✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — מבוא
סימן שנ"ג · ג' סעיפים
דיני זיזין ברשות הרבים — להכיר ולהבין
סימן שנ"ג
דִּיני זִיזִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים
🌱 רמת מבוא · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שנ"ג: טקסט עברי מלא של המחבר, ביאור בהיר, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, ישומים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: דיני זיזין (בליטות ומדפים) ברשות הרבים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"ג (ג' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ג' סעיפי המחבר
2. ההקשר הכללי: מדוע סימן זה, ומהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — אותיות ראשונות
6. שיטת הרמ"א — הבדלים אשכנז וספרד
7. ישומים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שנ"ג כולל ג' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו), שבהם נפסקות ההלכות הנוגעות לזיזין (בליטות ומדפים) ברשות הרבים.
סעיף א
דיני זיזין ברשות הרבים. ובו ג סעיפים:
שני בתים בשני צדי רשות הרבים והם של אדם א' או של שנים ועירבו אם שניהם שוים מותר לזרוק מזה לזה ואם א' גבוה מחבירו אסור לזרוק מזה לזה אלא א"כ הם כלי חרס וכיוצא בהם שאם יפלו ישברו במה דברים אמורים ברשות הרבים עוברת ביניהם אבל אם היתה כרמלית עוברת ביניהם מותר בכל גוונא:
ביאור: שני בתים משני צדי רשות הרבים, של אדם אחד, או של שניים שעירבו: אם שני הגגות שווים בגובהם, מותר לזרוק חפץ מזה לזה. אם אחד גבוה מחברו, אסור לזרוק מזה לזה — אלא אם כן הם כלי חרס וכיוצא בהם, שיישברו בנופלם. כל זה כאשר רשות הרבים עוברת ביניהם; אבל אם כרמלית עוברת ביניהם, מותר בכל אופן.
סעיף ב
זיז דהיינו דף הבולט מן הכותל לר"ה למעלה מעשרה ויש בו ד' על ד' וחלון הבית פתוח לו משתמשין עליו אם היו שני זיזים זה למטה מזה והם של שני אנשים אע"פ ששניהם למעלה מעשרה אם יש בזיז העליון שלפני החלון רוחב ד' על ד' אסור להשתמש עליו מפני שהוא רשות בפני עצמו והזיז שתחתיו רשות אחרת ואוסרין זה על זה ואם אין בעליון ד' וגם אין בתחתון ד' משתמש בשניהם ובכל הכותל עד עשרה טפחים התחתונים היה בתחתון ארבע' ובעליון אין בו ארבע' אינו משתמש בעליון אלא כנגד חלונו בלבד אבל בשאר הזיז שבשני צדי החלון אסור להשתמש מפני זה שתחתיו שחלק רשות לעצמו:
ביאור: זיז — דף הבולט מן הכותל לרשות הרבים, למעלה מ-10 טפחים, ויש בו ד' על ד', וחלון הבית פתוח אליו — מותר להשתמש עליו. אם היו שני זיזין זה תחת זה, של שני אנשים: אף ששניהם למעלה מ-10 — אם בזיז העליון (שלפני החלון) יש רוחב ד' על ד', אסור להשתמש עליו, מפני שהוא רשות בפני עצמו והזיז שתחתיו רשות אחרת — ואוסרים זה על זה. אם אין בעליון ד' וגם אין בתחתון ד' — משתמש בשניהם ובכל הכותל עד עשרה הטפחים התחתונים. אם בתחתון יש ד' ובעליון אין ד' — אינו משתמש בעליון אלא כנגד חלונו בלבד; אבל בשאר הזיז שבשני צדי החלון אסור להשתמש, מפני זה שתחתיו שחלק רשות לעצמו.
סעיף ג
כל זיז היוצא על אויר רה"ר שמותר להשתמש עליו כשהוא משתמש בו אין נותנין עליו ואין נוטלים ממנו אלא כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהם שאם יפלו לרשות הרבים ישברו אבל שאר כלים אסורים שמא יפלו לרשות הרבים ויביאם: הגה ודוקא זיז וכיוצא בו אבל אם הוא דבר רחב כגג שהמשתמש עומד שם עם הכלי מותר להשתמש בכל הכלים (ב"י בשם הריטב"א) ואם היה זיז אחד לבדו יוצא על אויר כרמלית כל שהוא גבוה י' לעולם מותר בין רחב בין קצר ואפילו כלים שאין משתברין שלא גזרו בכרמלית:
ביאור: כל זיז היוצא לאוויר רשות הרבים שמותר להשתמש עליו: כשהוא משתמש בו, אין נותנים עליו ואין נוטלים ממנו אלא כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהם — שיישברו אם ייפלו לרשות הרבים; אבל שאר כלים אסורים, שמא ייפלו לרשות הרבים ויביאם. הגהת הרמ"א: ודווקא זיז וכיוצא בו; אבל אם הוא דבר רחב כגג, שהמשתמש עומד שם עם הכלי, מותר להשתמש בכל הכלים. ואם היה זיז אחד לבדו יוצא לאוויר כרמלית, כל שהוא גבוה 10 — לעולם מותר, בין רחב בין קצר, ואפילו כלים שאינם נשברים — שלא גזרו בכרמלית.
הטקסט במלואו: שלושה סעיפים אלו מהווים את כל הקודיפיקציה של המחבר בנושא זה. כל אחד מבהיר מקרה, תנאי או יוצא מן הכלל.
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימן שנ"ג עוסק בזיזין — דפים, כרכובים או מרפסות הבולטים מן הכותל לאוויר רשות הרבים. זיז למעלה מ-10 טפחים הוא, כשלעצמו, מקום שאינו בהישג רשות הרבים; אך השימוש בו מעורר שתי שאלות: למי שייך הזיז, ומה הסכנה אם חפץ ייפול ממנו?
השאלה היסודית: זיז למעלה מ-10 אינו רשות הרבים. אך כששני זיזין מונחים זה על זה, כל אחד עלול להפוך ל"רשות בפני עצמה" האוסרת את חברו; ואפילו זיז שמותר להשתמש בו אינו מקבל אלא חפצים נשברים, שמא חפץ שייפול שלם יובא מרשות הרבים.
מקומו בהלכות שבת
סימן שנ"ג חותם את סדרת ההוצאה הנוגעת לבליטות ולגגות (שמ"ה–שנ"ג). המקור התלמודי הוא שבת ה ע"א ועירובין צט ע"ב — השימוש בזיזין שמעל רשות הרבים.
3. מושגי היסוד ההלכתיים
ארבעה מושגים מבנים סימן זה:
המושגים המהותיים של סימן שנ"ג:
- זִיז — דף או כרכוב הבולט מן הכותל לאוויר רשות הרבים.
- לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה — למעלה מ-10 טפחים: הזיז אינו עוד ברשות הרבים.
- רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ — זיז של ד' על ד' הוא "רשות בפני עצמה"; שני זיזין כאלה זה על זה אוסרים זה את זה.
- כֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים — כלים נשברים (חרס, זכוכית): רק הם מותרים על זיז, שמא חפץ שלם שייפול יובא.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | שני בתים משני צדי רשות הרבים (בעלים אחד, או עירוב): גגות בגובה שווה → מותר לזרוק מזה לזה; גבהים שונים → אסור, אלא בכלים נשברים. אם כרמלית עוברת ביניהם → מותר בכל אופן. |
| ב | זיז של ד' על ד' למעלה מ-10, חלון פתוח אליו: מותר להשתמש בו. שני זיזין זה על זה של שני אנשים: אם אחד ד' על ד', הוא "רשות בפני עצמה" ואוסרים זה את זה; אין באף אחד ד' על ד' → משתמשים בשניהם ובכל הכותל. |
| ג | על זיז שמותר להשתמש בו, מניחים רק כלים נשברים (חרס, זכוכית) — שמא חפץ שלם שייפול לרשות הרבים יובא. רמ"א: דבר רחב כגג פטור מהגבלה זו. מעל כרמלית: הכל מותר. |
לב הסימן: שני עקרונות. תחימה — זיז של ד' על ד' נעשה רשות בפני עצמה העלולה לנטרל את שכניו. מניעה — על זיז חשוף שמעל רשות הרבים מניחים רק כלים נשברים, כדי שנפילה לא תוביל להוצאה אסורה.
5. המשנה ברורה — אותיות ראשונות
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה 16 אותיות על סימן זה. הנה הראשונות — להבנה טובה יותר של פשט הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) ועירבו - דבלא ערבו הלא אסור לטלטל מרשות לרשות אפילו בלא הפסק רשות הרבים בינתים כלל:
משנה ברורה (ב) — (ב) שוים וכו' - ר"ל דכיון שהם שוים אין צריך לאמן ידיו לזריקה שלא יפול החפץ למטה:
משנה ברורה (ג) — (ג) מותר לזרוק - ודוקא למעלה מי' דהוי מרה"י לרשות היחיד דרך מקום פטור אבל למטה מי' אסור:
לטקסט המלא של כל 16 האותיות, עיין בספריא: משנה ברורה שנ"ג.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א מוסיף לסעיף ג הבחנה חשובה: ההגבלה לכלים נשברים נוגעת לזיז (הצר); אך דבר רחב כגג, שהמשתמש עומד עליו בעצמו עם החפץ, פטור מחשש זה — מותר להניח עליו כל הכלים.
הגהת הרמ"א (סעיף ג):
- זיז צר שמעל רשות הרבים → רק כלים נשברים.
- דבר רחב כגג, שעומדים עליו → כל הכלים מותרים.
- זיז שמעל כרמלית → הכל מותר (שלא גזרו בכרמלית).
- חב"ד → לנהוג כשולחן ערוך הרב, סימן שנ"ג (ראה רמה 4).
7. ישומים מעשיים בני זמננו
סימן שנ"ג חל על מרפסות, כרכובים ומדפים הפונים לרחוב:
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| שני גגות זה מול זה בגובה שווה, בעלים אחד או עירוב | זריקה מזה לזה מותרת (למעלה מ-10); גבהים שונים → רק כלים נשברים. |
| מרפסת (זיז) עם חלון הפונה אליה, מעל הרחוב | מותר להשתמש בה אם אינה מנוטרלת בידי זיז שכן של ד' על ד'. |
| הנחת חפץ על אדן חלון צר הפונה לרחוב | רק כלים נשברים — חשש שחפץ שלם שייפול יובא. |
| דבר רחב כגג-מרפסת | כל החפצים מותרים (רמ"א). |
למקרים מעשיים מדויקים: למדוד את הזיז, לבדוק את הזיזין השכנים ואת טיב החפץ. להלכה למעשה, שאל את רבך.
8. סיכום מעשי של הסימן
הוראות סימן שנ"ג:
- שני גגות בגובה שווה (בעלים אחד / עירוב): מותר לזרוק מזה לזה מעל רשות הרבים.
- זיז של ד' על ד' הוא "רשות בפני עצמה"; שני זיזין כאלה זה על זה אוסרים זה את זה.
- על זיז חשוף לרשות הרבים: רק כלים נשברים.
- דבר רחב (גג) או זיז שמעל כרמלית: כל החפצים מותרים.
- להלכה למעשה, שאל את רבך המקומי.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הנושא הכללי של סימן שנ"ג?
- כמה סעיפים בסימן זה? מהו נושא כל אחד?
- מהו ההבדל בין המחבר לרמ"א (אם קיים)?
- אילו מושגים הלכתיים מבניים מופיעים בסימן זה?
- מהי ההלכה המעשית לזכור לחיי היום-יום?
- באילו מקרי גבול יש לשאול רב?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות ראשונים, חקירות יסודיות ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ושינון מהיר עם סימני זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שנ"ג)