✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן שמ"ב · סעיף אחד
בין השמשות — מעשים מדרבנן המותרים לצורך מצוה — להכיר ולהבין
סימן שמ"ב
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁאָסְרוּ חַזַ"ל מִשּׁוּם גְּזֵרָה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
מבט ראשון בסימן שמ"ב: טקסט עברי שלם של המחבר, תרגום וביאור פדגוגי של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: בין השמשות — מעשים מדרבנן המותרים לצורך מצוה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שמ"ב (סעיף אחד)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 מהלך הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — הסעיף של המחבר
2. הרקע הכללי: מדוע סימן זה, ומהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של הסימן
4. פירוט הסעיף — אחד לאחד
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
6. שיטת הרמ"א — הבדלים בין אשכנז לספרד
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכירה
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שמ"ב כולל סעיף אחד של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודד את הדינים הנוגעים לבין השמשות — מעשים מדרבנן המותרים לצורך מצוה.
סעיף א
בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חז"ל משום גזירה. ובו סעיף אחד:
כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות (וע"ל סי' רס"א וס"ס ש"ז) והוא שיהא שם דבר מצוה או דוחק כיצד מותר לו בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר וכן מוריד מהאילן או מוציא מהכרמלית עירוב שעשה וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות מותר בין השמשות ומטעם זה מותר לומר בין השמשות לעכו"ם להדליק לו נר לשבת:
ביאור: כל הדברים האסורים מדברי סופרים (איסורי דרבנן) — לא גזרו עליהם חכמים בבין השמשות (זמן הספק שבין יום ללילה) — ובלבד שיהא שם צורך מצוה או דוחק. כיצד? מותר בבין השמשות לעלות על אילן או לשוט על פני המים כדי להביא לולב או שופר; וכן מוריד דבר מן האילן או מוציא מן הכרמלית עירוב שעשה. וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות [איסור דרבנן קל] — מותר בבין השמשות. ומטעם זה מותר בבין השמשות לומר לגוי להדליק לו נר לשבת.
הטקסט השלם: סעיף אחד זה הוא כל קידוד המחבר בנושא. הוא מבהיר את המקרה, את התנאי ואת הסייגים.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר הסימן?
סימן שמ"ב, בסעיף יחיד, קובע עיקרון רחב היקף: בין השמשות — זמן הדמדומים, אותו רגע ספק שבין סוף היום לצאת הכוכבים. מכיוון שאיננו יודעים אם הוא עדיין יום או כבר לילה, הקלו חכמים בדינו: גזירות דרבנן אינן חלות עליו, ובלבד שיש צורך מצוה או דוחק.
היגיון הסימן: בין השמשות הוא ספק, ואיסורי דרבנן הם בעצמם סייגים — נמצא כאן "ספק דרבנן", שמכריעים בו לקולא (ספק דרבנן לקולא), ובלבד שיש צורך אמיתי המצדיק זאת.
מקומו בהלכות שבת
סימן שמ"ב מפנה לסימנים רס"א (הגדרת בין השמשות וכניסת השבת) וש"ז (אמירה לעכו"ם). הוא משמש עיקרון רוחבי לכל השבותין שבשבת.
3. מושגי היסוד ההלכתיים
שלושה מושגים בונים את הסעיף היחיד הזה:
מושגי היסוד של סימן שמ"ב:
- בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — זמן הדמדומים, שהוא ספק: לא ודאי יום ולא ודאי לילה.
- שבות — איסור דרבנן: רק השבותין הוקלו בבין השמשות, אך לעולם לא איסור מן התורה.
- צורך מצוה או דוחק — צורך מצוה או דוחק: התנאי המתיר את ההקלה.
הכלל הזהוב: בבין השמשות, שבות (איסור דרבנן) מותר לצורך מצוה או דוחק — אך לעולם לא איסור מן התורה, ולעולם לא בלא צורך אמיתי. שני תנאים מצטברים: (1) שאין זה אלא דרבנן; (2) שיש צורך.
4. פירוט הסעיף
| רכיב | תוכן |
|---|---|
| עיקרון | גזירות דרבנן אינן נוהגות בבין השמשות |
| תנאי | צורך מצוה או דוחק |
| דוגמאות למצוה | לעלות על אילן / לשוט כדי להביא לולב או שופר; להחזיר עירוב |
| דוגמה לדוחק | לומר לגוי להדליק נר לשבת |
שיטת הלימוד: כדי ליישם סעיף זה — (1) האם אנו אכן בבין השמשות; (2) האם המעשה אינו אלא שבות (דרבנן); (3) האם יש צורך מצוה או דוחק; (4) מסקנה: מותר אם כל השלושה מתקיימים.
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה 7 הערות על סימן זה. הנה הראשונות — להבנה טובה יותר של פשט הסעיף:
משנה ברורה (א) — (א) כל הדברים וכו' - לישנא דכל לאו דוקא דיש דברים שאיסורן מדברי סופרים וגזרו עליהן ביה"ש אף לצורך מצוה כגון המבואר לקמן בסימן ת"ט ס"ג בשו"ע וכן להעביר פחות פחות מד"א וכמו שמובא שם במ"א בשם הרה"מ והטעם משום דהם קרובים לבוא לידי מלאכה גמורה דאורייתא גזרו בהם טפי וכן הרבה פוסקים סוברים דאין מערבין עירובי תחומין ביה"ש אף שהוא לצורך מצוה וכן מלאכה שאינו צריך לגופה חמור משאר איסור דרבנן ואסור בכל גווני …
משנה ברורה (ב) — (ב) בין השמשות - וזמנה מבואר לעיל בסימן רס"א עי"ש ועיין במ"א שנסתפק בבין השמשות של מוצאי שבת דאפשר דהשו"ע מיירי רק בע"ש ושאני אפוקי יומא מעיולי יומא דמספיקא לא פקעה קדושה ובח"א כתב להחמיר ועיין בה"ל שהבאנו דהבית מאיר הכריע דמדינא אין חילוק ואף במו"ש ביה"ש מותר שבות לצורך מצוה [וכן בברכי יוסף כתב כן בשם רשב"א כת"י דעירובין דשוה ביה"ש של מו"ש עם ביה"ש דע"ש] ומ"מ למעשה כתב דיש להחמיר במו"ש משום דאין …
משנה ברורה (ג) — (ג) וכן מוריד מהאילן וכו' - וחשיב צורך מצוה אף שא"צ לזה עתה כ"כ בשבת משום דמתחלה אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה ואם יהיה אסור להורידו ולהביאו אצלו לא יחול עירובו והלכך צורך מצוה היא:
המשנה ברורה מוסיף שתי הבחנות חשובות. (1) "כל הדברים" אינו מוחלט: יש איסורי דרבנן, הקרובים לבוא לידי מלאכה דאורייתא, שנשארים אסורים אף בבין השמשות, ואף לצורך מצוה (כגון עירובי תחומין, או מלאכה שאינה צריכה לגופה). (2) הסימן מדבר בבירור בבין השמשות של ערב שבת; ולגבי בין השמשות של מוצאי שבת, המשנה ברורה מסיק שיש להחמיר (שאין קדושת השבת פוקעת מספק).
לטקסט המלא של 7 ההערות: משנה ברורה שמ"ב.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א אינו מוסיף הגהה בסימן זה; הטקסט הוא של המחבר.
ספרדים ואשכנזים נוהגים כאן לפי אותו טקסט של המחבר. העיקרון — הקלת השבותין בבין השמשות לצורך מצוה — משותף לכולם. ולמעשה: ספרדים לפי הבית יוסף, אשכנזים לפי המשנה ברורה, וחב"ד לפי שולחן ערוך הרב (סימן שמ"ב).
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | ניתוח |
|---|---|
| לבקש מגוי להדליק את האור בבין השמשות של ערב שבת | מותר — זה שבות (אמירה לעכו"ם) ויש צורך אמיתי (כבוד השבת) — דוגמה מפורשת בסעיף. |
| להחזיר חפץ של מצוה שנשאר בכרמלית | מותר בבין השמשות של ערב שבת לצורך מצוה (לולב, שופר, עירוב). |
| אותו מעשה, אך ללא שום צורך | אסור — ההקלה תמיד דורשת צורך מצוה או דוחק. |
| בין השמשות של מוצאי שבת | המשנה ברורה מסיק להחמיר — אין לסמוך על הקלה זו ללא רב. |
להלכה למעשה, שאל את רבך — ההגדרה המדויקת של בין השמשות (סימן רס"א) ורשימת השבותין המוצאים מן ההקלה דורשים עיון מדוקדק.
8. סיכום מעשי של הסימן
סימן שמ"ב בארבעה כללים:
- בבין השמשות, גזירות דרבנן מוקלות — ספק הדמדומים מכריע לקולא.
- שני תנאים מצטברים: שאין זה אלא שבות (דרבנן), ושיש צורך מצוה או דוחק.
- לעולם לא איסור מן התורה, ולא שבות הקרוב למלאכה — שנשארים אסורים.
- בין השמשות של מוצאי שבת — מחמירים.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הנושא הכללי של סימן שמ"ב?
- כמה סעיפים יש בסימן זה? מהו נושא כל אחד?
- מהו ההבדל בין המחבר לרמ"א (אם ישנו)?
- אילו מושגים הלכתיים בונים את הסימן?
- מהי ההלכה למעשה לחיי היום-יום?
- באילו מקרי גבול יש לשאול רב?
להעמיק עוד
אם תרצה להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות ראשונים, חקירות יסודיות ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שמ"ב)