✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שנ"ד · ב' סעיפים
בור ואשפה ברה"ר — לגלות ולהבין
סימן שנ"ד
דִּין בּוֹר וְאַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שנ"ד: טקסט עברי שלם של המחבר, תרגום זורם, ביאורים פדגוגיים של מושגי ההלכה, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: בור ואשפה ברה"ר
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שנ"ד (ב' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 מתווה הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — שני הסעיפים של המחבר
2. ההקשר הכללי: מדוע הסימן, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
6. עמדת הרמ"א — הבדלים אשכנזי / ספרדי
7. מקרים מעשיים בני זמננו
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שנ"ד מכיל ב' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את הכללים הנוגעים לבור ואשפה ברשות הרבים.
סעיף א
דיני בור ואשפה ברשות הרבים. ובו ב סעיפים:
בור ברשות הרבים וחוליא סביבו אם עומד בתוך ד' טפחים לרשות היחיד מותר למלאות ממנו לרשות היחיד אפילו אין החוליא גבוה עשרה ואם הוא רחוק ד' מרה"י אין ממלאים ממנו אלא אם כן תהא החוליא גבוה עשרה:
ביאור: בור ברשות הרבים, ולו חוליא (גדודית עפר היוצרת מעין כותל סביבו): אם הבור עומד בתוך ד' טפחים מרשות היחיד, מותר למלא ממנו לרשות היחיד — אפילו אם החוליא אינה מגיעה לי' טפחים. אבל אם הוא רחוק ד' טפחים מרשות היחיד, אין ממלאים ממנו — אלא אם החוליא גבוהה י' טפחים.
סעיף ב
אשפה ברשות הרבים שגבוה עשרה ורחבה ארבעה אם היא של רבים מותר לזרוק לה מרשות היחיד הקרוב לה: הגה ולא חיישינן שמא יתגלגל מן האשפה לר"ה ואתי לאתויי דאין דרך לזרוק לאשפה אלא דברים מאוסים (המגיד פ' ט' בשם הרשב"א) ואם היא של יחיד אסור משום דיחיד עשוי לפנות אשפה שלו ויבואו לשפוך שם כדרכן ונמצאו שופכים בר"ה:
ביאור: אשפה (תל אשפתות) ברשות הרבים, גבוהה י' טפחים ורחבה ד': אם היא של רבים, מותר לזרוק לה דבר מרשות יחיד הקרוב. הגהת הרמ"א: ואין חוששים שיתגלגל הדבר מן האשפה לרשות הרבים ויביאו אותו — שכן אין דרך לזרוק לאשפה אלא דברים מאוסים. אבל אם האשפה של יחיד, אסור — שהרי יחיד עשוי לפנות את אשפתו, ויבואו לשפוך שם כדרכם, ונמצאו שופכים ברשות הרבים.
טקסט מלא: שני סעיפים אלו מהווים את כל קודיפיקציית המחבר על נושא זה. כל אחד מפרט מקרה, תנאי, או יוצא מן הכלל.
2. ההקשר הכללי
על מה מדבר הסימן?
סימן שנ"ד דן בשני אובייקטים הנמצאים ברשות הרבים, אבל יכולים לקבל מעמד של רשות יחיד: בור (עם חוליאתו) ותל אשפתות. בשני המקרים השאלה: ניתן להעביר ביניהם לבין הבית הסמוך?
השאלה היסודית: בור חלול או תל מורם בתוך רה"ר הם, לפי מידותיהם, "רשויות יחיד". אבל ההעברה לבית הסמוך נתקלת בחששות: האם הבור קרוב מספיק, או החוליא גבוהה מספיק? האם התל יציב מספיק כדי שלא ישפכו בסוף ברה"ר עצמו?
מקומו בהלכות שבת
סימן שנ"ד ממשיך את סדרת ההוצאה (שמ"ה-שס"ה). המקור התלמודי הוא עירובין צט ע"ב — הבור והאשפה ברה"ר.
3. מושגי היסוד ההלכתיים
ארבעה מושגים בונים את הסימן:
המושגים העיקריים של סימן שנ"ד:
- בּוֹר — בור; עומקו של י' טפחים הופך אותו לרה"י.
- חוּלְיָא — גדודית העפר סביב הבור; היא מאריכה את "כותלו" למעלה.
- תּוֹךְ ד' טְפָחִים — בתוך ד' טפחים מן הבית, הרווח המתווך אינו נדרס על ידי הרבים: מקום פטור.
- אַשְׁפָּה שֶׁל רַבִּים / שֶׁל יָחִיד — אשפה ציבורית (יציבה) או פרטית (עשויה להתפנות).
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | בור ברה"ר עם חוליא: בתוך ד' טפחים מן הבית → ממלאים ממנו לבית, גם בחוליא נמוכה; ד' טפחים או יותר → רק אם החוליא מגיעה לי' טפחים. |
| ב | תל אשפה גבוה י' ורחב ד': של רבים → אפשר לזרוק לו מבית קרוב (זורקים בה רק דברים מאוסים); של יחיד → אסור, כי עלולה להתפנות וישפכו ברה"ר. |
לב הסימן: בור או תל יכולים להיות "רה"י" באמצע רה"ר — אבל ההעברה מותרת רק אם דוחים את חשש החטא: בקרבה (פחות מד' טפחים), בגובה החוליא (י' טפחים) או ביציבות התל (של רבים, לא של יחיד).
5. המשנה ברורה — הערות ראשונות
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה 15 הערות על סימן זה. להלן הראשונות — להבנת משמעות הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) וחוליא - היינו קרקע סביבות הבור נותן סביבותיו להקיף כמין חומה:
משנה ברורה (ב) — (ב) אם עומד - היינו הבור עצמה:
משנה ברורה (ג) — (ג) בתוך וכו' - דכיון שהוא הפסק פחות מד"ט בין הבור להכותל לא דרסי בה רבים כלל וע"כ הוי מקום פטור:
לטקסט המלא של 15 ההערות, ראה ספריא: משנה ברורה 354.
6. עמדת הרמ"א
הרמ"א מוסיף לסעיף ב' טעם חשוב: אין חוששים שמא יתגלגל דבר שהושלך לתל הציבורי לרה"ר ויביאו אותו — שכן זורקים בו רק דברים מאוסים, שלא יטרחו להחזירם.
הגהת הרמ"א (סעיף ב):
- אין חשש "יתגלגל ויביא": לא זורקים לאשפה אלא פסולת.
- אשפה של רבים = יציבה → ההעברה מותרת; אשפה של יחיד = עלולה להתפנות → אסור.
- הדאגה מהאשפה הפרטית: ברגע שתסולק, ישפכו ברה"ר העירום.
- חב"ד → לפי שולחן ערוך הרב, סימן שנ"ד (ראה רמה 4).
7. מקרים מעשיים בני זמננו
סימן שנ"ד חל על בורות, מאגרי מים ומכלי פסולת הנמצאים במרחב הציבורי:
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| בור צמוד לבית (פחות מד' טפחים) | אפשר למלא לבית, גם בחוליא נמוכה. |
| בור רחוק מן הבית (ד' טפחים או יותר) | רק אם החוליא מגיעה לי' טפחים גובה. |
| מכל אשפה ציבורי, גבוה ורחב | אפשר לזרוק בו פסולת מבית קרוב. |
| פח אשפה פרטי שעלול להיות מועבר | אסור להעביר אליו — סכנת שפיכה ברה"ר. |
למקרים מעשיים מדויקים: למדוד את המרחק, גובה החוליא וטיב התל (ציבורי / פרטי). להלכה למעשה, התייעץ עם רבך.
8. סיכום מעשי של הסימן
לקחי סימן שנ"ד:
- בור בתוך ד' טפחים מן הבית: ממלאים, גם בחוליא נמוכה.
- בור רחוק ד' טפחים או יותר: רק אם החוליא מגיעה לי' טפחים.
- תל אשפה ציבורי (י' גבוה, ד' רחב): אפשר לזרוק בו מבית קרוב.
- תל פרטי: אסור — עלול להתפנות וישפכו ברה"ר.
- להלכה למעשה, התייעץ עם רב מקומי.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הנושא הכללי של סימן שנ"ד?
- כמה סעיפים יש בסימן זה? מהו הנושא של כל אחד?
- מה ההבדל בין המחבר לרמ"א (היכן שיש)?
- אילו מושגי הלכה בונים את הסימן?
- מהי ההלכה המעשית לחיי היומיום?
- באילו מקרי גבול יש להתייעץ עם רב?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות וניואנסים של האחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם פתגמי זיכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שנ"ד)