אורח חיים שמ״ג · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן שמ״ג

שיטת אדמו״ר הזקן על י״א הסעיפים שמקודדים את אחריות ההורים כלפי ילדיהם בשבת — להפריש את הקטן מן האיסורים, חינוך הלכתי מדורג, ויישום מודרני.

מדוע רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם שכתב אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות העניין בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית מיוחדת במינה.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מאסף, עבור סימן שמ״ג, את הטקסט המלא של הרב, חידושיו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ לקרוא את המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן שמ״ג

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

סימן שמ״ג — דִּין קָטָן בְּשַׁבָּת — וּבוֹ יא סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שהובאה בספריא. 11 סעיפים + 0 ערכי קונטרס אחרון.

סעיף א דִּין קָטָן בְּשַׁבָּת וּבוֹ י״א סְעִיפִים: קָטָן הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה לַהֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאוֹכֵל…

דִּין קָטָן בְּשַׁבָּת וּבוֹ י״א סְעִיפִים:

קָטָן הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה לַהֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאוֹכֵל נְבֵלוֹת, אוֹ שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת לְצָרְכּוֹ — אֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ.

אֲבָל אִם עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל גָּדוֹל — צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של״ד.

וְאִם הוּא דָבָר הַמִּתְפַּרְסֵם לָרַבִּים וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּטְעוּ הַשּׁוֹמְעִים לוֹמַר שֶׁדָּבָר זֶה מֻתָּר הוּא — צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה לְדַעַת עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁתּוֹקֵעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁהַקּוֹל נִשְׁמָע לָרַבִּים וְיָבֹאוּ לִטְעוֹת וְלוֹמַר שֶׁתּוֹקְעִין גַּם כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת:

סעיף ב וְכָל זֶה בַּאֲחֵרִים, אֲבָל אָבִיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְצֻוֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ אוֹ…

וְכָל זֶה בַּאֲחֵרִים, אֲבָל אָבִיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְצֻוֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ אֲפִלּוּ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ — כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמְּחֻיָּב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לִגְעוֹר בָּהֶם וּלְהַפְרִישָׁם מִלַּעֲבוֹר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, וַאֲפִלּוּ עַל אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים.

וְאִם אֵינֶנּוּ מַפְרִישָׁם מֵאִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה — צְרִיכִים הַבֵּית דִּין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַפְרִישָׁם מֵאִסּוּר דִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין צְרִיכִים לִמְחוֹת בְּיָדוֹ:

סעיף ג וְשִׁעוּר הַחִנּוּךְ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה הוּא, בְּכָל תִּינוֹק לְפִי חֲרִיפוּתוֹ וִידִיעָתוֹ בְּכָל דָּבָר…

וְשִׁעוּר הַחִנּוּךְ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה הוּא, בְּכָל תִּינוֹק לְפִי חֲרִיפוּתוֹ וִידִיעָתוֹ בְּכָל דָּבָר לְפִי עִנְיָנָיו, כְּגוֹן הַיּוֹדֵעַ מֵעִנְיַן שַׁבָּת — חַיָּב לִשְׁמוֹעַ קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, הַיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף כַּהֲלָכָה — חַיָּב בְּצִיצִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן י״ז, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, בֵּין בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה בֵּין בְּשֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים.

אֲבָל הַחִנּוּךְ בְּלֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, הוּא בְּכָל תִּינוֹק שֶׁהוּא בַּר הֲבָנָה שֶׁמֵּבִין כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁזֶּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹ לֶאֱכוֹל. אֲבָל תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ בַּר הֲבָנָה כְּלָל — אֵין אָבִיו מְצֻוֶּה לְמָנְעוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ מִלֶּאֱכוֹל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, אוֹ מִלְּחַלֵּל שַׁבָּת אֲפִלּוּ בְּאִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין כְּלָל הָעִנְיָן מַה שֶּׁמּוֹנְעוֹ וּמַפְרִישׁוֹ.

וְכֵן אִם הוּא כֹּהֵן — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ מִבַּיִת שֶׁהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בַּר הֲבָנָה — אֲזַי אָבִיו מְצֻוֶּה לְהוֹצִיאוֹ:

סעיף ד אֲבָל אִמּוֹ אֵין מְצֻוָּה עָלָיו כְּלָל, בֵּין בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בֵּין בְּלֹא תַעֲשֶׂה:

אֲבָל אִמּוֹ אֵין מְצֻוָּה עָלָיו כְּלָל, בֵּין בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בֵּין בְּלֹא תַעֲשֶׂה:

סעיף ה וְכָל זֶה לְעִנְיַן לְהַפְרִישׁוֹ מֵאִסּוּר, אֲבָל לִסְפּוֹת לוֹ אִסּוּר בְּיָדַיִם — אָסוּר לְכָל אָדָם מִן…

וְכָל זֶה לְעִנְיַן לְהַפְרִישׁוֹ מֵאִסּוּר, אֲבָל לִסְפּוֹת לוֹ אִסּוּר בְּיָדַיִם — אָסוּר לְכָל אָדָם מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ אֵינוֹ בַּר הֲבָנָה כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תֹאכְלוּם", וּפֵרְשׁוּ חֲכָמִים "לֹא תַאֲכִילוּם" לִקְטַנִּים.

וַאֲפִלּוּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אָסוּר לְהַאֲכִילוֹ, אֲפִלּוּ הוּא צָרִיךְ לְכָךְ, וַאֲפִלּוּ הוּא חוֹלֶה, כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בְּגָדוֹל. וְכֵן אָסוּר לְהַרְגִּילוֹ בְּחִלּוּל שַׁבָּת וּמוֹעֵד אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת.

וְנָכְרִי הַמַּאֲכִיל אִסּוּר לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ בַּר הֲבָנָה — אֵין אָבִיו צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ. אֲבָל אָסוּר לְכָל אָדָם לוֹמַר לְנָכְרִי שֶׁיַּאֲכִילֶנּוּ, שֶׁהָאֲמִירָה לְנָכְרִי אֲסוּרָה בְּכָל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לוֹמַר כֵּן לְהַתִּינוֹק.

וְאִם הַתִּינוֹק צָרִיךְ לְכָךְ, כְּגוֹן שֶׁהוּא קְצָת חוֹלֶה — מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לְהַאֲכִילוֹ, שֶׁצָּרְכֵי קָטָן דִּינָם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה שֶׁהִתִּירוּ בּוֹ אֲמִירָה לְנָכְרִי אֲפִלּוּ בְּאִסּוּרֵי תוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ״ח.

וְכֵן אִם צָרִיךְ לִשְׁתִיַּת יַיִן, וְאֵין שָׁם יֵין יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סְתָם יֵינָם שֶׁל נָכְרִים, וְאֵין הַיַּיִן חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁיַּכְשִׁירֶנּוּ עַל יְדֵי מְזִיגַת שִׁשָּׁה חֲלָקִים מַיִם וְאֶחָד יַיִן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן קל״ד — מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לְהַשְׁקוֹתוֹ לוֹ:

סעיף ו וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֹּל שֶׁהוּא לְצָרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק, כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה — לֹא גָזְרוּ בּוֹ…

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֹּל שֶׁהוּא לְצָרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק, כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה — לֹא גָזְרוּ בּוֹ חֲכָמִים כְּלָל, וּמֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ בְּיָדַיִם כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אִם צָרִיךְ לְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ. אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לְכָךְ — אָסוּר לְהַאֲכִילוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ בַּר הֲבָנָה (וְאָבִיו צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ אִם הוּא בַּר הֲבָנָה) אֲפִלּוּ בְּאִסּוּר דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְהַנִיקוֹ חֲלֵב אִמּוֹ אַחַר כ״ד חֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר חֲלֵב אִשָּׁה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הוֹאִיל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ אַחַר כ״ד. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, אִם הוּא צָרִיךְ לְכָךְ וְאֵין שָׁם נָכְרִי לְהַאֲכִילוֹ עַל יָדוֹ.

וְאַף אִם אֵין הַתִּינוֹק צָרִיךְ לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַגָּדוֹל צָרִיךְ לְכָךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ תִּינוֹק אֵיזֶה דָבָר הָאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין אִסּוּר לְפִי סְבָרָא זוֹ לִתְּנוֹ לוֹ שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ לוֹ, אֶלָּא כְּשֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ בִּקְבִיעוּת תָּדִיר, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְרַגֵּל הַתִּינוֹק וְיִסָּרֵךְ בַּעֲשִׂיַּת דָּבָר זֶה וְיָבֹא לַעֲשׂוֹתוֹ אַף כְּשֶׁיַּגְדִּיל, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנוֹ לוֹ בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא — אֵין לָחוּשׁ לְכָךְ, רַק שֶׁיְּהֵא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר מַה שֶּׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של״ד, כְּגוֹן לְצֹרֶךְ מִצְוָה.

לְפִיכָךְ, מֻתָּר לְהַטְעִים לְתִינוֹק שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ שֶׁמְּקַדְּשִׁין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לִטְעִימָה זוֹ וְיָכוֹל הוּא לְהַמְתִּין מִלִּטְעוֹם עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַקִּדּוּשׁ שֶׁבִּמְקוֹם סְעֻדָּה בְּבֵית אָבִיו הַמְחַנְּכוֹ לְזֶה, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁאִסּוּר הַטְּעִימָה קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְיֵשׁ לָנוּ צֹרֶךְ בִּטְעִימָה זוֹ, וְאֵין לְאָסְרָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמָּא יִסָּרֵךְ בָּהּ הַתִּינוֹק, וְזֶה אֵין לָחוּשׁ בְּקִדּוּשׁ שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאֵין מַטְעִימִים לְהַתִּינוֹקוֹת בִּקְבִיעוּת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ אוֹרְחִים הַשּׁוֹבְתִים וְאוֹכְלִים בְּחַדְרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמְעִים הַקִּדּוּשׁ מִשָּׁם, וְאָז אֵין צָרִיךְ כְּלָל לְהַטְעִים לְתִינוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״ט:

סעיף ז וְכָל זֶה כְּשֶׁמַּאֲכִילִים אִסּוּר לְתִינוֹק לְצָרְכֵּנוּ, וְכֵן אִם אוֹמְרִים לוֹ לַעֲשׂוֹת לָנוּ אֵיזֶה…

וְכָל זֶה כְּשֶׁמַּאֲכִילִים אִסּוּר לְתִינוֹק לְצָרְכֵּנוּ, וְכֵן אִם אוֹמְרִים לוֹ לַעֲשׂוֹת לָנוּ אֵיזֶה דָבָר הָאָסוּר אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל כֹּל שֶׁהוּא צָרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק וְתַקָּנָתוֹ — לֹא חָשְׁשׁוּ בּוֹ שֶׁמָּא יִסָּרֵךְ בְּכָךְ וְיַעֲשֶׂה כֵּן לִכְשֶׁיִּגְדַּל, לְפִי שֶׁיָּדוּעַ לוֹ שֶׁבְּשְׁבִיל שֶׁהוּא קָטָן מַתִּירִין לוֹ צְרָכָיו, וְלֹא יִטְעֶה מִזֶּה לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּשֶׁיִּגְדַּל. וְלָכֵן מֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ קֹדֶם קִדּוּשׁ אִם הוּא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל, וְכֵן לִשְׁתּוֹת, וְאָסוּר לְעַנּוֹתוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה בִּשְׁאָר כָּל אִסּוּרֵי דִּבְרֵי סוֹפְרִים:

סעיף ח כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם חִנּוּךְ מִצְוָה — מֻתָּר לִסְפּוֹת לוֹ אִסּוּר בְּיָדַיִם, כְּגוֹן לְהַאֲכִיל…

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם חִנּוּךְ מִצְוָה — מֻתָּר לִסְפּוֹת לוֹ אִסּוּר בְּיָדַיִם, כְּגוֹן לְהַאֲכִיל פֶּסַח לְקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְנָה עָלָיו, וְאֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת — מֻתָּר.

אֲבָל מִצְוָה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ בָּהּ חִנּוּךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲשׂוֹתָהּ כְּשֶׁיִּגְדַּל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר טַעַם הַחִנּוּךְ, כְּגוֹן לְהַטְעִימוֹ מִכּוֹס שֶׁל מִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא הַבְּרָכָה נִרְאֵית לְבַטָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּהוּ צֹרֶךְ מִצְוָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁיִּגְדַּל יֶאֱסוֹר לוֹ — לָכֵן גַּם עַכְשָׁו אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁמָּא יִסָּרֵךְ בְּכָךְ וְיִטְעוֹם מִמֶּנּוּ גַּם כְּשֶׁיִּגְדַּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרכ״א.

וְלָכֵן כָּל שְׁבוּת שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יְדֵי נָכְרִי לְצֹרֶךְ מִצְוָה — אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ עַל יְדֵי קָטָן, מִשּׁוּם שֶׁמָּא יִסָּרֵךְ בְּכָךְ, אִם לֹא בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

סעיף ט אָסוּר לִתֵּן לְתִינוֹק חָגָב חַי טָמֵא לִשְׂחוֹק בּוֹ, שֶׁמָּא יָמוּת וְיֹאכְלֶנּוּ, וְנִמְצָא מַאֲכִילוֹ…

אָסוּר לִתֵּן לְתִינוֹק חָגָב חַי טָמֵא לִשְׂחוֹק בּוֹ, שֶׁמָּא יָמוּת וְיֹאכְלֶנּוּ, וְנִמְצָא מַאֲכִילוֹ אִסּוּר בְּיָדַיִם, כֵּיוָן שֶׁהוּא נָתַן לוֹ הָאִסּוּר, וְכָל שֶׁכֵּן דָּבָר הָאָסוּר הָרָאוּי לְאָכְלוֹ כָּךְ.

וַאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר אֶלָּא מִשּׁוּם "בַּל תְּשַׁקְּצוּ" — אָסוּר לִתֵּן לוֹ אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ.

אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן לוֹ עוֹף טָמֵא לִשְׂחוֹק בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאַף כְּשֶׁיָּמוּת אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כָּךְ:

סעיף י (וְכָל זֶה בְּאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, וַאֲפִלּוּ הוּא אִסּוּר שֶׁהַזְּמַן גּוֹרֵם), אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן…

(וְכָל זֶה בְּאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, וַאֲפִלּוּ הוּא אִסּוּר שֶׁהַזְּמַן גּוֹרֵם), אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן לְתִינוֹק בְּשַׁבָּת חֲפָצִים שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה לְעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יָדוּעַ שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם, כְּגוֹן לִתֵּן לְתִינוֹק עוּגָה שֶׁכְּתוּבִים עָלֶיהָ אוֹתִיּוֹת שֶׁאָסוּר לְאָכְלָהּ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״מ, אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק יֹאכְלֶנָּה בְּוַדַּאי, כֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן הוּא לַהֲנָאַת עַצְמוֹ — אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. רַק שֶׁלֹּא יִתֵּן גָּדוֹל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל תִּינוֹק:

סעיף יא קָטָן שֶׁהִכָּה אָבִיו, אוֹ עָבַר שְׁאָר עֲבֵרוֹת בְּקַטְנוּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ תְּשׁוּבָה…

קָטָן שֶׁהִכָּה אָבִיו, אוֹ עָבַר שְׁאָר עֲבֵרוֹת בְּקַטְנוּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ תְּשׁוּבָה כְּשֶׁיִּגְדַּל, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לוֹ שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָבָר לִתְשׁוּבָה וּלְכַפָּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּר עֹנָשִׁין.

וּלְעִנְיַן דָּבָר שֶׁבְּמָמוֹן — יִתְבָּאֵר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִמָּן שנ״ט:

קונטרס אחרון — 0 ערכים (לחץ לפתיחה)

הקונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים שמ״ג.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים המיוחדים של הרב בסימן זה

החידושים המייחדים את אדמו״ר הזקן בסימן שמ״ג. כל חידוש בנוי לפי המבנה: השיטה הקלאסית ← חידוש הרב ← נפקא מינה למעשה.

חידוש א — גיל החינוך כנקודת מעבר (שמ״ג:ד-ז)

גיל החינוך ההלכתי

השיטה הקלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבאר: גיל החינוך (כבן 6-7) מסמן את נקודת המעבר — מהגנה פסיבית לחינוך אקטיבי.

נפקא מינה למעשה: כלי להורים: להתאים את החינוך ההלכתי לפי הגיל.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי בנושאי סימן שמ״ג

אין הפניה מאומתת נכון לעכשיו.
אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור). בשלב זה לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה — מוטב שלא להציג דבר מאשר הפניה לא מאומתת.
כיוון חיפוש מועדף לפסקי הרבי לפי סימן: שערי הלכה ומנהג (מהדורת קה״ת). כל הפניה שתאומת תתווסף עם קישורה.
4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה החב״דית למעשה

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ״ג, ברגישות החב״דית.

עבור החסיד החב״די — סימן שמ״ג

  • ① אחריות ההורים כלפי עבירות הילד. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ״ג:א-ג.
  • ② גיל החינוך כבן 6-7 = חינוך אקטיבי. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ״ג:ד-ז.
  • ③ לא לתת לקטן בשבת מכשיר חשמלי / עט / חפץ של מלאכה. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ״ג:ח-יא.

⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית החב״דית. לכל שאלה מעשית: יש לשאול את הרב שלך.