דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן שנ״א

דִּין הַמּוֹשִׁיט יָדוֹ לְצִנּוּר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לִשְׁתּוֹת וּבוֹ ב' סְעִיפִים:

לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וִיחַבֵּר יָדוֹ אוֹ כְּלִי לְמַזְחִילָה, שֶׁהִיא כְּעֵין צִנּוֹר אָרֹךְ מֻנַּחַת לְאֹרֶךְ הַגַּג בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים סָמוּךְ לַגַּג, וּלְקַבֵּל הַמַּיִם מִמֶּנָּה, לְפִי שֶׁהַמְחַבֵּר יָדוֹ אוֹ כְּלִי אֵלֶיהָ הוּא כְּשׁוֹאֵב מִמֶּנָּה, וְהוֹאִיל וְהִיא (מֻנַּחַת כֻּלָּהּ) בְּתוֹךְ ג' טְפָחִים לַגַּג, וַהֲרֵי הִיא חֲשׁוּבָה כַּגַּג עַצְמוֹ מִשּׁוּם תּוֹרַת לָבוּד, נִמְצָא שֶׁהוּא כְּשׁוֹאֵב וּמוֹצִיא מֵהַגַּג עַצְמוֹ, שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּלְפִיכָךְ, אֲפִלּוּ אִם הַמַּזְחִילָה אֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה ד', שֶׁאֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד מִצַּד עַצְמָהּ — אָסוּר לְחַבֵּר יָדוֹ אוֹ כְּלִי אֵלֶיהָ, הוֹאִיל וְהוּא כְּשׁוֹאֵב וּמוֹצִיא מֵהַגַּג.

אֲבָל מֻתָּר לִקְלוֹט מִן הָאֲוִיר, אֲפִלּוּ יָדָיו תּוֹךְ ג' לְמַזְחִילָה אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם לָבוּד (לְעִנְיָן זֶה שֶׁיְּהֵא נֶחְשָׁב כְּשׁוֹאֵב מִמֶּנָּה). וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וּרְחָבָה ד', שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד — מֻתָּר לִקְלוֹט וּלְקַבֵּל מִן הָאֲוִיר הַמַּיִם הַנּוֹטְפִים מִמֶּנָּה. וְהוּא הַדִּין לְנוֹטְפִים מֵהַגַּג עַצְמוֹ, בֵּין שֶׁקּוֹלְטָן לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בֵּין לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, מִפְּנֵי שֶׁלְּמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אֲוִיר מְקוֹם פְּטוּר הוּא, וּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא:

הָיְתָה מַזְחִילָה בּוֹלֶטֶת ג' טְפָחִים מִן הַגַּג, וְכֵן סְתָם צִנּוֹר שֶׁהוּא אָרֹךְ וּבוֹלֵט ג' טְפָחִים מִן הַגַּג — אֵינָם חֲשׁוּבִים כַּגַּג עַצְמוֹ, וּמֻתָּר לְחַבֵּר יָדוֹ אוֹ כְּלִי אֲלֵיהֶם לְקַבֵּל הַמַּיִם. וְהוּא שֶׁאֵין בָּהֶם ד' עַל ד', וְהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. שֶׁאִם יֵשׁ בָּהֶם רֹחַב ד', אֲפִלּוּ הֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, עַל כָּל פָּנִים הֵם כְּכַרְמְלִית, וּכְשֶׁמְּחַבֵּר יָדוֹ אוֹ כְּלִי אֲלֵיהֶם — הֲרֵי הוּא כְּשׁוֹאֵב וּמוֹצִיא מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם הֵם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, אַף שֶׁאֵין בָּהֶם ד' — אָסוּר, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְהֵא בָּהֶם ד', שֶׁאָז הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִים תַּחְתֵּיהֶם, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְהֵם בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַגַּג שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֲרֵי הֵם נִדּוֹנִים כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה: