מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו"ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית מיוחדת.
בעבור חב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מאחד, בעבור סימן שמ"ח, את הטקסט השלם של הרב, חידושו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן שמ"ח
הטקסט השלם של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן שמ"ח — דִּין הַמּוֹשִׁיט כְּלִי מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת — וּבוֹ ג סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שמופיע באתר ספריא. 3 סעיפים + 3 ערכי קונטרס אחרון.
סעיף א דִּין הַמּוֹשִׁיט כְּלִי מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וּבוֹ ג' סְעִיפִים: הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהוֹצִיא…
דִּין הַמּוֹשִׁיט כְּלִי מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהוֹצִיא יָדוֹ מְלֵאָה פֵּרוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה (אוֹ אֲפִלּוּ לְכַרְמְלִית) — אָסוּר לְהַחֲזִירָהּ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁקְּנָסוּהוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת יָדוֹ תְּלוּיָה כָּךְ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵיהֶם וְעָשָׂה עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית:
סעיף ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעָשָׂה כֵּן בְּמֵזִיד, אֲבָל בְּשׁוֹגֵג לֹא קְנָסוּהוּ חֲכָמִים, וּמֻתָּר…
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעָשָׂה כֵּן בְּמֵזִיד, אֲבָל בְּשׁוֹגֵג לֹא קְנָסוּהוּ חֲכָמִים, וּמֻתָּר לְהַחֲזִירָהּ לְאוֹתָהּ חָצֵר שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. אֲבָל אָסוּר לְהוֹשִׁיטָהּ לְחָצֵר אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ שְׁתֵּיהֶן שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין צָרִיךְ עֵרוּב, וַאֲפִלּוּ הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁחֲצֵרוֹת אֵלּוּ הֵן זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, אוֹ אֲפִלּוּ הֵן בִּדְיוּטָא אַחַת אֶלָּא שֶׁאֵין אֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן כְּלָל, שֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶן וְלֹא בֵּינֵיהֶן, וְהַמּוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן — אַף עַל פִּי כֵן אָסְרוּ חֲכָמִים כַּאן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפַנּוֹת הַפֵּרוֹת מֵחָצֵר זוֹ, שֶׁאִם נַתִּיר לוֹ לְהוֹשִׁיטָן לְחָצֵר אַחֶרֶת, הֲרֵי נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְיֵשׁ לִגְזוֹר שֶׁמָּא פַּעַם אַחֶרֶת יַשְׁלִיכֵן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל כְּשֶׁמַּחֲזִירָהּ לְאוֹתָהּ חָצֵר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ — אֵין לִגְזוֹר כְּלוּם בְּזֶה:
סעיף ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוֹצִיאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ לְכַרְמְלִית — מֻתָּר…
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוֹצִיאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ לְכַרְמְלִית — מֻתָּר לְהוֹשִׁיטָהּ אֲפִלּוּ לְחָצֵר אַחֶרֶת, שֶׁבְּכַרְמְלִית לֹא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא גְזֵרָה לִגְזֵרָה:
קונטרס אחרון — 3 ערכים (לחץ לפתיחה)
הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו"ר הזקן — המעבדה ההלכתית שלו בתחתית העמוד.
קונטרס אחרון, אות א
שקנסוהו כו'. משמעות הש"ע שהעיקר כסברא הראשונה שהביא בסתם כנודע. ובשגם דעכשיו שאין לנו רשות הרבים ולא שייך למיחש שיבא לידי איסור סקילה. וליכא למימר יציבא בארעא כו' דהא מבעוד יום אסור אע"ג דמשחשכה שרי עיין תוס'. ובשגם שהמג"א סי' ש"נ סק"ב כתב כרש"י ורא"ש פ"י דעירובין ושם מבואר ברא"ש דלא שרו הכא אלא כשהוציא ידו דרך חור קטן. מכל הלין טעמי סתמתי כאן בפנים:
קונטרס אחרון, אות ב
עקירה כו'. אי אפשר לומר דדוקא על שחשב לעשות איסורא דאורייתא קנסוהו דהא לפירוש הרמב"ם חשב להוציא לחצר אחרת. ועוד שעל המחשבה אין לקנוס ומשום הכי לא קנסו בלמעלה מעשרה אף לפי מ"ש המג"א דמיירי נמי שחשב להוציא לרשות הרבים וא"כ היה מתחייב אף שהוציא דרך מעלה מי' כיון שלא היתה שם הנחה מ"מ כיון שלא עשה איסור בפועל כמ"ש רש"י ותוס' לא קנסינן ליה.
אבל מ"ש התוס' בתירוצם לא משמע הכי בדברי הפוסקים. ואף התוס' לא כתבו כן אלא להס"ד דככרמלית דמיא ולא משום קנס וכמ"ש ר"י בתוס' ד"ה מי כו' וכמו שסיימו כאן ולא קנסינן ליה אבל למסקנא קנסינן ליה ודו"ק:
קונטרס אחרון, אות ג
בדיוטא כו' (לכרמלית כו'). לפירוש המג"א בהתוס' צע"ג דמ"מ אסור מדרבנן עיין טור סוף סי' זה ומג"א סוף סי' שנ"ד ובב"י שם.
בשלמא בזה כנגד זה י"ל דלא אסרו רבנן אלא להוציא מזה לזה לכתחילה אבל כשכבר הוציא לרשות הרבים מה לי רשות היחיד זו או רשות היחיד זו. ומ"ש הלא הרבה פעמים כו' לק"מ עיין בר"ן סוף פרק המצניע שחילק בין היכא דליכא סרך מלאכה למידי דדמי למלאכה והכא ליכא סרך מלאכה טפי בהכנסה מכרמלית לחצר אחרת מבהכנסה מכרמלית לאותה חצר:
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודיות המבדילות את אדמו"ר הזקן על סימן שמ"ח. כל חידוש הולך לפי המבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.
חידוש א — הגבול באוויר (שמ"ח:א-ג)
מיקום היד באוויר
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבהיר: מיקום היד באוויר קובע את הסטטוס. למעלה מרשות הרבים = נחשב ברשות הרבים עצמה אף שהאדם ברשות היחיד.
השלכה מעשית: כלי: לא להושיט חפצים דרך חלונות או שערים.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן שמ"ח
| מקור | נושא | קשר לסימן שמ"ח |
|---|---|---|
| ליקוטי שיחות — שיחות שונות על הנושא | יישום שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שמ"ח | הרבי מצטט שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שמ"ח ומבהיר את היישום בן זמננו. |
| אגרות קודש — תשובות על מקרים מעשיים | מקרים מעשיים השייכים לסימן | תשובות הרבי לחסידים על שאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה. |
⚠ אימות: ההפניות שלעיל הן נקודות מחקר שיש לאמת מול הכרכים המודפסים של מהדורת קה"ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי על פי סימן נותר שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה המעשית של חב"ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שמ"ח, ברגישות חב"ד.
לחסיד חב"ד — סימן שמ"ח
- ① לא להושיט חפץ דרך החלון לרשות הרבים. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמ"ח:א-ג.
- ② מיקום היד באוויר קובע את הרשות.
⚠ פרק זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב"ד. בכל שאלה מעשית: לשאול את רבך.