ש״ו):
ביאור: נהגו להתיר חרמי הקהל בשבת, אף שאינם לצורך השבת [כי השבת, שכל הקהל מתאסף בה, היא העת המתאימה].
הטקסט השלם: ג סעיפים אלו מהווים את כלל קודיפיקציית המחבר בנושא זה. כל אחד מפרט מקרה, תנאי או יוצא מן הכלל.
מה אומר הסעיף:
- נהגו להתיר חרמי הקהל בשבת — ואף על פי שאינם לצורך השבת.
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימן שמ״א, קצר מאוד, עוסק בהתרת נדרים בשבת. התרת נדר אינה מלאכה — הקושי במקום אחר: הסימן הקודם (של״ט) קבע שאין "דנין" בשבת, והתרת נדר דומה למעשה בית דין. לכן מבאר המחבר מתי היא בכל זאת מותרת.
השאלה היסודית: התרת נדר, כמו הפרת נדרי אשתו, יש לה צורת מעשה משפטי — ולכן לכאורה נדחית מן השבת. המפתח הפותח את הדלת מחדש: צורך השבת עצמו, או הדחיפות ההופכת את ההתרה לבלתי אפשרית אחר כך.
מקומו בהלכות שבת
סימן שמ״א ממשיך ישירות את סימן של״ט ("אין דנין ואין מקדשין") וחותם עמו את שורת המעשים המשפטיים מול השבת.
3. המושגים ההלכתיים המרכזיים
שלושה מושגים בונים את ג הסעיפים:
המושגים המרכזיים של סימן שמ״א:
- הַתָּרַת נְדָרִים — התרת נדר בידי חכם או בית דין, על יסוד חרטה (פתח).
- צורך השבת — צורך השבת: הוא המתיר את ההתרה (נדר שלא לאכול, לשתות…).
- הֲפָרַת הבעל — הפרת הבעל: שונה מהתרה — מוגבלת ליום שמיעתו של הבעל את הנדר, ומכאן דחיפותה.
ההבחנה המרכזית: התרה (בידי חכם) לעומת הפרה (בידי הבעל). ההתרה מותרת בשבת רק לצורך השבת; הפרת הבעל מותרת אף שלא לצורך, כי היא פוקעת בסוף היום.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | נושא | הדין |
|---|---|---|
| א | התרה והפרה | התרה: לצורך השבת; הפרת הבעל: אף שלא לצורך (דחיפות) |
| ב | נדר שזמנו פוקע בשבת | מתירים אף בשבת (נעשה צורך היום) |
| ג | חרמי הקהל | מנהג להתירם בשבת, אף שלא לצורך |
שיטת הקריאה: בכל סעיף — (1) האם מדובר בהתרה או בהפרה; (2) האם יש צורך השבת או דחיפות; (3) המסקנה.
5. המשנה ברורה — הכניסות הראשונות
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה 8 כניסות על סימן זה. הנה הראשונות — להבנה טובה יותר של פשט הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) אם הם לצורך השבת - אבל שלא לצורך שבת אפילו לא היה לו פנאי להתיר קודם אין מתירין משום דהלא יכול להתיר אחר שבת ולמה לן לאטרוחי בשבת בכדי. וה״ה אם הוא לצורך מצוה ג״כ מתירין אע״פ שאינו לצורך שבת:
משנה ברורה (ב) — (ב) שלא לאכול - פי' היום ולאו דוקא אם נדר לגמרי מאכילה ושתיה דה״ה אם נדר מאכילת בשר ושתית יין ג״כ מתירין דדבר זה הוא מצוה בשבת וה״ה אם נדר שלא ללבוש מלבוש הצריך היום ג״כ שרי ועיין ביו״ד דמשמע דה״ה אם נדר שלא לישן בשבת ג״כ הכי דמתירין לו דזהו ג״כ מתענוגי שבת הוא אם רגיל בכך:
משנה ברורה (ג) — (ג) נדרי אשתו - וה״ה אב לבתו נערה. איתא ביו״ד סימן רל״ד סכ״ד דכשמפר בשבת לא יאמר לה מופר ליכי כמו שאומר בחול אלא מפר ומבטל הנדר בלבו ואומר לה טלי ואכלי טלי ושתי. ופשוט דאם הבעל אינו יודע עדיין מנדרי אשתו והוא שלא לצורך שבת יותר טוב שלא להודיע לו בשבת עד אחר השבת כדי שלא יצטרך להפר בשבת ביום השמיעה וה״ה אם נדרה לזמן והזמן כלה בשבת אין רשאי להפר היכא שהדבר אינו לצורך שבת כיון דלמחר שריא למה יעשה דבר…
המשנה ברורה מבאר את היקף "צורך השבת": אין מדובר רק בנדר שלא לאכול כלום, אלא גם בנדר שלא לאכול בשר, שלא לשתות יין, שלא ללבוש בגד הצריך לו היום — ואף שלא לישון — שכן כולם בכלל עונג שבת. ומוסיף דקדוק: אם הבעל עדיין אינו יודע על נדר אשתו והנדר אינו לצורך השבת, מוטב שלא יודיעוהו לו עד מוצאי שבת, כדי לפוטרו מלהפר ביום ההוא.
לטקסט השלם של 8 הכניסות: משנה ברורה שמ״א.
6. עמדת הרמ״א
הרמ״א אינו מוסיף הגהה בסימן קצר זה; הטקסט הוא של המחבר.
ספרדים ואשכנזים נוהגים כאן באותו טקסט. דקדוק הלכתי חשוב (יורה דעה רל״ד): כשהבעל מפר נדר בשבת, אינו אומר את הנוסח "מופר ליכי" כבחול, אלא מבטל את הנדר בלבו ואומר לאשתו פשוט "טלי ואכלי, טלי ושתי". למעשה: ספרדים כבית יוסף, אשכנזים כמשנה ברורה, חב״ד כשולחן ערוך הרב.
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | ניתוח |
|---|---|
| נדר להתענות / שלא לאכול מאכל מסוים, המכביד על השבת | אפשר להתירו בשבת בפני שלושה — זהו צורך השבת (סעיף א). |
| נדר שאינו קשור לשבת | אין מתירים אותו בשבת: אפשר יהיה אחר כך. אין צורך "לטרוח" בית דין לחינם. |
| זמן שבועה הפוקע בשבת | אפשר להתירו בשבת עצמה: נעשה דחוף (סעיף ב). |
| בעל השומע נדר של אשתו בשבת | יכול להפרו, אף שלא לצורך השבת — זכותו פוקעת בסוף היום (סעיף א). |
להלכה למעשה, שאל את רבך — התרת והפרת נדרים דורשות נוהל מדויק; סימן זה מסדיר רק את יחסם לשבת.
8. סיכום מעשי של הסימן
סימן שמ״א בארבעה כללים:
- התרת נדר בשבת — רק לצורך השבת (או לצורך מצווה).
- שלא לצורך — ממתינים למוצאי שבת.
- הפרת הבעל — מותרת אף שלא לצורך, כי זכותו פוקעת באותו היום.
- זמן הפוקע בשבת או חרמי הקהל — מתירים בשבת עצמה.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע התרת נדר מעוררת קושי בשבת (הקשר עם סימן של״ט)?
- מהו ההבדל בין הַתָּרָה (התרה) לבין הֲפָרָה (הפרת הבעל)?
- מדוע הפרת הבעל מותרת אף שלא לצורך השבת (סעיף א)?
- מה כולל "צורך השבת" לפי המשנה ברורה?
- מדוע מתירים נדר שזמנו פוקע בשבת (סעיף ב)?
- מה מייעץ המשנה ברורה אם הבעל עדיין אינו יודע על נדר אשתו?
להעמיק עוד
אם תרצה להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, לשיטות הראשונים, לחקירות היסודיות ולדקדוקי האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שמ״א)