אורח חיים שמ"ז · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן שמ"ז

שיטת אדמו״ר הזקן על עשרת הסעיפים הקובעים את התנאים המדויקים לחיוב מן התורה במלאכת הוצאה — עקירה + העברה + הנחה. מסגרת מושגית קריטית.

מדוע רמה 4 ייחודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — אלא שולחן ערוך עצמאי ושלם שכתב אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה בחיבור אחד, ומכריע בחריפות תלמודית יחידה במינה.

בחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, עבור סימן שמ"ז, את נוסח הרב במלואו, חידושיו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ לקריאת המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן שמ"ז

נוסח השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב) במלואו

סימן שמ"ז — עַל אֵיזֶה הוֹצָאָה חַיָּב מִן הַתּוֹרָה — וּבוֹ י סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמובא בספריא. י' סעיפים + סעיף אחד בקונטרס אחרון.

סעיף א עַל אֵיזֶה הוֹצָאָה חַיָּב מִן הַתּוֹרָה, וּבוֹ י' סְעִיפִים: מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁעוֹקֵר…

עַל אֵיזֶה הוֹצָאָה חַיָּב מִן הַתּוֹרָה, וּבוֹ י' סְעִיפִים:

מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁעוֹקֵר חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַנִּיחוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ. אֲבָל הָעוֹמֵד בְּאַחַת מִשְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת אֵלּוּ וּפָשַׁט יָדוֹ לִרְשׁוּת הַשְּׁנִיָּה וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד שָׁם, שֶׁזֶּה עָקַר מֵרְשׁוּת זוֹ וְזֶה הִנִּיחַ בִּרְשׁוּת הַשְּׁנִיָּה — שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשׂוֹתָה" — הָעוֹשֶׂה אֶת כֻּלָּהּ וְלֹא הָעוֹשֶׂה אֶת מִקְצָתָהּ; יָחִיד וְעָשָׂה אוֹתָהּ — חַיָּב, שְׁנַיִם וְעָשׂוּ אוֹתָהּ — פְּטוּרִין. אֲבָל אֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת כֵּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שְׁלֵמָה בְּשַׁבָּת:

סעיף ב הָיָה עוֹמֵד בְּאַחַת מִשְׁתֵּי הָרְשֻׁיּוֹת וּפָשַׁט יָדוֹ לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ, וְנָטַל הַחֵפֶץ מִיָּדוֹ…

הָיָה עוֹמֵד בְּאַחַת מִשְׁתֵּי הָרְשֻׁיּוֹת וּפָשַׁט יָדוֹ לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ, וְנָטַל הַחֵפֶץ מִיָּדוֹ וְהוֹצִיא לִרְשׁוּת שֶׁעוֹמֵד בּוֹ — אֲפִלּוּ לֹא הִנִּיחוֹ בָּאָרֶץ, הוֹאִיל וְהוּא מֻנָּח בְּיָדוֹ הֲרֵי הוּא כְּמֻנָּח בָּאָרֶץ, שֶׁהַיָּד נִגְרֶרֶת אַחַר הַגּוּף וְהַגּוּף הוּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ (וַאֲפִלּוּ אִם הוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיָדוֹ שֶׁהַחֵפֶץ בְּתוֹכָהּ הִיא לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים, שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר — הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁכֵּן הָיָה מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים הָאָרוֹן עַל כִּתְפֵיהֶם, וְהָיָה הָאָרוֹן כֻּלּוֹ לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים מֵהָאָרֶץ):

סעיף ג אֲבָל זֶה שֶׁנִּטַּל הַחֵפֶץ מִמֶּנּוּ — פָּטוּר וּמֻתָּר מִשּׁוּם אִסּוּר שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה…

אֲבָל זֶה שֶׁנִּטַּל הַחֵפֶץ מִמֶּנּוּ — פָּטוּר וּמֻתָּר מִשּׁוּם אִסּוּר שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה כְּלוּם, אֲבָל אָסוּר מִן הַתּוֹרָה מִשּׁוּם שֶׁמַּכְשִׁיל אֶת חֲבֵרוֹ וְנוֹתֵן לוֹ חֵפֶץ לְהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְעוֹבֵר עַל "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל". וְאִם הַחֵפֶץ הָיָה מֻנָּח בְּעִנְיָן שֶׁאַף אִם לֹא הָיָה נוֹתְנוֹ לוֹ הָיָה יָכוֹל לִטְּלוֹ בְּעַצְמוֹ — אֵינוֹ עוֹבֵר עַל "לִפְנֵי עִוֵּר" מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לִתְּנוֹ לוֹ אֲפִלּוּ הוּא נָכְרִי, וַאֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ה מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וּבְיִשְׂרָאֵל יֵשׁ עוֹד אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִפְּנֵי שֶׁמְּסַיֵּעַ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְלָכֵן אָסוּר לְהוֹשִׁיט לְמוּמָרִים דְּבַר אִסּוּר אֲפִלּוּ יָכוֹל הַמּוּמָר לִטְּלוֹ בְּעַצְמוֹ:

סעיף ד וְכֵן אָסוּר לְהַשְׁאִיל כְּלִי מְלָאכָה בְּשַׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת,…

וְכֵן אָסוּר לְהַשְׁאִיל כְּלִי מְלָאכָה בְּשַׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ הוּא כְּלִי הַמָּצוּי לוֹ לִשְׁאוֹל בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאִם יֵשׁ לִתְלוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלֶאכֶת הֶתֵּר — מֻתָּר לְהַשְׁאִילוֹ אִם הוּא כְּלִי הַמָּצוּי, אֲבָל אִם אֵינוֹ מָצוּי — אָסוּר לְהַשְׁאִילוֹ לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם. אֲבָל אִם אֵין לִתְלוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלֶאכֶת הֶתֵּר — אָסוּר לְהַשְׁאִילוֹ לוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

וְכֵן מִי שֶׁעוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת אִסּוּר, אָסוּר לוֹמַר לוֹ "תִּצְלַח מְלַאכְתְּךָ", אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר כֵּן לְכָל עוֹסֵק בִּמְלָאכָה וַאֲפִלּוּ לְעַכּוּ"ם, מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, מִכָּל מָקוֹם לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁמַּחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה:

סעיף ה כְּשֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לִרְשׁוּת שְׁנִיָּה וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, וְהִנִּיחַ בְּיַד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד שָׁם — הוּא…

כְּשֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לִרְשׁוּת שְׁנִיָּה וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, וְהִנִּיחַ בְּיַד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד שָׁם — הוּא חַיָּב, שֶׁעָשָׂה עֲקִירָה וְהַנָּחָה, וַחֲבֵרוֹ פָּטוּר וּמֻתָּר מִשּׁוּם אִסּוּר שַׁבָּת, וְאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית, מִשּׁוּם שֶׁמְּסַיֵּעַ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה:

סעיף ו וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וַחֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִנִּיחַ הַחֵפֶץ בְּיַד חֲבֵרוֹ,…

וְאִם הוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וַחֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִנִּיחַ הַחֵפֶץ בְּיַד חֲבֵרוֹ, וְהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר — שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים, שֶׁאַף שֶׁלְּגַבֵּי חֲבֵרוֹ עַצְמוֹ אֵין יָד שֶׁלּוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ מְקוֹם פְּטוּר, לְפִי שֶׁנִּגְרֶרֶת אַחַר גּוּפוֹ הָעוֹמֵד עַל קַרְקַע רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם לְגַבֵּי אָדָם אַחֵר גַּם גּוּפוֹ הוּא מְקוֹם פְּטוּר לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה.

אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת כֵּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֶלָּא אִם כֵּן חֲבֵרוֹ מוֹלִיךְ הַחֵפֶץ דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וּמַנִּיחוֹ בִּמְקוֹם פְּטוּר הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. אֲבָל אִם מַנִּיחוֹ בָּאָרֶץ — הֲרֵי נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, וְיֵשׁ בְּזֶה אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו.

וַאֲפִלּוּ אִם מַנִּיחוֹ בִּמְקוֹם פְּטוּר שֶׁהוּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה — הֲרֵי נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם טִלְטוּל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִמְקוֹם פְּטוּר דֶּרֶךְ אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה גַּם כֵּן אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ בִּמְטַלְטֵל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

וְאִם מוֹלִיכִים דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה לְאֵיזוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד — הֲרֵי זֶה חַיָּב מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לְגַבֵּי עַצְמוֹ אֵין יָדוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ מְקוֹם פְּטוּר, שֶׁהִיא נִגְרֶרֶת אַחַר גּוּפוֹ, וּכְשֶׁעָקַר גּוּפוֹ לָלֶכֶת, הֲרֵי עָקַר הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחוֹ אַחַר כָּךְ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם לְגַבֵּי אֲחֵרִים אֵין יָדוֹ אוֹ שְׁאָר גּוּפוֹ נֶחְשָׁבִים מְקוֹם פְּטוּר, כְּמוֹ שֶׁאֵין נֶחְשָׁבִים לְגַבֵּי עַצְמוֹ, וְכֵן שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָם מְקוֹם פְּטוּר, אֲפִלּוּ הֵם גְּבוֹהִים מֵעֲשָׂרָה, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כְּקַרְקַע רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם עוֹמְדִים עָלֶיהָ. וְכֵן אִם עוֹמְדִים עַל גַּבֵּי דָבָר שֶׁהוּא כַּרְמְלִית בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בְּכַרְמְלִית מַמָּשׁ — הֲרֵי הֵם כַּרְמְלִית, אֲפִלּוּ הֵם גְּבוֹהִים הַרְבֵּה. אֲבָל אִם עוֹמְדִים עַל גַּבֵּי דָבָר שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר — הֵם מְקוֹם פְּטוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל:

סעיף ז הָעוֹמֵד בִּפְנִים וּפָשַׁט יָדָיו אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר אֵיבָרָיו לַחוּץ, אֲפִלּוּ הֵן לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה —…

הָעוֹמֵד בִּפְנִים וּפָשַׁט יָדָיו אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר אֵיבָרָיו לַחוּץ, אֲפִלּוּ הֵן לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה — הֵן מְקוֹם פְּטוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל אֲפִלּוּ לְגַבֵּי אוֹתוֹ הָאָדָם עַצְמוֹ, לְעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהַכְנִיס לְתוֹךְ יָדוֹ חֵפֶץ הַמֻּנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁאֵין יָדוֹ נִגְרֶרֶת אַחַר גּוּפוֹ לִהְיוֹת רְשׁוּת הַיָּחִיד כָּמוֹהוּ, הוֹאִיל וְהֵן בִּרְשֻׁיּוֹת מֻחְלָקוֹת, וְגַם אֵינוֹ כִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהִיא בְּתוֹכָהּ, הוֹאִיל וַאֲגוּדָה בְּגוּפוֹ הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. לְפִיכָךְ הוּא מְקוֹם פְּטוּר.

(וּמַה שֶּׁאָסוּר לוֹ, וַאֲפִלּוּ לְאַחֵר, לִתֵּן חֵפֶץ לְיָדוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אַף עַל פִּי שֶׁמַּכְנִיס מִמְּקוֹם פְּטוּר לִרְשׁוּת הַיָּחִיד — אִסּוּר זֶה הוּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַנָּחָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לִגְרוֹם הַכְנָסָה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו).

אֲבָל אִם הוֹצִיא חֵפֶץ בְּיָדוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֲפִלּוּ אִם נָחָה יָדוֹ תְּחִלָּה בַּאֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים — אֵין זוֹ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה בִּמְקוֹם פְּטוּר, וְאִם אַחַר כָּךְ הִנִּיחַ הַחֵפֶץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — חַיָּב, לְפִי שֶׁהַנָּחָה עַל הַיָּד אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה אֶלָּא לְחֵפֶץ שֶׁהֻנַּח עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר, אֲבָל חֵפֶץ שֶׁהָיָה עָלֶיהָ בַּתְּחִלָּה בִּרְשׁוּת זוֹ וְהוֹשִׁיטָהּ לִרְשׁוּת ב', כֵּיוָן שֶׁאֵין הוֹשָׁטָה זוֹ חֲשׁוּבָה כַּאן הַנָּחָה לַיָּד עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא תְּלוּיָה כַּאן בַּאֲוִיר — הוּא הַדִּין שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה לְהַחֵפֶץ שֶׁבָּהּ. שֶׁהוֹשָׁטַת הַיָּד אֵינָהּ דּוֹמָה לַעֲמִידַת גּוּפוֹ, שֶׁכְּשֶׁעוֹמֵד לָפוּשׁ — עֲמִידָה זוֹ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה גַּם לְהַחֵפֶץ שֶׁעַל גּוּפוֹ אוֹ שֶׁעַל יָדוֹ, לְפִי שֶׁהַגּוּף עַצְמוֹ עוֹמֵד וְנָח עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּהוֹשָׁטַת יָדוֹ לְבַדָּהּ, שֶׁהִיא תְּלוּיָה וְנָחָה בָּאֲוִיר.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּדוֹ הַפְּשׁוּטָה לִרְשׁוּת אַחֶרֶת הֲרֵי הִיא לְגַמְרֵי כְּאוֹתָהּ רְשׁוּת, אִם רְשׁוּת הַיָּחִיד — רְשׁוּת הַיָּחִיד, אִם רְשׁוּת הָרַבִּים — רְשׁוּת הָרַבִּים. וְהוּא הַדִּין לְאֶחָד מִשְּׁאָר אֵבָרָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֲגוּדִים בַּגּוּף הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת.

[הַגָּהָ"ה: וּמַה שֶּׁהַפּוֹשֵׁט יָדוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּנִּיחַ הוּא הַחֵפֶץ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, אוֹ לְיַד חֲבֵרוֹ הָעוֹמֵד שָׁם, אֲבָל אִם חֲבֵרוֹ נְטָלוֹ מִמֶּנּוּ — אַף הוּא פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהַחֵפֶץ מֻנָּח בְּיָדוֹ שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה כְּאוֹתָהּ רְשׁוּת לְגַמְרֵי, וַהֲרֵי הוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת — זֶהוּ לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲדַיִן הַנָּחָה לְחֵפֶץ זֶה בְּאוֹתָהּ רְשׁוּת, שֶׁהַנָּחַת הַחֵפֶץ בַּיָּד אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה, הוֹאִיל וְהָיָה בָּה מִתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר].

לְפִיכָךְ אִם שִׁלְשֵׁל יָדוֹ לְמַטָּה מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ בְּאוֹתָהּ רְשׁוּת שֶׁהִכְנִיסָהּ לְשָׁם, בֵּין שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין שֶׁהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים — חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַחֵפֶץ בָּאָרֶץ, שֶׁכָּל פָּחוֹת מִג' סָמוּךְ לָאָרֶץ הוּא כָּאָרֶץ, וּכְאִלּוּ נָחָה יָדוֹ בָּאָרֶץ עַצְמָהּ, וְיָדוֹ הִיא כְּאוֹתָהּ רְשׁוּת לְגַמְרֵי.

(וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אִם יָדוֹ פְּשׁוּטָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, הִיא מְקוֹם פְּטוּר).

וְלָכֵן יֵשׁ לְהַתִּיר בְּמִילָה בְּשַׁבָּת לְהוֹצִיא הַתִּינוֹק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית עַל יְדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בִּפְנִים, וְאַחַת מֵהֶן תּוֹשִׁיט יָדֶיהָ לַחוּץ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהֵן מְקוֹם פְּטוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, וְהַשְּׁנִיָּה תִּטּוֹל הַתִּינוֹק מִבִּפְנִים וְתוֹשִׁיטֶנּוּ לַחוּץ, וְתַנִּיחֶנּוּ עַל יְדֵי הָאִשָּׁה הַפְּשׁוּטוֹת לַחוּץ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וַהֲרֵי זוֹ הַנָּחָה בִּמְקוֹם פְּטוּר, כֵּיוָן שֶׁהַתִּינוֹק הֻנַּח עַל יָדֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ תַּנִּיחַ אֲפִלּוּ הִיא עַצְמָהּ אֶת הַתִּינוֹק עַל יְדֵי אִשָּׁה אַחֶרֶת הָעוֹמֶדֶת בַּחוּץ, שֶׁהֵן גַּם כֵּן לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵן מְקוֹם פְּטוּר לְגַבֵּי אָדָם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּעִנְיָן זֶה בְּכַרְמְלִית שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁבְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל, וְעוֹד כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין לְגַמְרֵי לְטַלְטֵל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו.

(אֲבָל הָעוֹמֶדֶת בַּחוּץ לֹא תִטּוֹל מֵעַל יְדֵי הָעוֹמֶדֶת בִּפְנִים, שֶׁהֲרֵי לְגַבֵּי עַצְמָהּ אֵין יָדֶיהָ חֲשׁוּבוֹת מְקוֹם פְּטוּר, וּכְשֶׁנּוֹטֶלֶת הַתִּינוֹק בְּיָדֶיהָ הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הִנִּיחַתּוּ בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂית כַּאן עַל יְדֵי שְׁלָשְׁתָּן הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּזֶה וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וּמִשּׁוּם צֹרֶךְ מִצְוָה אֵין מַתִּירִין שׁוּם אִסּוּר קַל עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"א).

וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזוֹר הָעוֹמֶדֶת בַּחוּץ וְתַנִּיחֶנּוּ עַל יְדֵי חֲבֶרְתָּהּ, וַחֲבֶרְתָּהּ עַל יְדֵי חֲבֶרְתָּהּ בְּפָחוֹת פָּחוֹת מִד' אַמּוֹת, וְהַכֹּל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. וְאֵין לִגְזוֹר שֶׁמָּא תַּעֲמוֹד אַחַת לָפוּשׁ בְּעוֹד הַתִּינוֹק עַל יָדֶיהָ, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הִנִּיחַתּוּ בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאַף אִם תַּעֲשֶׂה כֵּן לֹא נַעֲשֵׂית כַּאן אֶלָּא הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, וְאֵין לָנוּ לִגְזוֹר כָּל כָּךְ בְּהוֹצָאָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִים אוֹתָהּ לְגַמְרֵי.

וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד, תַּחֲזוֹר אִשָּׁה אַחַת וְתַעֲמוֹד בִּפְנִים, וְתוֹשִׁיט יָדֶיהָ לַחוּץ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְהָעוֹמֶדֶת בַּחוּץ תַּנִּיחֶנּוּ עַל יָדֶיהָ, שֶׁהֵן מְקוֹם פְּטוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל. וְנִמְצָא שֶׁהֶעֱבִירוּ הַתִּינוֹק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהוּא מֻתָּר אֲפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת אִם שְׁתֵּי הָרְשֻׁיּוֹת הֵם שֶׁל אָדָם אֶחָד, שֶׁאֵין צָרִיךְ עֵרוּב כְּלָל.

אֲבָל אִם הֵן שֶׁל שְׁנַיִם וְאִי אֶפְשָׁר לְעָרֵב — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ג. וְלָכֵן אַף כַּאן, אִם אֵין שׁוּם אָדָם דָּר בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת — מֻתָּר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אֲבָל אִם אָדָם דָּר שָׁם — הֲרֵי אָסוּר לְהָבִיא לְשָׁם שׁוּם דָּבָר מֵחָצֵר אַחֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, וְהָעֵרוּב שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם כְּשֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל בַּמָּבוֹי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ו. לְפִיכָךְ אֵין שׁוּם הֶתֵּר בָּעוֹלָם לְהָבִיא הַתִּינוֹק לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּזֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"א. וְעַל אִסּוּר זֶה שֶׁל חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת אָמְרוּ שֶׁהֶעֱמִידוּ חֲכָמִים דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת לִדְחוֹת הַמִּילָה לְמָחָר אִם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא הַסַּכִּין עַל יְדֵי הַנָּכְרִי, לְפִי שֶׁאֵין שׁוּם תַּקָּנָה לַהֲבִיאוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּלִי עֵרוּב בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְעָרֵב, וְלֹא כְּיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר בְּזֶה מִשּׁוּם צֹרֶךְ מִצְוָה:

סעיף ח הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע — פָּטוּר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא…

הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע — פָּטוּר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה הַנָּחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לַעֲשׂוֹת הַנָּחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וַאֲפִלּוּ דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּזוֹרֵק דֶּרֶךְ מַטָּה מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר — מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ג:

סעיף ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּזוֹרֵק, אֲבָל הַמַּעֲבִיר מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ…

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּזוֹרֵק, אֲבָל הַמַּעֲבִיר מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, אֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁמָּא יַעֲמוֹד לָפוּשׁ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִתְחַיֵּב, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּשּׂוֹי לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וַאֲפִלּוּ דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית אָסוּר. וְכֵן אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהַעֲבִיר אוֹ לִזְרוֹק מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד:

סעיף י וְכָל זֶה בְּזוֹרֵק (וּמַעֲבִיר בְּרַגְלָיו). אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת…

וְכָל זֶה בְּזוֹרֵק (וּמַעֲבִיר בְּרַגְלָיו). אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד זוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֶרֶת שֶׁבְּצִדָּה, וְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן — כְּגוֹן זִיז הַבּוֹלֵט מֵהַכֹּתֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד', שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְזִיז אַחֵר כָּמוֹהוּ בּוֹלֵט בְּצִדּוֹ, וְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם — אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וּמְקוֹם פְּטוּר הוּא, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהוֹשִׁיט מִזֶּה לְזֶה, וְאִם הוֹשִׁיט — חַיָּב, שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּשְׁכָּן: שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וְהָיוּ מוֹשִׁיטִים הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לְזוֹ — אֲבָל לֹא הָיוּ זוֹרְקִין אוֹתָן, מִפְּנֵי כָבְדָּן — וְהָעֲגָלוֹת הָיוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהָיוּ גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה וּרְחָבוֹת ד'. אֲבָל אִם רֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, כְּגוֹן שֶׁאֵינָם זַה בְּצַד זֶה בִּדְיוּטָא אַחַת אֶלָּא זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁאֶחָד יוֹצֵא מִכֹּתֶל שֶׁבְּצַד זֶה שֶׁל רְשׁוּת הָרַבִּים וְהַשֵּׁנִי מִכֹּתֶל שֶׁבְּצַד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים בֵּינֵיהֶם — הַמּוֹשִׁיט מִזֶּה לָזֶה פָּטוּר, שֶׁהוֹשָׁטָה זוֹ לֹא הָיְתָה בַּמִּשְׁכָּן. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ג, כֵּיוָן שֶׁמּוֹשִׁיט דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁהוּא מְקוֹם פְּטוּר:

קונטרס אחרון — סעיף אחד (להקלקה להצגה)

קונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.

קונטרס אחרון, אות א

וידו שהחפץ כו'. אף שבתוס' עירובין דף ל"ג ע"א איתא דר' אלעזר לא מיירי אלא כשלא היתה ההנחה למעלה מעשרה לא קיי"ל הכי דהתם נמשכו אחר פירש"י בההיא דהעבירו דרך עליו כמבואר מראייתם משם אבל התוס' שם סתרו פרש"י ולפי פירושם אין ענין שם לכאן כלל ואתיא מימרא דר' אלעזר כפשטה אפילו לא הניח אחר כך על גבי קרקע אלא עמד ועמידת גופו כעמידת חפץ כדאיתא בדף ה' ע"ב.

וכ"מ בהדיא בפירש"י דף צ"ב ע"א שחילק בין זורק בכותל למעביר ולהתוס' דעירובין אין חילוק ביניהם כלל ושאני זורק בכותל דנח שם אלא ודאי דגם ר' אלעזר מיירי כשעמד ברשות הרבים ועמידת גופו כעמידת חפץ ואפילו הכי חייב.

(וכ"מ גם כן בסוגיא דהזורק דף צ"ז דמאי פריך מר' אלעזר הא השתא ס"ד דר' עקיבא סבר במעביר אף על גב דלא הונחה כמי שהונחה דמיא לאפוקי למעלה מעשרה דאף בהונחה פטור ואף את"ל דס"ד דטעמא דר"ע משום דמרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים חשיבא ליה מלאכה חשובה מכל מקום י"ל נמי דהיינו דוקא למטה מי' ולא למעלה שהוא מקום פטור אלא ודאי דר' אלעזר מחייב אף בעמד והשתא דס"ד לפלוגי בין מעביר לזורק ע"כ היינו כסברת בן עזאי בפ"ק דמהלך כעומד ועל זה פריך דאם כן למעלה מי' נמי ליחייב כדר"א ודו"ק).

וכ"מ בהדיא ממתני' פ"ג דכריתות דמייתי לה בסוף פרק הבונה ע"ש בתוס' ואף לפי תירוץ קמא מכל מקום הוא הדין לכתיפו וידיו דלא קביע גם כן ודלא כדמשמע לכאורה מתוס' דעירובין.

וכ"מ בהדיא בריש פרק כ"ד גבי היתה חבילתו על כתיפו דמיחייב כשעקר והניח (וכן בריש פרק קמא חוץ לד' אמות לפוש חייב לכתף פטור ולכתף משמע שהמשוי על כתיפו כדפרש"י שם ואפילו הכי חייב בלפוש) וכן גבי כיסו על בהמתו מניח עליה כו' ע"ש בגמ' ריש פרק כ"ד אע"ג דסתם בהמה גבוה י' טפחים כדאיתא בפרק הפרה ומבואר משם דאף בעקירת החפץ שלמעלה מעשרה חייב.

וכ"מ בהדיא ממתניתין פ"י דעירובין ונתבאר בסי' ש"ן ס"ב ע"ש במג"א דהעומד ברשות הרבים ורוקק לרשות היחיד חייב אע"פ שהרוק נח תחלה בפיו כמ"ש הרא"ש שם.

וע"כ צ"ל שדעת התוס' לחלק בין הנחה ממש שהונח כאן ממקום אחר ובין הנחה שע"י עמידת גופו כי גופו עומד בארץ וכן בעקירה ודו"ק וכהאי גוונא מבואר ברא"ש שם והביאוהו בתוס' בדף כ' לענין שהוא במקום אחד ופיו או ידו במקום אחר דלא חשיבה הנחה במקום פטור אלא א"כ הונח שם ממקום אחר והתוס' דהכא ס"ל כן מטעמא אחרינא גם אם הם במקום אחד למעלה מעשרה וכן ס"ל ג"כ לתוס' בשבת דף ה' ע"א ד"ה כאן כו' וכמ"ש המגיד משנה ומג"א.

ומ"ש התוס' בעירובין דף כ' והרא"ש בפרק י' שם כיון שהוא במקום אחד ופיו כו' היינו אפילו למטה מעשרה (אי נמי) היינו מקמי דנחתו לחילוק זה דאז מוכח מכמה דוכתי דכשהם במקום אחד לא הוה מקום פטור אפילו למעלה מי' כמו שנתבאר אבל לבתר דנחתו לחילוק זה מעתה י"ל דכשהם במקום אחד נמי הוה מקום פטור למעלה מי' לדבר שהונח שם ממקום אחר ולפי זה אתי שפיר הכל ודו"ק.

והנה לפי דעת התוספות אין צריך ליזהר מי שהחשיך להניח כיסו על גבי בהמתו כשהיא מהלכת כו' אם היא גבוה עשרה וצ"ע לדינא:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים שמ"ז.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

חידושי הרב הייחודיים בסימן זה

ייחודיות המבחינות את אדמו״ר הזקן בסימן שמ"ז. כל חידוש בנוי במבנה: השיטה המקובלת → חידוש הרב → השלכה מעשית.

חידוש א — שלושה שלבים מסודרים (שמ"ז:א-ג)

מערכת שלושת השלבים במלאכת הוצאה

השיטה המקובלת:

חידושו של הרב: אדמו״ר הזקן מסדר את שלושת השלבים במבנה מובהק. אם שלב אחד חסר, חיוב התורה נופל (ובמרבית המקרים נשאר איסור דרבנן).

השלכה מעשית: כלי: לניתוח מקרה — לבדוק את שלושת השלבים.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן שמ"ז

⚠ הערה כנה לסימן זה: סימן שמ"ז מוזכר במספר שיחות ואגרות של הרבי בנושא. להלן הציוני המקור העיקריים.
מקורנושאקשר לסימן שמ"ז
לקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ"ז הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ"ז ומבאר את היישום בן זמננו.
אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות מסימן זה.

⚠ אימות: הציונים שלעיל הם סימוכין לחיפוש שיש לאמת מול הכרכים המודפסים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימנים הוא שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הנהגת חב״ד למעשה

נקודות הנהגה הלכתיות הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ"ז, ברגישות חב״ד.

לחסיד חב״ד — סימן שמ"ז

  • ① שלושה שלבים: עקירה + העברה + הנחה. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ"ז:א-ג.
  • ② אם שלב אחד חסר: לא חייב מן התורה.
  • ③ שני אנשים: מצב סבוך לבדיקה. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ"ז:ח-י.

⚠ פרק זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה מעשית: לשאול את מורה ההוראה.